המדידות האסטרופיזקליות העדכניות ביותר, בשילוב עם בעיות תיאורטיות, מטילות ספק בתיאוריה הוותיקה והאהובה – תיאוריית האינפלציה של היקום הצעיר, ומרמזות שייתכן שאנחנו זקוקים לרעיונות חדשים
- המדידות האחרונות של קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הקדום ביותר של היקום, מעלות ספקות באשר לתיאוריה האינפלציונית של היקום: הרעיון שהמרחב התפשט בקצב מעריכי ברגעים הראשונים של הזמן.
- אחת התוצאות האופייניות לאינפלציה היא דפוס שונה של הבדלי טמפרטורה בקרינת הרקע הקוסמית (על אף שאפשר לגרום לה לחזות כמעט כל תוצאה). תוצאה נוספת שלה היא גלי כבידה בראשיתיים, שלא התגלו.
- הנתונים מראים שעל הקוסמולוגים להעריך מחדש את הפרדיגמה המועדפת עליהם, ולשקול רעיונות חדשים באשר לתחילת היקום.
ב-21 במארס, 2013, ערכה סוכנות החלל האירופית מסיבת עיתונאים בין־לאומית שבה היא הודיעה על פלאנק. החללית מיפתה, בפירוט רב יותר מאי פעם, את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), אור שנפלט לפני יותר מ-13 מיליארד שנה, מיד לאחר המפץ הגדול. המפה החדשה, אמרו המדענים לעיתונאים, מאששת תיאוריה שהקוסמולוגים אוהבים מאוד כבר 35 שנה: שהיקום התחיל במפץ שלאחריו היה פרק זמן קצר של התפשטות בתאוצה עצומה, המכונה תפיחה, או אינפלציה. ההתפשטות הזאת שיטחה את היקום במידה כזו עד שאפילו מיליארדי שנים לאחר מכן הוא נשאר כמעט אחיד בכל המרחב ובכל כיוון, וכמו כן גם “שטוח”, כלומר לא מעוקם כמו כדור, למעט חריגות זעירות בריכוז החומר שמסבירות את המדרג המסועף של הכוכבים, הגלקסיות וצבירי הגלקסיות שסביבנו.
המסר העיקרי של מסיבת העיתונאים היה שהנתונים של פלאנק מתאימים במדויק לתחזיות של המודלים הפשוטים ביותר של האינפלציה, דבר המעניק משנה תוקף לרושם שהתיאוריה ניצבת על בסיס איתן. דומה שסיפורה של הקוסמולוגיה תם ונשלם, הציע הצוות.
בעקבות ההודעה, ניהלנו שלושתנו שיחה על ההשלכות שלה במרכז הרווארד-סמית’סוניאן לאסטרופיזיקה. איג’ס הייתה אז תלמידת מחקר אורחת מגרמניה; שטיינהרדט, היה אחד מן האדריכלים המקוריים של תיאוריית האינפלציה לפני שלושים שנה, אך בעבודה שעשה מאוחר יותר נתגלו בעיות רציניות ביסודות התיאורטיים שלה, הוא בילה באותה עת שנת שבתון בהרווארד; ולייב, שהיה המארח שלנו מתוקף תפקידו כראש המחלקה לאסטרונומיה. כולנו חשבנו שהתצפיות המדוקדקות להפליא של צוות פלאנק ראויות לציון. אבל לא הסכמנו לפרשנות שלהן. אם כבר, הנתונים של פלאנק התנגשו עם המודלים הפשוטים ביותר של האינפלציה והחמירו בעיות יסוד של התיאוריה שכבר זמן רב לא מצליחים לפתור, כך שהן סיפקו סיבות חדשות לשקול רעיונות מתחרים באשר למקורו ולהתפתחותו של היקום.
בשנים שחלפו מאז, נתונים מדויקים נוספים שנאספו על ידי החללית פלאנק וכלים אחרים חיזקו עוד יותר את הטיעון שלנו. ואולם, אפילו כעת קהילת הקוסמולוגים עדיין אינה מוכנה להביט בתיאוריית האינפלציה של המפץ הגדול ביושר וללא פניות, והיא עדיין אינה מייחדת תשומת לב של ממש לביקורת, המטילה ספק בכך שהאינפלציה אכן התרחשה. תחת זאת, נראה שהקוסמולוגים מקבלים לכאורה את הקביעה של חסידי תיאוריית האינפלציה: שעלינו להאמין בה מכיוון שהיא מציעה את ההסבר הפשוט היחיד למאפיינים הנצפים של היקום. אבל, כפי שנסביר, הנתונים של פלאנק, בנוסף לבעיות התיאורטיות, ערערו את יסודותיה של הקביעה הזאת.
בעקבות האורקל
כדי להדגים את הבעיות בתיאוריית האינפלציה, נלך בעקבות הקביעה של חסידיה: נניח שהאינפלציה נכונה ללא פקפוק. הבה נדמיין שאורקל מקצועי הודיע לנו באופן חד משמעי שהאינפלציה התרחשה זמן כלשהו לאחר המפץ הגדול. אם נקבל את טענת האורקל כעובדה, מה בדיוק היא תספר לנו על התפתחות היקום? אם האינפלציה אכן מציעה הסבר פשוט על היקום, הייתם מצפים שההצהרה של האורקל תספר לנו הרבה דברים בנוגע לדברים הצפויים להימצא בנתונים של הלוויין פלאנק.
אחד הדברים שהיא תספר לנו הוא שברגע מסוים, פרק זמן כלשהו לאחר המפץ הגדול, היה חייב להיות מקטע זעיר של מרחב שהיה מלא בצורה אקזוטית של אנרגיה שחוללה פרק של התפשטות מואצת במהירות (“אינפלציה”) של המקטע הזה. רוב צורות האנרגיה המוכרות, כגון אלו האצורות בחומר ובקרינה, מתנגדות להתפשטות היקום ומאִטות אותו בגלל המשיכה העצמית של הכבידה. האינפלציה דורשת שהיקום יהיה מלא בצפיפות גבוהה של אנרגיה בעלת דחיה עצמית כבידתית, שתעצים את ההתפשטות ותגרום לה להאיץ. אך חשוב לציין שהמרכיב המכריע הזה, שמקובל לכנותו אנרגיה אינפלציונית, הוא אינו אלא השערה; אין לנו שום ראיה ישירה שהוא קיים. יותר מזה, ב-35 השנים האחרונות הועלו מאות – ממש כך – הצעות באשר לשאלה מה עשויה האנרגיה האינפלציונית להיות, וכל הצעה כזאת מייצרת קצב שונה מאוד של אינפלציה וכמויות שונות מאוד של מתיחה כוללת. ברור אפוא שהאינפלציה איננה תיאוריה מדויקת כי אם מסגרת גמישה ביותר שצופנת בתוכה אפשרויות רבות.
ואולם, מה תוכל ההצהרה של האורקל לספר לנו, אם אנחנו רוצים לשמוע משהו שיהיה נכון לכל המודלים, בלתי תלוי בסוג המסוים של אנרגיה אינפלציונית? ראשית, נוכל להיות בטוחים, על סמך הידע הבסיסי שלנו בפיזיקת הקוונטים, שהטמפרטורה והצפיפות של החומר ברחבי היקום לאחר תום האינפלציה חייבות להיות שונות במקצת במקומות שונים. תנודות קוונטיות אקראיות בריכוז האנרגיה האינפלציונית בקני מידה תת־אטומיים יוכלו להימתח במהלך האינפלציה ולהפוך לאזורים בקנה מידה קוסמי, שבכל אחד מהם כמות אחרת של אנרגיה אינפלציונית. על פי התיאוריה, ההתפשטות המואצת מסתיימת כשהאנרגיה האינפלציונית מתפרקת והופכת לחומר ולקרינה רגילים. במקומות שבהם צפיפות האנרגיה האינפלציונית (כמות האנרגיה האינפלציונית במטר מעוקב של מרחב) היא קצת יותר גדולה, ההתפשטות המואצת תימשך קצת יותר זמן, וכשהאנרגיה האינפלציונית תתפרק בסופו של דבר, הצפיפות והטמפרטורה של היקום במקומות האלה יהיו קצת יותר גבוהות. ההבדלים באנרגיה האינפלציונית, שייווצרו על ידי השפעות קוונטיות, יתורגמו אפוא לדפוס של נקודות קצת יותר חמות וקצת יותר קרות באור של קרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו, המשמרת תיעוד של הזמנים ההם. במרוצת 13.7 מיליארד השנים הבאות, ההבדלים הזעירים בצפיפות ובטמפרטורה שבקוסמוס יתעבו תחת השפעת הכבידה וייצרו דפוסים של גלקסיות ומבנים בקנה מידה גדול.
זוהי התחלה טובה, אם כי קצת מעורפלת. האם נוכל לחזות את מספרן של הגלקסיות ואת סידורן בחלל? את רמת העקמימות והעיוות של המרחב? את כמות החומר, או צורות אחרות של אנרגיה, שמהן בנוי היקום הנוכחי? התשובה היא לא. האינפלציה היא רעיון גמיש כל כך עד שכל תוצאה אפשרית. האם האינפלציה מספרת לנו מדוע התרחש המפץ הגדול או כיצד נוצר מקטע המרחב הראשוני, המקטע שבסופו של דבר התפתח והפך ליקום שאנו צופים בו היום? התשובה, שוב, היא לא.
כמו כן, גם אילו ידענו שהאינפלציה התרחשה באמת, לא היינו יכולים לחזות יותר מדי בנוגע לנקודות הקרות והחמות שנצפו על ידי הלוויין פלאנק. מפת פלאנק ומחקרים מוקדמים יותר על קרינת הרקע הקוסמית מורים על כך שהדפוס של נקודות קרות וחמות הוא כמעט זהה בכל קנה מידה, לא משנה עד כמה נתרחק או נתקרב לתמונה, תכונה שהמדענים מכנים “אי־תלות בקנה מידה (scale invariance).” הנתונים העדכניים ביותר של פלאנק מראים שהסטייה מאי־תלות מושלמת בקנה המידה היא זעירה, אחוזים ספורים בלבד, וכי ממוצע הבדלי הטמפרטורה על פני כל הנקודות הוא בערך 0.01%. חסידי האינפלציה מדגישים לעתים קרובות שאפשר ליצור דפוס עם התכונות האלה. אבל הצהרות כאלה מתעלמות מנקודת מפתח אחת: האינפלציה מאפשרת יצירה של דפוסים רבים אחרים של נקודות קרות וחמות, שאפילו אינם קרובים לאי־תלות בקנה מידה, ושמתאפיינים בהבדלי טמפרטורה הרבה יותר גדולים מן הערך הנצפה. במילים אחרות, אי־תלות בקנה מידה אפשרית, אבל גם סטייה גדולה מאי־תלות בקנה מידה אפשרית, וגם כל האפשרויות שביניהן, הכול בהתאם לפרטי צפיפות האנרגיה האינפלציונית שבהנחות שלנו. לפיכך, המערך שראה פלאנק אינו יכול להיחשב כאישוש לאינפלציה.
בייחוד ראוי לציין שאילו ידענו שהאינפלציה התרחשה, יש מאפיין אחד שאפשר לומר במידה רבה של ביטחון שנוכל למצוא בתצפיות קרינת הרקע הקוסמית של פלאנק, מכיוון שהוא משותף לכל הצורות הפשוטות ביותר של אנרגיה אינפלציונית, ובכללן אלו שמוצגות בספרי הלימוד הרגילים. בה בעת שהתנודות הקוונטיות מייצרות הבדלים אקראיים באנרגיה האינפלציונית, הן גם מייצרות עיוותים אקראיים במרחב, שמתקדמים כגלים של הפרעות מרחביות על פני היקום מן הרגע שהאינפלציה מסתיימת. ההפרעות האלה, הידועות בשם גלי כבידה, הן מקור נוסף לנקודות קרות וחמות בקרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו, אך להן יש גם השפעה מקטבת מובהקת (כלומר, גלי הכבידה גורמים לאור להעדיף כיוון מסוים של השדה החשמלי שלו, בהתאם לשאלה אם האור הגיע מנקודה קרה, חמה או ממקום כלשהו ביניהן).
המודלים הפשוטים ביותר לאינפלציה, ובכללם המודלים המתוארים בספרי הלימוד הרגילים, מתנגשים התנגשות חזיתית עם התצפיות. כמובן שהתיאורטיקנים מיהרו להטליא את התמונה האינפלציונית, אך במחיר של יצירת מודלים סבוכים.
למרבה הצער, החיפוש אחר גלי כבידה אינפלציוניים לא נשא פירות. על אף שקוסמולוגים ראו לראשונה נקודות קרות וחמות באמצעות החללית COBE ב-1992 ובניסויים רבים אחרים שנערכו לאחר מכן, ובכללם תוצאות עדכניות עוד יותר של החללית פלאנק מ-2015, הם לא מצאו שום סימן לגלי הכבידה הקוסמיים הצפויים מן האינפלציה, נכון לכתיבת המאמר הזה, על אף החיפושים הדקדקניים אחריהם. (ב-17 במארס, 2014, הודיעו מדענים מניסוי BICEP2 שבקוטב הדרומי שהם זיהו גלי כבידה קוסמיים, אולם לאחר מכן חזרו בהם מטענתם, כשהתחוור להם שהם בעצם ראו אפקט קיטוב שנגרם מגרגרי אבק בשביל החלב.) שימו לב שאין שום קשר בין גלי הכבידה הקוסמיים הצפויים האלו לבין גלי הכבידה שנוצרו על ידי חורים שחורים מתמזגים ביקום המודרני, והתגלו ב-2015 במצפה גלי הכבידה באמצעות אינטרפרומטר לייזר (LIGO).
התוצאות של הלוויין פלאנק – שילוב של סטייה קטנה במידה בלתי צפויה (אחוזים ספורים) מאי־תלות מושלמת בקנה המידה בתבנית של נקודות קרות וחמות בקרינת הרקע הקוסמית ושל הכישלון לזהות גלי כבידה קוסמיים – הן מדהימות. לראשונה זה 30 שנה, המודלים הפשוטים ביותר לאינפלציה, ובכללם המודלים המתוארים בספרי הלימוד הרגילים, מתנגשים התנגשות חזיתית עם התצפיות. כמובן שהתיאורטיקנים הזדרזו להטליא את התמונה האינפלציונית, אך במחיר של יצירת מודלים סבוכים של אנרגיה אינפלציונית וחשיפה של בעיות נוספות.
