סיקור מקיף

מנהל שנוי במחלוקת לנאס”א – ג’ים בריידנסטיין נכנס לתפקידו לאחר שנבחר על חודו של קול

“חוק התקציב החדש מתמקד בפעילות חלל אנושית ומרחיב את השותפויות שלנו עם חברות מסחריות ומדינות אחרות.”אמר בריידנסטיין , בעברו טייס בצי האמריקני.

מנהל נאס"א הנכנס ג'ים ברנדסטין ובני משפחתו בטקס ההשבעה שערך סגן נשיא ארה"ב מייק פנס. צילום: NASA/Bill Ingalls
מנהל נאס”א הנכנס ג’ים ברנדסטין ובני משפחתו בטקס ההשבעה שערך סגן נשיא ארה”ב מייק פנס. צילום: NASA/Bill Ingalls

ג ‘ים בריידנסטיין נכנס השבוע רשמית לתפקידו כמנהל ה-13 של נאס”א לאחר שביום שני הושבע לכהונתו זו על ידי סגן נשיא ארה”ב מייק פנס במטה הסוכנות בוושינגטון.

לבחירה היו חבלי לידה קשים, ונערכו לו שימועים במשך שמונה חודשים. הבחירה נמנעה בשל התנגדותו של הסנטור הדמוקרט ביל נלסון שסחף אחריו את כל הסנטורים הדמוקרטים, וכן את התנגדות הסנטור הרפובליקני מרקו רוביו, שברידנסטין תקף במהלך הבחירות המקדימות במפלגה שבהם הובסו רוביו והמועמדים אחרים בפני טראמפ.
מה שהיטה את הכף הפעם היתה המהפך שעשה רוביו ששינה את הצבעתו ל”כן”. הסנטור ג’ון מקיין שהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית מאריזונה לבחירות ב-2008 נעדר וכך עברה ההצבעה על חודו של קול – 50 לעומת 49. גם בכך נשברה מסורת. ראשי נאס”א הקודמים נבחרו פה אחד על ידי סנטורים משתי המפלגות, כך למשל ב-2009 אושר מינויושל צ’ארלס בולדן כמנהל ושל לורי גרייבר כסגניתו. גם המנהל שלפניו, מייק גריפין שהוצע על ידי ג’ורג’ בוש הבן ב-2005 נבחר פה אחד.

“זו זכות גדולה בשבילי להיות כאן היום, כדי להיות מסוגל להשיב בשם נשיא ארצות הברית את המנהיגות האמריקנית המחודשת בחלל עם ההשבעה של המנהל החדש של נאס”א, ג’ים בריידנסטיין, “אמר סגן הנשיא פנס. “תחת מדיניות “חלל אחד”, נשלח אסטרונאוטים אמריקאים חזרה לירח, ולאחר מכן נקים את היכולת, עם שותפים בין-לאומיים ומסחריים, לשלוח אמריקאים למאדים, ונאס”א תוביל את הדרך”.

“נאס”א מייצגת את הטוב ביותר של ארצות הברית של אמריקה”, אמר בריידנסטיין. “אנחנו מובילים, אנחנו מגלים, אנחנו חלוצים, ואנחנו מעוררים השראה. אני מצפה למסע שלנו יחד “.

במסגרת טקס ההשבעה, סגן הנשיא פנס ואדמיניסטרציה ברידנסטין שוחחו עם האסטרונאוטים של נאס”א סקוט טינגל, דרו פייסטל וריקי ארנולד, השוהים בתחנת החלל הבין-לאומית. האסטרונאוטים ברכו את המנהל החדש וכן סיפרו סיפורים משותפים על חוויותיהם בתחנת החלל.

“חוק התקציב החדש מתמקד בפעילות חלל מאויישת ומרחיב את השותפויות שלנו עם חברות מסחריות ומדינות אחרות. הוא גם ממשיך את המירוץ שלנו אחר פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות בתחום החלל ובתחום האווירונאוטיקה.” אמר ברידנסטין, בעברו טייס בצי האמריקני.

