סיקור מקיף

אקסו-מארס: המכשירים המדעיים שעל מקפת המאדים  TGO הופעלו לצורך בדיקות

מסוף ינואר עברה החללית החללית TGO למסלול אליפטי גבוה חדש המכונה מסלול לכידה Mars) Capture Orbit). המסלול נוטה לקו המשווה כמעט ב-74 מעלות, כך שהחללית עוברת מעל אזורי הקוטב הצפוני והדרומי של מאדים אחת ליממת מאדים

מאת אלין בויקו

הדמייה של הגשושית TGO מבצעת בעירה רקטית כדי להיכנס למסלול סביב מאדים. הדמייה: ESA.
הדמייה של הגשושית TGO מבצעת בעירה רקטית כדי להיכנס למסלול סביב מאדים. הדמייה: ESA.

המכשירים המדעיים על סיפון מקפת שיירי הגז אקסו מארס‏ (Trace Gas Orbiter,: TGO) הרוסית-אירופית ששוגרה במסגרת מבצע “אקסו-מארס – 2016” יקיימו את את הסדרה השניה של התצפיות המדעיות במסלול אליפטי גבוה סביב מאדים. המטרה העיקרית – ביצוע כיול של המכשירים המדעיים.

הבדיקות הראשונות בוצעו ב-28 בפברואר ו-1 במארס, תצפיות המעקב מתוכננות ל- 5 עד ה-7 למארס. החל מה-15 במארס תחל החללית בפעולות לבלימה באמצעות האטמוספירה כדי לעבור למסלול מעוגל יותר והמכשירים יכובו. מדובר בהפעלה ראשונה של המכשירים המדעיים לאחר הפעלה נסיונית בסוף נובמבר 2016, מיד לאחר הגעת החללית למסלול סביב מאדים.  המטרה העיקרית של ההפעלות האלה היו כיול, ובדיקות האם החללית כוונה נכון. בזמן זה, החללית הייתה במסלול האליפטי-הגבוה הראשוני שכמעט לא חפף את קו המשווה.

מסוף ינואר עברה החללית החללית TGO למסלול אליפטי גבוה חדש המכונה מסלול לכידה Mars) Capture Orbit). המסלול נוטה לקו המשווה כמעט ב-74 מעלות, כך שהחללית עוברת מעל אזורי הקוטב הצפוני והדרומי של מאדים.

במסלול זה מקיפה החללית את מאדים אחת ליום מאדימהי או סול (ששווה ל-24 שעות 39 דקות 35 שניות).  הפריגיאה – החלק הנמוך של המסלול נמצאת בגובה של כ-200 ק”מ והאפוגיאה

בגובה – 37,150 ק”מ.

המכשירים על סיפון החללית TGO כוללים את הרכיבים הבאים

  • Nadir and Occultation for Mars Discovery (NOMAD) הצופה במאדים בשני ערוצים בתת אדום ואחד בעל סגול שפותחו בבלגיה. ו- Atmospheric Chemistry Suite (ACS, הכולל שלושה ערוצי ספקטרומטר בתחום התת-אדום שפותחו בידי רוסיה.  הן NOMAD והן ACS יספקו את הכיסוי הספקטרלי המקיף ביותר של אטמוספירת מאדים שבוצע עד כה. פעמיים בכל הקפה, בעת זריחת השמש ושקיעתה הם יהיו מסוגלים לצפות בשמש כאשר היא קרניה חודרים דרך האטמוספירה. בכך יתאפשר גילוי שאריות גזים בסדרי גודל של חלקים למיליארד.
  • The Colour and Stereo Surface Imaging System (CaSSIS) היא מצלמה סטריאוסקופית בעלת רזולוציה גבוהה של 4.5 מטרים לפיקסל. המצלמה נועדה לבניית מודל גובה של פני השטח של מאדים. היא גם תשמש כלי חשוב לאפיון אזורי נחיתה מעניינים למשימות עתידיות. כלי זה פותח בשווייץ.
  • גלאי ניוטרונים The Fine-Resolution Epithermal Neutron Detector (FREND) הוא גלאי ניוטרונים המסוגל לספק מידע על נוכחות מימן בצורת מים או מינרלים הידראטיים עד לעומק של מטר אחד באדמת מאדים. כלי זה פותח ברוסיה.
  • המטרה העיקרית של הניסוי – חיפוש אחר מרכיבים קטנים באטמוספירה – גזים בריכוזים קטנים מאוד, זאת אומרת חומרי גלם, שהם ריכוזים מאוד קטנים (מספר חלקיקים למיליארד או אפילו פחות), ובראש ובראשונה מתאן, אשר יכול להוות סמן של פעילות ביולוגית על פני הפלנטה.

ב- 15 במארס יתקיים תחילת השלב של בלימה אווירית בעזרת האטמוספירה, אשר תמשך עד שהחללית תגיע למסלול עגול בגובה שכיום הוא החלק הנמוך של מסלולה כ-400 ק”מ מעל פני הקרקע.  כאשר תגיע למסלול המעגלי הזה היא תוכל להתחיל לפעול באופן סדיר.

“אקסו-מארס” הוא מבצע משותף של סוכנות החלל הרוסית – רוסקוסמוס וסוכנות החלל האירופית לחקירת מאדים, שטחו, אטמוספירה ואקלים מהמסלול ועל פני השטח שלו. הוא יפתח שלב חדש בחקר החלל לאירופה ורוסיה.

