סוד שרשרת הזהב הרתוקה בפז וזהב שכל דור אוחז אותה בידיו ומשרה מברכותיו על צאצאיו . "משם רועה אבן ישראל" אב"ן – סוד אב ובן , אבן היסוד לבניין האומה היא הבניין המופלא הזה .
עומק זה גלוי היה לפני פרעה מתחילת גזרותיו – "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" מצווה הוא על כל עמו. וכנגדו מגיע משה ומכריז ואומר "בני בכורי ישראל" . שיח של אבות ובנים לפנינו, אשר הולך ומתעצם ככל שהמכות ניתכות על ראשי המצרים – "לא כן לכו נא הגברים ועבדו .. כי אותה אתם מבקשים" . פרעה מנסה בכל כוחו לעצור את המפגש החי סביב הקודש שנוצר דווקא ממפגש אבות ובנים, שהרי, עבודה דתית, אומר הוא, לא קשורה אל המשפחה – לכו ועבדו עבודה ללא הבנים. ומשה מתעקש – "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו כי חג לה' לנו" – משה מגדיר כאן הגדרה מופלאה, חג ה', כינוס של קודש אינו טקס אלא – חיי משפחה יהודית הפונה אל מול הקודש – את זה אנו מבקשים. ופרעה שחכם היה – מתעקש, כל כך מתעקש עד ששיא המכה שהוא מקבל מידה כנגד מידת עומק כוונותיו – מכת בכורות – הבנים. ואכן אנו יוצאים ממצרים כשבין הצווים הראשונים – "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל" .

 ולכן לדורות בערב הזה, ברגעים הללו המיוחדים של היווצרות האומה – נפגשת המשפחה יחד, לא בכיכרות ובחגיגיות המוניות, לא בדרשות בבתי המדרשות ואפילו לא בעבודת קודש נאצלת ככל שתהיה, של היחיד – כי אם בצווי הכל כך ייחודי – "והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה" – בעבור זה שבכל דור ודור, גם בעת אורה וגם בעת צרה, בארמונות פאר ובמחנות מות, ישב האב עם בנו – הסב עם נכדיו, ויספר, יצוק אל כור הזהב עוד טבעת בשרשרת הנצח המופלאה ומתוך כך ישובו לבבות האבות והבנים והיו לאחד.