הגולשת על הגבעה
בשביל להעריך במלואה את המשמעות של המדידות של פלאנק, כדאי להתבונן מקרוב במודלים האינפלציוניים שחסידי האינפלציה מציגים בקדמת הבמה, על חסרונותיהם.
מדענים סבורים שהאנרגיה האינפלציונית צומחת מתוך שדה משוער, המכונה אינפְלַטוֹֹן, המקביל לשדה חשמלי, ואשר שורר בכל המרחב ושיש לו עוצמה (או ערך) בכל נקודה ונקודה בו. מכיוון שהאינפלציה היא בגדר השערה, מותר לתיאורטיקנים לדמיין שהאינפְלַטוֹֹן מתאפיין בדחייה עצמית כבידתית כזו שגורמת להתפשטות היקום להאיץ. עוצמת שדה האינפְלַטוֹֹן בנקודה נתונה במרחב קובעת את צפיפות האנרגיה האינפלציונית שם. את הקשר בין עוצמת השדה ובין צפיפות האנרגיה אפשר לייצג באמצעות עקומה על גרף שנראה כמו גבעה (ראו איור). כל אחד ממאות המודלים של אנרגיה אינפלציונית שהוצעו מתאפיין בצורה מסוימת של הגבעה הזאת, והצורה הזאת קובעת את תכונות היקום לאחר תום האינפלציה. לדוגמה, אם היקום יהיה שטוח וחָלָק ואם הבדלי הטמפרטורה והצפיפות שבו יהיו כמעט בלתי תלויים בקנה המידה, או שלא.
מאז פרסום הנתונים של פלאנק, קוסמולוגים מוצאים את עצמם במצב שדומה מאוד לתרחיש הזה: דמיינו לעצמכם שאתם חיים בעיירה מבודדת השוכנת בעמק מוקף גבעות. האנשים היחידים שראיתם אי פעם בעיירה הם התושבים שלה, עד שיום אחד מגיעה לעיירה אישה זרה. כולכם רוצים לדעת כיצד הגיעה הזרה לעיירה שלכם. אתם מתייעצים עם רכלן העיירה (הידוע גם בשם “האורקל המקומי”), והוא טוען שהוא יודע שהיא הגיעה אל העיירה באמצעות גלישת סקי. אתם מאמינים לרכילות, ומביאים בחשבון שיש רק שתי גבעות המובילות לעמק שלכם. כל מי שקורא את מדריך הסקי יכיר את הגבעה הראשונה, שאפשר להגיע אליה בקלות בעזרת מעלית סקי. לכל המסלולים שם יש ירידה מתונה; הראוּת ותנאי השלג הם די טובים. הגבעה השנייה שונה לגמרי ממנה. היא אינה כלולה בשום מדריך סקי רגיל. ואין פלא! ידוע שבפסגת הגבעה יש מפולות שלגים. אחד השבילים המובילים לעיירה שלכם מאתגר מכיוון שהוא מתחיל ברכס מישורי שבבת אחת מסתיים בצוק תלול. יותר מכך, אין שם מעלית סקי. הדרך היחידה המתקבלת על הדעת להתחיל לגלוש במורד הגבעה הזאת היא קודם כל לקפוץ ממטוס ואז, באמצעות מצנח, לנחות במקום מסוים על הרכס (בדיוק של סנטימטרים) ולנחות שם במהירות הנכונה במדויק; הטעות הקטנה ביותר תגרום לגולשת לסטות ממסלולה אל עבר עמק מרוחק או תגרום לה להילכד על ראש הגבעה; במקרה הגרוע ביותר, עלולה להתחיל מפולת שלגים לפני שהגולשת תגיע לרכס והיא לא תשרוד. אם רכלן העיירה צודק, ואכן הזרה הגיעה בגלישת סקי, מתקבל על הדעת להסיק שהיא הגיעה במורד הגבעה הראשונה.
יהיה זה טירוף לתאר לעצמנו שמישהי תבחר במסלול השני, מכיוון שהסיכויים להגיע בשלום לעיירה הם זעירים בהשוואה לשביל היורד מן הגבעה הראשונה. אבל אז אתם מגלים משהו בעניין הזרה. למעיל שלה לא מוצמד כרטיס של מעלית סקי. בהתבסס על התצפית הזאת ועל היצמדותו העקשנית של רכלן העיירה לטענתו שהזרה הגיעה על מגלשי סקי, אתם נאלצים להגיע למסקנה המשונה, שהזרה בחרה בוודאי בהר השני. או שאולי היא לא הגיעה כלל בגלישת סקי, ועליכם לפקפק באמינותו של רכלן העיירה.
במקביל לכך, אם אורקל מקצועי מודיע לנו שהיקום התפתח למצבו הנוכחי דרך אינפלציה, היינו מצפים לעקומה של צפיפות אנרגיה אינפלציונית הדומה לגבעה המופיעה במדריכי הסקי, מכיוון שיש לה צורה פשוטה מלמעלה עד למטה, הכי פחות משתנים מתכווננים והכי מעט תנאים רגישים הנדרשים כדי להתחיל אינפלציה. אכן, עד עכשיו כמעט כל ספרי הלימוד על קוסמולוגיה אינפלציונית הציגו עקומות אנרגיה מן הצורה הפשוטה והאחידה הזאת. בייחוד, צפיפות האנרגיה לאורך העקומות הפשוטות האלה עולה בקצב יציב עם השינויים בעוצמת השדה, כך ששדה האינפלציה יכול לקבל ערך התחלתי שבעבורו צפיפות האנרגיה האינפלציונית תהיה שווה למספר המכונה צפיפות פלאנק (צפיפות גדולה פי 10 בחזקת 120 מן הצפיפות היום), צפיפות האנרגיה הכוללת שהייתה זמינה כשהיקום הגיח לראשונה מתוך המפץ הגדול. בתנאי פתיחה מועדפים כאלה, שבהם צורת האנרגיה היחידה היא אנרגיה אינפלציונית, ההתפשטות המואצת תתחיל מיד. במהלך האינפלציה, עוצמת שדה האינפלציה תתפתח באופן טבעי כך שצפיפות האנרגיה תרד לאט וברציפות לאורך העקומה עד לעמק, שבו העקומה מגיעה לנקודה הנמוכה ביותר שלה, התואמת ליקום שבו אנחנו מתגוררים כיום. (אפשר לחשוב על ההתקדמות הזאת כאילו שדה האינפלציה “גולש” במורד העקומה.) זהו הסיפור הקלאסי של האינפלציה, המוצג בספרי הלימוד.
אבל התצפיות של פלאנק אומרות לנו שלא ייתכן שהסיפור הזה נכון. עקומות האינפלציה הפשוטות מייצרות נקודות קרות וחמות שהסטייה שלהן מאי־תלות בקנה מידה היא גדולה יותר ממה שנצפה, וגלי כבידה חזקים דיים שהיינו מסוגלים לזהותם. אם נמשיך להתעקש שהאינפלציה התרחשה, הרי שהתוצאות של פלאנק דורשות להגיע למסקנה ששדה האינפלציה “גלש” במורד עקומת צפיפות אנרגיה מסובכת יותר, שנראית כמו הגבעה השנייה, זו עם הסיכון הגבוה למפולות שלגים ועם רכס נמוך ושטוח המסתיים בצוק תלול המוביל אל העמק. במקום צורה פשוטה העולה בהתמדה, עקומת אנרגיה כזאת תעלה בחדות (כלומר, תיצור צוק) ותתרחק מן המינימום עד שתשתטח בפתאומיות על פני רמה מישורית (היוצרת רכס) בצפיפות אנרגיה נמוכה פי ביליון (10 בחזקת 12) מצפיפות פלאנק שהייתה זמינה מיד לאחר המפץ הגדול. במקרה הזה, צפיפות האנרגיה האינפלציונית תהיה רק שבריר של אחוז מצפיפות האנרגיה הכוללת שאחרי המפץ הגדול, קטנה בהרבה ממה שנדרש כדי לגרום ליקום להתחיל לעבור אינפלציה מיד.
מכיוון שהיקום אינו עובר אינפלציה, שדה האינפלציה חופשי להתחיל בכל ערך התחלתי ולהשתנות במהירות עוצרת נשימה, כמו הגולשת הקופצת מן המטוס. ואולם, האינפלציה יכולה להתחיל אך ורק אם שדה האינפְלַטוֹֹן מגיע בסופו של דבר לערך התואם לנקודה שעל גבי הרמה המישורית, ורק אם שדה האינפְלַטוֹֹן משתנה לאט מאוד. ממש כפי שהדרישה מן הגולשת הצונחת מרום גבוה, שתנחת על הצוק השטוח במהירות הנכונה שתאפשר לה לגלוש למטה בגלישה חלקה, היא דרישה הרת סכנה, כך כמעט בלתי אפשרי ששדה האינפְלַטוֹֹן יאט את מהירותו בקצב הנכון בדיוק ובערך הנכון בדיוק כדי שהשדה יתחיל באינפלציה. ואם לא די בכך, מכיוון שהיקום אינו עובר אינפלציה במהלך פרק הזמן הזה שלאחר המפץ הגדול כשמהירות האינפְלַטוֹֹן הולכת ויורדת, כל עיוות או אי איזון התחלתיים בהתפלגות האנרגיה ברחבי היקום ילכו ויגדלו; כשהם יהיו גדולים דיים, הם ימנעו מן האינפלציה להתחיל, בלי קשר לשאלה כיצד מתפתח האינפְלַטוֹֹן, ממש כפי שמפולת שלגים עלולה למנוע מן הגולשת לגלוש במסלול חלק במורד הגבעה, בלי קשר לשאלה עד כמה מושלם היה המסלול שעברה מן המטוס אל עבר הרכס.
במילים אחרות, אם נקבל את דברי האורקל ונתעקש שהאינפלציה התרחשה, הרי שנתוני פלאנק יאלצו אותנו לקבל את המסקנה המוזרה, שהאינפלציה התחילה בעקומת צפיפות אנרגיה דמוית רמה מישורית, על אף כל הבעיות שהתמונה הזו מציגה. ואולי, זה השלב להתחיל לפקפק באמינות של האורקל.
ה”רב־תוהו־ובוהו”
כמובן אין שום אורקל. אנחנו לא אמורים פשוט לקבל את ההנחה שהאינפלציה התרחשה, בייחוד מכיוון שהיא אינה מציעה הסבר פשוט למאפיינים הנצפים של היקום. קוסמולוגים אמורים להעריך את התיאוריה באמצעות יישום של ההליכים המדעיים המקובלים כדי לאמוד את הסיכויים שהאינפלציה התרחשה בהינתן התצפיות שלנו על היקום. במובן הזה, העובדה שהנתונים העדכניים מבטלים את המודלים הפשוטים ביותר של האינפלציה ומעדיפים מודלים מלאכותיים יותר, היא ללא ספק חדשות רעות. ואולם, האמת ניתנת להיאמר, התצפיות האחרונות האלה אינן הבעיה הראשונה שתיאוריית האינפלציה נתקלת בה; למעשה, התוצאות האלה חידדו והוסיפו נופך חדש לסוגיות מוכרות וידועות.
לדוגמה, עלינו לשאול את עצמנו אם מתקבל על הדעת שיהיו ליקום התנאים ההתחלתיים הדרושים לאנרגיה אינפלציונית כלשהי, תהיה מה שתהיה. שני תנאים בלתי מסתברים חייבים להתקיים כדי שהאינפלציה תתחיל. ראשית, מעט לאחר המפץ הגדול, היה חייב להיות מקטע של המרחב שבו התנודות הקוונטיות של המרחב־זמן התפוגגו ושבו המרחב מתואר היטב באמצעות משוואות היחסות הכללית הקלאסיות של איינשטיין; שנית, מקטע המרחב הזה חייב להיות שטוח דיו ובעל התפלגות חלקה דיה של אנרגיה כך שהאנרגיה האינפלציונית תוכל לגדול במידה כזאת שהיא תאפיל על כל צורות האנרגיה האחרות. כמה אומדנים תיאורטיים של ההסתברות למצוא מקטע בעל מאפיינים כאלו מיד לאחר המפץ הגדול מראים שזה יותר קשה מאשר למצוא הר מושלג המצויד במעלית סקי ובמסלולי סקי מטופחים באמצע המדבר.
ויותר חשוב מכך, לו היה קל למצוא מקטע שהתהווה מן המפץ הגדול, שהוא שטוח דיו וחלק דיו כדי להתחיל אינפלציה, אז האינפלציה תהיה מיותרת מלכתחילה. אם אתם זוכרים, כל המניע להציג את התיאוריה היה כדי להסביר כיצד היקום הנראה קיבל את התכונות האלה; אם התחלת האינפלציה דורשת את אותן תכונות עצמן, כשההבדל היחיד הוא שדרוש לכך מקטע קטן יותר של מרחב, הרי שהחכמים לא הועילו יותר מדי בתקנתם.
ואולם, סוגיות כאלה הן רק ההתחלה של הבעיות שלנו. לא זו בלבד שהאינפלציה דורשת תנאי התחלה שקשה להשיג, אלא אף בלתי אפשרי לעצור את האינפלציה ברגע שהיא מתחילה. שורשיה של המכשלה הזאת נעוצים בתנודות הקוונטיות של המרחב־זמן. אלו גורמות לעוצמת שדה האינפְלַטוֹֹן להיות שונה בכל נקודה ונקודה, והתוצאה היא שיהיו כמה נקודות במרחב שבהן האינפלציה תסתיים מוקדם יותר מבנקודות האחרות. אנחנו נוטים לחשוב על תנודות קוונטיות כעל משהו זעיר, אבל כבר ב-1983 התחוור לתיאורטיקנים, שטיינהרדט ביניהם, שקפיצות קוונטיות גדולות בשדה האינפְלַטוֹֹן, גם אם הן נדירות, יכולות לשנות לגמרי את סיפורה של האינפלציה. קפיצות גדולות עשויות להגביר את עוצמת שדה האינפְלַטוֹֹן לערכים גבוהים בהרבה מן הממוצע, שיגרמו לאינפלציה להימשך הרבה יותר זמן. אמנם קפיצות כאלה נדירות, אבל אזורים שבהם הן יתרחשו יתפשטו בנפחם בשיעור עצום בהשוואה לאזורים שבהם הן לא יתרחשו, ועד מהרה ישתלטו על המרחב. בתוך רגעים ספורים, אזור שחדל לעבור אינפלציה יהיה מוקף באזורים שעדיין עוברים אינפלציה, ויתגמד לעומתם. ואז התהליך יחזור על עצמו. במרבית האזור המנופח, עוצמת שדה האינפְלַטוֹֹן תשתנה באופן שיגרום לצפיפות האנרגיה לרדת ולאינפלציה להסתיים, אבל קפיצות קוונטיות גדולות נדירות יגרמו לאינפלציה להמשיך בכמה מקומות וליצור נפח שיעבור אינפלציה עוד יותר גדולה. וכך התהליך ימשיך עד אין סוף.