5 תגובות

  1. אבי,
    באופן פבלובי משונה קמעה, בכל פעם שמספרים על איזשהו מיזם מחקרי בחלל קופצים להם כמה טהרנים מטעם עצמם וצווחים על “בזבוז כזה אדיר”. גם כשה”בזבוז” נעשה ע”י ממשלה אחרת (במקרה הזה האיחוד האירופי ורוסיה), ובכלל לא מכספי המסים הפרטיים שלהם. אותם חברים נאמנים של המסכנים בכל העולם לעולם אינם קופצים כנשוכי נחש כשמדינה כלשהי מארחת את האולימפיאדה (ריו דה ז’אנרו: 14.4 מיליארד דולר, בייג’ין: 44 מיליארד דולר, לונדון: 8.9 מיליארד לייש”ט), או המונדיאל, או האירוויזיון. רוב הכספים אכן לא מושקעים בתשתיות בנות קיימא ולא ממש מכוסים במכירת כרטיסים או בזכויות שידור, אבל עדיין מגמדים כל מבצע חללי בודד, ואפילו מגיעים לסדר הגודל של תכנית אפולו בכבודה ובעצמה (136 מיליארד דולר בהתאמה לערך הכסף היום). אזה מאוד קל לעכל, כנראה.

    אז ככה: תקציב נאס”א הוא חצי אחוז מתקציב הבטחון של האר”ב, סתם לשם פרופורציה. אין שום בעיה של כסף בעולם. יש רק בעיה של חוסר רצון ונכונות לפתור את בעיות הרעב של כל האומללים בעולם, יש בעיה פוליטית של חוסר רצון להסתבך עם ממשלות זרות ומרושעות, חוסר רצון להישאב לסכסוכים אזוריים עם מיליציות מטורללות כמו שהאמריקאים הצליחו לעשות בסומליה בשנות התשעים, חוסר רצון להפוך ל”כוח קולוניאליסטי כובש” בתודעת השמאל הפוליטיקלי קורקטי העולמי. למרות זאת לא חסרים כספי סיוע למדינות הנחשלות, ולא חסרים מצרכי מזון, שרק צריך להפיץ אותם. רק שלא יודעים בדיוק איך בלי לשלם לכל ארגון גרילה באזור ובלי לבזבז על עובדי הסיוע בעצמם את מירב התקציב. לכן סומליה תמשיך להיות סומליה, צפון קוריאה תמשיך להרעיב את אזרחיה ולאיים על השלום העולמי, לוב, סוריה, עירק, אפגניסטן ומדינות מרכז אפריקה ימשיכו להפיץ פליטים לכל עבר.

    אבל זה כמובן מסובך מדי. יותר קל לצעוק על כל חללית שמבצעת איזו משימה מדעית. הרבה יותר משתלם פסיכולוגית להתעלם ממהות המידע המדעי החלליות הללו מביאות. לאטום את המוח מכל התועלות הכלכליות של המדינות המשקיעות: העסקת מאות מדענים, מהנדסים ועובדי ייצור במשרות על כדור הארץ, פיתוח טכנולוגיות שנשארות ומועילות למדינות המפתחות, זליגת הטכנולוגיה לתעשיות מקומיות ואפילו – פיתוח טכנולוגיות שעשויות לשפר את החיים של הנדכאים בפינות האומללות של העולם.

    יש אינספור דוגמאות לתועלת שכבר הפיקו מתעשיית החלל, אבל עזוב, אין לי שום אשליה שאפשר לשכנע אותך.

  2. כל זמן שיש בכדור הארץ אנשים שאין להם מה ללעוס, קשה לי ללעוס ולעכל ביזבוז כזה אדיר, בשביל שום כלום אפילו בשם המדע.
    כל המטרה של חקר המאדים הוא רק כדי למצא שם חיים או עקבות של חיים.
    כל הגששים על הלווין הזה מיועדים למטרה זאת בצורה ישירה או עקיפה.
    לא אומר שזה לא חשוב לדעת את זה, מאד חשוב, מאד מעניין …במיוחד לויכוחים הפילוסופיים על האפשרות להמצאות חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל ההשקעה היא מעבר לכל פרופורציה במיוחד שבאותו זמן ברבע של אחד של כדור הארץ אנשים מתים מרעב בגלל בצורת, שבכסף הזה היה אפשר לפתור בקלות, ובמקומות אחרים בגלל מחלות ותרופות שלא נמצא תקציב לפיתוח שלהן כנ”ל.

  3. אבי,
    בחנתי היטב את כל מרכיבי הציוד המדעי על החללית, ולא מצאתי עליה שום חיישן אלוהים, אז די ברור שהיא לא תוכל להכריע בקושיה האם יש אלוהים על המאדים. בקשר למה אפשר לעשות עם הממצאים האלו, אז אני מניח שמבחינתך אתה צודק, ואם אי אפשר ללעוס את זה אז זה באמת חסר טעם.

  4. כל הכסף הזה, והמאמץ האדיר רק כדי לדעת אם יש או היו אי פעם חיידקים על מאדים ?
    ואם נמצא שיש חיידקים אז זאת הוכחה שאין אלוהים או משהו כזה? ואם כן ואם לא מה זה ישנה ומה נעשה עם הידע הזה ?
    עם כל הכבוד לתוכניות החלל ולמדע , אין דברים יותר חשובים להשקיע את כל הכסף הזה ?.

    ולא הייתי שואל את השאלה אם המטרה הייתה ליישב אנשים על מאדים כדי שזה יעזור איך שהוא לעתיד האנושות.
    אבל מסתבר שלא זאת המטרה של ההשקעה האדירה הזאת, המטרה היא רק להכריע בויכוח הפילוסופי , הפוליטי, והפופוליסטי, על הבריאה והיווצרות החיים יש אלוהים אין אלוהים, למי יש יותר גדול לקומוניסטים או לותיקן .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.