סיקור מקיף

נאס”א איבדה קשר עם רכב המאדים אופורטיוניטי

כעת כשהשמים מתבהרים מעל המקום שבו עמד אופורטיוניטי בעמק Perseverance במאדים, מאמיני מהנדסי המעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, כי הרכב בן ה-15, המונע על ידי אנרגית השמש, יקבל בקרוב מספיק אור שמש כדי להתחיל באופן אוטומטי את הליכי האיתחול מחדש שלו, אם הוא אכן יהיה מסוגל לעשות זאת, אך הסיכויים לכך אינם גבוהים. בכל זאת הם ימשיכו להאזין

המצלמה הפנורמית של אופוורטיוניטי (Pancam) צילמה את התמונות המרכיבות תצוגה זו, ממיקומה מחוץ למכתש אנדוור במהלך התקופה שבין - 7 ביוני ל - 19 ביוני 2017. בצידה הימני של התמונה רואים חריץ רחב בפסגת השפה המערבית של המכתש. זהו עמק Perseverance בו היא נמצאת כיום. קרדיטים: נאס"א / JPL-Caltech / קורנל / אוניברסיטת מדינת אריזונה.
המצלמה הפנורמית של אופוורטיוניטי (Pancam) צילמה את התמונות המרכיבות תצוגה זו, ממיקומה מחוץ למכתש אנדוור במהלך התקופה שבין – 7 ביוני ל – 19 ביוני 2017. בצידה הימני של התמונה רואים חריץ רחב בפסגת השפה המערבית של המכתש. זהו עמק Perseverance בו היא נמצאת כיום. קרדיטים: נאס”א / JPL-Caltech / קורנל / אוניברסיטת מדינת אריזונה.

סופת אבק שהקיפה את כל כוכב הלכת על מאדים החל מ-30 במאי, ואשר גרמה להספקת פעילות רכב השטח אופורטיוניטי החלה להתפוגג.
כעת כשהשמים מתבהרים מעל המקום שבו עמד אופורטיוניטי בעמק Perseverance במאדים, מאמיני מהנדסי המעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה, כי הרכב בן ה-15, המונע על ידי אנרגית השמש, יקבל בקרוב מספיק אור שמש כדי להתחיל באופן אוטומטי את הליכי האיתחול מחדש שלו, אם הוא אכן יהיה מסוגל לעשות זאת. כדי להתכונן פיתח צוות המשימה תכנית דו שלבית להגביר את ההסתברות של תקשורת מוצלחת עם אופורטיוניטי.
“השמש פורצת דרך הערפל מעל העמק, ועד מהרה יהיה מספיק אור שמש להטענת סוללות אופוטריוניטי.” אמר ג’ון קלאס, מנהל פרויקט אופורטיוניטי ב – JPL. “כאשר רמת הטאו [מידה של כמות חלקיקי החומר בשמי המאדים] יורדת מתחת ל – 1.5, נתחיל תקופה של ניסיון פעיל לתקשר עם הרובר על ידי שליחת פקודות באמצעות אנטנות רשת החלל העמוק של נאס”א. בהנחה שנשמע מאופורטיוני, נתחיל בתהליך של איבחון מצבו והחזרתו לפעילות מלאה.”

מַאְדִים
המצלמה הפנורמית של אופוורטיוניטי (Pancam) צילמה את התמונות המרכיבות תצוגה זו, ממיקומה מחוץ למכתש אנדוור במהלך התקופה שבין – 7 ביוני ל – 19 ביוני 2017. בצידה הימני של התמונה רואים חריץ רחב בפסגת השפה המערבית של המכתש. זהו עמק Perseverance בו היא נמצאת כיום. קרדיטים: נאס”א / JPL-Caltech / קורנל / אוניברסיטת מדינת אריזונה.

