סיקור מקיף

התגלתה מערכת של שבעה כוכבי לכת דמויי ארץ, שלושה מהם באזור הישיב המתאים לקיום של מים נוזליים

תצפיות שנעשו באמצעות טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א, וכן באמצעות טלסקופים על הקרקע, הצליחו לגלות מערכת שמש המורכבת משבעה כוכבי לכת סלעיים, בגדלים הדומים לאלה של כדור הארץ. כוכבי הלכת נמצאים קרוב מאד לכוכב האם שלהם, אך מכיוון שהכוכב קטן מאד וקר הרבה יותר מהשמש, הם לא נחשפים לכמות עצומה של אור שמש. שלושה מכוכבי הלכת הללו נמצאים ב”אזור הישיב” של הכוכב, בו הם מקבלים כמות אור שמאפשרת, בתנאים הנכונים, למים נוזליים להתקיים על פני השטח.

הדמיית פני השמיים כפי שעשויים להיראות מפני השטח של כוכב הלכת TRAPPIST-1f, אחד משלושת כוכבי הלכת החדשים שנמצאים באזור הישיב של הכוכב הננסי TRAPPIST-1. שבעת כוכבי הלכת במערכת הפלנטרית שלו כה קרובים אחד לשני, עד שניתן יהיה לראות אותם בברור מפני השטח של אחד מהם. הדמייה: NASA/JPL-Caltech.
הדמיית פני השמיים כפי שעשויים להיראות מפני השטח של כוכב הלכת TRAPPIST-1f, אחד משלושת כוכבי הלכת החדשים שנמצאים באזור הישיב של הכוכב הננסי TRAPPIST-1, ועשוי להכיל מים נוזליים כמו שמתואר בהדמייה. שבעת כוכבי הלכת במערכת הפלנטרית שלו כה קרובים אחד לשני, עד שניתן יהיה לראות אותם בברור מפני השטח של אחד מהם. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

שבעת כוכבי הלכת שהתגלו מקיפים את הכוכב הננסי TRAPPIST-1, הנמצא בכיוון קבוצת הכוכבים דלי (Aquarius), במרחק של כ-40 שנות אור מאיתנו. גודלם דומה מאד לזה של כדור הארץ, וצפיפותם המשוערת מעידה על הרכב סלעי. שלושה מתוך השבעה נמצאים באזור הישיב של הכוכב – המרחק המתאים שבו הטמפרטורה המשוערת מאפשרת את קיומם היציב של מים נוזליים. זהו הגילוי הגדול ביותר עד כה, סביב כוכב בודד, של כוכבי לכת העשויים להכיל מים נוזליים – התנאי המרכזי לחיים כפי שהם מוכרים לנו.

כוכבי הלכת שהתגלו נמצאים קרוב מאד לכוכב האם שלהם. הם ממוספרים בסדר אלפבתי לפי מרחקם מכוכב האם – b, c, d, e, f, g, h. כוכב הלכת הקרוב ביותר, b, נמצא במרחק של 1.5 מיליון ק”מ בלבד מהכוכב, כ-1% ממרחקו של כדור הארץ מהשמש. עקב קרבתם הרבה לכוכב, משך ההקפה שלהם קצר הרבה יותר מזה של כדור הארץ  – ונע בין 1.5 יום עבור כוכב הלכת הקרוב ביותר b ו-12 ימים עבור כוכב הלכת השישי במרחקו g. כוכב הלכת השביעי, h, נצפה רק פעם אחת ולכן הנתונים לגביו אינם חד-משמעיים, אך הוא הוא מקיף את TRAPPIST-1 כנראה בערך כל 20 יום.

למרות קרבתם הרבה לכוכב שלהם, כוכבי הלכת שהתגלו לא נחשפים לכמות אור עצומה, זאת מפני ש- TRAPPIST-1 קטן ומאסיבי הרבה פחות מהשמש, ולכן גם קר יותר. עם מסה של 8% בלבד מזו של השמש ורדיוס של 11% ממנה, הוא נחשב ל”ננס אולטרה-קר“, הקר גם יחסית לשאר הכוכבים במשפחת הננסים האדומים, כוכבים קטנים וקרים יותר מהשמש שמהווים את מרבית הכוכבים ביקום.

