פתיחת שנת לימודים היא בדיוק אותו דבר כל שנה, ותמיד לגמרי אחרת ושונה. לגמרי שונה, לגמרי חדשה למורה המתחילה את שנתה הראשונה במערכת החינוך, מלאת תוכניות, חלומות, ציפיות וגם... מלאת חששות, חרדות מהמנהלת, מההורים, מהפיקוח, מהילדים ובעיקר שואלת את עצמה - האם תגשים את היעוד בו בחרה ותעמוד ביעדים שקבעה ?!
אותו דבר אך לגמרי אחר, לתלמיד כיתה י', שכבר ראה עצמו בוגר עם סיום חטיבת הביניים ושוב מתחיל כצעיר ביותר בחטיבה העליונה. הוא אכן שוב הצעיר שבחבורה אבל כבר מספיק בוגר לבחינת הבגרות הראשונה.
הכל אותו דבר, לכאורה, למנהלת בית ספר ותיקה, שזו תהא שנתה האחרונה במערכת והיא כבר מחכה לצלצול הגואל בסוף השנה, אבל מתחילה כבר עכשיו להתגעגע לאחד בספטמבר כשהיא כבר לא תפתח שנת לימודים. אותו דבר לקהילה ברשות המקומית שתתחיל את השנה עם ראש רשות מוכר וידוע ואולי תסיים אותה עם ראש רשות חדשה או חדש, וכולם שמים את החינוך על ראש שמחתם.
ואנו מביטים לראות ולהיווכח שלהבטחות יש כיסוי, כי החינוך הוא המקום שבו הישן והחדש נפגשים, חייבים להיפגש! המקום בו כדי להתקדם צריך להביט אחורה ולדעת מנין באנו ולתכנן היטב לאן אנחנו הולכים. בחינוך "גורד השחקים" העתיד שאנו מייחלים לילדינו, מתחיל ביסודות שנעניק להם עכשיו ומעכשיו - בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
אני מבקש להודות לכל מי שהם והיו שותפים למעשה המרכבה של ההכנות לפתיחת שנת לימודים חדשה, כמו בכל שנה ותמיד תמיד אחרת ומיוחדת.
אני מאחל לכולנו שנה של אתגרים ופתרונות יצירתיים, שנה של רגיעה בחוץ כדי שנוכל להתמסר לסערות החינוך המופלאות.
שתהא תשע"ט שנה מבורכת ופורייה.
שלכם, אבי קמינסקי
|