"נולדתי בתל אביב, אח בכור מתוך שלושה. אחרי המסלול התורני של ישיבה, ישיבת הסדר וסמיכה לרבנות, הגענו אשתי ואני ללוד כחלק מקבוצת ההקמה של הגרעין התורני, שמאז הפך למעצמה (גרעינית...).
כיום אנחנו גרים במודיעין. הילדים שלי טוענים שהשאלה הכי מסובכת להם, היא 'במה אבא עובד?' אז הנה בכל זאת ניסיון...:
משך כל שנות עבודתי, לצד תחומים אחרים, תמיד עסקתי בתחום החינוך, כמורה ומחנך בתיכון שליד אונ' בר אילן, ובשנים האחרונות - כמוביל ומלווה תהליכים של פדגוגיה חדשנית: ברשת אמי"ת, במשרד החינוך ועוד.
מעבר לכך - עברתי הכשרה אקדמית בתחום הטיפולי, (תואר בפסיכולוגיה, בייעוץ חינוכי, ולימודים מתקדמים לטיפול משפחתי וזוגי), ואני עוסק בכך במינונים משתנים: כמנהל מרכז טיפולי בעבר, וכיום מעט באופן פרטי.
את הדוקטורט שלי כתבתי במחלקה לספרות באונ' בר אילן, ושם התאמצתי לחבר בין עולמות התוכן שמעסיקים אותי: התורני, הספרותי, החינוכי והפסיכולוגי. אל מינויי כראש החוג לחינוך במכללה אני ניגש בחרדת קודש אמיתית. זו ההזדמנות להשפיע על תפיסת העולם של מחנכי הדור הבא. מה יותר חשוב מזה?"
ד"ר ניקריטין עבר לאחרונה חווייה מרתקת שלא כל אחד זוכה לה.

הוא הוזמן על ידי תלמידיו לשעבר לטקס מסדר הכנפיים המסורתי של בוגרי קורס הטיס שהתקיים לפני כחודש. התברר שמפקדו של א' בקורס, סרן ד', הוא בוגר אותו בית חינוך בו למד החניך א'. שניהם הזמינו את המחנך המשותף דני ניקריטין, ואת המנהל תומר שופר, לטקס קבלת הכנפיים ובחרו בהם כדמויות החינוכיות המשפיעות עליהם ביותר.

תומר שופר, המנהל, אומר: "אנו גאים בתלמידינו סגן א' שחלם להיות טייס, יגע ומצא. שמחנו שסרן ד' הדריך אותו בקורס. שניהם בחרו בשירות משמעותי ומשקיעים את כל כולם בתרומה למדינה".

המחנך, ד"ר דני ניקרטין, לימד את א' במשך שנתיים בתיכון: "הפגישה עם א' על רחבת מסדר הכנפיים הייתה מעצימה ומרגשת. א' וחבריו צועדים בנתיב של צמיחה - אנושית וערכית. אני אסיר תודה על שהתאפשר לי ללוות אותם לאורך חלק מנתיב זה."

בשבוע שעבר התקיים במכללה הפנינג סיום שנה של הילדים שלמדו השנה במסגרת היחידה ללימודי חוץ של המכללה. כ-300 ילדים והוריהם התכנסו יחד כדי לקבל תעודות ולציין שנת לימודים פוריה במיוחד.

החוגים - ביניהם חוגים לאנגלית ולמתמטיקה, קורס מוכנות לכיתה א' ועוד - יועדו לכלל הכיתות, החל מגן הילדים וכלה בתלמידי כיתה ו'.

במסגרת ההפנינג נהנו הילדים מאחר צהריים חווייתי עם מתקנים מתנפחים, תחנות אוכל ושתייה ללא כל עלות וצילומי מגנטים משפחתיים. להורים נמסר מידע על החוגים המתוכננים להתקיים בשנה הבאה.

ד"ר יצחק עמר, היוזם של קורסי ההעשרה ומנהל ביה"ס ללימודי תעודה במכללה, אומר: "אין לנו ספק כי אירוע כגון זה תורם תרומה משמעותית למיתוג המכללה גם כמוסד אקדמי מצד אחד אך בד בבד כמוסד חינוכי שפניו לקהילה. ההיענות הרבה מצד ההורים והילדים שהגיעו מהאזור כולו, דתיים ושאינם דתיים, ממחישה את הפוטנציאל הרב של המכללה להטמעת תכני לימוד גבוהים גם לשכבות הגיל הצעיר".