באופן הזה, האינפלציה ממשיכה לעולם ועד, מייצרת מספר אינסופי של מקטעים שבהם האינפלציה הסתיימה ושכל אחד מהם יוצר יקום משל עצמו. רק במקטעים האלה, שבהם האינפלציה נעצרה, קצב ההתפשטות של המרחב הוא קטן דיו כדי ליצור גלקסיות, כוכבים, כוכבי לכת וחיים. ההשלכה המטרידה היא שהתכונות הקוסמולוגיות של כל מקטע יהיו שונות זו מזו בעקבות ההשפעות האקראיות המובנות בתנודות הקוונטיות. באופן כללי, מרבית היקומים לא יהיו חסרי עיוותים או שטוחים; התפלגות החומר לא תהיה קרובה להתפלגות חלקה; ודפוס הנקודות הקרות והחמות בקרינת הרקע הקוסמית אפילו לא יתקרב להיות בלתי תלוי בקנה מידה. למקטעים יהיה טווח אינסופי של תוצאות אפשריות ושונות, כשאף אחד מהם, ובכלל זה מקטעים הדומים ליקום הנראה שלנו, לא יהיה מסתבר יותר מחברו. התוצאה תהיה הדבר שהקוסומולוגים מכנים רב־יקום. מכיוון שהתכונות הפיזיקליות של כל מקטע עשויות להיות כל דבר שיעלה על הדעת, הרב־יקום אינו מסביר מדוע היקום שלנו מתאפיין בתנאים המאוד מסוימים שאנו צופים בהם. על פי ההסבר הזה, הם לא יותר ממאפיינים אקראיים לגמרי של המקטע המסוים שלנו.
ואולי אפילו התמונה הזאת ורודה מדי. יש מדענים המטילים ספק בכך שמקטע כלשהו של מרחב יוכל להתפתח ולהפוך לאזור הדומה ליקום הנראה שלנו. במקום זאת, האינפלציה הנצחית עלולה להתנוון ולהפוך לעולם קוונטי לגמרי של תנודות אקראיות ולא ודאיות השוררות בכל מקום, אפילו לאחר שתסתיים האינפלציה לדעתנו, “רב־תוהו־ובוהו” יהיה מונח הולם יותר לתיאור התוצאה המעורפלת של אינפלציה נצחית, ואחת היא אם היא מורכבת מגדודים אינסופיים של מקטעים בעלי תכונות המתפלגות באופן אקראי, או אם היא מורכבת מתוהו ובוהו קוונטי. מנקודת המבט שלנו, לא משנה כלל איזה תיאור הוא הנכון. בכל מקרה, התיאור של הרב־תוהו־ובוהו אינו חוזה שהתכונות של היקום הנראה שלנו הן תוצאה מסתברת. תיאוריה מדעית טובה אמורה להסביר מדוע מה שאנחנו רואים קורה ולא משהו אחר. הרב־תוהו־ובוהו נכשל במשימה היסודית הזאת.
שינוי פרדיגמה
לנוכח כל הבעיות האלה, האפשרות שהאינפלציה לא התרחשה ראויה לבחינה רצינית. אם נלך אחורה, נראה שיש שתי אפשרויות הגיוניות. או שליקום הייתה התחלה, המכונה בפינו “המפץ הגדול,” או שלא הייתה שום התחלה ומה שקרוי המפץ הגדול היה בעצם “הניתור הגדול“, מַעֲבָר ממצב קוסמולוגי קודם למצב המתפשט הנוכחי. אף שמרבית הקוסמולוגים מניחים שהיה מפץ, אין כיום שום ראיה, לא כלום, שתספר לנו אם האירוע שהתרחש לפני 13.7 מיליארד שנה היה מפץ או ניתור. אבל ניתור, בניגוד למפץ, אינו דורש פרק זמן נלווה של אינפלציה כדי ליצור יקום כמו זה שאנחנו מוצאים, ולכן תיאוריות הניתור מציגות שינוי חד מפרדיגמת האינפלציה.
ניתור יכול להביא לאותן תוצאות כמו שמביא שילוב של מפץ ואינפלציה יחדיו, מכיוון שלפני הניתור הייתה יכולה להתקיים תקופה של כיווץ אִטי שנמשכה מיליארדי שנים ושהייתה יכולה להחליק ולהשטיח את היקום. אמנם האפשרות שכיווץ אִטי יוכל להביא לאותן תוצאות כמו התפשטות מהירה נראית כנוגדת את השכל הישר, אבל יש טיעון פשוט שמראה שזה חייב להיות כך. כפי שאמרנו, ללא אינפלציה, יקום המתפשט לאִטו יהיה יותר ויותר מעוקם, מעוות ובלתי אחיד עם הזמן, בגלל ההשפעות של הכבידה על המרחב ועל החומר. דמיינו לעצמכם שאתם צופים בסרט של התהליך הזה, כשמריצים אותו אחורנית: יקום גדול, בלתי אחיד ומאוד מעוקם ומעוות המתכווץ בהדרגה והופך להיות שטוח ואחיד. כלומר, הכבידה פועלת במהופך בתור מכשיר החלקה ביקום ההולך ומתכווץ לאִטו.
כמו במקרה של אינפלציה, פיזיקת הקוונטים מכניסה תיקונים בסיפור ההחלקה הפשוט גם בעבור תיאוריות של ניתור. תנודות קוונטיות משנות את קצב הכיווץ ממקום למקום כך שאזורים מסוימים קופצים ומתחילים להתפשט ולהתקרר לפני אחרים. המדענים יכולים לבנות מודלים שבהם קצב ההתכווצות יוצר מצב שבו הבדלי הטמפרטורות שלאחר הניתור עולים בקנה אחד עם דפוס הנקודות הקרות והחמות שנצפו על ידי הלוויין פלאנק. במילים אחרות, ההתכווצות לפני ניתור יכולה לעשות מה שהאינפלציה הייתה אמורה לעשות כשהיא הומצאה לראשונה.
זאת ועוד, לתיאוריות ניתור יש יתרון חשוב בהשוואה לאינפלציה: הן אינן יוצרות רב־תוהו־ובוהו. כששלב הכיווץ מתחיל, היקום הוא כבר גדול וקלאסי (כלומר, מתואר על ידי תורת היחסות הכללית של איינשטיין), והוא מנתר לפני שהוא מתכווץ לגודל שבו השפעות קוונטיות מתחילות להיות משמעותיות. כתוצאה מכך, לעולם אין שלב, הדומה למפץ הגדול, שבו כל היקום נשלט על ידי פיזיקת הקוונטים, ואין שום צורך להמציא שלב מַעֲבָר קוונטי-קלאסי. ומכיוון שאין שום אינפלציה במהלך ההחלקה, כזאת שעשויה לגרום לאזורים שיש בהם תנודות קוונטיות גדולות ונדירות להתנפח לממדי ענק, ההחלקה באמצעות כיווץ אינה יוצרת יקומים מרובים. עבודה שנעשתה לאחרונה מעלה את ההצעות המפורטות הראשונות לתיאור כיצד היקום היה יכול לעבור מכיווץ להתפשטות, ומאפשרת בנייה של קוסמולוגיית ניתור מלאה.
מדע לא אמפירי?
לנוכח הבעיות של האינפלציה והאפשרויות שמציעות קוסמולוגיות הניתור, היה אמור לכאורה להתקיים דיון ער בין מדענים היום, הממוקד בשאלה כיצד להבדיל בין שתי התיאוריות האלה באמצעות תצפיות. אבל אין זה פשוט כל כך: קוסמולוגיה אינפלציונית, כפי שאנו מבינים אותה נכון לעכשיו, היא תיאוריה שאי אפשר להעריך באמצעות השיטה המדעית. כפי שהסברנו בדיון כאן, התוצאה הצפויה של אינפלציה עשויה להשתנות בקלות אם אנחנו משחקים עם תנאי ההתחלה, משנים את הצורה של עקומת צפיפות האנרגיה האינפלציונית, או פשוט מציינים שהיא מובילה לאינפלציה נצחית ולרב־תוהו־ובוהו. המאפיינים האלה, כולם ביחד וכל אחד לחוד, הופכים את האינפלציה לגמישה כל כך עד שאין שום ניסוי שיכול להפריך אותה.
יש מדענים המקבלים את הטענה שהאינפלציה היא תיאוריה שאי אפשר לבחון אותה, אבל מסרבים לנטוש אותה. הם הציעו שבמקום זאת, המדע חייב להשתנות על ידי כך שייפטר מאחת התכונות המכוננות שלו: היכולת להיבדק בניסוי. הרעיון הזה חולל מבול של דיונים על טיבו של המדע ועל האפשרות של הגדרתו מחדש, וקידם את הרעיון של סוג כלשהו של מדע לא אמפירי.
אחת התפיסות השגויות הנפוצות היא שאפשר להשתמש בניסויים כדי לגלות שתיאוריה שגויה. למעשה, תיאוריה כושלת נעשית יותר ויותר חסינה לניסויים בגלל הניסיונות להטליא אותה. כדי להתאים לתצפיות חדשות, התיאוריה נעשית יותר ויותר רגישה ובלתי מפוענחת, עד שהיא מגיעה למצב שכושר ההסברה שלה דועך עד לנקודה שבה כבר לא עוסקים בה עוד. כושר ההסברה של תיאוריה נמדד על ידי קבוצת האפשרויות שהיא מבטלת. חסינות גבוהה יותר משמעה ביטול של פחות אפשרויות ולפיכך – פחות כושר. תיאוריה כמו הרב־תוהו־ובוהו אינה מבטלת דבר, ולפיכך – הכוח שלה הוא אפס. ההכרזה על תיאוריה ריקה בתור נקודת המוצא הבסיסית שאין עליה עוררין דורשת סוג של ביטחון החורג ממדע. ומאחר שאורקלים מקצועיים אינם חזון נפרץ, הברירה היחידה שיש בידינו היא לפנות אל כוח הסמכות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שזהו הנתיב הלא נכון לצעוד בו.
התמזל מזלנו היום, ויש לנו שאלות יסודיות וחריפות שנכפות עלינו על ידי התצפיות. העובדה שהרעיונות המובילים שלנו אינם עובדים היא הזדמנות היסטורית לפריצת דרך תיאורטית. במקום לחתום את סיפורו של היקום המוקדם, עלינו להכיר בכך שהקוסומולגיה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.
טוב לדעת: מחלוקת קוסמית
בעקבות פרסום המאמר הזה בסיינטיפיק אמריקן, נשלח אל המערכת מכתב תגובה חריף, חתום בידי 33 מדענים חוקרי אינפלציה קוסמית, ובהם ארבעה חתני פרס נובל. בין החותמים: סטיבן הוקינג, לאונרד ססקינד, ליזה רנדל ואחרים. הכותבים מוחים על כך שכותבי המאמר כתבו בו ש”קוסמולוגיה אינפלציונית, כפי שאנו מבינים אותה נכון לעכשיו, היא תיאוריה שאי אפשר להעריך באמצעות השיטה המדעית,” ומביאים דוגמאות לאישושה בניסוי.
אתם מוזמנים לקרוא את המכתב ותגובה מקוצרת של מחברי המאמר בלחיצה כאן.
גרסה ארוכה יותר של תגובת המחברים אפשר למצוא כאן.
וסקירה של המחלוקת כולה כאן.
לקריאה נוספת
- Inflationary Paradigm in Trouble after Planck 2013. Anna Ijjas et al. in Physics Letters B, Vol. 723, Nos. 4–5, pages 261–266; June 25, 2013
- The Inflation Debate. Paul J. Steinhardt; Scientific American, April 2011
- עמוד הבית של מחבר המאמר, פול שטיינהרדט
- מאמרים נוספים של מחברת המאמר, אנה איג’ס
- עמוד הבית של מחבר המאמר, אבי לייב
173 תגובות
יהודה
אם אתה כל כך בטוח שיש חלקיקי פושינג גרביטי, אולי תוכל להחכים אותנו ולומר כמה חלקיקי פושינג גרביטי דרושים להכנת שניצל אחד? נשמח לדעת.
יהודה
שמתי לב שבמספר תגובות אתה מתייחס להישגיך בעבר ציונים במתמטיקה והישגיך המקצועיים בניהול ארגוני. עם כל הכבוד מדובר בידע שאיננו נוגע לענייננו. בתחום בו אנו דנים נדרש ידע מתמטי ברמות גבוהות ביותר שחורג ממה שלמדת לפני שנים רבות, המאמריך אתה עושה שימוש רב במתמטיקה ואינך מסביר למה ואיך אתה מפתח את הנוסחאות שלך, מה עוד שהן בעייתיות למדי. גם הידע שלך בתחום הוא קטן מאוד. האובסיסיביות שלך בנושא, הופכת אותך למעין שוטה הכפר . בהתחשב בגילך זה לא ראוי. אתה מבייש את עצמך. בשביל מה אתה צריך את זה. הצעה ידידותית לי לך , גנוז את התיאוריה שלך. רצוי גם שלא תגי בנושאים אחרים. זה לא עושה רושם טוב.
