הפירמידה הגדולה של גיזה
 | |||||||||
| הפירמידה הגדולה בגיזה | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
smooth-sided pyramid, אטרקציה תיירותית, הפירמידות במצרים, פלא תבל של העולם העתיק, אתר ארכאולוגי, קבר  | ||||||||
| כתובת |
גיזה | ||||||||
| מיקום |
אל-גיזה | ||||||||
| מדינה |
 מצרים | ||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||
| תקופת הבנייה | ? – 2560 לפני הספירה | ||||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
2560 לפנה״ס? | ||||||||
| חומרי בנייה |
אבן גיר, גרניט | ||||||||
| אדריכל |
Hemiunu | ||||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מצרים העתיקה | ||||||||
| מידות | |||||||||
| גובה |
137.5 מ' | ||||||||
| שטח |
53,061.12 מ"ר | ||||||||
| גובה מעל פני הים |
95 מ' | ||||||||
| קואורדינטות | 29°58′45″N 31°08′03″E / 29.97915°N 31.13422°E | ||||||||
 -he.svg) | |||||||||
  | |||||||||
הפירמידה הגדולה של גיזה (הידועה גם בשם הפירמידה של ח'ופו, בערבית: هرم خوفو) היא העתיקה שבשבעת פלאי תבל של העולם העתיק, והיחידה מבין השבעה ששרדה עד ימינו. נהוג לחשוב שהיא נבנתה למען פרעה ח'ופו בן סנפרו מהשושלת ה-4, באמצע האלף השלישי לפנה"ס, ונועדה לשמש לו כקבר. הפירמידה נמצאת סמוך לעיר גיזה במצרים.
הפירמידה היא הישג הנדסי מרשים. מספר המעברים הפנימיים והחדרים בה גדול יותר מכל פירמידה מלכותית אחרת. בנייתה החלה באמצע האלף השלישי לפנה"ס ונמשכה כ-20–25 שנה.
לצד הפירמידה נמצאה בשנת 1954 הספינה של ח'ופו עשויה מארז לבנון. במקום בו נמצאה הספינה נבנה מוזיאון מיוחד לאחסון והצגת הספינה לאחר ששוחזרה.
ממפיס, הנקרופוליס שלה ושדה הפירמידות מדאהשור ועד גיזה הוכרזו על ידי אונסק"ו בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית. בשנת 2007 קיבלה הפירמידה מעמד של כבוד במסגרת שבעת פלאי תבל החדשים.
הפירמידה הגדולה של גיזה היא הראשונה והגדולה ביותר מבין שלוש הפירמידות של גיזה, ונבנתה במהלך תקופת מלכותו של פרעה ח'ופו בן סנפרו מהשושלת הרביעית. היא נבנתה כקבר לח'ופו, ונועדה לשרת אותו בחיים שאחר המוות. על פי ההגות הדתית-פסיכולוגית במצרים העתיקה, הנשמה ממשיכה להתקיים לאחר המוות, ולכן הוקדשו משאבים רבים בבניית קברים[1]. הפירמידה, כשאר קברי מצרים, נמצאת בגדה המערבית של הנילוס, שכן לפי תפישת הדת המצרית שכנה ממלכת המתים במערב - מקום שקיעת השמש[2].
מימי סנפרו ואילך נבנתה מערכת מבני הפירמידות לפי תוכנית אחידה: הפירמידה ניצבת בתוך מתחם, מקדש המתים בנוי כנגד הפאה המזרחית של הפירמידה, ומבנה העמק שוכן בגבול הארץ המעובדת ומשמש כניסה לכל המערכת, ודרך גישה משופעת מובילה ממבנה העמק למקדש המתים[3]. בפירמידה הגדולה של גיזה, קבר העמק לא נחפר כיוון שהוא שוכן תחת כפר מודרני, ונראה שרובו הרוס. מקדש המתים הרוס ברובו גם הוא, אך במקור הייתה לו חצר מרוצפת בזלת שחורה (חלקה עדיין שם) ועמוד עשוי גרניט אדומה[4].
