שתף קטע נבחר

הר החשמל: מפל המים בגלבוע שיספק חשמל בחירום

אולי בקרוב לא נסבול מהפסקות חשמל? תחנת כוח שתוקם מתחת להר הגלבוע תספק "עזרה ראשונה" במקרה של תקלות או ביקושי חשמל גבוהים. איך זה יעבוד? מפל מים אימתני ישתחרר מפסגת ההר, וכמויות המים יפעילו טורבינה למרגלותיו - שתספק חשמל לעד 10 שעות רצופות

אנחנו עומדים מאות מטרים מתחת להר הגלבוע, עמוק-עמוק במנהרה ענקית שנחצבת שם, ותהיה בעוד פחות משנה בית לנהר שוצף שאמור להפוך את רשת החשמל בישראל ליציבה יותר ולהפחית הפסקות חשמל גדולות. קוראים לזה "אגירה שאובה", ול"ידיעות אחרונות" ניתנה האפשרות להיכנס לראשונה לנבכי המנהרות והפרויקט.

 

אחד הדברים הראשונים שעשה אורן סלע, מנהל אתר בניית תחנת הכוח שמקימה "סולל בונה" עבור "שיכון ובינוי" ו"אלקטרה", הוא לבדוק היכן קבורים שאול המלך ויהונתן בנו. התנ"ך הרי מספר ששם, על הגלבוע, התנהל הקרב הגדול מול הפלישתים בו מצאו השניים את מותם - ועליהם קונן דוד המלך "הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו". לסלע היה ברור שאם במהלך החפירות יימצאו פתאום עצמות, כל הפרויקט עלול לרדת לטמיון. רק כשהתברר לו שלפי סיפורי המקרא שאול ויהונתן קבורים במקום אחר, הוא נרגע. כשמדובר בפרויקט של 1.5 מיליארד שקל, בודקים הכל.

 

 

אז במה בעצם מדובר? אחד הדברים החשובים ביותר לפעילות תקינה של רשת חשמל ארצית הוא היציבות, והיכולת לחזור מהר לפעילות במקרה של תקלות. כל עוד הכל עובד כמו שצריך, מנהל המערכת מנתב את פעילות תחנות הכוח כך שיענו על כל הביקוש לחשמל ברגע מסוים: הוא מכניס תחנות כוח לפעילות כשיש עלייה בביקוש ומורה לתחנות להקטין את היקף הייצור עד להפסקת פעילות כשהביקוש יורד.

 

אבל מה קורה כשיש תקלה באחת התחנות וכל היקף הייצור שלה, מאות מגה-ואט חשמל שמספקים חשמל לציבור נרחב, נמחק בבת אחת? הניתוק גורם להפסקות חשמל נרחבות, וללא פעולה מקצועית לכיסוי המחסור הוא עלול לגרור אחריו תחנות אחרות שלא עומדות בעומס שעולה בבת אחת - עד למקרה קיצוני של עלטה כוללת והשבתה של כל תחנות הכוח.

 

 

נהנים מטמפרטורה קבועה של 24 מעלות. העובדים במתקן | צילום: גיל נחושתן ()
נהנים מטמפרטורה קבועה של 24 מעלות. העובדים במתקן | צילום: גיל נחושתן

 

רשת מנהרות סבוכה

אחת הדרכים למנוע מצבים כאלה היא הפעלת תחנות כוח שפועלות במתווה של אגירה שאובה. "התחנה הזאת נותנת את הפתרון המהיר והמיידי למקרים של בעיה ברשת החשמל. תוך 90 שניות היא יכולה להזרים לרשת 300 מגה-ואט חשמל ולסייע לשמור על יציבות המערכת ולמנוע הפסקות חשמל נרחבות. אין אף תחנה שיכולה להגיב כל כך מהר", מסביר חיים ברק, מנהל הפרויקט מטעם החברות.

 

מדובר למעשה במפל מים אדיר. כמויות גדולות של מים שזורמות בבת אחת במורד ההר ומפעילות טורבינה הידרואלקטרית שמייצרת תוך שניות חשמל ומזרימה אותו לרשת. בעולם מתבססות תחנות כאלה לא פעם על מי נהרות שנסכרים, אבל בישראל אין למרבה הצער מפלים ונהרות עוצמתיים. גם לזה מצא האדם פתרון.

 

"בראש ההר מקימים מאגר מים גדול, וכך גם למרגלותיו. כל אחד מהם יכול להכיל 2.7 מיליון קוב מים. חוצבים בהר מנהרה שתחבר בין שניהם, וברגע שיש בכך צורך, המים יורדים בלחץ גבוה ומפעילים את הטורבינה במהירות", מסביר ברק. "אחרי ההפעלה, בלילה, הטורבינה הופכת כיוון, הופכת למשאבה ודוחפת את המים למאגר למעלה עד להפעלה הבאה".

צילום : ידיעות אחרונות ()
צילום : ידיעות אחרונות

 

נשמע פשוט, אבל כדי שכל האופרציה הזאת תפעל צריך לחצוב שורה ארוכה של מנהרות וחללים בבטן ההר. סלע מוביל אותנו פנימה אל רשת סבוכה של מנהרות. "יש שתי מנהרות: הראשית שבה עוברים המים, שמתחילה בראש ההר ויורדת אנכית 500 מטר, ומשם עד לשתי הטורבינות, ובהמשך למאגר השני. במקביל יש את מנהרת השירות שבה אנחנו נוסעים, ובאמצעותה ניתן יהיה לתחזק את המערכת".

 

עכשיו כבר יש במנהרות האלה טרקטורים ומשאיות והמון פועלים שמדברים ביותר מ-6 שפות, ונהנים מטמפרטורה קבועה של 24 מעלות לכל אורך השנה. "הצרפתים על הטורבינות, הקנדים יועצי יריעות למאגרים, האוסטרים אחראים לבטון, האיטלקים הקימו את הפיר האנכי, ובמנהרות יש ישראלים מכל הדתות שעובדים עם מולדבים", מפרט סלע את הרשימה הכמעט מלאה.

 

שני השנאים הענקיים שהובלו לכאן במבצע מורכב מרמת-השרון כבר ניצבים במקומם, מתחברים לטורבינות שניצבות בחלל בגובה של כ־10 קומות (35 מטר) ומחכים למים. "השתדלנו שיהיה הרבה רכש מקומי. פלדה מירוחם, יריעות למאגרים מגניגר, קבלן עפר מבית־שאן. את הטורבינות הבאנו מצרפת, אין כאן מי שיודע לייצר אותן", הוא אומר. את דפנות מאגרי המים הם בנו בעיקר מעפר שהוצא מהמנהרות. "השתדלנו להגיע למאזן חומרים אפס", הוא מוסיף.

 

את עוצמת הזרם הצפוי אפשר להבין כשאנחנו מגיעים לאחת הנקודות היחידות בהן הצינור טרם הושלם. קוטרו 5 מטרים ושני אנשים יכולים לעמוד זה על זה, ועוד ישאר הרבה מקום מעל הראש. בלחץ שנוצר אפשר להזרים 237 אלף קוב בשעה, פי ארבעה מיכולת המוביל הארצי לעמוד בלחצים.

 

המתקן בגלבוע (צילום: מתוך סרטון של רמי חכם) (צילום: מתוך סרטון של רמי חכם)
המתקן בגלבוע(צילום: מתוך סרטון של רמי חכם)

 

"המקום הזה, כל החלל הגדול הזה שנפער כאן בהר, יהיה מלא עוד מעט כולו בבטון. מרכיבים את חלקי הצינור שאמור להזרים את המים וממלאים הכל מסביב בבטון. למעשה אתם בין האחרונים שרואים את זה, כי עוד מעט גם זה יהיה נסתר מהעין לחלוטין", מספר סלע.