יהודה
שמתי לב שמספר פעמים אתה מזכיר את הישגיך בעבר כמו ציונים במתמטיקה והישגיך המקצועיים בייעול מפעלים וזה כנראה מתוך מטרה בתת הכרה שלך להראות שגם כאן אתה צודק, אבל מה לעשות שמדובר בידע שונה לחלוטין ולא רלבנטי לענייננו.במאמרים שלך אתה עושה שימוש במתמטיקה ואתה לא נותן שום הסבר איך הגעת לנוסחאות ולחישובים אלה. , מה עוד שלפחות בחלקם הם שגויים. אני מבין שאתה אדם מבוגר ולכן אני חוזר על דברי גנוז את התיאוריה שלך. אתה עושה מעצמך באופן אובססיבי לשוטה הכפר. חבל לי עליך. הצעה ידידותית לך. הפסק להגיב גם בנושאים אחרים. תגובותיך כאן מטילות צל כבד על ידיעותיך והבנה בנושאים אחרים.
אנו
באמת חבל.
יהושע
באמת כבל.
הצעה לניסוי פשוט לבדיקה האם החישובים של נאסא לגבי פיוניר נכונים או האם קיים פושינג ג.
לווין שינוע במסלול גאוסינכרוני שתותקן בו מנורה של 7KW שתקרין נגד כיוון מסלול ההקפה .
אם החישובים נכונים, ההאטה במהירות הלווין תהיה פי 100 גדולה יותר מאשר של הפיוניר שהקרינה 70W.
קיצור הפושינג גרביטי:
הכנסת כדורי ספוג לתוך מיכל מים תגרום למשיכה הדדית ביניהם ביחס הפוך לריבוע המרחק שביניהם
(מסקנה מהמאמר:
http://www.mathpages.com/home/kmath209/kmath209.htm).
אלבנזו
כבל לדבר עם היודה על מושגים כמו תרמודינמיקה. מתוך תגובותיו רואים בעליל שהוא אינו יודע מה זה.הידיעות שלו בפיזיקה הן מינימליות. על התיאוריה שלו צריך להגיד :: יתגדל ויתקדש שמי רבא ואמרו אמן.
יהודה
הגיע הזמן שתבדוק את עצמך ותזנוז לצמיתות את התיאוריה חסרת השחר שלך.כולי רחמים עליך
ישראל שפירא
“בעיית החיכוך”… כמה חבל שלא הייתה “בעיית חיכוך” אצל אדון וגברת שיקלברגר במאה ה19…
אילו רק השיקלברגרים יכלו היו להתחכך במהירות גבוהה הרבה יותר… אולי היה נעלם החיכוך ואיתו כל תוצרי הלוואי…
יודה, סחבק אומר לך את זה כבר שנים, פעם אחרונה לפני חודשיים:
https://www.hayadan.org.il/in-no-time-at-all-2005171/comment-page-1/#comment-718777
״לווינים פטורים מהמשמעת השמיימית, וחלקם מקיפים את הארץ בכיוונים מנוגדים או בכיוונים אחרים״.
אבל אל פחד. אם תעמיק חשוב, תמצא פיתרון אלגנטי לבעיית החיכוך.
אלבנזו וניסים
או קיי, אני אבדוק את עצמי. ייתכן ואתם צודקים. גם אקרא את המאמר האחרון שקיבלתי מאלבנזו על הרקע ההסטורי ללה סאז – פטיו והיחס של כולם לתורת הפושינג גרביטי. התחלתי לקרוא, ואחפש עוד חומר בנושא.
נקצר, שעת לילה מאוחרת. כל טוב וסליחה אם הכעסתי מישהו יותר מידי. ניראה אם יש משהו חדש בידען.
לילה טוב
יהודה
יהודה
ארה”ב משגרת לווינים גם למזרח וגם למערב, אבל איך זה קשור למה שאני שואל?
אנסה להסביר שוב, אבל הפעם נסה להתרכז, בסדר? נתתי שתי דוגמאות של מסלולים בחלל שנחצים. הדוגמה הראשונה היא מסלולי לוויני ה-GPS. הדוגמה השנייה היא מסלולי מטאורים (וגם שביטים) שחוצים את מסלול כדור הארץ.
אתה אמרת שהחלקיקים נעים במסלול הקונע של אותו גוף, אז איך זה מסתדר?
ובנוגע למשפט האחרון בתגובה שלך – “שוב, תחשוב,האם לא פשוט יותר לערוך את הניסוי שאמרתי , לצרף גשושית למסע בחלל ולבדוק אם קיימת לה תאוטה קלה” – הרשה לי לענות לך בשאלה.
תחשוב, אם רוצים לבדוק את ההיפותזה שבני אדם יכולים לעוף, מה יותר פשוט: להסתמך על כל העדויות שיש לנו על אנשים שנפלו ממקומות גבוהים ומצאו את מותם (לא הצליחו לעוף למבטחים), על הידע המפורט שיש לנו על אנטומיה של בני אדם והידע המפורט שיש לנו בנוגע לתעופה ולראות שהאנטומיה סותרת את עקרונות התעופה, על העובדה שמעולם לא תועד בנאדם עף, או שיותר פשוט לתכנן ניסוי בו מטיסים קבוצת אנשים למסלול בליסטי, זורקים אותם לכיוון הארץ בשלל תנוחות ושלל תלבושות, מודדים בכל רגע באופן מדויק את המיקום והתאוצה היחסיים שלהם, רוקדים מקרנה, מחלקים ב-2, מחלקים ב-3 ומכפילים ב-6 ובסוף כמובן מוחקים את כל הנתונים שנמדדו ופותחים אתר באינטרנט שנקרא “יקום פשוט – אנשים יכולים לעוף”?
למקרה שלא הבנת (ולצערי אני די בטוח שלא הבנת), אף אחד בעולם לא ישקיע אגורה שחוקה בניסוי הדבילי שלך. ובניגוד אליך, שקרא לניסוי שהסברתי לך דבילי אבל אז לא הצליח למצוא שום דבר שגוי בו, אני מסביר לך במפורש למה הניסוי שלך דבילי: כי הוא בודק היפותזה שכבר הופרכה בניסוי במשך מאות שנים. די יהודה, הגיע הזמן להתעורר.
לקיר הלבנים,
סליחה, ליהודה (התבלבלתי מסיבות ברורות: אני בד”כ לא יכול להבחין אם אני מדבר איתך או עם קיר לבנים, והפעם זה לא שונה). כפי שכתבתי לך כבר *עשרות* פעמים – אף אחד לא אומר שאין חיכוך. אומרים שאם יש חיכוך, הוא מתחת לרף המדידה שלנו. אבל רף המדידה שלנו הוא מדויק להחריד, וכדי שהחיכוך שייצרו חלקיקי הכבידה עם גוף שנע במהירות שקרובה עד למליונית האחוז למהירות האור יהיה כל כך קטן שאנחנו לא מצליחים למדוד אותו, חלקיקי הכבידה צריכים להיות במהירות על-אורית ובעלי טמפ’ שתתיך את היקום במהירות הבזק. גורמי ה”חיכוך” האחרים שציינת גם הם קיימים – אבל שם זה סביר מאוד שהחיכוך יהיה כה קטן עד שיהיה בלתי אפשרי למדוד אותו. למשל, ניטרינו פשוט כמעט לא עושים אינטראקציה עם חומר – הם פחות או יותר שקופים אחד לשני. הוואקום לא מושלם, אבל אתה יכול לקרוא באתר של CERN איך מייצרים אותו ולנסות להבין שזו פסגת הטכנולוגיה האנושית של המאה ה-21, וזה די קרוב למושלם. מספיק קרוב בשביל שיהיה בלתי אפשרי למדוד את התאוטה בכלי המדידה שלנו, וכך הלאה.
יחסית לבנאדם שמבזבז את חייו על התיאוריה הזאת שמתה כבר לפני שנים רבות, אתה לא חושב שכדאי שתשקיע טיפה אנרגיה בלקרוא עליה וללמוד אותה? בכל מקור פשוט אפילו לקהל הרחב מזכירים את החיכוך ואף ברובם מראים איך לחשב אותו. אז במקום לטמון את הראש בחול ולחיות בעולם פנטזיה, תפתח את העיניים והאוזניים ותסתכל על חישוב פשוט. תראה בעצמך שכדי שהחיכוך יהיה קטן מכדי מדידה צריך שחלקיקי הכבידה ישברו את חוקי הפיזיקה וישרפו את כל היקום.
ועשה טובה, תתחיל לקרוא את מה שכותבים לך. נמאס כבר לפתוח כל תגובה בלחזור על מה שאמרתי לך ולהסביר שוב ושוב ושוב את מה שנאמר כבר 100 פעם (וגם להמשיך כל תגובה בלהסביר לך שוב, וגם לסיים כל תגובה בלהסביר לך שוב…)
http://www.mathpages.com/home/kmath209/kmath209.htm
יתר הארצות מיזרחה
לניסים
ישראל כידוע שולחת את הלווינים שלה מישראל לכיוון הפוך מערבה בעוד שכל ייתר הארצות מערבה וכך הם מנצלים את מהירות הסיבוב של כדור הארץ בשני המיקריםהלווינים נעים פעם מהר יותר ופעם לאט יותר מכדור הארץ. הממוצע הוא תנועה במהירות כמו כדור הארץ סביב השמש. בכל זאת קיים חיכוך מסויים והלווינים ניראה לי שיפלו בסוף. סתם אינטואיציה. איך אני מסביר נפילת מטאור?, אני באמת לא מבין מה הבעייה. אם כי את זה שואלים הדינוזאורים כבר 65 מיליון שנה.
התקשר לאגודה הישראלית לאסטרונומיה. מידי פעם אנו יוצאים לתצפית מטאורים. נחמד מאוד.
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
לאלבנזו
כתבת לי בתגובה קודמת: ” בכל הניסויים שעושים ב-CERN (למשל) מאיצים חלקיקים ל-99.999999% ממהירות האור. אתה יכול לחשב כמה תאוטה אמור חלקיק כזה להרגיש – מדובר בכוח עצום שאמור לפעול עליו. עם זאת, אף אחד מעולם לא מדד אף תאוטה באף ניסוי.” סוף ציטוט. אם זה נכון אזי באמת היכן התאוטה של הפושינג גרביטי?, אבל הרי חייבת להיות תאוטה מהרבה סיבות ולא רק עפ חלקיקיי הפושינג גרביטי. למשל, מה עם הריקנות הלא מושלמת בדרכה של קרן הפרוטונים במהלך הניסוי. בנוסף הקרן חייבת להתנגש בדרכה עם ניטרינים או קרניים קוסמיות מכל סוג ואף בפוטונים המעטים בקירור הלא מושלם של המעברים. אולי המגנטים פועלים עד לרגע ההתנגשות של החלקיקים כך שבאמת לא תוכל להבחין בהאטה כל שהיא.
בקיצור. הבנתי מה שאתה אומר על צרן אבל עם כל הכבוד, ניראה לי שהקביעה שאין חיכוך לא מדוייקת. בכל זאת צריך קודם כול אפילו לפני קריאת המאמר הדגול ששלחת לי, לקרוא ולהבין את מבנה המאיצים בצרן ולראות אם מאפשרים יהיו לתת תנועה ללא האצה בקו ישר. רק אז לבדוק ולמיין את מקורות החיכוך ולהחליט אם נישאר משהו לפושינג גרביטי.
שוב, תחשוב,האם לא פשוט יותר לערוך את הניסוי שאמרתי , לצרף גשושית למסע בחלל ולבדוק אם קיימת לה תאוטה קלה .
נא להגיב בעדינות.
ערב טוב
יהודה
יהושע
כשאני לא מבין משהו אני מחפש את הבעיה אצלי. יהודה מחפש את הבעיות אצל אחרים.
ניסים
את יהודה אף פעם אי אפשר יהיה להבין. הוא בנה תיאורית סרק שעשויה מבועות של אוויר בלי שיהיו כישורים וידע מינימליים לצורך זה, לא בפיזיקה ולא במתמטיקה.. חבל על המאמץ ועל הזמן. .כולם מנסים להסביר לו היכן הוא טועה והוא מתחפר בבונקר של בורות ומתגאה בזה.
יהודה
כנראה שאני לא מבין את מה שאתה כותב.
כתבת שתנועת החלקיקים היא זו ששומרת גופים במסלול סביב גוף שמימי.
אם כך – איך שני לווינים עוברים באותו מסלול בחלל בכיוונים שונים?
או – איך יכול להיות שמטאור יפגע בכדור הארץ?
מה אני לא מבין כאן?
אלבנזו
אני רואה בשליחת הלינק הנ”ל אלי קומפלימנט אדיר מצידך אם אתה חושב שאני מסוגל לקרוא מאמר זה. כרגע אני נימצא בעמוד הראשון, יותר נכון בכותרת. נדמה לי שמדובר על המאפיינים של המאיץ בצרן. לא יודע למה זה קשור אלי אבל תן לי כמה ימים או שנה ואשוב אליך עם תובנות. אז כל טוב ולהתראות
יהודה
הנה, לינק כמו שביקשת: פירוט של כיול מדידות הקרן ב-LHC. לא נמדדה שום תאוטה אצל החלקיק, למרות שבמהירויות המדוברות לפי המודל המכני הייתה אמורה להמדד תאוטה ע-צ-ו-מ-ה. זו כמובן רק דוגמא אחת מבין רבות.
https://jwenning.web.cern.ch/jwenning/documents/EnergyCal/lhc-beam-energy.PRAB.pdf
מה זה אומר “לשלוח לינק לניסוי”? בכל ניסוי קינמטי לא נמדדת תאוטה. איזה לינק בדיוק אתה רוצה שאני אשלח לך? כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, בכל הניסויים שעושים ב-CERN (למשל) מאיצים חלקיקים ל-99.999999% ממהירות האור. אתה יכול לחשב כמה תאוטה אמור חלקיק כזה להרגיש – מדובר בכוח עצום שאמור לפעול עליו. עם זאת, אף אחד מעולם לא מדד אף תאוטה באף ניסוי. כל ניסוי שאנחנו עושים שמערב קינמטיקה הוא הניסוי הזה, ולכולם בדיוק אותה תוצאה… מה לא ברור?
אתה מוכן לשלוח לי לינק לניסוי הזה שנעשה ואני לא יודע עליו? אני לא מצאתי.
קודם כל, לא עשיתי לך “סבדרמיש”. בניגוד אליך, שבאופן מכוון לקחת דברים שאדם אחר כתב וחתמת עליהם את שמך, אני הסברתי לך ניסוי. אם תקרא את התגובות אחורה (גם בכתבה זו וגם באחרות, כי זו לא הפעם הראשונה שאני מסביר לך אותו) תראה שלא רק מעולם לא טענתי שאני המצאתי אותו, אלא גם שבעבר כתבתי לך במפורש שזה הניסוי שפיינמן הציע בהרצאה המפורסמת: אם הכבידה היא אכן כוח מכני, אז לגוף במהירות בכיוון מסוים יש שטף חלקיקים גדול יותר בכיוון זה והוא חייב לחוות תאוטה. אפשר למדוד. עד כדי כך פשוט.
