הרבה גלקסיות זוהרות ממלאות את התמונה העשירה הזאת שצולמה באמצעות טלסקופ הסקר VLT של ESO, טלסקופ מתקדם של 2.60 מטר שתוכנן לסקור את השמיים באור נראה. התכונות של הגלקסיות הרבות שמפוזרות על פני התמונה מאפשרות לאסטרונומים לחשוף את הפרטים הכי עדינים של מבנה הגלקסיות
הרבה גלקסיות זוהרות ממלאות את התמונה העשירה הזאת שצולמה באמצעות טלסקופ הסקר VLT של ESO, טלסקופ מתקדם של 2.60 מטר שתוכנן לסקור את השמיים באור נראה. התכונות של הגלקסיות הרבות שמפוזרות על פני התמונה מאפשרות לאסטרונומים לחשוף את הפרטים הכי עדינים של מבנה הגלקסיות.
הרבה גלקסיות זוהרות ממלאות את התמונה העשירה הזאת שצולמה באמצעות טלסקופ הסקר VLT של ESO, טלסקופ מתקדם של 2.60 מטר שתוכנן לסקור את השמיים באור נראה. התכונות של הגלקסיות הרבות שמפוזרות על פני התמונה מאפשרות לאסטרונומים לחשוף את הפרטים הכי עדינים של מבנה הגלקסיות.
הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של המצפה האירופי הדרומי (ESO) יכול לצפות בעצמים אסטרונומיים מאוד חלשים בפירוט רב, אבל כשהאסטרונומים רוצים להבין איך המגוון העצום של גלקסיות נוצרו הם חייבים לפנות לטלסקופ מסוג אחר עם שדה ראייה הרבה יותר גדול. טלסקופ הסקר של ה-VLT (VST) הוא טלסקופ כזה. הוא תוכנן לחקור רצועות נרחבות של שמי הלילה הצ’יליאני הזכים, ומאפשר לאסטרונומים סקרים אסטרונומיים מפורטים של חצי הכדור הדרומי.
תכונות הסקירה העוצמתיות של VST הובילו צוות בינ”ל של אסטרונומים לבצע את סקר הגלקסיות מהטיפוס המוקדם של VST (VEGAS) כדי לבדוק אוסף של גלקסיות אליפטיות בחצי הכדור הדרומי. באמצעות הגלאי הרגיש OmegaCAM שבלב של VST, צוות בראשות מרילנה ספבונה מ-INAF – המצפה האסטרונומי של קפודימונטה בנפולי, איטליה לכד תמונות של מגוון רחב של גלקסיות כאלה בסביבות שונות.
אחת מהגלקסיות האלה היא NGC 5018, הגלקסיה בצבע לבן חלבי ליד מרכז התמונה הזאת. היא נמצאת בקבוצת הכוכבים וירגו (הבתולה) ובמבט ראשון היא אולי נראית כמו סתם כתם מפוזר. אבל בבדיקה מעמיקה יותר, אפשר לראות זרם דליל של כוכבים וגז — זנב גאות ושפל — שנמתח מהגלקסיה האליפטית הזאת החוצה. מאפיינים גלקטיים עדינים כמו זנבות גאות ושפל וזרמי כוכבים הם סימני היכר של אינטראקציה בין גלקסיות, ומספקים רמזים חיוניים על המבנה והדינמיקה של גלקסיות.
בנוסף לגלקסיות האליפטיות הרבות (וכמה ספירליות) בתמונה הנהדרת הזאת של 400 מגה-פיקסלים, מופיעים בתמונה גם מגוון צבעוני של כוכבי חזית בהירים בגלקסיית שביל החלב שלנו. הכוכבים הנדחפים האלה, כמו HD 114746 שנראה בבירור בכחול קרוב למרכז התמונה, הם לא הנושאים המיועדים של הדיוקן האסטרונומי הזה, אלא הם במקרה נמצאים בין הארץ והגלקסיות הרחוקות שאותן חוקרים. פחות בולטים, אבל לא פחות מרתקים, הם העקבות החלשים שהשאירו אסטרואידים במערכת השמש שלנו. קצת מתחת ל-NGC 5018, אפשר לראות את הפס החלש שהשאיר האסטרואיד 2001 TJ21 (110423) — שנלכד בכמה תצפיות עוקבות — נמתח על פני התמונה. יותר ימינה, אסטרואיד אחר — 2000 WU69 (98603) — השאיר את העקבות שלו בתמונה המרהיבה הזאת.
האסטרונומים התכוונו לחקור את התכונות העדינות של גלקסיות שרחוקות מיליוני שנות אור מהארץ, אבל תוך כדי הם גם לכדו תמונות של כוכבים קרובים במרחק של מאות שנות אור, ואפילו את העקבות החלשים של אסטרואידים שמרוחקים רק דקות אור, במערכת השמש שלנו. גם כשחוקרים את המרחבים הרחוקים ביותר של היקום, הרגישות של הטלסקופים של ESO והשמיים הצ’יליאנים האפלים יכולים להציע תצפיות מהפנטות קרוב הרבה יותר הביתה.
עוד בנושא באתר הידען:
