בס"ד

 

פרשת השבוע פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. ספר בראשית מכיל שלושה חלקים מרכזיים. החלק ראשון הוא סיפורי הבריאה, אחריו סיפורי האבות ולבסוף סיפורי יוסף ואחיו.

החלק האחרון דן במורכבות היחסים בין בני יעקב. התורה לא מנסה להסתיר ולחפות על מורכבות זו. היא מציגה את המורכבות והבעייתיות שאף הובילה להתעמרות ביוסף. אך למרות התסבוכת ביחסים בין האחים ניכר בפרשות האחרונות שנעשה מאמץ לאחות את הקרע שנוצר ביניהם, הן מצד האחים שמראים אחדות וגיבוש מול יוסף המבקש לקחת את בנימין אליו והן מצד יוסף שאומר לאחיו בפרשה הקודמת "וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה". יוסף מנמיך את להבות הכעס בכך שאומר בעצם שהקב"ה  גלגל את הדברים כדי שיוכל להחיות את משפחתו ולכן מבקש מהאחים לא להצטער על מעשיהם כי זה רצון ה' יתברך.

בפרשה שלנו, שהיא סוף הסיפור, מתגלה חשש אצל אחיו שמא נשארה שנאה אצל יוסף. "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו".

מה ראו אחי יוסף שחששו כל כך? רש"י על המקום אומר: "...שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן".  לפי פירוש זה שינוי קטן בהנהגת יוסף גרם לחשש מפני נקמת יוסף. מדרש נוסף מציין שבדרך חזרתם מקבורת יעקב בארץ ישראל הציץ יוסף לבור שאליו הושלך על ידי אחיו, יוסף עשה זאת לשם שמים כלשון המדרש "אמר: כמה נפלאות עשה לי הקב"ה שהצילני מהבור הזה". האחים לעומת זאת פירשו זאת כהתעוררות של שנאת יוסף כלפיהם ביחוד לאור העובדה שאביהם יעקב נפטר מן העולם ולא יהיה גורם מרסן ליוסף.

יוסף שנדהם ממחשבת האחים בוכה ואומר לאחיו "אל תיראו כי תחת אלוקים אני?!".

נמצאנו למדים שחובה להיזהר בהתנהגותנו והנהגתנו. לעתים רבות במילה בודדה או באמירה לא ראויה אנחנו עלולים ליצור רושם מוטעה כלפי חברינו, תלמידינו ובוודאי בסביבה הקרובה לנו וחשובה לנו שכל מעשה שלנו נבחן בשבע עיניים. לא בכדי לימדונו חז"ל "חכמים היזהרו בדבריכם"! קל וחומר לאנשים פשוטים כמונו שמחויבים אנו לכלל זה פי כמה וכמה.

 

 

ישיבת בני עקיבא "אורות יהודה" אפרת