כמובן שהביקורת שלך היא שטויות במיץ: אין שום סיבה לבצע את הניסוי בתנאי חלל חיצון. אין משמעות לביצועו מחוץ למערכת השמש כי גם לפי מה שאתה מציע, הכבידה על פני כדה”א גם היא נובעת מחלקיקים מכניים. אז הניסוי – שמתבסס אך ורק על ההשערה שכבידה מקורה בחלקיקים מכניים – צריך לעבוד כאן *בדיוק* באותו אופן שהוא עובד מחוץ למערכת השמש. בנוגע לכבידה, אז גם אין שום צורך “לבטל” אותה. ראשית, אנחנו יודעים בדיוק גבוה מאוד מה השפעתה ולכן אפשר פשוט לחסר אותה מהמדידות. שנית, אפשר פשוט לשגר את החלקיק במאונך לציר כדה”א ובכך להבטיח שכל הכבידה של כדה”א תהיה לגמרי מאונכת למדידות שלנו. כל התאוטה שהתיאוריה המכנית צופה תצטרך להיות על הציר המאונך ולכן לא תהיה שום השפעה של כבידת כדה”א. בנוגע למהירות הגוף, אז ברור שאתה לא קורא מה שכותבים לך (זו האסטרטגיה הכי טובה שתאפשר לך להתעלם מהמציאות), אבל כמו שכבר כתבתי, עבור גופים קטנים (לא חללית, אלא חלקיקים גדולים) ניתן להגיע בקלות למהירויות גבוהות בהההההההההמון מאשר 12 ק”מ לשניה. אבל שוב, כמו שהסברתי בניסוי עצמו, מהירות הגוף לא קריטית לביצוע הניסוי. היא רק תשפיע על טיב החסמים שניתן לשים על חלקיקי הכבידה המכנית.
אתה צריך להבין מה שהסברתי לך כבר המון פעמים בעבר – אין צורך לתכנן ניסוי כזה בלשון עתיד. ואין צורך לחפש פגמים או סיבות שניסוי כזה לא אפשרי, פשוט כי כבר עשו את הניסוי הזה המון פעמים. את הנתונים בנוגע לחסמים על חלקיקי הכבידה (הטמפ’ שלהם והמהירות שלהם) לא המצאתי. הניסוי הזה נעשה במגוון תצורות ומקומות, וכל מכשירי המדידה המדויקים ביותר מראים שפשוט אין תאוטה. כדי שתהיה תאוטה שלא הצלחנו לגלות, חלקיקי הכבידה המכנית צריכים לקיים תנאים בלתי אפשריים.
במילים אחרות, קפצת כחמור לקרוא לניסוי הזוי ודבילי, אבל בתכלס אין לך שום קצה של טיעון מה לא בסדר בו, מלבד הדרישה השרירותית לחלוטין שהוא צריך להתבצע מחוץ למערכת השמש (כנראה שיש איזה קסם שגורם לחלקיקי הכבידה המכנית לקיים חוקים אחרים לגמרי מחוץ למערכת השמש ובתוכה). וכמובן שכאשר מביאים לך מדידות כאלה שבוצעו מחוץ למערכת השמש (=פיוניר), אתה מוצא תירוץ אחרי תירוץ אחרי תירוץ אחרי תירוץ להתכחש למציאות ולקבוע שהן לא תקפות, על אף שעברו כל מבחן שהקהילה המדעית יכלה להערים עליהן.
אלבנזו
אני לא ראיתי ניסוי שפיינמן הציע בנושא זה. אם ראית כזה, שלח לי לינק. אני מבין שעשית “תרגיל סבדרמיש” וניסוי של פיינמן הצגת לי.
למה הניסוי לא יעבוד? ובכן, בחדר הזה ניצטרך ליצור תנאים של החלל החיצון כמה עשרות יחידות אסטרונומיות מן השמש. בחדר הזה רצוי שלא תהיה כבידה , אבל זה לא אפשרי. אז אולי נעביר אותו למטוסים האלה של נאסא שעורכים בהם ניסויים בכבידה נמוכה אולי נצליח להגיע לאפס כבידה?, לא ניראה לי.
עכשיו נגיע לתותח הוא צריך לירות משהו ב12 ק”מ לשנייה ?, במחשבה שנייה אפשר לעשות את הבדיקה במהירות כדור יותר קטנה, נניח, ק”מ לשנייה בלבד, אבל אז, החיכוך שניצטרך לגלות יקטן בהתאם, יותר נכון לפי רבוע המהירות כלומר נצטרך לגלות תאוטה בגודל של מאית המיליארדית מטר לשניה בריבוע?, לא זכור לי שניתן לבדוק זאת במעבדה תיכונית!
אבל אולי בצרן, נעשה זאת על פרוטון נאיץ אותו???, שמע אולי… אבל את זה אתה מבין יותר טוב ממני. תכנן ניסוי ומדידה. שלח לי לאישור ואז השמיים הם הגבול.
אני עייף הולך לנוח, אתעמק בנושא, ואחזור.
יום טוב אלבנזו
יהודה
ספר לנו יהודה, למה הניסוי ש”הצעתי” (המרכאות הן כמובן כי לא אני הצעתי אותו, אני רק סיפרתי לך עליו) הוא הזוי ודבילי. בינתיים כל מה שאמרתי לך, הסברתי. אתה לא הסברת כלום, אתה רק קובע קביעות. אם אתה לא סתם אדם מעורער שאינו מסוגל להסתכל למציאות בפנים, תסביר לכולנו בבקשה מה הזוי ודבילי בניסוי בו יורים גוף במהירות בחדר וואקום, מודדים את התאוטה שלו, ומכך מסיקים אילוצים על התכונות המכניות של חלקיקי הכבידה המשוערים. דרך אגב, זה לא “דומה” לניסוי שמציע פיינמן, זה בדיוק הניסוי שפיינמן מדבר עליו בהרצאות.
לניסים
תודה שהפנית את תשומת לבי לדעתך המכובדה.
אלבנזו
לגבי המצגות וצורת הפרסום של נאסא, תבין שלמרצה אילן מנוליס, נימאס מזה שאנשים ניגשים אליו, (וגם אלינו באגודה), ושואלים:- מה עם החייזרים שהתגלו ע”י נאסא?. אז נאסא לא משקרים אבל האם זאת לא גישה של הטעייה? כל אדם עם השכלה מינימלית מבין שאין ולא גילו חיזרים ואילן חזר ואמר מספר פעמים במהלך ההרצאה, שלא ייתכן שיהיו שם התפתחויות של חיים כי לשמש של מערכת הכוכבים הנ”ל- הננס האדום הנ”ל , יש התפרצויות סולאריות חזקות שישמידו כל התפתחות חיים בכוכבי הלכת.
ולגבי הניסוי
במקום לשלוח גשושית קטנה רק כמה ק”ג, שתצורף לחללית אחרת ותיתן את התוצאות המרחק במדוייק במסעה החופשי בחלל, אתה מציע ניסוי הזוי. אני יודע שאתה המומחה הגדול אבל, אולי תלך ותשאל אנשים שעוסקים בנושא אם הניסוי הדבילי הזה יגיע לתוצאות . אתה סתם מדבר ביוהרה ובשחצנות, ואולי באמת אין טעם לדבר איך בנושא ניסוי זה. התער של אוקהם בטח היה מצדיק אותי.
לסיום, לא אגיב על כל מערכת ההשמצות העלובות, שבהמשך תגובתך . חבל על האנרגיה.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
טוב, יהודה. באמת שאין מה לדבר איתך, זה בדיוק כמו לדבר לקיר רק יותר מתסכל. זה שנאס”א שמו תמונה בפוסטר שלא משקפת את מה שקורה על פלנטה כזו או אחרת זה לא כמו לומר שהם ממציאים נתונים שקריים. התמונה היא סתם משהו שנועד לתפוס תשומת לב, פרסומת. בין לעשות פרסומת לבין לשקר בנתונים יש הבדל. ובמקום לעוות דבריהם של חוקרים לצרכיך, אולי תגש אל האסטרונום שגייסת למטרתך ללא ידיעתו ותשאל אותו שחור על לבן, באופן שלא משתמע לשתי פנים, אם הוא חושב שנתוני הטלמטריה שנאס”א משחררת שקריים או לא.
בנוגע לניסוי, אז חוץ מזה שכנראה אין לך צל של מושג מה היכולות הטכנולוגיות שלנו לבצע ניסויים (אתה יודע שאנחנו מאיצים הדרונים למהירויות של מליונית האחוז מתחת למהירות האור, נכון? ואתה מתפעם ממהירות של 12 ק”מ לשניה), זה בכלל לא משנה. כי הסברתי לך כבר בעבר בדיוק איך מבצעים את הניסוי שפוסל את התיאוריה של הכבידה המכנית, אתה פשוט מסרב להקשיב. לא צריך להחליט מראש מה תהיה המהירות שבה יסע הגוף ומה צריכה להיות התאוטה שתמדד. כל מה שצריך לעשות זה לירות גוף הכי מהר שאתה יכול ולמדוד את התאוטה בדיוק הכי גבוה שאתה יכול (וכמו שאמרנו, בגלל שאנחנו יכולים להגיע למהירויות מאוד גבוהות, אז גם התאוטה שנצטרך למדוד תהיה ענקית וממש לא קטנה כפי שאתה מתאר. ככל שהמהירות של הגוף גבוהה יותר, התאוטה גדולה יותר). אחרי שביצעת ניסוי זה יש 2 תוצאות אפשריות: או שהצלחת למדוד תאוטה, או שלא. אם לא, ישנם שני הסברים אפשריים: או שלא מדדת תאוטה כי היא לא קיימת, או שהיא כן קיימת אבל היא קטנה יותר מהרזולוציה של מכשירי המדידה שלך. במקרה זה לא יכלת לפסול את קיום התאוטה, אבל מכיוון שאנו יודעים לחשב בדיוק מה צריכה להיות התאוטה כפונ’ של המאפיינים של חלקיקי הכבידה, אתה כן יכול להסיק מכך חסם על התנהגות החלקיקים.
כשאנחנו עושים את הניסוי הזה אנחנו כמובן לא מגלים שום תאוטה. אין לנו דרך לדעת אם זה בגלל שאין תאוטה או כי היא קטנה מדי, אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שהיא קיימת וקטנה יותר מרזולוציית המדידה, אז התנאים על התנהגות החלקיקים מראים שחלקיקי הכבידה צריכים: א) לעבור את מהירות האור, לא אפשרי מבחינת הידע שלנו על פיזיקה מודרנית.
ב) להיות בטמפ’ כל כך גבוהה שכל מה שבה איתם במגע יתאדה מיד פחות או יותר.
אבל שוב אני מוצא את עצמי מסביר לך פיזיקה, כאשר אותך כל מה שמעניין זה סיפורים טיפשיים על איך כל העולם פספס משהו ורק יהודה סבדרמיש הבין שבעצם כל חידות היקום נפתרות בעזרת ספר פיזיקה לילדים ומתמטיקה של חטיבת ביניים…
יהודה
כתבת: “אין לי מה להוסיף ובשעת לילה מאוחרת זן אני פורש”
אולי בגלל שעה מאוחרת זו שוב יש בעיה של הבנת הנקרא.
כתבת ” לא הבנתי את מהלך הניסוי הרביעי האם כוונתך לירות קליע במהירות 12 ק”מ לשנייה בריקנות ….”
אבל elbentzo כתב ” נתנו לך דוגמא לניסוי רביעי (לירות חלקיק בחדר עם וואקום). ”
כיצד תרגמת “חלקיק” ל “ליע במהירות 12 ק”מ לשנייה”
אולי האשמה באמת ב: “בשעת לילה מאוחרת זן”
מסקנה: אולי נגיב לא “בשעת לילה מאוחרת זן” וההבנה תשתפר.
יהודה
לך בוודאי שאין בעיה עם זה. אבל לתיאוריה שלך יש בעיה חמורה ביותר.
אלבנזו וכולם
הערב שמעתי הרצאה מעניינת באגודה הישראלית לאסטרונומיה במצפה הכוכבים בגבעתיים. המרצה, אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן. הוא הירצה על פרסום שביצעה נאסא על גילוי ננס חום עם שיבעה כוכביי לכת ארציים ששלושה מהם נימצאים בדיוק באזור הישיב של הכוכב בו אמורים להמצא מיים נוזלים. למה אני מספר זאת?, לקראת סוף ההרצאה המרצה הביע את כעסו על נאסא שנתנה פרסומים שכאילו קרוב לוודאי יש שם חיים. עם ציוריי אמן מהמיטב. כוכבי הלכת הנ”ל מכוסים אגמי מיים ואיי משם מבצבצים אורות ישוב חייזרי. הכוכב הוא TRAPPIST 1 ואת כוכביי הלכת לא ראה אף אחד חוץ מניפלאות נאסא. למה אני מספר לך זאת שיש לי הרגשה שנאסא הגדולה מתנהגת “לא יפה” כאן וגם במקרה של פיוניר. חפש בגוגל את הכוכב הנ”ל והפרסומים הופיעו החל 22.2.17 . כולל הפלקטים היפים של כוכבי הלכת שלו.
ואת זה לא אמר יהודה סבדרמיש אלא מרצה ממכון ויצמן.
ובקשר לתגובתך המלומדה
לא הבנתי את מהלך הניסוי הרביעי האם כוונתך לירות קליע במהירות 12 ק”מ לשנייה בריקנות ולהבחין בתאוטה של מיליארדית מטר לשנייה בריבוע?, ניסוי כזה שיעשה בכדור הארץ תפעל עליו תאוצת כובד שהיא בערך פי עשרה מיליארד מהתאוצה הצפוייה. איך תבחין בתאוטה הזעירה? אני לא חושב שתצליח. אם כן, בהצלחה.