התקשורת האחרונה של אופורטיוניטי עם כדור הארץ התקבלה ב – 10 ביוני, ומצבו הטכני של הרכב אינו ידוע. מהנדסי מהנדסי אופורטיוניטי מסתמכים על מומחיותם של מדעני מערכת ההדמיה MARCI שעל סיפון החללית MRO כדי להעריך את רמת ה – tau ליד מקום חניית הרכב.

“סופת האבק הכלל עולמית של מאדים ב-2018 היתה אחת הגדולות ביותר בהסטוריה, אבל כל הסימנים מראים שהיא עומדת להסתיים בקרוב. אמר המדען הראשי של MRO ריץ’ זורק מ-JPL. תמונות MARCI לא מדדו במשך זמן מה סופות אבק פעילות ברדיוס של 3,000 קילומטר מהרכב. כשהשמים יתבהרו, מקווים מנהלי המשימה שאופורטיוניטי ינסה להתקשר הביתה, אבל הם מוכנים גם לתקופה ממושכת של שתיקה. “אם לא נשמע בחזרה אחרי 45 ימים, הצוות ייאלץ להסיק כי האבק שחסם את השמש ומזג האוויר הקר במאדים גרמו לסוג כלשהו של תקלה שסביר להניח שהרכב לא יתאושש ממנה.” אמר קאלס, שהוסיף כי אז תצטרך נאס”א להכריז על תום המשימה.
עם זאת, נאס”א תמתין כמה חודשים נוספים בהאזנה פסיבית בתקווה לאפשרות ששדוני אבק ינקו את קולטי השמש של הרכב כפי שקרה בעבר. התופעה התגלתה לראשונה בשנת 2004, כאשר בכמה מקרים, רמת הטעינה של הסוללות על גבי אופורטיוניטי והרכב התאום שלו ספיריט עלו בפתאומיות במהלך ליל מאדים אחד, כאשר הציפיה היתה שרמת הטעינה של הסוללה תמשיך ותרד.
גם אם הצוות ישמע מאופורטיוניטי במהלך שלב ההאזנה הפאסיבית, עדיין אין בטחון שהוא יפעל. ההשפעה של הסערה האחרונה על המערכות של אופורטיוניטי אינה ידועה, אך היא עלולה לגרום להפחתת יכולת ייצור האנרגיה, להקטנת ביצועי הסוללה, או לנזקים בלתי צפויים אחרים העלולים להקשות על חזרתו של הרכב לפעילות.
למרות המצב הקריטי שבו נמא אופורטיוניטי אנשי הצוות המפעילים אותו מגלים אופטימיות זהירה, משום שהוא התגבר על אתגרים משמעותיים במהלך למעלה מ-14 השנים שבהם הוא פעול. ב-2015 הוא איבד את יכולת נהיגת הגלגל הימני הקדמי וביוני 2017 גם בגלגל השמלאי הקדמי. גם זכרון הפלאש שלו, בנפח 256 מגהביט אינו פועל. כולם יודעים שהרכב פעל מעבר לתקופת האחריות שלו – ספיריט ואופורטיוניטי נבנו למשימה של 90 יום. ספיריט שרד תקופה ארוכה פי 20, ואופורטיוניטי – פי 60.

להודעה באתר נאס”א

3 תגובות

  1. עמית
    אף אחד לא מתכנן את החללית כך שתתקלקל אחרי כמה חודשים. קובעים יעד – וכל מי שבונה תת מערכת דואג לכך שהוא לא יהיה זה שיתקלקל ראשון. זה גוואה של מהנדסים.

    אני לא רואה בזב כל רע.

  2. משהו אחד לא ברור לי.. למה קובעים אורך חיים של כמה חודשים כאשר בפועל, כל הכלים האלה ממשיכים לפעול שנים על גבי שנים? זה קצת מביך אם המטרה היא להנמיך ציפיות ואז “להשוויץ” בזה שהמשימה הוארכה מבלי שציפו שזה יקרה.

    העניין הוא שיש לכך השלכות. אני מניח שאם היו יודעים מראש המשימות יימשכו כמה שנים, התקציבים היו שונים כמו גם התוכניות למשימות המשך. לא ברור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.