מבנה הפירמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה סברה שמישור גיזה, הנמצא כ-8 ק"מ מקהיר, נבחר בגלל מסלעות אבן הסיד שהיו בו, אשר סיפקו חומר יציב לבניית הפירמידה. בסיס הפירמידה מכסה שטח של 53 דונם[4]. אורך כל צלע בסיס הוא בממוצע 230.35 מטר, עם סטייה של פחות מ-20 ס"מ בין צד לצד. השיפוע הוא 52 מעלות, ומכאן ניתן להסיק כי הגובה המקורי היה 146.6 מטר. עקב בלאי, הגובה כיום הוא כ-138 מטר. פנים הפירמידה מורכב מ-210 שכבות מאוזנות של אבן גיר, ובסך הכל מכ-2,300,000 אבנים[5] . בממוצע משקל כל אחת מהאבנים הוא 2.5 טון[6] ומשקלה הכולל של הפירמידה הוא כ-6.5 מיליון טון[7].
בתהליך בניית הפירמידה הוכן האתר בתחילה, ולאחר מכן הובאו אבני החול והונחו זו על גבי זו. בוני הפירמידה כיסו את האבנים בשכבת ציפוי מיוחדת שהעניקה לפירמידה גימור סופי חיצוני, אולם שכבת ציפוי זו נשחקה ונעלמה עם השנים.
ישנן מספר תאוריות בדבר דרך בנייתה של הפירמידה. על פי תאוריה אחת נבנתה פלטפורמה ישרה או ספירלית שכוסתה במים ובבוץ והוגבהה ככל שנמשכה הבנייה, ועליה נגררו האבנים בקלות יחסית. תאוריה אחרת גורסת כי האבנים הונפו והונחו במקומן באמצעות מנופים אדירים.
פנים הפירמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פנים הפירמידה של ח'ופו הוא המורכב ביותר מבין הפירמידות. הכניסה לפירמידה מצפון, דרך מסדרון בשיפוע יורד המגיע לחדר קבר המלך, אשר נחצב בסלע האם אך מעולם לא הושלם (כלומר לא נקברה בו גופתו של ח'ופו). במרחק של כ-20 מטר מהכניסה, מסתעף מהמסדרון מעבר נוסף בשיפוע עולה המתחבר למעבר מישורי, המוביל לקבר המלכה ולגלריה הגדולה. קבר המלכה נבנה בגוף הפירמידה וכנראה תוכנן לקבורת המלך, לאחר שהעבודה על הקבר התת-קרקעי הופסקה. הגלריה נמצאת בגובה של 50 מטר מהפירמידה, וגובהה 8.74 מטר. בקצה העליון של הגלריה יש מעבר קצר אשר חסום ב-3 אבנים, המוביל לקבר המלך. מעבר נוסף, כמעט אנכי מתחתית הגלריה, מתחבר למסדרון המוביל לקבר המלך הנטוש. נראה שהוא שימש כנתיב בריחה לעובדי הפירמידות אשר אטמו את החדר והמעבר לאחר קבורת המלך[8] .
קבר המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבר עשוי אבן גרניט, בשונה משאר חלקי הפירמידה, ואמות המידה שלו שונות. יחידות המידה הקטנות של אבני הגרניט גדולות יותר מהיחידות ששימשו למדידת שאר הפירמידה. רק בבנייה זו האבנים סומנו ומוספרו, דבר המספק ראיה למערכת בנייה שנועדה להבטיח שכל אבן תוכל להתאים במדויק למקום שתוכנן, כלומר, הן למעשה יוצרו מראש. אין שרידי גרניט מסביב לפירמידה, מה שתומך בתאוריה כי הקבר נבנה בנפרד ממנה. הסברה היא שאבנים אלו נחתכו וגומרו באסואן, ואז הועברו לגיזה כיחידה מובנית[9].
מתחילת העבודה על הקבר, בוני הפירמידה של ח'ופו זיהו את הצורך להגן על תקרתו מחשש לקריסת הפירמידה עליו. כדי להקל מהמשקל העצום של אבני הסיד שמעל הקבר הם בנו מעליו תשעה חדרי-אוורור, המהווים כ-160 שכבות מתוך הפירמידה. בשלושים השכבות הראשונות מעל קומת הקבר, בוני הפירמידות בנו חמישה חדרים אשר נשתמרו בהם כתובות המהללות את המלך ח'ופו. החדרים הקטנים הללו ממוקמים אחד מעל השני, כאשר כל אחד מהם בעל תקרת גרניט, בדומה לתקרה בחדר הקבורה עצמו[10].
כניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכניסה המקורית ממוקמת בצד הצפוני, 15 אמות מלכותיות (7.9 מ'; 25.8 רגל) מזרחית לקו המרכז של הפירמידה. לפני הסרת המעטפת בימי הביניים, נכנסה הפירמידה דרך חור בשכבת הבנייה ה-19, כ-17 מטרים מעל מפלס הבסיס של הפירמידה. גובהה של אותה שכבה – 96 סנטימטרים (3.15 רגל) – מתאים לגודלה של מנהרת הכניסה המכונה בדרך כלל המעבר היורד.
גרפיטי רבים, מודרניים ברובם, חתוכים באבנים מסביב לכניסה. הבולט ביותר הוא טקסט גדול ומרובע של הירוגליפים שגולפו לכבודו של פרידריך ויליאם הרביעי, על ידי המשלחת הפרוסית של קארל ריצ'רד לפסיוס למצרים ב-1842.
מסדרון פנים צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 צוות ScanPyramids זיהה חלל מאחורי שברוני הכניסה באמצעות מווגרפיה, אשר אושרה בשנת 2019 כמסדרון באורך של לפחות 5 מטרים (16 רגל), ועובר אופקי או משופע כלפי מעלה (ולכן אינו מקביל למעבר היורד).
בפברואר 2023 נחקר המסדרון הצפוני במצלמה אנדוסקופית, וחשפה מנהרה אופקית באורך של 9 מטרים (30 רגל) וחתך רוחבי של כ-2 על 2 מטרים (6.6 על 6.6 רגל). התקרה שלו נוצרת על ידי שברונים גדולים, כמו אלה הנראים מעל הכניסה המקורית וגם דומים לחדרי הקלה.
חוץ הפירמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירמידה הגדולה הייתה עטופה כולה באבן גיר לבנה. בלוקים מעובדים בדיוק הונחו בשכבות אופקיות והותאמו בקפידה יחד עם טיט, פניהם החיצוניים חתוכים בשיפוע והוחלקו במידה רבה. יחד הם יצרו ארבעה משטחים אחידים, בזווית של 51°50'40".
גובה השכבות האופקיות אינו אחיד אך משתנה במידה ניכרת. הנדבכים הגבוהים ביותר מבין 203 הנותרים נמצאים כלפי התחתית, והשכבה הראשונה היא הגבוהה ביותר בגובה 1.49 מטר (4.9 רגל). השכבות נוטות להיות רק מעט מעל 1 אמה מלכותית (0.5 מ', 1.7 רגל). תבנית לא סדירה בולטת כאשר מסתכלים על הגדלים ברצף, כאשר גובה השכבה יורד בהתמדה רק כדי לעלות שוב בחדות.
בקצה הפירמידה עמדה אבן פינה הידועה בשם פירמידיון. החומר ממנו הוא עשוי נתון לספקולציות רבות; בדרך כלל מציעים אבן גיר, גרניט או בזלת, בעוד שבתרבות הפופולרית מדובר לרוב בזהב מלא, מוזהב או אלקטרום.
הפירמידה והכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לחדרי הקבורה והמעברים הבנויים בתוכה, ישנם 4 פירים, אשר התפיסה המקובלת לגבי תפקידים היא שהם משמשים כפירי אוורור. ג'וליו מאגלי[11], טוען כי תפקיד זה תמוה לאור המאמץ הרב שהושקע בבניית הפירים, ומציע הסבר אחר. שני הפירים העליונים, היוצאים מקברו של המלך חוצים את הפירמידה בצורה אלכסונית, מה שמוכיח כי תפיסתם כתעלות אוורור שגויה, שכן, אם אכן היה זה ייעודם הם היו צריכים להיבנות בצורה אנכית כדי שתהיה זרימת אוויר, דבר אשר גם קל יותר מבחינה ביצועית. בנוסף, העובדה כי הפירים מתחילים מכיוון צפון ודרום של הקבר, בשילוב הנתון שפאות הפירמידה מכוונות כלפי המרכז, מראים כי הם מכוונים לנקודות ספציפיות על פני המצהר.
לפי המצרים ישנו קשר הדוק בין תפיסת החיים שלאחר המוות לבין השמיים, ולכן יש להבין מה קורה בנקודות אלו במהלך הלילה. הפיר הצפוני בנוי בשיפוע של 31 מעלות ופונה אל כוכב הצפון שהיה בזמנו, אלפא דרקוניס (Thuban). הפיר הדרומי נמצא בשיפוע של 45 מעלות, ומצביע על החלק המרכזי בקבוצת הכוכבים אוריון. מכאן, שהפירים היו "תעלות כוכבים" המכוונות כלפי כוכבים בעלי משמעות מרכזית באסטרונומיה המצרית, כפי שמתואר בטקסטים מהפירמידות. שיפועם של הפירים אינו אחיד לכל אורכם, לכן אין הכוונה הייתה לצפות דרכם בכוכבים, אלא להוות משמעות סימבולית טהורה: הם נועדו לאפשר לנשמה של המלך להצטרף לכוכבים[12] .
תארוך הפירמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפירמידה הגדולה נקבעה כבת 4600 שנים בשתי גישות עיקריות:
- באמצעות ייחוסה לח'ופו ועידן הכרונולוגי, בהתבסס על עדויות ארכאולוגיות וטקסטואליות.
- באמצעות תיארוך רדיואקטיבי של חומר אורגני שנמצא בפירמידה ונכלל במרגמה שלה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מקיף על הפירמידה (באנגלית)
- שירות הידען, הוחל בפעולת הרובוט שינסה לחשוף את סודותיה של הפירמידה הגדולה בגיזה (עדכון), באתר "הידען", 23 בספטמבר 2002
- אדריכל צרפתי: גיליתי איך בנו את הפירמידות, באתר הארץ, 1 באפריל 2007
- המצגת של האדריכל הצרפתי ז'אן-פייר אודן
- AP, התגלה תא חבוי בפירמידה הגדולה של גיזה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2017
הפירמידה הגדולה (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית- הפירמידה הגדולה של גיזה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Janey Levy, The Great Pyramid of Giza: Measuring Length, Area, Volume and Angles (New York: the Rosen publishing group inc., 2007), p. 4.
- ^ הערך "פירמידה", האנציקלופדיה העברית, כרך 27, עמ' 781, מהדורת 1974.
- ^ הערך "פירמידה", האנציקלופדיה העברית, כרך 27, עמ' 780.
- ^ 1 2 Kathryn A. Bard, an Introduction to the Archaeology of Ancient Egypt (Malden MA: Blackwell pub, (2008), p. 137.
- ^ Giulio Magli, Architecture, Astronomy, and Sacred Landscape in Ancient Egypt (New York: Cambridge University Press, 2013), p. 74.
- ^ an Introduction to the Archaeology of Ancient Egypt, p. 137 Kathryn A. Bard,
- ^ Janey Levy, the Great Pyramid of Giza: Measuring Length, Area, Volume and Angles, p. 6
- ^ Kathryn A. Bard, an Introduction to the Archaeology of Ancient Egypt, p. 137-138
- ^ John Romer, the Great Pyramid: Ancient Egypt Revisited (New York: Cambridge, 2007), p. 391-392
- ^ John Romer, the Great Pyramid: Ancient Egypt Revisited (New York: Cambridge, 2007 עמ' 394
- ^ Giulio Magli, Architecture, Astronomy, and Sacred Landscape in Ancient Egypt, p. 78-79
- ^ Giulio Magli, Architecture, Astronomy, and Sacred Landscape in Ancient Egypt, p. 80-81
 | |
|---|---|
|
| שבעת פלאי תבל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
| הפירמידה הגדולה של גיזה | הגנים התלויים בבבל | פסל זאוס באולימפיה | מקדש ארטמיס | המאוזוליאום בהליקרנסוס | הקולוסוס מרודוס | המגדלור באלכסנדריה |