“שבעת הפלאים של TRAPPIST-1 הינם כוכבי הלכת דמויי הארץ הראשונים שהתגלו כמקיפים כוכב מסוג כזה”, אמר בהודעה של נאס”א מישל גילון (Michael Gillon) מאוניברסיטת לייג’ בבלגיה והכותב המוביל של המחקר, שממצאיו פורסמו אתמול בכתב העת Nature. “זהו גם היעד הטוב ביותר עד כה לחקר אטמוספירות של עולמות דמויי ארץ העשויים לאפשר קיום של חיים”.

כוכבי הלכת הפנימיים יותר של המערכת, b ו-c, מקבלים ככל הנראה כמות אור רבה מדי מכדי לאפשר למים נוזליים מלהתקיים על פניהם, ושני החיצוניים, g ו-h, פחות מדי אור. כוכבי הלכת הפנימיים e, d, ו-f, לעומת זאת, נמצאים כאמור במקום האידיאלי עבור מים נוזליים.

הדמייה של שבעת כוכבי הלכת במערכת הפלנטרית של TRAPPIST-1. כוכבי הלכת e, d ו-f נמצאים באזור הישיב של הכוכב הננסי ומתוארים בהדמייה כבעלי מים נוזליים על פני שטחם, למרות שהדבר אינו ידוע עדיין. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, T. Pyle.
הדמייה של שבעת כוכבי הלכת במערכת הפלנטרית של TRAPPIST-1. כוכבי הלכת e, d ו-f נמצאים באזור הישיב של הכוכב הננסי ומתוארים בהדמייה כבעלי מים נוזליים על פני שטחם, למרות שהדבר אינו ידוע עדיין. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, T. Pyle.

TRAPPIST-1 מכונה על שם סקר חיפוש כוכבי הלכת TRAPPIST, העושה שימוש בשני טלסקופים קטנים במרוקו ובצ’ילה כדי לחפש אחר כוכבי לכת חוץ-שמשיים. בשנת 2016 צוות חוקרים מהפרויקט, בהובלת החוקר מישל גילון, הודיע כי מצא שלושה כוכבי לכת דמויי ארץ סביבו. אולם מכיוון שהנתונים לגבי כוכב הלכת השלישי לא סיפקו את החוקרים, הם החליטו לבצע תצפיות נוספות על מערכת השמש הזו. הם הסתייעו במספר רב של טלסקופים על גבי הקרקע ובהם ה”טלסקופ הגדול מאד” (VLT) במדבר אטקמה בצ’ילה והטלסקופים הקטנים יחסית, הממקומים בצ’ילה ובמרוקו, של מיזם TRAPPIST. אבל את רוב הנתונים שאפשרו את התגלית החדשה סיפק טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א, שצפה במשך 20 ימים רצופים על מערכת השמש המרתקת הזו.

טלסקופ החלל שפיצר שוגר בשנת 2003 כדי לבצע תצפיות בתחום התת-אדום של הספקטרום האלקטרומגנטי. למרות שמאז 2009 נגמר לו חומר הקרור שמאפשר לו לבצע מדידות מדויקות מאד בתחום התת-אדום, הוא עדיין פעיל ומותאם במיוחד כדי לבצע תצפיות על כוכבים כמו TRAPPIST-1, שעקב הטמפרטורה היחסית קרה שלהם קורנים בעיקר בתחום התת-אדום.

מהתצפיות החדשות שנעשו, החוקרים שללו את קיומו של אותו כוכב לכת שלישי שנמצא בתגלית הקודמת מ-2016, אך במקומו מצאו חמישה כוכבי לכת נוספים, מה שהעלה את מספר כוכבי הלכת של המערכת הפלנטרית לשבעה.

כוכבי הלכת התגלו באופן לא-ישיר באמצעות “שיטת הליקוי“, בה נמדדת בהירות הכוכב באופן מדויק לתקופת זמן ממושכת. קיומם של כוכבי הלכת מוסק באמצעות זיהוי ירידות קטנות ומחזוריות בבהירות של הכוכב, שמעידות על עצם כלשהו – כוכב הלכת – שנע בין הכוכב והצופה, וגורם להסתרת חלק מאור הכוכב.

באמצעות הליקויים המחזוריים שיצרו כוכבי הלכת, החוקרים הצליחו לקבוע את מרחקם ואת הרדיוס שלהם – הגודל של חמישה מהם דומה לזה של כדור הארץ, ושל שניים מעט קטן ממנו.

