סיקור מקיף

שן ג’ואו 11 היא המשימה הארוכה ביותר עד כה של סין, שלב לימוד בדרך לנוכחות קבע בחלל

כך אומר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, העוקב אחר תוכנית החלל הסינית שנים רבות. “השלב הבא יהיה בניית תחנת חלל גדולה יותר ומעבר לנוכחות מאויישת רציפה”

שיגור החללית שן ג'ואו 11, ב-17 באוקטובר 2016. צילום Xinhua/Li Gang

השיגור המוצלח של החללית שן ג’ואו 11 המביאה שני טייקונאוטים לתחנת החלל הסינית טיאנגונג 2 אשר שוגרה לפני כחודש, מלמד על התקדמות ביכולתה של סין בחלל.

כאמור החללית שוגרה בהצלחה אמש  מנמל החלל ג’יוקואן שבמדבר גובי בסין והם אמורים להגיע היום לתחנת החלל המשייטת בגובה 393 ק”מ.

עדכון, 18/10/16 שעה 23:00 העגינה בוצעה בהצלחה

 

עגינת החללית שן ג'ואו 11 בתחנת החלל הסינית טיאנגונג 2. מתוך צילומי הטלוויזיה הסינית CCTV
עגינת החללית שן ג’ואו 11 בתחנת החלל הסינית טיאנגונג 2. מתוך צילומי הטלוויזיה הסינית CCTV

טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, העוקב אחרי תכניות החלל של סין מזה שנים רבות, אמר הערב כי משימת שן ג’ואו 11 מסמנת שלב מעבר בתוכנית החלל המאוישת של סין. “זו המשימה הראשונה למשך זמן ארוך (חודש) וזהו שלב לימוד נדרש בדרך לפיתוח נוכחות קבע סינית מאויישת בחלל ” .

השלב הבא יהיה בבניית תחנת חלל גדולה יותר, ומעבר לנוכחות מאוישת רציפה” הוסיף. “סין כבר החלה בייצור הצרכיבים לתחנת חלל משוכללת וגדולה יותר, ופיתחה דור חדש של משגרים שיתמכו בשלב הבא של התוכנית”

ומה עם מיזמי חלל פרטיים סיניים?

ענבר: “” ניתן לראות ניצנים של פעילות חלל מסחרית בסין, ויש כבר כמה חברות המפתחות משגרים. עם נציגים של אחת מהן נפגשתי לפני שבועיים בכנס החלל הבינלאומי שהתקיים במקסיקו. אילון מאסק מכול להיות רגוע בינתיים…. אבל אין ספק שסין מעוניינת להכנס גם לתחום פעילות יזמי זה, כולל פיתוח משגרים לשימוש חוזר ”

אלכסנדר ז’לזניאקוב, מומחה רוסי להסטוריה של טיסות החלל אמר בראיון לסוכנות הידיעות הסינית שינחואה כי זה צעד ששם את סין בין השחקנים המובילים בטכנולוגית חלל. צעד זה מהווה המשך להצלחת טיסת הבכורה של משגר הדור החדש שלה – לונג מארץ’ 7 ביוני, ושיגור לוויין הקוונטים הראשון בעולם  “Micius” באוגוסט.

“ההישגים עד כה והתוכניות העתידיות של סין בחלל ובעיקר התוכנית לחקר הירח מתוכננת היטב ומתקדמת בקצב אחיד עם יעדים הניתנים להשגה, מרשימים ומעוררי הערצה אמר ז’לזניאקוב, חבר באקדמיה הקוסמונאוטית ע”ש צילקובסקי ברוסיה.

לדבריו, איכותה של מעבדת החלל טיאנגונג-2 מראה כי סין מתקדמת לפי התכנון לבנות תחנה דומה לתחנת החלל הבינלאומית באמצעות הצמדת מודולי חלל בהדרגה לתא בסיסי. ז’לזניאקוב מאמין כי מעבדת חלל נסיונית זו תשמש לניסויי התקרבות שונים לפתחי העגינה, במשך פעולה רצוף של מערכות החיים, בין היתר כדי להבטיח את שלומם של האסטרונאוטים ואת משך חייה של תחנת החלל. הוא מצפה שבתחנות החלל העתידיות של סין יהיו יציאות עגינה מרובות לעומת היחיד שיש כרגע בטיאנגונג 2. המומחה הרוסי הוסיף כי משימות חלל מאוישות יכול לעזור לדחוף את הפיתוח של תעשיות אחרות, במיוחד את תעשיות ההייטק, משום שפרויקטי חלל מערבים חומרים חדשים, יישומים מתקדמים ופתרונות טכניים חדשניים.

 

איגור ליסוב, מומחה חלל רוסי עורך מגזין קוסמונאוטיקה, אומר כי הדבר מראה על ההתקדמות היציבה של סין בתוכנית החלל המאויישת שלה, כך שתוכל לבחון טכנולוגית עגינת חלליות מטען, תפעול מערכות תומכות חיים ומיחזור מים כדי להבטיח פעולה רציפה לטווח ארוך של התחנה עם פחות הסתמכות על אספקה מכדור הארץ.

 

הקוסמונאוט סרגיי ז’וקוב, נשיא מועדון החלל במוסקבה, אמר כי הבחירה הנכונה עבור סין תהחה הניית תחנת חלל על בסיס מבנה הצילינדר של מעבדת החלל טיאנגונג-2. הוא מאמין כי תחנת חלל כזו עשויה להפוך למסוף לממסרי תחזוקה ומטענים לירח. הוא צופה גם כי בפרויקט כזה מגלה גם רוסיה עניין והוא עשוי להביא לשיתוף פעולה רחב יותר בין שתי המדינות בחלל.

3 תגובות

  1. הכתבה ובעיקר השמות הסינים והרוסים הזרים גורמים לה להיראות, עבורי, כמו אחד מסיפורי המדע-הבדיוני שהייתי קורא בצעירותי. זה לא יאמן עד כמה, באמת, המציאות עולה על כל דמיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.