ובקשר לנתונים “המעולים” שהתקבלו מהגשושית והזמן “הקצר” שחלף עד הפיתרון. הייתי מציע לך לקרוא את ספרו של מיקלס ברוקס- 13 תעלומות מדעיות. שם מספר אחד החוקרים כיצד אסף את החומר – שישים כונניות מליאות קריאות מכשירים שכבר סומנו להשמדה בנוסף החוקר מצא ארבע מאות סלילים של סרטים מגנטים בתוך תיבות קרטון הסרטים סבלו מהזנחה בת עשרות שנים מחום ומלחות. (עמודים 55 עד 66 בספר). מקץ שלושה עשורים של ניסיונות לפצח את החידה ידיהם של חוקריי האנומליה היו עדיין ריקות כבתחילה, רק לאחר מכן הם חזרו לרעיון החום מהמנועים ובא לציון גואל. אז זה לא היה קל ומחלקה שלמה עבדה על זה עשרות שנים. אז אלבנזו עם כל הכבוד לנאסא נידמה לי שיש לקבל את הפתרון של החום בספקנות. אבל זכותך המליאה לחלוק עלי.
אין לי מה להוסיף ובשעת לילה מאוחרת זן אני פורש
לילה טוב אלבנזו ומקווה שיגיע הרגע שתפסיק לחפש אצל יהודה פגמים וכוונות ותירוצים ואמונות למיניהן. תתייחס תכלס לנתונים. עשרות שנים חקרו את הנושא והגיעו לפתרון שאני לא חייב לקבל אותו. זכור שגם פתרון החיכוך הוא פיתרון ואתה לא מחוייב לקבל אותו.
לילה טוב
יהודה
נקודה צפה
לא תמיד כשנעים דרך אוויר יש חיכוך. זה יקרה רק אם המהירות של האוויר שונה מהמהירות שלנו.
ישראל
אני יודע שמדברים כבר מאות שנים על בעיית החיכוך של הפושינג גרביטי אבל תמיד מצטטים את ריצרד פיינמן בהרצאתו באוניברסיטת קורנל.
ניסים
לוויניי GPS נעים ועושים זאת על פי חוקיי ניוטון ותורת הייחסות למרחקים קטנים. אין לי בעייה עם זה.
אלבנזו
לך אני אענה לחוד
לילה טוב
יהודה
יהודה
מסלולי לוויני ה-GPS חוצים אחד את השני. איך זה מסתדר עם מה שאתה אומר?
יהודה, אתה לא יכול להחליט אילו ניסויים מותר ואילו ניסויים אסור לעשות. אתה מנית שלושה, יפה לך. נתנו לך דוגמא לניסוי רביעי (לירות חלקיק בחדר עם וואקום). הניסוי הזה נעשה ופסל את הרעיון שאתה תומך בו. זהו, נגמר. חוץ מזה, אפשר כמובן להזכיר לך שוב שגם במסגרת שלושת הניסויים שהצעת, את הראשון ביצעו והוא הראה שהרעיון פסול אבל אתה מצוי בדיסוננס קוגניטבי כזה שאתה פשוט מסרב לקבל זאת על ידי המצאת כל תירוץ אפשרי (קודם שרק קבוצה אחת של פיזיקאים הראתה בחישוב שהפרדיקציות הניוטוניות מדויקות, כשהראו לך שיש הרבה קבוצות שעשו זאת בהרבה אופנים שונים אז התירוץ הפך לזה שאם זה היה נכון נאס”א הייתה מודיעה על כך, כשהראו לך שנאס”א הודיעה אז התירוץ הפך לזה שנאס”א לא אמינים כי הם המציאו את הנתונים התרמיים של המנוע כדי שיתאימו למה שהם רצו, וכשהראו לך שהנתונים לא הומצאו אלא נלקחו ישירות מהטלמטריה ששידרה פיוניר בנוגע להספק המנועים שלה והטמפ’ בחלקי החללית, התירוץ הפך לזה שהנתונים שפיוניר שידרה לא אמינים). אם אין לך את היכולת להסתכל על האמונות שלך ולהודות שהן שגויות, מה הטעם בכלל לדבר?
יהודה
זה לא ריצ׳רד פיינמן הרשע שהעלה את בעיית החיכוך. הוא רק הביא את פושינג כדוגמה לתאוריה שנפסלה במסגרת ההרצאות שלו, אך הפסילה נעשתה לאורך שלוש מאות השנים שקדמו להרצאות עיי עשרות מדענים שבדקו את התיאוריה, החל מניוטון וכלה בלורד קלווין.
ובנוגע לאינרציה – אני בהחלט יכול לתאר יקום שבו גלגל מסתובב שלא צריך כוח רב על מנת להטות אותו מציר הסיבוב. אני גם יכול לדמיין שתי מסות גדולות וקרובות ללא משיכה ביניהן.
הבעיה עם תיאור כזה היא שאילו לא הייתה אינרציה ביקום ולא היה קיים חוק שימור התנע, אז על פי איזה יחס היו שתי מסות נרתעות זו מזו בהתנגשות אלסטית?
הלוגיקה בלבד מחייבת את חוק שימור התנע ואת האינרציה.
אלבנזו ואחרים
אני מבין בהחלט את הדוגמא עם החדר שיש בו כדור וחלקיקיי פושינג גרביטי. זה מאוד דומה לדוגמא של ריצ’ארד פיינמן אם נכניס גם שמש קטנה לחדר. מה שאני אומר שאם אתה מסכים שחלקיקיי הפושינג גרביטי ידחפו את הכדור למסלול סביב השמש אזי תסכים בוודאי שהם ישלחו למסלול סביב השמש כל דבר אחר שנימצא שם כולל חלקיקיי הפושינג גרביטי עצמם. אין שום סיבה שבעולם שחלקיקיי פושינג גרביטי לא ידחפו חלקיקיי פושינג גרביטי. ואם חלקיקיי הפושינג גרביטי נעים בממוצע באותה מהירות של כוכב הלכת שבסביבתם, לא יהיה שם חיכוך, וזאת דעתי הצנועה, אין חיכוך.
עד כאן.
אין טעם להמשיך בהתנצחות האין סופית הזאת. נתתי שלושה ניסויים לעשות , אם יעשו אותם אי פעם נוכל להיות בטוחים. אולי יעלה לי רעיון ואצליח לארגן ניסויים יותר פשוטים בנושא המדובר.
היה נעים מאוד להתעמת. מצטער שאני לא הגעתי להסכמה עימכם.
חייב לציין אלבנזו, שהדיון שניהלת כלפי מי שדוגל בדיעות שונות (ומעצבנות) לשלך נעשה הפעם במתינות מסויימת.
תודה גם לידידי ישראל שפירא שאיתגר אותי בשאלותיו
כול טוב ולילה טוב
יהודה
אלבנצו
התכוונתי לכך שאם בחלל יש חלקיקים שגורמים לכבידה אז הם חייבים לגרום למאין חיכוך, שיותר נכון לקרוא לזה גרר.
להבנתי זה יגרום לכך שהמשיכה בין פלנטות לשמש לא תהיה מרכזית ולכן המסלולים לא יהיו קוניים.
אלבנצו
התכוונתי לכך שאם בחלל יש חלקיקים שגורמים לכבידה אז הם חייבים לגרום למאין חיכוך, שיותר נכון לגרר לזה גרר.
ךהבנתח
אני לא יודע למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים “הסבר לאינרציה”. אם הכוונה היא לחוק הראשון של ניוטון, דהיינו שגוף מתמיד בתנועתו כשלא פועלים עליו כוחות, אז דווקא די פשוט להבין את זה. גוף רוצה לנוע במסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות. תורת היחסות מלמדת אותנו שאנחנו לא צריכים להסתכל רק על המרחב שלנו, כי הגיאומטריה הנכונה שמתארת דינמיקה בפיזיקה היא של מרחב-זמן. מכאן הדרך היא קצרה ביותר להראות שהמסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות במרחב זמן עבור גוף שלא פועלים עליו כוחות הוא קו ישר במרחב ובהנתן שפועלים כוחות זה פשוט המסלול הגיאודזי, כלומר מסלול שלוקאלית התאוצה שלו היא לפי החוק השני של ניוטון (ניתן גם להסתכל באופן הפוך ולהגיד שאלה המסלולים שממקסמים את זמן החלקיק).
כמובן שניתן לשאול למה שחלקיק ירצה לנוע דווקא במסלול כזה, וגם לזה יש תשובה די טובה במסגרת מכניקת הקוונטים. היא מלמדת אותנו שחלקיקים נעים בכל המסלולים האפשריים בו זמנית, אבל באמפליטודות שונות, והאמפליטודה קטנה ככל שהמסלול מתרחק מהמסלול הקצר ביותר. כלומר, החלקיק נע בכל המסלולים בבת-אחת, אבל הוא יותר נע במסלול הקצר מאשר במסלול הארוך. הקירוב הקלאסי הוא שהוא נע רק במסלול הקצר, שנקרא המסלול הקלאסי.
כל הדריבציה הזאת נעשית תחת ההנחה שלחלקיק יש אנרגיה עצמית כלשהי (איבר מסה, שכדי לפתח באופן מתמטי מיידי את הדברים שאמרנו צריך להופיע בהמילטוניאן או לגרנג’יאן של החלקיק. אפשר להכליל לחלקיקים חסרי מסה, אבל נשכח מהם לרגע). זה כן מוסבר באופן מושלם על ידי קיום שדה היגס ומכניזם השבירה הספונטנית של הסימטריה, שבדיוק מראה שלחלקיקים יש אנרגיה שנובעת מהצימוד שלהם להיגס (אפשר לחשוב שהם פולטים ובולעים חלקיקי היגס כל הזמן), והצימוד הזה נעשה לא עם החלקיק עצמו אלא עם המהירות שלו. זו טענה שצריך לראות את המנגנון המתמטי בשביל להפנים אותה, אבל זה לא הופך אותה לפחות נכונה. זה בדיוק מה שמכריח את החלקיקים להיות בעלי אנרגיה קינטית, שמבטיחה שכל הפיתוחים שדיברנו עליהם מקודם בהנחה שלחלקיק איבר קינטי באנרגיה הם נכונים. כמובן שתמיד אפשר להמשיך לשאול למה, ובסוף נגיע לשאלות שעדיין לא פתרנו, אבל זה נראה לי הסבר די ממצה לתופעה שחלקיקים נעים במהירות קבועה כשלא פועל עליהם כוח, ושכוחות גורמים לשינוי במהירות שלהם (גודל או כיוון) כתלות במסה. אם זה אינטואיטיבי או לא זו שאלה שאני חושב שהיא פגומה כפליים. קודם כל, לא ברור לי מה זה משנה אם זה אינטואיטיבי או לא. אין שום סיבה שפתרונות לבעיות פיזיקליות יהיו אינטואיטיבים, מה שמביא אותנו לפגם השני: אינטואיציה זה דבר נלמד. מה שאינטואיטיבי לכלל בני האדם זה דברים שהם למדו מחיי היומיום – אם דוחפים משהו, הוא נדחף. אם נופל עליך משהו כבד זה יותר כואב מאשר אם נופל עליך משהו קל. מכניקה קוונטית היא כביכול לא אינטואיטיבית, אבל אם נלך למחלקה לפיזיקה ונציג שאלה בקוונטים יהיו הרבה אנשים שידעו את התשובה גם בלי לבצע חישוב מפורש. כי אינטואיציה זה פשוט זיהוי תבניות מוכרות, ואם פתרת מספיק בעיות בקוונטים ולמדת את התורה מספיק טוב, תהיה לך גם אינטואיציה קוונטית.
בנוגע למי מסביר ומי לא מסביר כיצד מה שקורה פה משפיע על מה שקורה שם, אז אני חושב שכל תורת כבידה מסבירה את זה. גם יחסות כללית מסבירה כיצד גוף מבצע אינטראקציה עם המרחב שהוא יושב בו וגורם לו להתעקם, והעיקום הזה נמשך מפה לשם. לכן גוף שישב באותו מרחב, גם ירגיש בעיקום. תורת היחסות לא מסבירה אולי למה גופים מבצעים אינטראקציה עם המרחב בו הם נמצאים (באותו אופן שהתורה האלקטרומגנטית הקלאסית לא מסבירה למה שני מטענים מבצעים אינטראקציה זה עם זה). היא מסבירה זאת רק על ידי שיקולים מתמטיים של סימטריה, ולא על ידי מכניזם פיזיקלי. אבל אם אתם מחפשים תורות שמסבירות גם את המכניזם הפיזיקלי, אז כל תורה קוונטית של כבידה עושה זאת (למשל, תורת המיתרים).
יהודה – החיכוך הוא לא עם אוויר או גשם. הוא עם הכבידה המכנית עצמה. אם אתה לא מבין מה זה אומר, תשכח מהמילה חיכוך ופשוט תדמיין כדור בחדר וואקום, שכל מה שיש בו מלבד הכדור זה חלקיקי הכבידה המכנית. פוגעים בו חלקיקים משמאל וגם מימין, אבל הם פוגעים בו במידה שווה ולכן סה”כ הוא לא ינוע. אבל אם תזרוק אותו מהר ימינה, הוא יפגע ביותר חלקיקים מצד ימין מאשר מצד שמאל (כשם שאם אתה נוסע באוטו כשיורד גשם, פוגעות לך יותר טיפות בשמשה הקדמית מאשר באחורית) ולכן הוא ירגיש כוח שידחוף אותו שמאלה, נגד תנועתו. זה החיכוך המדובר – והוא מתחייב פשוט מהאופי המכני של הכבידה. זה שאתה אומר את המילים “אין חיכוך” זה נחמד והכל, אבל לא שווה כלום כי לא רק שאפשר לראות בפירוש שיש חיכוך, אפשר גם לחשב אותו בדיוק כפונ’ של תכונות חלקיקי הכבידה. ואז אפשר להשוות למציאות, ונחש מה מגלים….
יהודה
“פשוט אין חיכוך”…
ניגמרו לי המילים.
אבי בליזובסקי
אולי תחסום את יהודה סבדרמיש..עם השטויות שלו הוא מרגיז את כולם. חבל על המקום שהוא תופש.
יהודה, לא הבנתי.. איך כל מה שכתבת קשור לזה שאין חיכוך.
גם האוויר בכדוה”א משפיע על כל דבר, גם דברים קטנים וגם דברים גדולים ואפילו על חלקיקי אוויר. אבל כשנעים דרכו יש חיכוך.