 

בהמשך אנחנו מגיעים אל אחד מהאלמנטים החשובים ביותר בפרויקט: הברז, או בשמו המקצועי יותר "המגוף". "כדי שהמערכת תפעל במהירות, הצינור מלא במים כל הזמן. המים מהמאגר העליון נמצאים בכל הצינור האנכי שגובהו כ־500 מטר, ולאורך הצינור שעד למגוף. תחשבו עם איזה עומס זה צריך להתמודד. וכך, ברגע האמת, כשפותחים את המגוף המים שועטים אל הטורבינה ומפעילים אותה במהירות", הוא אומר. את המערכת הזאת אפשר להפעיל מחדר הפיקוד שמוקם במקום, וגם מחדר הפיקוד הארצי של מנהל המערכת שיושב במתקני חברת החשמל.

 

למתקן יש גם יכולת להחזיר את החשמל לרשת במקרה של עלטה, הנגרמת כשכל התחנות נופלות כמו אבני דומינו. במתקן יש גנרטור שיאפשר להפעיל את המגופים, להתניע את הטורבינות ולספק חשמל שיאפשר להניע בהדרגה גם את שאר התחנות. היא יכולה כמובן גם לספק אנרגיה נוספת הנחוצה במקרים בהם יש צריכה גבוהה, כמו בשיאי הקיץ והחורף, כשהתחנות לא יכולות לספק את כל הביקושים.

 

בעתיד: עוד שני מתקנים

המערכת הזאת למעשה בזבזנית בחשמל. המים שיורדים מהמאגר בכוח הכבידה, ויכולים להפעיל את שתי הטורבינות שבמתקן במשך 10 שעות רצופות, מאפשרים לייצר עד 300 מגה-ואט חשמל בכל רגע נתון. כדי לשאוב את המים מהמאגר התחתון ולדחוף אותם חזרה למאגר העליון צריך כמובן הרבה יותר אנרגיה. מה שנפל במשך 10 שעות מצריך 13 שעות הזרמה הפוכה, וצורך כ-380 מגה-ואט חשמל.

 

אז איך עושים מזה כסף? פעולת שאיבת המים אמורה להתבצע בלילות, אז החשמל בתעריפי תעו"ז (תעריף ועומס זמן) זולים יותר, בעוד ההזרמה אמורה להתבצע כשהחשמל יקר יותר בשעות היום. זה, ביחד עם התשלום הקבוע שהמדינה נותנת לבעלי המתקן עבור זמינות לטובת הרשת, אמור להפוך את זה לפרויקט כלכלי מאוד. כל כך כלכלי שאמורים לקום עוד שני מתקנים כאלה (על ידי יזמים אחרים), ועל המכסה שלהם הייתה תחרות קשה. כשאלה יעמדו, ייתכן שבעוד אחת מהן תהיה בכוננות, לחלקן יאפשרו לספק חשמל גם כחלק מפעילות הרשת השוטפת.

 

ברק טוען שלמרות צריכת האנרגיה הגבוהה, לפרויקט יש תועלות סביבתיות. "החשמל בלילה 'ירוק' - חשמל שאחרת היה מבוזבז. הרי תחנות הכוח הארציות פועלות בלילה, לא מכבים אותן לחלוטין", הוא אומר.

 

החציבה והפיצוצים החלו בתחילת 2014, ועד לרבעון הראשון של השנה הבאה, כלומר עוד כמה חודשים, הפרויקט אמור להיות מוכן לפעולה. כשהוא יהיה גמור כל מה שייראה מבחוץ הם שני מאגרי המים, מבנה הפיקוח וכבלי החשמל שיוצאים משם. כל האופרציה שראינו תישאר עמוק מתחת לקרקע, סמויה מהעין.

 

אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה: "זה פרויקט עם ייחודיות הנדסית וטכנולוגיות שלא היה כמותן בארץ. האתגר הגדול היה שילוב הטכנולוגיות, הציוד והעובדים מרחבי העולם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך סרטון של רמי חכם
המתקן הענק בגלבוע
צילום: מתוך סרטון של רמי חכם
מומלצים