בתחילת חודש פברואר תיערך במשך שלושה ימים, ההשתלמות השנתית של איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות. נושא ההשתלמות: "חוק ומשפט - מדברים חינוך, עושים משפט, מובילים שינוי".
בחרנו בנושא זה העוסק בקשר שבין חינוך, משפט ושינוי כי מערכת החינוך נמצאת מזה שנים במדרון חלקלק לפיו מגדירים את היחסים שבין מורה לתלמיד, בין המוסד החינוכי להורים, בין הרשות המקומית לתלמידים, מורים, הורים ועוד... כיחסים המוגדרים על ידי חוקים ולכן שפיטים או לא. להלן תזכורת מוכרת חוק הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.
נורמות הם כללים וציפיות שהחברה מנחה באמצעותם את התנהגותם של חבריה. הפעם אני רוצה לחזור ולהזכיר כי קיימת אלטרנטיבה למערכות יחסים אלו. ברצף שבין הסכמה לבין אי הסכמה קיים עולם שלם של אפשרויות כשמדובר בחינוך, בתנאי כמובן שהעניין המשותף הוא חינוך מוצהר, חינוך הלכה למעשה. בקצוות של הרצף הזה אין אי הבנות כשמורים, הורים תלמידות ותלמידים, הרשות המקומית ומשרד החינוך מסכימים – אין צורך בעזרה של המערכת המשפטית. קל ומובן מאליו. כשמורים, הורים, ועוד ..אינם מקיימים את החוק - מערכת המשפט קוראת אותם לסדר וטוב שכך. אותי מעניין המרחב שבין שני מקרי הקיצון הללו, המרחב שבו מערכת חברתית אמורה לתפקד ויכולה לתפקד.
להזכירנו, מערכת חינוך היא ראשית כל וקודם כל מערכת חברתית. ככזו היא מתנהלת בכלים ובמאמצעים שונים מהכלים המשפטיים. היא עוסקת בנורמות של עשה ואל תעשה, היא עוסקת בתקשורת בינאישית ובתקשורת חברתית ובהסכמות שבין השותפים לחברה זו. מי שמעצב נורמות אלו הם כל שותפי העשייה החינוכית העשויים לחולל שינוי בנורמות חברתיות פסולות חיצוניות לה, כמו הארוע המכונן של איסור קטיפת פרחי הבר, שבו הילדים "חינכו" את המבוגרים או לחילופין ולהבדיל אלפי הבדלות במקרים שבהם נורמות חברתיות פסולות מוצאות להן מקום גם במערכת החינוך, כגון "שיימינג", חרמות ועוד.
במקומות "האפורים" שעל הרצף יכול להתחולל השינוי האמיתי של מערכת החינוך ואז אולי לא נזדקק לערב בתוכה את המערכת החוקית. בהשתלמות בפברואר תהיה לנו, אנשי החינוך, ההזדמנות להרחיב ולהעמיק בנושא זה. להתראות חברותי וחברי.
|