ברידנסטין שאושר על ידי הסנאט האמריקני ב – 19 באפריל, כדי לשמש מנהל הסוכנות שימש קודם לכן כחבר קונגרס מטעם מדינת אוקלהומה והיה חבר בוועדת השירותים המזוינים בוועדת המדע והטכנולוגיה, כמו כן ניל בעבר את מוזיאון החלל והתעופה בטוסלה..

לפני משרה זו הוא שירת בבית הנבחרים של ארצות הברית עבור מדינת אוקלהומה, שם מילא תפקידים בוועדת השירותים המזוינים של הבית ובועדת המדע והטכנולוגיה. ברידנסטין הוא גם טייס במילואים של חיל הים האמריקני, ומנהל לשעבר של מוזיאון טולסה אייר וחלל ופלנטריום.

במהלך תהליך האישור הארוך שלו כדי להפוך למנהל החדש של נאס”א, הביע הסנטור ביל נלסון את הפוליטיקה של בריינדסטיין כ”מפלגת וקיצונית.” ושאל איך שומרים על נאס”א שלא תתדרדר ותהפוך מסוכנות מקצועית לסוכנות פוליטית?

נלסון, דמוקרט, מעולם לא היה מרוצה מתשובותיו של ברידנשטיין והתנגד למועמדותו למנהל עד הסוף. כתוצאה מכך, עשתה זאת המפלגה הדמוקרטית כולה, וכתוצאה מכך נאלצו הרפובליקאים לבחור אותו בכוחות עצמם. זאת לעומת מנהלי נאס”א בעבר שאושרו ברובם בהסכמה פה אחד – לרבות צ’אלס בולדן שהיה מועמדו של ברק אובמה ב-2009 ולפניו מייקל גריפין שהוצע על ידי הנשיא ג’ורג’ בוש הבן ב-2005.

כמו כל רפובליקן, גם ברינדסטין הצהיר הצהרות המטילות ספק בהתחממות כדור הארץ. החשש של הארגונים הסביבתיים הוא שכמנהל של נאס”א הוא צפוי למלא את רצונם של הקונגרס והבית הלבן של טראמפ לצמצם את תקציב תכניות מדעי כדור הארץ של נאס”א בשיעור של עד 25% והעברת התקציב לחלליות לא מאוישות למאדים ולירחים מעניינים במערכת השמש החיצונית.
עבור חלק בתעשיית התעופה והחלל, במיוחד חברות חלל חדשות כגון SpaceX, ברידנסטין נחשב לקול מבורך במדיניות החלל, משום שבעבר הביע עניין בשטצםטצ הסקטור הפרטי והטכנולוגיה שלו בחקר החלל. “אני אופטימי מאוד” אמר אריק סטאלמר, נשיא הפדרציה המסחרית לטיסות חלל – המאגדת את תעשיית החלל הפרטית. “אני חושב שהוא יהיה מנהיג גדול עבור נאס”א וחשוב שבתקופה קריטית זו תהיה לסוכנות החלל ראיה ברורה של המטרות הלאומיות בתחום החלל.”

אגב אחת התוכניות העומדות בפני ביטול היא פרויקט דיסקבר, שבמסגרתו נאס”א מעבירה צילומים של כדור הארץ המואר כולו באור יום מחללית הנמצאת במרחק 1.5 מיליון קילומטרים, שהגה סגן נשיא ארה”ב לשעבר אל גור. בתקופת בוש הבן התוכנית הוקפאה והחללית הועברה לאיחסון בשל התנגדות מחוקקים רפובליקנים שאינם יכולים להיבחר לשום תפקיד אם לא יביעו מחיויבות לאג’נדה של האחים קוך וקבוצות ליברטריניות נוספות, המכחישות את ההתחממות, והרי הכי קל להכחיש את ההתחממות כשאף אחד לא יוכל סתם כך להכנס לאתר של נאס”א ולהשוות את תכסית הקרח בקטבים בכל יום בשנתיים האחרונות. הסיבה הרשמית היתה חסכון בתקציב, אבל כשמדובר על 2 מיליון דולר לשנה מתקציב של כ-20 מיליארד דולר, זו טענה תמוהה.

