סיקור מקיף

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

אנסלדוס, ירח קטנטן של ענק הגזים שבתאי, מוכר בעיקר בשל הגייזרים הפורצים מקוטבו הדרומי ונובעים מאוקיינוס פנימי שמסתתר מתחת למעטה הקרח החיצוני שלו. אבל הקוטב הצפוני של אנסלדוס שונה מאוד מהקוטב הדרומי שלו.

הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.
הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

כאשר כוכב לכת או ירח נטויים על צירם, במהלך תנועתם סביב השמש במשך חלקים מעונת השנה שלהם (לכול כוכב לכת וירח שנה משלו) הקטבים שלהם במשך תקופות ממושכות יהיו חשוכים לגמרי או מוארים. ככול שזווית הנטייה גדולה יותר חלקים גדולים יותר מהקוטב יהיו חשוכים יותר או מוארים על ידי השמש ולהיפך – ככול שזווית הנטייה קטנה יותר חלקים קטנים יותר מהקטבים יהיו חשוכים או מוארים על ידי השמש. ההחשכה היא בעונת החורף וההארה היא בעונת הקיץ.

חשוב להבין שהחורף והקיץ במובן המקובל הם בכוכבי לכת וירחים בעלי אטמוספירה. יש המגדירים ירחים חסרי אטמוספירה גם כן כבעלי עונות שנה, זאת בגלל ההחשכה וההארה הממושכים שבמונחים ארציים נמשכים חודשים ושנים (בגלל המרחקים הגדולים שלהם מהשמש – כמו של ירחי צדק ושבתאי). מכיוון שאין להם אטמוספירות אין עליהם רוחות ואין בהם העברת חום מצד היום לצד הלילה. לכן אין בהם תופעות אקלימיות. אחד מירחים אלה הוא אנסלדוס ירחו של שבתאי.

מאז שהגיעה חללית קאסיני לשבתאי ב-2004, במהלך הצילומים של ירח זה לא ניתן היה לצלם את הקוטב שלו מסיבה זו – הוא היה חשוך לגמרי. רק באוקטובר 2015 הקוטב הצפוני של אנסלדוס זכה לחשיפת אור מלאה. מבחינת ההגדרה האקלימית, הקוטב הצפוני היה בעונת הקיץ שלו.

צילום תקריב של הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.
צילום תקריב של הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

ב-14.10.2015 החללית חלפה במרחק 1839 ק”מ מהקרקע. המשמעות היא צילומים ברזולוציה גבוהה. התמונה שהתקבלה הראתה שקוטב זה שונה לחלוטין מהקוטב הדרומי. יש בו מכתשים רבים, לא מצויים בו הערוצים (grooves) המסיביים שיש בקוטב הדרומי ולא נצפו שום התפרצויות של גייזרים.

המכתשים עצמם הם קטנים, עשרות קילומטרים לכול היותר, ורובם אף הרבה פחות. מכתשים אלה רדודים, אין מביניהם כאלה שעומקם מאות מטרים ויותר. עומקם הממוצע הוא עשרות מטרים וחסרים הם את התבליט ההררי שבמרכזם של רבים ממכתשי הירח וגופים אחרים במערכת השמש. זה יכול לומר משהו על המבנה הפנימי של הירח.

ברבים מהמכתשים, כתוצאה מפגיעת המטאוריטים שיוצרים אותם, נוצר גל הלם החודר פנימה ועם חזרתו כלפי מעלה הוא דוחף לעבר פני השטח גושי סלע מסיביים שיוצרים את התבליט ההרי במרכז המכתש. זה יכול להתרחש כאשר פנימו של הירח הוא מוצק. כאשר פנימו של הירח ספוג במים ו/או צמיגי, התקדמותו של גל ההלם מואטת וכך גם שיבתו אל פני הקרקע היא חלשה יותר ופחות עוצמתית. ההולכה של גל ההלם היא הרבה יותר חלשה מאשר בקרקע מוצקה. יכול להיות שאפשר להשתמש בנוכחות ואי נוכחות של תבליטי מכתשים וגובהם מעל רצפת המכתשים למיפוי סטרטיגרפי של פנימם של כוכבי לכת וירחים בפרט במה שקשור לקרום שלהם.

הקוטב הדרומי של אנסלדוס. שונה מאוד מהקוטב הצפוניו - אין בו מכתשים רבים וממנו פורצים הגייזרים המפורסמים של הירח. מקור: NASA.
הקוטב הדרומי של אנסלדוס. שונה מאוד מהקוטב הצפוני – אין בו מכתשים רבים וממנו פורצים הגייזרים המפורסמים של הירח. מקור: NASA.

הערוצים (grooves) שכן נמצאו בקוטב הצפוני שונים לחלוטין מאלה שבקוטב הדרומי. הם קצרים יותר, רדודים יותר (עומק בערך עשרות מטרים) וצרים יותר בין מטרים ספורים לעשרות מטרים. הם מזכירים במקצת את הקניונים שמצויים על דיון, ירח אחר של שבתאי. חלק מערוצים אלה מופיעים במקבצים, מעין קבוצות של סדקים המקבילים זה לזה. יש מביניהם כאלה שחוצים מכתשים. מה שאומר שהם נוצרו לאחר היווצרות המכתשים. המכתשים עצמם לא עברו שום דפורמציות כתוצאה מהיווצרותם של ערוצים אלה. הטקטוניקה שיצרה אותם הייתה הרבה יותר רכה מזו שיצרה את ערוצי הקוטב הדרומי. יכול להיות שהיא קשורה לכוחות גאות שמופעלים על ידי שבתאי עצמו ועל ידי הירחים הסמוכים מימס ותטיס כאשר הם נמצאים עמו במצבי רזוננס.

מקור

Cassini Zips Over Enceladus North Pole, Reveals Bizarre Spider-web Cracks, 16.10.2016

ראו עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. עידן מנחם שלום רב
    אימרתך נכונה להפליא כן ירבו מוחות גדלם כשלך אשרייך

  2. שלום דרור
    שאלה נבונה שאלת והתשובה היא אם נחזה בהיווצרות מכתש נבין שלאורך ההיסטוריה היו מספר מוקדים מוצלחים לתופעות הנל ואף ניקח בחשבון היווצרות סדקים במעטפת המכתש נבין כי אן בשליטת תאוצת האסטרויד הגורם להיווצרות סדקים אורכיים הממשיכים כ8 אחוז מקוטר המכתש הכללי ואף נסיק כי מכתשים אילו דומים בצורתם למכתשים בירח שבתאי

  3. מה הסיבה בגינה אין אנו עדים לריבוי מכתשים כמו בתמונה של הקוטב הצפוני של אנסלדוס אצלנו בכדור הארץ? האם האטמוספרה שומרת גם מפני פגעים אלו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.