כשקבענו את נושא הכנס "מדברים חינוך, עושים משפט, מובילים שינוי", לא שיערנו עד כמה כל מילה בכותרת תייצג את שארע במציאות.
"מדברים חינוך" – חינוך הוא הנושא המשותף לכולנו, זו המטרה המאחדת וזה מהות החזון שבבסיס העבודה של כל אחת ואחד מנהלי מחלקות, אגפי ומינהלי החינוך. אכן דיברנו חינוך - בבוקר, בצהריים, בערב... הכנס היווה המחשה מופתית על איך תהליכי חינוך צריכים וחייבים להתרחש: מציגים נושא, מראים את הזויות השונות והאישיות, ,מתווכחים, מסכמים או מסכימים שלא להסכים אבל הכל מתוך אחווה וחברות. דברנו ארוכות וממושכות. הקשבנו ארוכות וממושכות.
ידענו כי כשנשוב כל אחת ואחד לקהילתו, יגיע תור המעשים. כי ראשית ולפני הכל אנחנו יודעים לתרגם רעיונות נשגבים וקטנים, הצעות ראויות וניסיונות מפליגים למעשים! דברנו חינוך כי בחינוך הדיבור הוא המטרה והוא האמצעי, משיחים זה עם זו, אלו ואלו, מדברים כדי לידע, מדברים כדי להקשיב ולהיות נשמעים, מדברים כי עיקר תורת החינוך היא "והגדת". ככה אנחנו מתקדמים וככה אנחנו מקדמים רעיונות ותוכניות במקום שבו אנו מקשיבים ומקשיבים לנו. מדברים חינוך משמעו שברי השיח שלנו מדברים אך גם.....מקשיבים ! הפעם, לצערי, התחושה היתה שאנשי משרד החינוך באו להשמיע את דברם וללכת. להודיע מה מצופה מאתנו ולא לשמוע על המכשולים בביצוע. כולם חברי וכולם חבריכם, לא יושבים שם אנשים רעים או אטומים. ממש לא! מכיר אותם אישית מוקיר ומכבד אותם.
אולם, הפעם, נדמה היה שאצה להם הדרך לודא ביצוע. אצה להם הדרך לסמן "וי" ולדעת שכרגיל אנחנו נבצע. ובכן, חברי, הפעם נפל דבר. הפעם לא הסכמנו רק להקשיב ולבצע הפעם רצינו להשמיע באוזניהם את דברנו ויתר על כן הפעם לא הסכמנו. המחלוקת אינה מחלוקת בשל אגו או אינטרסים הפעם זו מחלוקת לשם שמיים. כן,מחלוקת על טובת הילדים בקהילות שאנחנו מופקדים על העשייה המיטבית עבורם.
"עושים משפט"
– למדנו הפעם מהם הכלים המשפטיים, החוקיים העומדים לרשותנו כדי לבטא אי הסכמות. נעזרנו במומחית עו"ד נועה בן –אריה, כדי להבין אילו מהלכים נדרשים כדי לשנות תקנות ואפילו חקיקה כך שיהלמו את ההבנה שלנו לגבי הדרך הנכונה לפעול במקרה שעסקנו בו בחינוך המיוחד. "גייסנו" את יו"ר ועדת החינוך, חה"כ יעקב מרגי , בכיר המחוקקים בנושא חינוך והוא תמך וימשיך לתמוך בבקשה הסבירה שלנו.
"מובילים שינוי" – חברותי וחברי. בכנס הזה "עלינו כיתה", הובלנו שינוי במתכונת השיח בינינו לבין משרד החינוך. איננו עוד קשובים ונוחים לבצע אלא שותפים, שווי דעה ושווי זכויות בעשייה החינוכית. הבהרנו כי דעתנו חייבת להישמע, כי היא מקצועית! חייבת להישמע כי היא קולו של השטח, כי היא הקול של מי שיודע מה ואיך אפשר לבצע ומה לא! "עלינו כיתה" בהתמודדות עם הנחיות בלתי סבירות, כי עשינו זאת פה אחד וחד משמעית. "עלינו כיתה" כי גילינו שאנו יודעים, מוכנים ומסוגלים לשמש "שותפי חינוך" בתכנון וכמובן בביצוע. "עלינו כיתה " כי היינו יחד לאורך כל הדרך.
אני מאחל לכולנו שלקראת הכנס הבא נשכיל לסמן לעצמנו מטרות נוספות ראויות, למשל ליזום תכנית לאומית הצומחת מהשטח, המשלבת את החזון החינוכי המשותף עם המעשיות המקצועית שלנו, ואז נוכל אפילו "לקפוץ כיתה".
תודה על האמון והשותפות לדרך.
שלכם, אבי קמינסקי,
יו"ר האיגוד
|