עוד בנושא באתר הידען
מי אתה ג’ים בריינדסטיין, המועמד של טראמפ לראשות נאס”א?

11 תגובות

  1. גם צ’רצ’יל להבדיל אלף אלפי הבדלות היה דקטטור בימי מלחמת העולם 2. בתקופתו הומצא המכ”מ והמחשב
    והוא עודד את פיתוח הטנק ופיתוח חיל האוויר מאד. אחרי המלחמה לא היה לעם נוח עם הדיקטטורה והם החליפו את השלטון. צ’רצ’יל אינו טרמפ – לא תמיד יש צ’רצ’יל בסביבה אבל יש יותר ממודל אחד למנהיג.

    כמו שאמרתי צריך להשוות בתוצאות בין אותו ברנדסטיין לבין קודמו בתפקיד.

    מדענים נאורים, מאנגליה, העבירו את הידע על פצצת הגרעין לרוסיה. לא תמיד מי שנמצא בצד הנכון של המתרס פועל נכון וגם ההיפך. מי שנראה בצד הלא נכון של המתרס, פועל נכון לעתים קרובות.

    החיים לא פשוטים ואנחנו צריכים להבדיל בין היטלר לבין דיקטטור נאור. וגם להבדיל לצערי בין התנהגותו הלא יפה של טרמפ לנשים, ודעתינו שהן שוות לנו, לבין אופן המימשל שלו והתוצאות.

  2. אני מציע לבחון את האיש בעוד שנה וחצי. גם טרמפ מדבר כמו בסטונר בשוק, ומשיג תוצאות: קוריאה, אירופה, גרעין אירני – טעון הוכחה. זו טקטיקה של דו-שיח שמושך המונים, אבל האיש לא טיפש ולא מאמין לכל מה שהוא אומר – למשל שאין אפקט חממה. הוא איש עסקים שמקדם את האינטרסים של ארה”ב, לא משוגע.

    בן גוריון השתמש בשיטות כמו שלו: מול ז’בוטינסקי – שממנו לקח את מסמך תפיסת הביטחון של ישראל (השוואה למאמרו ביידיש מתורגם לעברית קיר הברזל מ-1924. לא רבים יודעים שז’בוטינסקי היה ממיסדי ההגנה וראש ההגנה מירושלים ובן גוריון נלחם על שחרורו מהכלא הבריטי באירועי 1929 נדמה לי). בן גוריון גם השתמש בטקטיקות שוק זולות בעת השפל הכלכלי הגדול 1929 (ביוגרפיה ד”ר תום שגב) וגם מול לוי אשכול 1966.

    לדעתי (לבחון אותו במעשים על פני קדנציה) טרמפ ויועציו יודעים שאפקט החממה אמיתי ונותנים למערב לרסן אותם, תוך השגת הישגים כלכליים ואחרים לארה”ב. מרגע שנאסא בראשון אותו ברנדסטיין, הוא יפעל לקידומה לדעתי, וצריך לבחון אותו עוד שנה וחצי.

    כמו שאמרתי אובמה דיבר מדעי ודמוקרטי והתוצאות היו הרסניות לחיי עשרות מיליוני אנשים. להערכתי הוא וחלק מהדמוקרטים ואני לא שונא דמוקרטים – בוודאות, לא מאמינים בזכות ישראל להתקיים, ובקיומו של לאום יהודי לבטח, ואולי מפקפקים בצורך בעם יהודי. טרמפ שבר את הסטיגמה ששגרירות לא תהיה לעולם בירושלים, והנה 3 שגרירויות עוברות לירושלים. המימשל הזה נבחר ע”י צווארון כחול, אבל אם נבחן את השגשוג של ארה”ב עקב העליונות המדעית, היא החזירה לגיטימציה לעליונותה, למרות נחיתות היקף השוק שלה, ועלות הייצור שלה. אני לומד קורס דיני פטנטים באוניברסיטת תל-אביב (בפקולטה להנדסה) וראיתי שרשרת מדדים לטיעונים הנ”ל.

