כל שבע שנים הקרקע בשביתה והעניים כעשירים יכולים למלוג את הפרות.
פעם בחמישים שנה ביובל חוזרות כל הנחלות למשפחות שלהם.
במקום לבחור בקומונה שמנוונת את ההתפתחות של המשק. ובמקום לבחור בקפיטליזם טהור בו החזק שורד והחלש נופל התורה בחרה בדרך של קפיטליזם עם בלמים ואיזונים. שמיטת הקרקעות, שמיטת חובות, מצוות הצדקה והיובל מחייבים את החמלה ומאפשרים גם לחזור אחורנית ולהתחיל מחדש.
זוהי למעשה דרכה של התורה בכל: לאזן בין הכוחות ולהגיע להרמוניה.
התורה אומרת לא לעולם הדוניסטי ונהנתני וגם לא לעולם סגפני ומנותק. מותר יחסים בין בני זוג אך עם כללים ובהגבלות מסוימות. מותר אכילה ושתייה אך לא תמיד ולא כל מה שהיצר חושק.
זוהי גם דרכה של הישיבה המנסה לאזן בין קודש לחול. בין פתיחות לסגירות. בין הרצון להצמיח בן תורה תלמיד חכם המעורה בחברה ומחומש בכל הכלים להצלחה.
יהי רצון שנזכה למצוא את שביל הזהב האישי ולהלך בו.
לאור הזכייה של הישיבה בפרס חינוך ארצי, הוזמנתי לראיון קצר עם דבר תורה בתוכנית "טוקר בשישי" שהתקיימה בשבוע שעבר. לצפייה בראיון לחצו כאן.
בברכת שבת שלום
הרב שמואל רוזנבלום
ראש הישיבה
|