תרשים המראה את עקומות האור של כל אחד מכוכבי הלכת של TRAPPIST-1. שיטת הגילוי הלא-ישירה מכונה "ליקוי" (טרנזיט), מסיקה את קיומם של כוכבי הלכת באמצעות עמעום האור של הכוכב שהם גורמים לו, כאשר הם עוברים בינו לבין הצופה - הטחסקום בחלל או בכדור הארץ. ניתן לראות שככל שכוכבי הלכת הגדולים הם יוצרים עמעום גדול יותר, וככל שהם רחוקים יותר העמעום נמשך זמן רב יותר מכיוון שמהירות הסיבוב שלהם איטית יותר. מקור: ESO/M. Gillon et al.
תרשים המראה את עקומות עמעום אור הכוכב, שיוצר כל אחד מכוכבי הלכת של TRAPPIST-1. שיטת הגילוי הלא-ישירה מכונה “ליקוי” (טרנזיט), מסיקה את קיומם של כוכבי הלכת באמצעות עמעום האור של הכוכב שהם גורמים לו, כאשר הם עוברים בינו לבין הצופה – הטלסקופ בחלל או בכדור הארץ. נפילות גדולות יותר בתרשים מצביעות על רדיוס גדול יותר של כוכב הלכת, שיוצר עמעום גדול יותר של אור הכוכב. ניתן גם לראות שככל שכוכבי הלכת רחוקים יותר, העמעום נמשך זמן רב יותר מכיוון שמהירות הסיבוב שלהם איטית יותר. מקור: ESO/M. Gillon et al.

את המסה של כוכבי הלכת החוקרים הצליחו לקבוע באמצעות מדידת הפרעות קטנות בתזמון של הליקויים, שנגרמים מהאינטרקציות הכבידתיות של כוכבי הלכת אחד עם השני (שיטה המכונה Transit Timing Variation). באמצעות הרדיוס והמסה, החוקרים יכלו לקבוע גם את הצפיפות שלהם, ומכך ללמוד על הרכבם הסלעי. הצפיפות של אחד מכוכבי הלכת, f (שנמצא באזור הישיב), נמדדה באופן מדויק מספיק כדי להסיק שהוא מכיל גם כמות משמעותית של חומר נדיף כלשהו, היכול להיות מים.

כוכבי הלכת שנתגלו נמצאים קרוב מאד אחד לשני, ולפי נאס”א, מי שיעמוד על אחד מהם יוכל לראות את שאר כוכבי הלכת נעים במהירות על פני השמיים. חלקם אף יראו גדולים יותר מהירח שלנו, וניתן יהיה להבחין עליהם אפילו פרטים גאולוגיים מסויימים.

למעשה, לפי החוקרים, המערכת הפלנטרית של TRAPPIST-1 מזכירה במידת מה את מערכת הירחים של צדק, שלו ארבעה ירחים גדולים, הירחים הגליליאניים. למרות שהמסה של הכוכב הננסי עומדת על 83 מסות צדק, הוא דומה מאד לצדק בגודלו, והמסלולים של כוכבי הלכת לא שונים מאד מאלו של הירחים של צדק. החוקרים ציינו גם כי יחס המסה של TRAPPIST-1 וששת כוכבי הלכת הקרובים במערכת שלו זהה ליחס המסות של צדק וארבעת ירחיו הגדולים (~0.02%).  מתוך כך החוקרים מעלים אפשרות שכוכבי הלכת שהתגלו נוצרו באופן המזכיר את אופן ההיווצרות המשוער של ירחי צדק – רחוק יותר ממיקומם הנוכחי הקרוב מאד לכוכב, וכי הם נדדו מאוחר יותר פנימה.

יו”ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ’ איציק בן ישראל, אמר בתגובה לפרסום הממצאים: “הגילוי מבסס את ההשערה שמספר כוכבי הלכת ביקום שיש בהם תנאים המאפשרים חיים הוא גדול ועצום כך שהסיכוי שיש חיים מחוץ לאלו שלנו אינו קטן כלל וכלל כמו שחשבו עד לפני כמה שנים”.