    לבחון את האיש בעוד שנה וחצי -תוצאות. יש סיכוי לא מבוטל שנראה הצלחה בתפקידו.

    ביריוני העולם מכבדים את התנהגות השוק של טרמפ ושל אנשיו, ומנהיגי העולם הנאור, מכבדים, ומאזנים אותו. הוא לא נראה לי היטלר, אלא אדם הגיוני שלא מדבר כמוני באופן מדעי, אבל מאפשר לעולם המדעי לפרוח, כי הוא מנטרל “צירי רשע” במובן שהם פוגעים בשאר העולם.

  3. כן, רק שבדעה הזו תומכים מעט מאוד מדענים וממה שהתרשמתי אין להם חלופה מדעית אחרת אלא רק טענות כנגד העדויות המדעיות והפליאה “לא יכול להיות ש…”
    97% מהמאמרים המדעיים היו בכיוון של התחממות (לא מהיום, כבר משנות התשעים). מה-3% הרוב לא גילו מגמה, וגם זה כבר הופרך.
    אין בעיה להביע עמדה הסותרת משהו ובלבד שתביא הוכחות חד משמעיות לטענותיך, לא רק תנסה להפריך את הטענות של הצד השני.

  4. ” וחוץ מזה, בענייני מדע אין מקום לדעות”
    אחד מיסודות המדע הוא הביקורתיות והטלת ספק בהנחות קיימות

    אין ספק שכדו”א מתחמם, כיוון שהאמת הזו מבוססת על תצפיות
    מה חלקו של האדם בהתחממות נתון למחלוקת
    יש דעה שהשפעת האדם היא גורם מכריע
    יש דעה שתהליכים גלובלים שלא תלויים באדם הם הגורם מכריע

    וחבל שלא תיקנת את המשפט ‘כל רפובליקן’

  5. אני חסיד של נאורות ולא של אנטי-נאורות, ונוכח שהעולם מתפקד יותר טוב עם איזונים ובלמים מזרמים לא-נאורים לכאורה.

  6. כולם לועגים לממשל טראמפ ולנציגיו – הם נשמעים פחות טוב מאובמה המדעי ונציגיו.
    במבחן התוצאה האביב הערבי ומדינת דעא”ש בעיראק וסוריה והגירת 14 מיליון מוסלמים לאירופה בטיהור אתני, כול אלה קרו בעידן של נשיא שפועל לפי מה שאירופה והמדענים רוצים.
    .
    טרמפ נשמע הכי לא מדעי, ומטורף. במבחן התוצאה הוא משיג ויתורים מפליגים של צפון קוריאה בנושא הגרעין ומשחק את המשוגע מול האיראנים. ושלוש מדינות כבר הצהירו על העברת השגרירות לירושלים: ארה”ב, הונדורס, צ’כיה. אז במבחן התוצאה מי מפגר יותר?
    הביריונים בעולם המוסלמי, וביתר חלקי העולם, כאלה שהורסים חיים למוסלמים, מבינים אדם מחוספס כמו טרמפ אולי יותר מאשר את סנדרס הדמוקרט המופלג. דמוקרטיה מליאה במדע ובפוליטיקה, זה שהביריון השכונתי משתלט על השכונה.
    במבחן הכלכלה אינני בטוח שטרמפ גרוע. צעדים לבלימת אפקט החממה יקרו, כי אירופה מאזנת. אני מסכים שלכאורה יש כאן טירוף, אבל המערכות מאזנות זו את זו.
    לפי אותם דמוקרטים מהוללים אין הצדקה לקיום מדינת ישראל, או יהודים כלאום או אפילו עם.
    היהדות הרפורמית נאורה מאד, אבל מתמעטת בגלל הנאורות – מתבוללת.