האסון הגדול ביותר להסבר הפושינג גרביטי הם דבריו “המשכנעים” משנות השישים, של פרופסור ריצ’רד פיינמן בהתנגדותו לפושינג גרביטי: – אם נלך מול הגשם לא ירטבו פנינו?, אם נשתין מול הרוח לא נרטב??, זאת סיטיואציה מוכרת לכל אחד, לכן, קצרה הדרך להשתכנע שיש חיכוך בתנועת הפלנטות סביב השמש!, אבל למה??. למה לא לקבל את העובדה הברורה לכל טורקי מצוי (כמוני) שהפושינג גרביטי משפיע לא רק על כוכביי הלכת אלא גם על כל דבר שנימצא באזורו, כוכבי לכת, אסטרואידים, טיפות גשם, ענני גזים ואפילו…. חלקיקיי פושינג גרביטי. ואם הפוששינג גרביטי משפיע על כוכבי הלכת להסתובב סביב השמש אז הוא משפיע בדיוק באותה צורה גם על שאר הדברים שהזכרתי, כוכבי לכת כמו טיפת גשם, הגודל לא קובע! ולכן, אין חיכוך!
ברגעים קשים אלה לתיאוריית הפושינג גרביטי, אני מקבל עידוד מדבריו של ראש ממשלתינו האהוב, ביבי,:- לא צריך להסביר חיכוך, כי אין חיכוך, כי אף פעם לא היה חיכוך!
יום טוב
יהודה
ישראל
ההסבר של פושינג גרוויטי הוא הרבה נפנופי ידיים. ליהודה אין שום הסבר איך חלקיק שלו מבצע אינטרקציה עם חלקיק קוונטי, והוא לא מסביר איך גוף נע בחלל בלי להאט. הוא לא מסביר מגנטיות ולא אנומליות של זמן. הוא גם סותר את תורת היחסות בצורה בוטה.
ניסים
לא ידוע לי על הסבר של היחסות לאינרציה (חוץ ממאיר עמירם), כפי שלא ידוע לי על הסבר של היחסות או של מישהו בכלל מקור הכבידה. אם יש לך לינק – שתף.
דניס שיימה הראה כיצד ניתן לגזור אינרציה מכבידה, אך גם הוא לא סיפק מנגנון.
פושינג כן נותנת תיאור של מנגנון מכני ובניגוד לתאוריית תלמי שנפסלה די מהר עיי גלילאו ניוטון ושאר הרנסנסים וזאת למרות שהיו לה פרדיקציות לא רעות בכלל, פושינג סובלת בעיקר מאותה בעיית חיכוך שכל מי שבדק אותה נתקל בה.
לזכותה, היא היחידה שמסבירה באופן מוחשי כיצד מה שקורה פה משפיע על מה שקורה שם.
ישראל
היגס בוזון זה מעבר לרמת השכר שלי. אני רק מנסה להסביר ליהודה שהתיאוריה שלו היא לא שונה מהתיאוריה של תלמי.
לפי הבנתי, תורת היחסות כן מסבירה מה זה התמדה.
לפי יהודה, כל גוף צריך לעצור בסוף, ואני חושב שדי מהר. הרי אנחנו יודעים למדוד משיכת כבידה גם בין גופים קטנים.
בוזוני היגס ושבירת סימטריה לא נותנים הסבר אינטואיטיבי סטייל פושינג לכך שהתמדה פועלת רק כאשר גוף משנה את מהירותו. זאת אותה בעיית חיכוך פיינמן שקיימת בפושינג.
חחח ניסים… ואיך אתה – או מישהו – מסביר התמדה?
יהודה
ועוד שאלה – איך אתה מסביר התמדה?
לחד פעמית
את העסק שלי פתחתי בדיוק לפני מלחמת יום כיפור בשנת 1973 תוך כדי לימודי בשנקר. זה היה המחזור הראשון לתואר בוגר במכללת שנקר. התואר שהתקבל הוא תואר מטעם אוניברסיטת ניו יורק שהייתה בקשרים עם המכללה, קצת לפני כן היה המבול של נוח. אנחנו היינו הדור האחרון שחישב עם סרגלי חישוב (את בטח לא יודעת מה זה). בשנה האחרונה ללימודי בא אחד המורים והוציא בזהירות מחשבון אלקטרוני עטוף בשבע עטיפות, שידע לעשות את ארבעת פעולות החשבון בלבד. הסתכלנו עליו המומים. קצת לפני שנקר היכרתי את מי שאמורה להיות אישתי ועד סוף הלימודים בשנקר היא הביאה לי את בתי בטי שהפריעה לי בבחינות הגמר. דווקא תיכננתי שהיא לא תפריע לי בבחינות אבל מילחמת יום כיפור טרפה לנו את הקלפים והיא נולדה בדיוק בזמן הבחינות כולה שני קילו וחצי אבל עם גרון שידע לצרוח על מר גורלו. אחר כך היגיעה תקופת האינפלציה של היקום ולי נולדו עוד שני ילדים.
קצת לפני כן, ניוטון כתב את ספרו פרינציפה ולמזלי קצת לפני שנולדתי נפל האסטרואיד שהשמיד את
הדינוזאורים. את מבינה שזה היה די ממזמן.אני מקווה שהסברתי את עצמי היטב. אני מקווה גם שתביני את ילדותי העשוקה ותקבלי בהבנה תאוריות משוגעות
יום טוב חד פעמית
מקווה שנחייך עוד פעמים רבות
יהודה
יהודה יקירי
בתאריך 7/7/2017 כתבת “…..שאני כבעל עסק ליעול מפעלים, עם חמישים שנות ניסיון…”
היום 12/7/2017 כתבת ” יש לי 96 במתמטיקה בלימודים האקדמאים שלי (ניהול תעשייתי) …..”
שאלה: האם הציון הוא מהתקופה שהתחלת את העסק…?
בבקשה !!! אני כותבת בעדינות כפי שאתה מבקש, אז תענה לי!!!!
יהודה
פיסיקה, ומדע בכלל, זה לא אוסף דיעות.
יהודה
לא הבנתי. אתה הרי מנסה להסביר איך עובדת כבידה, אז להגיד “זה עובד כמו כבידה”, לא מסביר הרבה.
א
יש לי 96 במתמטיקה בלימודים האקדמאים שלי (ניהול תעשייתי) כך שקשה להגיד שאין לי ידע מתמטי. הגעתי להרבה מסקנות בפיתוח שלי. הגעתי למשל לנוסחת גרביטציה למרחקים המתבססת על השלכות מהדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי, וזה היה פיתוח מתמטי לא קל שאני גאה בו. עד כמה שידוע לי, אף אחד מהמתעסקים בפושינג גרביטי לא הגיע לכך. ונכון, לפעמים אני מרגיש שהיידע המתמטי שלי חסר. אז מה?, יש לי הישגים אחרים בחיים בהרבה נושאים החל מסרט סטודנטים שעשיתי, שאף זכה בפרסים, שירים שכתבתי ומחזות וכמובן ניהול עסק ליעול. וכן, אני אוהב לקרוא ספרי מדע פופולארי אוהב מדע בידיוני, אוהב מוזיקה מכול הסוגים החל מאום כלתופ וכלה באופרות למיניהן. אם פעם יהיה לי זמן אולי אחזור ללמוד.
לא צריך להצטיין בנושא כדי שמותר יהיה לנו להביע בו דיעה. לדוגמא- לנו בתור האנשים הבינוניים מותר להצביע בבחירות ולא רק למומחים בכלכלה. חוכמת ההמון יש לה כוח לדחוף דברים לכיוון הפתרון הנכון וכך זה לדעתי גם במדע.
זו דעתי.
יהודה
יהודה
דבר ראשון אתה לא חייב להיתנצל בפני אף אחד.
שנית בלי להעליב. אני לא יודע מה היו הקשיים של איינשטיין אבל נראה לי שהיה לו יותר ידע מתמטי ממך.
אולי אני ממש טועה בקשר אליך אבל זה נשמע שאת רוב הידע שלך קיבלת מספרים לקהל הרחב מה שנקרא סיפרי מדע פופולרי. הבעיה איתם זה שהם כמעט לא מכילים את החלק המתמטי ויוצרות את הרושם שזה חלק שולי בפיזיקה.
א
אני לא מבין למה אסור לי להתקשות במספר חישובים מסובכים במתמטיקה?
אני לא הראשון שמתקשה בחישובים מסובכים. קח לדוגמא את איינשטיין עצמו שהיתקשה בחישובים מסויימים וחבר שלו בא והסביר לו את עיניין הטנזורים. וזה היה אחרי שתורת הייחסות פורסמה. היה גם המקרה שהילברט הקדים את איינשטיין בפתרון בעייה מתמטית.
בכלל אני לא מבין למה אני צריך להתנצל , אם יש לך יידע במתמטיקה אשמח להשתמש ביידע שלך, אם לא אז אל תהיה מוטרד. אני אסתדר.
יהודה
יהודה
אין דבר כזה פיזיקה ללא מתמטיקה. אין דבר כזה יש לי תאוריה אבל אני לא יודע לחשב אותה. אם אתה לא יודע מספיק מתמטיקה בשביל לחשב כנראה שמוקדם מידי להציג תאוריות חלופיות למפץ הגדול.
לניסים
הוא משפיע כמו גרביטציה רגילה.
יהודה
אתה כן יכול להסביר איך הוא משפיע על פרוטון וניוטרון?
לניסים
לא יודע איך חלקיק שלי משפיע על אלקטרון או פוטון, ולא יודע אפילו איך הם ניראים, אני רק יודע שברמת המיקרו יכולה להיות גם דחייה ע”י חלקיקים שנידחים לאחור, לא יודע לחשב זאת אבל זה מזכיר את הכוחות האטומיים החלש והחזק וזה מעניין.
יהודה
ניסים
גם האחיינית של דייבו היא ענבר.
ינושע
מה זה הגיגיגו?
יהודה
איך חלקיק שלך משפיע על אלקטרון ולא על פוטון?
אלבנזו
תשאל על טכנו אפרט העסק שלי. בחיים לא ליכלכתי או המצאתי נתונים. מה שקורה עם פיוניר שהיא נימצאת רחוק מאוד הקשר עימה רעוע, אם בכלל, לכן חלק מהנתונים חושבו בדרך לא דרך גם התאוטה עצמה שחושבה, הייתה עם אי וודאות של כ 15 אחוז. למה אני מקנא בך ?, כי יש חישובים שאני לא יודע לחשב. למשל, בהנחה שתיאוריית הפושינג גרביטי פועלת. ואם התאוטה היא מיליארדית המטר לשנייה בריבוע, אז מה אמור להיות הריכוז של חלקיקיי הפושינג גרביטי במרחב?, מה המידות של החלקיק אם הדרך החופשית הממוצעת שלו היא 1.55 שנת אור?, האם התאוטה המחושבת תהיה פרופורציונית למהירות החללית או למהירות החללית בריבוע (שזה הנכון כניראה)? האם יש לעשות חישובים יחסותיים עם החלקיקים?, סתם שאלות ממעניינות.
אז לילה טוב
סבדרמיש יהודה
ישראל
ענבר זה שרף שהתאבן.
דווקא הבאתי תגובה בקשר לפושינג ומגנטיות, אבל מתון הומתנתי המתן.
ניסים
אתה שואל איך פושינג גרביטי מסביר מגנטיות?
התשובה: פושינג גרביטי לא מסביר מגנטיות . האם הפושינג גרביטי מפריע להסבר הקיים של המגנטיות בייקום הניוטוני? שאם כך הלכה התיאוריה. אז אם תסביר לי מה ההסבר שלך למגנטיות ניראה איך זה יסתדר עם מציאותם של חלקיקיי הפושינג, לי לא ניראה שיש הסבר למגנטיות כמו שאין הסבר למטען חשמלי שלילי או חיובי. אנחנו יודעים מה הוא עושה ואיך לחשב אותו. אם יש הסבר ביקום ניוטוני, ניראה לי שהוא יתקבל באהדה גם ביקום הפושינג גרביטי
לילה טוב
יהודה
ניסים
קצת קשה לתפוס אלקטרון בודד בזנב, יותר קל עם גוש ענבר (ולא שאני יודע מה זה ענבר).
ישראל
מה זה משנה אם זה חתיכת ענבר או אלקטרון?
תגובה ממתינה. ספוילר: החישוב מבוסס על נתונים אמיתיים ששידרה לאחור פיוניר. אף אחד לא “המציא” נתונים כדי שיתאימו למה שהוא רוצה להסביר. זו שיטה שאולי נוקטים בה בעסקים לייעול מפעלים, אבל לעולם לא בפיזיקה.
טוב, הייתי צריך לצפות שבנאדם שמסרב לקרוא את הספרות ורק עוצם את העיניים ומדמיין שכולם מנסים לרמות אותו, יחשוב שכל הפיזיקאים שביצעו את החישובים פשוט החליטו מה צריך להיות הספק המנוע כדי שתתקבל התשובה שהם רוצים. אז איך אומרים, על ראש הגנב… אתה אולי מסוג האנשים שקודם מחליט מה נכון ומה לא ואז מעוות את כל המציאות סביבו כדי ש”תוכיח” שהוא צודק, אבל פיזיקאים לא עובדים ככה. אם היית מתעניין במקום לטמון את הראש בחול ולהמשיך למלמל לעצמך שאתה צודק וכולם טועים, היית יודע שאת כל החישובים שמוכיחים שלא קיימת שום אנומליה במסלול של פיוניר עשו בהתבסס על נתוני המפרט הטכני של המנועים (שכמובן היו זמינים לפיזיקאים) ויותר חשוב מכך – מנתוני הטלמטריה של פיוניר. בדיוק כמו שפיוניר שידרה לאחור מידע על המיקום שלה (אלה הנתונים שאותם השוו לתחזיות הניוטוניות, ובהתחלה חשבו שהם לא מתאימים), היא שידרה גם מידע על הטמפ’ במערכות השונות שלה והספקי המנועים שלה. הנתונים האלה הם המידע עליו מתבסס החישוב התרמודינמי שמראה שבלי שום קשר לכבידה, רק בגלל לחץ הקרינה, החללית אמורה לסבול מתאוטה קטנה – בדיוק במידה של הסטייה מהתצפית הניוטונית אשר התעלמה מקרינת המנועים.