הדמייה המשווה שלו מערכות שונות - בתחתית ניתן לראות את מערכת השמש הפנימית שלנו - מאדים, כדור הארץ, נוגה וכוכב חמה. מערכת השמש בת שבעת הכוכבים שנתגלתה סביב TRAPPIST-1, נכנסת כולה עמוק בתוך מסלולו של כוכב חמה. במעלה התמונה מוצגת גם השוואה עם מערכת הירחים של צדק, וניתן לראות שאמנם מערכת ירחי צדק קטנה יותר מזו של TRAPPIST-1, אך לא באופן משמעותי מאד. הם קרובים כל כך לכוכב האם שלו, עד שמשך "שנה" אחת אצלהם, כלומר משך ההקפה שלהם סביב כוכב האם, נע בין 1.5 יום לכ-20 יום. TRAPPIST-1 הוא ננס חום קטן וקר מאד, עם 83 מסות, או 8% מסת שמש בלבד, ולכן גם בקרבה הרבה של כוכבי הלכת שלו אליו הם חשופים לכמות אור שאינה עוצמתית כמו שאנו נחשף אליה אם כדור הארץ יהיה כה קרוב לשמש. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, T. Pyle.
הדמייה המשווה מערכות שונות: בתחתית ניתן לראות את מערכת השמש הפנימית שלנו – מאדים, כדור הארץ, נוגה וכוכב חמה. מערכת השמש בת שבעת הכוכבים שנתגלתה סביב TRAPPIST-1, נכנסת כולה עמוק בתוך מסלולו של כוכב חמה, באזור הירוק-זוהר שמסומן במרכז מערכת השמש שלנו. באמצע מוצג TRAPPIST-1 וכוכבי הלכת שלו. במעלה התמונה מוצגת מערכת הירחים של צדק – ניתן לראות שאמנם מערכת ירחי צדק קטנה יותר מזו של TRAPPIST-1, אך לא באופן משמעותי מאד. הם קרובים כל כך לכוכב האם שלהם, עד שמשך “שנה” אחת אצלהם, כלומר משך ההקפה שלהם סביב כוכב האם, נע בין 1.5 יום לכ-20 יום. TRAPPIST-1 הוא ננס אדום קטן וקר מאד, עם 83 מסות צדק, או 8% מסת שמש בלבד, ולכן גם בקרבה הרבה של כוכבי הלכת שלו אליו הם חשופים לכמות אור שאינה עוצמתית מאד, כמו שאנו נחשף אליה אם כדור הארץ יהיה כה קרוב לשמש. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, T. Pyle.

למרות התגלית המרתקת שמראה עד כמה כוכבי לכת כמו כדור הארץ נפוצים ברחבי היקום, יש לזכור כי עדיין רב הנסתר על הגלוי. אחת השאלות המרכזיות היא האם יש להם אטמוספירה ומה הרכבה. החוקרים ציינו כי כמות האור ששלושת כוכבי הלכת באזור הישיב מקבלים מזכירה מאד את כמות האור שמקבלים כוכבי הלכת הפנימיים במערכת השמש שלנו – כוכב הלכת d נמצא במרחק שבו הוא מקבל כמות אור כמו זו שנוגה מקבל, e מקבל כמות אור כמו כדור הארץ, ו-f מקבל כמות אור כמו מאדים. במערכת השמש שלנו, כידוע, רק לכדור הארץ יש אטמוספירה אידיאלית עם אפקט חממה מתון, המאפשר קיום של מים נוזליים על פני השטח.

בנוסף לכך, כוכבי לכת דמוי ארץ סביב ננסים אדומים אמנם קלים יותר לגילוי בטכנולוגיה הקיימת היום, עקב אורם החלש יחסית של הננסים האדומים, אך הם עשויים להיות בעייתים עבור קיום חיים. בצעירותם, ננסים אדומים פעילים מאד, וקורים בהם התפרצויות שמש רבות. כוכבי לכת, ובמיוחד כוכבי הלכת שהתגלו עד כה ונמצאים קרוב מאד לכוכב שלהם, נחשפים במצב כזה לכמות רבה מאד של קרינת רנטגן וקרינה אולטרה-סגולה. לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מנאס”א, כוכבי לכת שחשופים לקרינה כזו יאבדו את מצבורי המים שלהם תוך עשרות או מאות מיליוני שנים, זמן קצר יחסית במונחים אסטרונומיים.

בעיה נוספת שעומדת בפני כוכבי לכת של ננסים אדומים היא “נעילה כבידתית”, בה הם מפנים תמיד את אותו צד אל הכוכב שלהם, בדומה לאופן שבו הירח מפנה תמיד את אותו צד לכדור הארץ. עקב קרבתם הרבה של כוכבי הלכת ל-TRAPPIST-1, החוקרים מעריכים כי כולם יהיו במצב של נעילה כבידתית. במצב כזה, אם אין אטמוספירה, יהיו הבדלי טמפרטורה עצומים בין שני צדדי כוכב הלכת, כשאחד קפוא והשני לוהט. אם קיימת אטמוספירה היא יכולה למתן את ההבדלים הללו.