    קיים ניגוד בין שמירה על זכויות האזרח לבין שימור המדינה. כל עוד הניגודים קיימים שניהם – זה תקין.

    אני לא בטוח שטרמפ מאמין שאפקט החממה הוא המצאה, אבל הוא מנסה לשמר את היתרון האיכותי והתעשייתי של ארה”ב. מי שבודק את הצלחת מגמת שימור היתרון מאז חוק ביי-דול המתווה את קניין רוחני ומסחורו מהאוניברסיטאות ב 1984 – רואה שההצלחה עצומה.
    ארה”ב הצליחה במידה רבה להזין את גלגלי התעשייה בידע שמקורו באוניברסיטאות. היו לזה תופעות לוואי: זה לא מעודד מחקר טהור – אבל לזה יש מנועים אחרים באוניברסיטאות עצמן. במדדים של הצלחת השמירה על היתרון אל מול סין ומדינות אחרות – המדיניות האנטי-דמוקרטית מצליחה.

  7. כתבתי על ענייני סביבה עשור לפני שעבדתי בהארץ – בעיתונות המקומית בחיפה – כלבו מרשת שוקן ונתנו לי גיבוי לפרסם מאמרים נגד המפעלים המזהמים למרות שהם היו מפרסמים גדולים.
    וחוץ מזה, בענייני מדע אין מקום לדעות.
    זה מוביל לבעיה חמורה יותר – אחוז ניכר מהאמריקנים חושבים שהמחקר המדעי בכלל מזיק לחברה
    https://www.hayadan.org.il/grate-portion-of-americans-afraid-of-sciemce-3007171

  8. אבי

    א.סליחה על הציניות, אבל בשיעורים הראשונים של הפסיכומטרי לומדים מה ההבדל בין ‘כל’ ו’רוב’.

    ב. יש גם דעה של התחממות קימת, אך היא לא בהיכרח מעשה אדם (אלא תהליכים מחזוריים טבעיים) – לא יודע כמה היא נפוצה בקרב הרפובליקנים או הדמוקרטים (ואני לא אומר שבזה אני מאמין).

    ג. האם רק בגלל דעתו על ההתחממות הגלובלית הוא קיבל 2% או שיש לו עוד דעות פחות מקובלות? כמה קיבלו מועמדים אחרים עם דעות שמקובלות על הרוב הרפובליקני? אני מזכיר שבתחילת הדרך היו הרבה מועמדים שנחשבו חזקים שמהר מאוד פרשו מהמירוץ אחרי שהבינו שהבוחרים רוצים הפעם משהו ‘שונה’?

    ד. עוד קצת ציניות (אבל הפעם בכוונה), נראה לי שקצת הושפעת מתקופתך ב’הארץ’ – אחד העיתונים שהכי פחות מציג מגוון דיעות, אפילו פחות מישראל היום…

  9. ראשית תודה, משום מה העליתי גרסה לא אחרונה. שנית, בדוק, הרפובליקנים מושפעים מלובי הנפט והפחם. אין מגוון דעות. המועמד היחיד בבחירות המקדימות לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית שאמר שההתחממות קיימת ושהיא מעשה ידי אדם קיבל 2%.

  10. מוזר מאוד
    מצד אחד, הכותב הוא עורך אתר הידען
    מצד שני, חלק מהכתבה נראית כאילו תורגמה ב-google translate

    דבר שני, “כמו כל רפובליקן, גם ברינדסטין הצהיר הצהרות המטילות ספק בהתחממות כדור הארץ”
    זו אמירה חשוכה! לא כל רפוליקן מטיל ספק בהתחממות כדו”א – במפלגה הרפוליקנית יש מגוון דעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.