בס"ד
הורים יקרים,
"כה תברכו את בני ישראל אמור להם – יברכך ה' , וישמרך . יאר ה' פניו אליך ויחונך , ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום " המעבר בין לשון רבים ללשון יחיד בולט בפסוקינו - אמירה כללית המתפרטת לברכה יחידנית לכל אחד ואחד - מקור הברכות אחד הוא - בחיבור מיוחד באהבה בין ישראל ואביהם שבשמים ובין הכהנים לכל אחד ואחד מישראל, לקבלת שפע הברכה המכוון ספציפית לכל אחד ואחד ביחודיותו המדויקת.
רעיון זה הופיע גם בפרשה הקודמת – פרשת הדגלים. ישראל נתאוו לדגלים . כך למדו חז"ל מן הפסוק :"בשם אלוקינו נדגול ... ימלא ה' כל משאלותיך". כשראו ישראל את המלאכים היורדים כיתות כיתות, רצו גם הם דגלים והקב"ה מילא משאלתם וקבע לכל שבט ושבט דגל מיוחד משלו. המאחד את כלום היא עמידתם "סביב לאוהל מועד יחנו" – לכולם מקור אחד ומגמה אחת – בשם אלוקינו נדגול – אך ההתפרטות מכוונת ומתגלה אצל כל אחד על פי אופיו הייחודי.
|