כריס לוקי, מנכ”ל פלנטרי רסורסס: “אנרגיה לריסוק אבנים יכולה להילקח מהשמש. קירור מערכות לא מהווה בעיה כשהטמפרטורה ברקע היא מינוס 270 מעלות צלסיוס. וכח משיכה מזערי מבטל את הצורך במיכון כבד.”
משאבי הטבע הם חיוניים לחברה. למעשה, בלעדיהם כל מה שמגדיר את העולם המודרני פשוט יעלם, כולל הבתים בהם אנו גרים, המכוניות בהן אנו נוסעים, והטכנולוגיה בה אנו משתמשים כדי לתקשר או להציל חיים – אפילו הנעליים שאנו נועלים ומברשות השיניים שלנו. אך העתיד של כריית משאבי הטבע אינו ברור. כבר חילצנו את החומרים הנגישים ביותר, ואת אלו באיכות הגבוהה ביותר שמצאנו, וככל שאוכלוסיית כדור הארץ ממשיכה לצמוח, הביקוש למשאבי טבע ממשיך לצמוח אף יותר.
אין אפשרות לתקן זאת במהירות, אבל ישנם כרגע רעיונות רבים בנוגע לדרך הנכונה לגשת לאתגר. אחד מהם נוגע בכריית אסטרואידים.
ה”פירורים” של היקום יכולים להיות הפתרון לעומס העצום שנוצר על המשאבים המוגבלים של כדור הארץ. ייתכן והדבר נשמע כמו מדע בדיוני, אבל גם גופים ציבוריים וגם חברות פרטיות עובדים כדי לנסות ולהבין האם אסטרואידים יכולים להפוך למקור חדש לחומרים אותם אנו צריכים כאן על כדור הארץ. ממשלת לוקסמבורג, הממצבת את עצמה כמרכז אירופאי לחקר החלל, מעריכה כי אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ מכילים מספיק מכל אחד מהיסודות הנדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה של 500 מיליון אנשים החיים ברווחה. רצועת האסטרואידים המרכזית יכולה להכיל אפילו פי 100,000 את כמות החומרים.
“אסטרואיד עשיר בפלטיניום יכול להכיל פי 147 מהתפוקה השנתית של כדור הארץ כיום. הרחבת הנוכחות של מתכות נדירות אלה בכלכלת כדור הארץ תפתח הזדמנויות חדשות לחדשנות ולצמיחה”, אמר כריס לוויקי, נשיא ומנכ”ל Planetary Resources, חברה פרטית לחקר החלל שמתכננת שיגור מחקרי עד 2020.
מלבד היתרונות של כרייה בחלל עבור הסביבה הקרובה שלנו, לוקי מסביר כי: “כל מה שהופך את הגילוי והכרייה לקשים ויקרים בכדור הארץ, אינו בעיה כל כך גדולה בחלל”.
אנרגיה לריסוק אבנים יכולה להילקח מהשמש. קירור מערכות לא מהווה בעיה כשהטמפרטורה ברקע היא מינוס 270 מעלות צלסיוס. וכח משיכה מזערי מבטל את הצורך במיכון כבד.
הצפי המסחרי לכרייה אינו כה רחוק. משימות במימון ממשלתי כגון כאלו של נאס”א, JAXA ו- ESA כבר הוכיחו את האפשרות לכך ואת היכולות הטכניות הנדרשות. ממשלת לוקסמבורג כבר החלה בבניית מסגרת משפטית לפעילות כרייה בחלל אשר תבטיח את הזכויות על המשאבים בהתאם לחוק הבינלאומי.
“המטרה שלנו היא גישה פתוחה לעושר שלא נחקר בעבר על אבנים חסרי חיים המטיילות בחלל, ללא פגיעה בסביבה הטבעית”, אמר אטיין שניידר, שר הכלכלה של לוקסמבורג.
מדענים סוברים כי אסטרואידים הם אפיק מבטיח מכיוון שהם עשויים מאותם מינרליים כמו כדור הארץ. נאס”א, לדוגמא, יצרה משימת Asteroid Redirect במטרה לחלץ “בולדר” מאסטרואיד קרוב לכדור הארץ, ולהביאו קרוב ככל האפשר לירח כדי שאסטרונאוטים יוכלו ללמוד מה יש לו להציע.
בעוד הרעיון של כריית אסטרואידים אולי זוכה תשומת לב רבה, ישנם אפיקים נוספים, כגון שימוש במיכון אוטונומי או עידוד של צרכנות נבונה, כדי להקל על משאבי כדור הארץ. זה לא משהו שקבוצה אחת יכולה להשיג לבדה. חברות כרייה, קהילות, קבוצות איכות סביבה, ואנשים בודדים חייבים לעבוד יחדיו כדי למצוא גישות חדשות.