נשיא המכללה פרופסור שאול קרקובר ציין: "האירוע היום מדגיש בצורה הברורה ביותר עד כמה אבסורדית ולא הגיונית החלטת הממשלה שלא להעביר תקציב למיגון המכללה ולהפוך את חיי הסטודנטים והצוות להפקר. נס שמדובר בעפיפון כבוי בלבד ולא חומר נפץ מעופף מסוג אחר. אין לנו ממ"דים בפנימיות, אין למכללה גידור, וגם השמירה מתבצעת על חשבון המכללה. שני ממד"ים שמכסים רק חלקים מסוימים מאוד במכללה נבנו ממש לאחרונה על חשבוננו בעלות של כמיליון שקלים, דבר שהוביל לגרעון משמעותי. למעשה, המכללה מוזנחת על ידי הממשלה מבחינה ביטחונית והיום ראינו כי האיום הוא ממשי ומוחשי.

היום זה עפיפון וב"ה לא קרה דבר ולא הייתה פגיעה בנפש או ברכוש, אבל מחר כאמור באותה מידה ינחת במכללה חלילה טיל ואנו פשוט לא מוגנים, וזו שערורייה. בעקבות בניית המרחב המוגן החדש, קיצצנו את הכסף מההוראה, מהציוד וממשכורות העובדים, אבל לאור האירוע היום ברור כי לא נתפשר על חייהם של הסטודנטים ואנשי הצוות. אנחנו מבקשים לא לחכות חלילה לפגיעה בנפש ומצפים מהמדינה לקחת אחריות באופן מיידי ולפתור את הבעיה".

בחודש החולף נערכו במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום טקסי הענקת תארים. במהלך הטקס הראשון הוענקו תארים ל-220 בוגרות תואר ראשון, במסגרת תואר .B.Ed והסבת אקדמאים להוראה. בטקס נוסף, שהתקיים אחריו, הוענקו תארים ל-70 סטודנטים וסטודנטיות שסיימו את התואר השני בתכניות למינהל החינוך, הוראת המדעים ותרבות יהודית.

גם בתכנית תואר ראשון לגברים סיים בהצלחה את לימודיו מחזור נוסף. בין הבוגרים שסיימו את לימודיהם בהוראת המתמטיקה, המדעים, התושב"ע וכן חינוך מיוחד, סיימה קבוצה גדולה של סטודנטים מהמגזר החרדי אשר הוכשרו להוראת המדעים. במהלך הטקס תלמידי שנים ג'-ד' הציגו באמצעות פוסטרים את עבודתם הסמינריונית. 

מה בין החזון של "ארומה", "חברת החשמל", "קופת חולים כללית" לבין חזון בית הספר?
החזון של הארגון (וגם החזון האישי) מורכב משלוש שאלות עליהן צריך לענות:
למה – לשם מה? מה המטרה הגדולה שלשמה אנחנו קיימים?
מה – מהי תמונת העתיד המיטבי שאנחנו מבקשים לממש?
איך – כיצד – על בסיס אילו ערכים, נממש את התכלית?
נושא "החזון" (בבית הספר ובגן) היה במוקד השיח השבוע במפגש אחרון והמסכם של הקורס הייחודי המיועד לסטודנטיות בתכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה). את התכנית והקורס מוביל מר שי מאמו – רכז ההדרכה במכללה וראש התכנית: "לאורך השנה למדנו על 'מנהיגות וחינוך' ונושא בניית חזון אישי היה חלק ממכלול הלמידה שלנו."
אחד היעדים בתוכנית הוא הצמחת מורים מובילים בבתי הספר ולנושא החזון משמעות גדולה".
לקראת שנה"ל תשע"ט אנו מזמינים אתכן להצטרף לתוכנית. כל הפרטים במדור הרישום במכללה!

ד"ר מרים סקלרץ, ראש החוג למקרא במכללה 

השיר "אשת חיל" מורכב מעשרים ושתיים שורות שכל אחת מהן פותחת באחת מאותיות האל"ף בי"ת. אקרוסטיכון אלפביתי זה מעניק לשיר מבנה ספרותי חיצוני מוגדר.

מאמר זה ידון באפשרות קיומו של מבנה פנימי נוסף לשיר, מעבר לצורת האקרוסטיכון. מחקרים שנעשו לאחרונה בתחום זה התמקדו במבנה הצורני של השיר, ללא הידרשות לקשר שבין המבנה לבין משמעותו התוכנית. כאן יוצע מבנה חדש לשיר "אשת חיל"; מבנה זה יש בו כדי להורות על קשר מהותי בין מבנה השיר לבין תוכנו ועל זיקתם של אלו לצורת האקרוסטיכון התוחם את השיר.