החוקרים מקווים שתצפיות נוספות יאפשרו לחשוף פרטים נוספים על כוכבי הלכת, ולאמוד את יכולתם לקיים מים נוזליים על פני הקרקע. החוקר מישל גילון מסר כי תצפיות נוספות של טלסקופ החלל שפיצר כבר נעשו, ויסייעו בדיוק הנתונים המסלוליים והפיזיים של כוכבי הלכת.

הדמייה שמטרתה להדגיש את הבדלי הטמפרטורה שקיימים, לפי השערת החוקרים, בין כוכבי הלכת שנתגלו: השניים הפנימיים קרובים מדי לכוכב האם ולכן יהיו חמים מדי בשביל מים נוזליים; השלושה האמצעיים נמצאים באזור הישיב שבו ייתכן כי יתאפשרו מים נוזליים; השניים החיצוניים נמצאים רחוק מדי, וככל הנראה, אם יש בהם מים, הם קפואים. הדמייה: NASA/JPL-Caltech.
אילוסטרציה שנועדה להדגיש את הבדלי הטמפרטורה שקיימים, לפי השערת החוקרים, בין כוכבי הלכת שנתגלו: השניים הפנימיים קרובים מדי לכוכב האם ולכן יהיו חמים מדי בשביל מים נוזליים; השלושה האמצעיים נמצאים באזור הישיב שבו ייתכן כי יתאפשרו מים נוזליים; השניים החיצוניים נמצאים רחוק מדי, וככל הנראה, אם יש בהם מים, הם קפואים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

טלסקופי החלל האבל וקפלר הצטרפו גם הם למאמצים לחקר המערכת שהתגלתה. קפלר, ששוגר לחלל במיוחד עבור מדידת בהירות אורם של כוכבים, כדי לחפש אחרי כוכבי לכת סביבם, יאפשר לקבוע באופן מדויק יותר את מאפייני המסלול של כוכבי הלכת, ואולי לגלות כוכבי לכת נוספים. טלסקופ החלל האבל ביצע לאחרונה תצפית על המערכת, שאיפשרה לקבוע כי לשני כוכבי הלכת הפנימיים ביותר שלה אין אטמוספירה צפופה של הליום, כמו שיש לענקי גזים, ובכך לחזק את ההשערה כי הם כוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ.

תצפיות של טלסקופים עתידיים יאפשרו גם לחקור את הרכב האטמוספירה של כוכבי הלכת. טלסקופ החלל ג’יימס ווב, שנאס”א מתכננת לשגר בשנה הבאה, יהיה בעל רגישות כה גבוה, עד שהוא יוכל לאתר את החתימות הכימיות של מים, מתאן, חמצן, אוזון, ורכיבים נוספים באטמוספירה של כוכבי הלכת. תצפיות נוספות מתוכננות גם באמצעות “הטלסקופ האירופאי הגדול באופן יוצא מן הכלל” (European Extremely Large Telescope) שנבנה בימים אלו במדבר אטקמה בצ’ילה, וצפוי להתחיל לפעול בשנת 2024. עם מראה ראשית בגודל של 39 מטר, הטלסקופ יספק תמונות החדות פי 16 מאלו של טלסקופ החלל האבל.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

6 תגובות

  1. שימו לב שבעבר התפרסם שלכוכב יש כנראה שלושה כוכבי לכת וכעת ידוע שיש שיבעה . אולי יש עוד כוכבים שלכאורה נראה לנו שיש להם כוכב אחד או שתיים ובעצם יש יותר? האם השיטות שלנו גורמות לנו להחסיר בספירה כוכבי לכת? בכל אופן ייתכן שהתגלית מרמזת על כך שייש יותר כוכבי לכת מאשר אנחנו חושבים כעת (שזה ממוצע של כוכב לכת אחד לכל כוכב).
    דבר נוסף שניתן ללמוד מהתגלית הוא השכיחות של כוכבי לכת ארציים. למיטב הבנתי כרגע ההערכה היא שיש בערך 10 מיליארד כוכבי לכת ארציים בגלקסיה שלנו בלבד.עכשיו חסר לנו הנתון של לכמה מכוכבי הלכת דמויי כדוה”א הללו יש אטמוספירה, כדי להתקדם עוד צעד ולסגור עוד משתנה במשוואת דרייק לסיכויים לחיים חוץ ארציים.
    נתון מעניין שמוזכר כאן הוא שהסיכויים לאטמוספירה מסביב לכוכבים אדומים ננסיים הוא קטן יותר מכיוון שהקרינה בהם בשנים הראשונות גבוהה וגורמת לשחיקה של האטמוספירה. השאלה היא האם ייתכנו תנאים באחד מהכוכבים שהאטמוספירה תיווצר בשלב מאוחר יותר מאשר בכדוה”א? ומה בקשר לכוכב מים? איזו השפעה יש לקרינה על כוכבי מים? האם חיים במעמקי האוקיינוסים יהיו מוגנים מנזקי הקרינה?