“אם אנו רוצים כלכלה פעילה עם איכות חיים גלובלית גבוהה, וגם להגן על כדור הארץ עבור הדורות הבאים, אנו חייבים לקחת אחריות, להיות מעורבים, ולמצוא את האיזון שעובד”, אמר מרני רבסו, סגן נשיא משאבים טבעיים בדאסו סיסטמס. פלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס יכולה לשחק תפקיד מרכזי במציאות פתרונות חדשים, הודות ליכולת שלה ליצור עולמות וירטואליים במסגרתם ניתן לבצע סימולציה של תרחישי “מה אם?” ותכנן ולחקור טכנולוגיות חדשות.
4 תגובות
אין ספק, כריית מחצבים מאסטרואידים הנה משימה מורכבת ומאתגרת ביותר.
נוסף על בעיית העלויות שציינו המגיבים לפני, קיימת בעיה נוספת והיא, הנחתת
האסטרואיד, או המחצבים מהאסטרואיד, אל כדה”א, באופן מבוקר.
לדעתי האנושות צריכה להתמקד היום בחיסכון אנרגטי מקסימלי. מוצרי חשמל שצורכים מינימום חשמל. מכשירי חשמל ומוצרים איכותיים מאוד בעלי חיי שימוש ארוכים מאוד. את הבתים צריך לבנות בבנייה קלה שצורכת פחות חומרי גלם ויעילה יותר באופן משמעותי מאשר הבנייה הקונבנציונלית ומעבר לכך מביאה לחסכון אנרגתי משמעותי ביחס לבניה הקונבנציונלית. כמו כן, צריך לעבור גם לתחבורה ציבורית יעילה ואיכותית. השימוש בלד, במחשבי סטיק, דודי שמש, בישול ואפייה על בסיס אנרגית החום של השמש וכו’. תאים סולאריים נכון להיום הינם טכנולוגיה מאוד לא יעילה, בעלי חיי מדף קצרים יחסית (20 שנים) ויעילות אנרגתית נמוכה מאוד לא מהווים פתרון לבעיית המחסור במשאבי טבע ואנרגיה שאנו צפויים להתמודד עימה בעתיד ובמיוחד לאור העובדה שאוכלוסית כדור הארץ הולכת וגדלה בקצב גבוה ובעוד כ-30-40 שנה אנחנו ניקלע למצב שבו חצי מאוכלוסית העולם נכנסת למלכודת העוני וגוועת מרעב וסובלת ממחלות ומתעבורה לקויה כתוצאה מהמחסור במשאבים. הטכנולוגיה העתידית הולכת להיות תלויה מאוד בביוטכנולוגיה במטרה לפתח צמחים מהונדסים גנטית לגידולי שדה בתנאי מזג האוויר החדשים לאור ההתחממות הגלובלית וכן יהיה צורך בפיתוח מחשבים וטכנולוגיות על בסיס רקמות ותאים חיים. המעבדים והמחשבים הבאים יהיו צריכים להיות בנויים ממוח ורקמות חיות או מצמחים שנועדו על מנת לבצע פעולות חישוב ועיבוד כפי שהמחשבים של היום מבצעים.
כמות האנרגיה שצריך כדי להטיס חללית לאסטוראיד תמיד תהיה יקרה יותר מכמות המינרלים שיוכלו להביא משם.
בעומקים גדולים יותר של כדור הארץ יש הרבה יותר מינרלים מאשר על האסטרואידים ופחות יקר להגיע אליהם.
כל הבדיות האלה על תועלת עתידית כל שהיא מנחיתות על אסטרואידים טיסות למאדים וכ”ד מקורם בחברות שמתפרנסות מהחלל ומדענים שמנסים להציג שיש כביכול תועלת כל שהיא לאנושות בביזבוז האדיר של משאבים מעבר לסיפוק הסקרנות המדעית, כאשר המטרה היא להניע את הפוליטיקאים לתת להם עוד תקציבים.
השימוש הראשון לאסטרואידים יהיה כנראה לבנות מעטפת לחללית בדרכה למאדים כדי להגן מקרינה קוסמית והתפרצויות מהשמש – בלי מגן רציני הנוסעים יגיעו מטוגנים. לשימושים ארציים זה יהיה כנראה יותר מדי יקר, אפילו אם יפיקו פלטינה ואירידיום ושאר המשפחה.