DARPA מפתחת טכנולוגיה לבניית לוויינים בחלל מרכיבים של לווינים שסיימו את חייהם

מטרת התוכנית המכונה פניקס היא לפתח ולהדגים טכנולוגיות לשלוף ולהשתמש מחדש במרכיבים בעלי ערך מלוויינים שסיימו את חייהם במסלול גיאו-סינכרוני ולהפגין את היכולת ליצור חלל חדש מערכות בעלות פחותה בהרבה

הסוכנות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתחום ההגנה (DARPA – Defense Advanced Research Projects Agency) מפתחת טכנולוגיה לבניית לוויינים בחלל מרכיבים של לווינים שסיימו את חייהם, במסגרת תתוכנית המכונה פניקס – כאשר הלוויינים ששבקו חיים .(גם עמוס 5 א.ב.) יקומו לתחיה מחדש אם בזכות שיפוץ בחלל ואם יהיו אלה רכיביהם שישמשו לבניין לווייני תקשורת חדשים.

(DARPA -) מתאר את תוכנית הפניקס: “מטרת תוכנית הפניקס היא לפתח ולהדגים טכנולוגיות לשלוף ולהשתמש מחדש במרכיבים בעלי ערך מלוויינים שסיימו את חייהם במסלול גיאוסטציונרי ולהפגין את היכולת ליצור חלל חדש מערכות בעלות פחותה בהרבה.”
באתר הסוכנות מסבירים כי התהליך המסורתי של תכנון, פיתוח, בנייה ושיגור של מערכות חלל הוא ארוך, יקר ומורכב. קשיים אלה חלים במיוחד על מספר הולך וגדל של לוויינים יקרים, למשימות קריטיות שוגרו מדי שנה למסלול כדור הארץ הגיאו-סינכרוני (GEO), כ-36 אלף ק”מ מעל פני השטח של כדור הארץ. בניגוד ללוויינים השוהים במסלול נמוך (LEO), כגון טלסקופ החלל האבל, לוויינים במסלול גיאו-סינכרוני הם בלתי נגישים עם הטכנולוגיה הנוכחית.
תוכנית הפניקס של DARPA מבקשת לשנות את הפרדיגמה הזו ולהפחית את העלות של מערכות מבוססות-חלל על-ידי פיתוח והפגנת ארכיטקטורות של הרכבת לוויינים חדשים ומערכות אספקה. הפניקס מתמקדת כיום בשני תחומי מחקר עיקריים:
• Satlets: ארכיטקטורת לוויין מודולרית חדשה בעלות נמוכה, אשר יכולה לגדול כמעט עד אינסוף. ה- Satlets הם מודולים עצמאיים קטנים (הם שוקלים 7 ק”ג לערך) המשלבים פונקציונליות לוויין חיוניות (ספקי כוח, בקרות תנועה, חיישנים וכו ‘) וכן הם בעלי יכולת לשתף נתונים, כוח ויכולות ניהול תרמי. ניתן לחבר כמה מערכות כאלה בשילובים שונים שיספקו יכולות לבצע מגוון רחב של משימות חלל מגוונות עם כל סוג, גודל או צורה של לוויין. בגלל שהם מודולריים, הם יכולים להיות מיוצרים בקו הרכבה במחיר נמוך ולהשתלב במהירות עם מטענים שונים. DARPA מתמקדת כיום באימות הרעיון הטכני של satlets ב LEO.
Payload Orbital Delivery (POD) – מנגנון סטנדרטי המיועד לבצע מגוון רחב של מרכיבים כולל מטען, Satlets ואלקטרוניקה – על גבי לווייני תקשורת מסחריים. גישה זו תנצל את שירותי אירוח המטענים שלוויינים מסחריים מספקים כעת, תוך מתן עלות נמוכה יותר לשיגור למסלול גיאו-סיטנכרוני.
התוכנית רואה יתרונות רבים, כולל:
• שיפור יעילות הלווינים, תוחלת החיים, החוסן והאמינות
• עלויות בנייה ועלויות שיגור נמוכות יותר

דרפ”א גם הכריזה על הקמת קונסורציום לביצוע מפגשים ושירותי תחזוקה בחלל” כדי לרתום גם את התעשיה. הסוכנות מקווה כי כל החברות הגדולות בתחום יצטרפו לקונסורציום, לרבות מפעילים של לווינים גיאו סינכרוניים (בעיקר לוויני תקשורת) וחברות העסקות בהכנה לשיגור שירצו גם לספק שירותי תחזוקה רובוטית ללויינים.
דרפ”א היתה חלוצה של ניסויי התפיסה של שימוש ברובוטים לתיקונים בחלל ולאחרונה השקיע מיליוני דולרים בשותפות ציבורית-פרטית עם חברת מערכות החלל לוראל (Loral) לבניית חללית אוטונומית לשירות ותחזוקה של לווינים בגובה 36 אלף קילומטרים.

לדף של תוכנית PHEONIX באתר DARPA