  2. תודה על הפידבק אליסף, ברשותך כמה זמן לוקח לעבד
    את כול הדטה עד לייצור הכותרות בסבירות גבוה שבכתבתך ?

  3. ב-2009 נגמר לטלסקופ החלל שפיצר חומר הקרור שאפשר לו להגיע לטמפרטורות נמוכות מאד של כ-5 קלווין בלבד, אבל גם בלי חומר הקרור הוא מסוגל לבצע קרור פאסיבי (באמצעות הגנה מאור השמש) שמביא אותו לטמפרטורות של כ-30 קלווין. זה פחות אידיאלי עבור תצפיות בתת-אדום, אבל הוא עדיין פעיל בשני גלי אורך ספציפיים של התת-אדום, במשימה שמכונה “Spitzer Warm Mission”. ראה למשל בפסקה האחרונה בדף זה: http://www.spitzer.caltech.edu/mission/32-Mission-Overview

    לגבי צדק, קודם כל בכלל לא בטוח שיש לו ליבה סלעית, זה בדיוק מטרת משימת החללית ג’ונו שנמצאת כעת במסלול סביבו. בכל מקרה, זה לא ממש קשור למקרה הנוכחי, כי הצפיפות שנמדדה היא כללית ומראה על הרכב סלעי ולא גזי ברובו. בנוסף, אם כוכבי הלכת היו ענקי גזים הם היו צריכים להיות בעלי רדיוס גדול הרבה יותר מזה שנמדד עבורם.

    נתתי גם קישור בכתבה למחקר של תצפיות האבל על שני כוכבי הלכת הפנימיים במערכת של טראפיסט-1 ששלל את האפשרות ששיש להם אטמוספירת הליום צפופה (ובמקרה כזה הם יהיו אולי דומים יותר לנפטון או אורנוס): https://www.nasa.gov/press-release/nasa-s-hubble-telescope-makes-first-atmospheric-study-of-earth-sized-exoplanets

    לגבי המים, הם לא נמצאו באופן ישיר והמחקר עצמו מציין רק שבכוכב הלכת מספר f הצפיפות מדויקת מספיק כדי להסיק שהוא עשיר בחומר נדיף, שיכול להיות מים, אם כי לא בהכרח. אבל מים הם חומר נפוץ מאד ביקום, ולכן זה לא יהיה משהו יוצא דופן…

    לגבי ההערה האחרונה – אני לא לגמרי בטוח על מה אתה מדבר ולכן אולי זה לא קשור ממש – מכיוון שמשך המסלול של כוכבי הלכת שהתגלו קצר מאד, כמה ימים בלבד, המחזוריות של עמעום אור הכוכב קוראת בתדירות גבוהה ולכן קל הרבה יותר לאתר אותם בשיטת הליקוי, בניגוד למשל לכוכב לכת כמו כדור הארץ שלנו, שיעשה ליקוי כזה פעם אחת בשנה. במחקר הנוכחי שפיצר ביצע תצפית של 20 ימים רצופים על המערכת ובוצעו גם תצפיות נוספות קצרות יותר מהקרקע.

    אולי אתה מדבר על טלסקופ החלל קפלר שלפני התקלה שלו ביצע תצפית על אזור קבוע בשמיים באופן רצוף למשך כ-4 שנים (הוא אגב גם פעיל עדיין אבל לא מבצע את משימתו המרכזית עוד).

  4. ממה שהבנתי,טלסקופ-שפיצר מושבת מ- 2009
    ויש לזכור שגם לצדק ושבתי ,יש ליבה-סלעית
    שהמים יכולים להיות גז מתאן נוזלי
    ושלקחו למחשבי- העל ,מינימום 8 שנים להצליב ת’נתונים מכול הטלקופים שיש וזה המון זמן.תקנו אותי באם טעות בידי.

  5. לפני שמדברים על האנשים הקטנים הירוקים, כדאי להסביר את המשמעות של מרחק של 40 שנות אור .
    רצוי לציין את העובדה למשל שלחללית הכי מהירה האפשרית היום ייקח כ 200- 100אלף שנים לעבור מרחק כזה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.