אתה אומר שאתה לא צריך “עזרה” מתרמודינמיקה – ושוב מוכיח כמה מעוותת צורת המחשבה שלך. הקרינה לא נמצאת שם כדי לעזור לך. אין לך הזכות להחליט שאם אתה לא רוצה אותה, היא נעלמת. שיקולים תרמודינמים פשוטים מראים שלמנוע של פיוניר, לפי המבנה הטכני, לפי הנתונים שהיא עצמה שידרה לאחור, יש תאוטה שנובעת מהקרינה (למעשה, מהאנאיזוטרופיות שלה). אלא אם כן מצאת טעות בחישוב התרמודינמי (שאף פיזיקאי שעשה ביקורת למאמרים או שיחזר את התוצאות לא מצא) או שאתה פוסל גם את הידע שלנו לגבי תרמודינמיקה (לא אתפלא, כי ברור לכולם שאין שום מרחק שלא תלך אליו רק כדי להמנע מלהודות שאתה מדבר שטויות), אז תצטרך להתמודד עם זה שהקרינה שם. התאוטה שם. היא מוסברת, ואין שום אנומליה. לא יעזור לך כלום. אולי בראש שלך כולם מטומטמים, וכולם שקרנים, והם ממציאים הסברים מצוצים מהאצבע וקודם קובעים מה התוצאה ואז מחליטים מה היה הספק המנוע לפי התוצאה שהם רוצים לקבל, אבל זו לא המציאות. זה רק בראש שלך.
ננסה לנצל את רגעי החסד לפני שהמחשב מכריח אותי להכניס פרטים מחדש.
יש הסבר מסובך איך פושינג מסביר אלקטרומגנטיות (לא בטוח שיהודה מכיר אותו, ראה ספרו של ראובן ניר ״משיכה״).
אבל למה ללכת רחוק – פושינג הוא מודל הידרודינמי (לחצים, זרמים, רוחות, שדים..) ויש מודל הידרודינמי מצויין שמסביר אלקטרומגנטיות כולל כל הפורמליזם המתמטי הנוסחאות והפרדיקציות שאושרו בניסוי – מודל האתר של מקסוול (קישור אם יש ביקוש).
יודה
גם ת׳קטן, גם ת׳גדול –
מה לעשות – הכדור הוא עגול.
ניסים
לא מדובר על אלקטרון – בתחתית התגובה מוצע ניסוי שיוכל אולי להבחין בין מערכת בכבידה למערכת בתאוצה. אני מניח שהוא מוטעה, אך רוצה להבין למה.
יהודה
הכדורים נעים אותו מרחק – כך מורכב הניסוי.
אתה צודק בקשר לתנע הזוויתי. האנרגיה הפוטנציאלית מומרת למהירות קווית וגם למהירות סיבובית.
איך פושינג גרוויטי מסביר מגנטיות?
ישראל
להבנתי אם, ורק אם, האלקטרון מואץ יחסית למערכת המדידה תקבל קרינה. זה נכון גם אם האלקטרון בשדה כבידה ומכשיר המדידה לא.
ישראל שפירא
אם אתה מוסיף את מסת הראשון לכדור הארץ, זה משחק לא הוגן. זה לא פייר להפיל את הכדור השני לכדור ארץ יותר גדול.
לניסים
בגלל שהקטן יותר צמוד למידרון הוא עושה דרך יותר קטנה לכן יגיע יותר מהר. יש הבדל גם באנרגיה הסיבובית שהם צוברים ואף במהירותם הקווית. אולי גם זה משפיע
יהודה
ניסים
אנא ערף, תנע זוויתי wtf?
הנה שאלה שעדיין לא קיבלתי עליה תשובה מניחה את הדעת לדעתי:
מתוך ויקיפדיה: ״בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה. דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים “למטה” בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרוויטציה, או שמא נעה כלפי “מעלה” בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים). עיקרון זה מסביר, בין היתר, מדוע כל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במשקלם״. מאידך, מטען חשמלי קורן בתאוצה. אז אם נניח מטען חשמלי במעבדה, הוא יקרין בתאוצה אך לא בשדה גרוויטציה וכך נוכל להבחין ביניהם. האם אין כאן סתירה לעיקרון השקילות?
תשובה מאת: פרופ’ זוהר קומרגודסקי:
שלום
זו שאלה טובה (ומאוד מוכרת — יש עליה מאמרים משנות החמישים של המאה הקודמת).
אם אנחנו נמצאים יחד עם מטען חשמלי במעלית שנופלת נפילה חופשית, אז לא תהיה כלל קרינה מבחינתנו.
לעומת זאת, עבור מישהו שנמצא במעבדה נייחת בכדה״א ומסתכל על המעלית נופלת, בוודאי שהוא יקלוט קרינה. לכן אין סתירה עם חוק השקילות.
פרופ’ זוהר קומרגודסקי
מכון ויצמן למדע.
סחבק ממשיך לנג׳ס ומקבל תשובה נוספת:
שלום
מעלית שנופלת בנפילה חופשית היא אכן מתנהגת כמערכת לא מאיצה. ואם נשים בתוכה מטען, הוא לא יקרין מנקודת המבט של מישהו במעלית. הוא כן מקרין מנקודת המבט של מישהו שנמצא נייח על כדה״א. צופה שנמצא נייח על כדה״א הוא צופה מאיץ במובן שחוקי הפיסיקה בו כוללים כבידה.
כאשר המטען מונח על השולחן הוא אכן נמצא בתאוצה אבל גם הצופה במעבדה נמצא בתאוצה ולכן אין קרינה.
.לגבי שאלת ההמשך: מטען שנמצא בתאוצה ומקרין (ללא כבידה) אכן יאבד בהדרגה ממהירותו. כאשר יש כבידה הוא יכול לאבד אנרגיה גם בגלל שהוא מאט וגם בגלל שהוא נופל עמוק יותר בשדה הכבידה. בסיטואציות שונות אחד או שני הדברים יכולים לקרות על מנת לפצות על איבוד האנרגיה דרך קרינה.
זוהר.
אבל גם זה לא מספיק, אז אתמול אני מחדד:
שלום מירי ופרופ׳ קומרגודסקי.
כזכור, השאלה שלי התייחסה לעיקרון השקילות והיכולת להבחין בין תאוצה וכבידה באמצעות ניסוי.
מתוך ויקיפדיה: ״בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה. דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים “למטה” בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרוויטציה, או שמא נעה כלפי “מעלה” בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים).
נניח שאנו נמצאים במעלית סגורה שבה שולחן ועליו גוש ענבר משופשף (מטען חשמלי). ברשותינו גם מד קרינה שאנו רשאים להניע אותו מצד אל צד כרצונינו. אנו מודדים את משקל המערכת עיי מאזני משקל המראים 100 ק״ג בדיוק, אך איננו יודעים אם המעלית בשדה כבידה (מונחת על האדמה) או בתאוצה (נמשכת עיי כבל בחלל מחללית).
אנו מטלטלים את מד הקרינה ובודקים את הקרינה שהוא מודד.
1. אם המעלית בתאוצה בחלל, המטען יקרין ונוכל למדוד את הקרינה עיי מד הקרינה הנע יחסית למטען (לא?).
2. אם המעלית מונחת על האדמה, לא תיווצר כל קרינה ולכן לא נמדוד קרינה (אני טועה? ואם תיווצר קרינה מדידה – האם היא שווה בגודלה למדידה שנוצרת בחלל עיי תאוצה המעניקה את אותה מדידה במאזני המשקל?).
אם איננו מקבלים בדיוק את אותה המדידה במד הקרינה בשני המקרים – יש באפשרותינו להבחין אם המעלית נמצאת בתאוצה בחלל או נמצאת בשדה כבידה על הארץ. וזאת בניגוד לעיקרון השקילות.
האם יש לי טעות?
בתודה,
ישראל.
נו??
יהודה/ישראל
גליליאו לא זרק שום דבר ממגדל פיזה, חוץ מאשר אולי פיצה ישנה. הוא גילגל כדורים במדרון. הסיבה היא בגלל שאמצעי מדידת הזמנים שלו היו מאד מוגבלים.
אבל – בצורה כזו, הכדור הכבד יגיע לקצה המידרון יותר לאט! התוכלו להגיד למה?
יהודה
לא לשכוח שכאשר הכדור הקטן נופל, למסת הארץ מתווספת מסת הכדור הגדול ולהיפך. לכן כל הגופים נופלים באותה מהירות ואין זה משנה אם ביחד או לחוד.
זו גם הסיבה שמהירות המילוט פרופורציונית רק למסת הגוף שממנו נמלטים. ההנחה המגולמת היא שמסת הגוף הנמלט כלולה כבר במסה הדומיננטית, למרות שהנוסחה המדוייקת צריכה לכלול את סכום שתי המסות. כך רואים בבירור שאין זה משנה אם הארץ נמלטת מהשמש או להיפך, מהירות המילוט זהה.
לישראל שפירא
הכדור הכבד וכדור הארץ יתקרבו מהר יותר אחד לשני מאשר הכדור הקטן וכדור הארץ והנה ההסבר. כל משיכה בנוייה משני חלקים
א. משיכת הכדור ע”י כדור הארץ.
ב. משיכת כדור הארץ ע”י הכדור
חלק א אצל שני הכדורים זהה ושניהם ייפלו בתאוצה g שהיא כ 9.8 מטר לשנייה בריבוע. אבל
חלק ב יעשה בעוצמה גדולה יותר ע”י הכדור הגדול ולכן בסך הכל הכדור הגדול וכדור הארץ יפגשו בזמן קצר יותר מאשר הכדור הקטן וכדור הארץ.
זאת דעתי.
יהודה
אלבנזו
דווקא הקשיש לא הפריע לי כל כך אבל נניח. נקבל את התנצלותך. וגם אני מתנצל ואשתדל להגיב במתינות
לגבי ההוכחה, היא הוכחה שבונה את עצמה. למה כוונתי? אם היה צריך במקום 70 וואט 30 וואט או 230 אז מה?, אז היו אומרים שהמנועים האטומיים מוציאים בדיוק את הכמות הדרושה. הרי אין שם אף אחד שימדוד ויגיד לנו שזה לא נכון. בכלל אם יחליטו שלא מדדו טוב אז יחליטו שבכלל המנועים כבויים,
אני מסביר שיש חיכוך עם חלקיקיי הפושינג גרביטי ואני לא זקוק לשום עזרה של חום, להסביר מי מההסברים הוא הנכון אפשרי רק אם נישלח חללית כמו שאמרתי. ודרך אגב היא יכולה להיות ננו חללית במשקל זעיר של ק”ג או פחות חללית קטנה שתיסע על גבי חללית גדולה שתגיע לאזור הדבר היחידי שנצטרך הוא לדעת את מרחקה המדויק בפרקיי זמן קבועים בתנועתה. את תכנון החללית הייתי נותן לך .(איך אני?) אני בטוח שתעשה זאת יותר טוב ממני. ובאמת כמה זה יכול לעלות לא ניראה לי שהרבה כסף,
ואת החתול השחור גרשתי בינתיים.
ערב טוב
יהודה
“קשיש” היה לא במקום, התנצלותי. “מעורער”? אין אדם שהתיאור מתאים לו יותר מלך.
זה שהזכרת את החתול השחור הזכיר לי את התגובה שכתבת פה לפני כמה ימים, כאשר ניסית לטמון לי פח על ידי זה שתדביק את שמך לדברים שאמר מישהו אחר ותראה איך אני מגיב. כאשר הגבתי בצורה שלא ציפית ואף הסכמתי עם חלק המדברים (כי הם נאמרו על ידי אדם שאינו תמהוני שחושב שהוא היחיד בעולם שמבין מה שכל האחרים לא רואים), הבטחת שבעתיד תתיחס לביקורת שלי באופן ענייני יותר. אז מה קרה? הצבתי בפניך חישוב שמוכיח באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהמדידות מפיוניר מתאימות בדיוק אסטרונומי לתצפיות של כבידה ניוטונית (אם לא שוכחים שלפיוניר יש מנוע שפולט קרינה). בינתיים מה שהיה לך להגיד זה “מצוץ מהאצבע”, “כמו ביבי” ו”אני לא מקבל”. מה עם התייחסות עניינית? הסבר לנו בבקשה היכן טועים כל האנשים שביצעו את החישוב לפי ניוטון+תרמודינמיקה וקיבלו שהוא ממש זהה למדידות מפיוניר. מצא את הטעות בחישוב שלהם, או שתודה שאין אנומליה כמו שהודו לפניך כל הפיזיקאים שחשבו שיש אנומליה, כולל נאס”א אשר ביצעו את מדידות התאוצה ובנו את המנועים של פיוניר. אין עוד אפשרויות: או שכולם צודקים ואין אנומליה, או שכולם טועים – ואז אתה צריך להראות איפה. להגיד שיש טעות אבל לסרב להגיד מהי זו גישה טובה אם אתה הילד הכי טיפש בגן, אבל אם עברת גיל חד-ספרתי ו/או אתה לא דביל גמור, אתה צריך להיות מסוגל להסביר לכולנו מדוע החישוב שמראה שכבידה ניוטונית חוזה בדיוק את התאוצה הוא שגוי.
יודה
״לכן גליליאו טעה והכדור הכבד יקדים את הכדור הקל. אז אריסטו צדק!!!, אבל בתנאי שכל כדור ייזרק לחוד!״
גם אם כל כדור יזרק לחוד, מהירות הפגיעה של הכבד תהיה זהה למהירות חברו הקל.
לדוגמה: יש שני כדורים, אחד במשקל קילו השני במשקל 1000 טון. אנו מעלים במעלית את הראשון למגדל בגובה 10 ק״מ ומפילים אותו ומודדים את מהירות הפגיעה שלו בארץ. אח״כ חוזרים על התרגיל עם השני.
על פי ניוטון, מהירויות הפגיעה בארץ של שני הכדורים זהות בדיוק.
הכיצד?
אלבנזו
אני “קשיש מעורער מהרצליה”? דבילבנזו יקר, זכית בתואר שלך בכבוד. ידעתי שהחתול השחור שהמתין בפינה לא יצטרך לחכות הרבה זמן. אפילו החתול של שרדינגר לא היה מצליח לחזור כל כך מהר לחיים.
אולי תגיד שבמקום “מעורער” התכוונת ל “מהורהר”???, אני אהיה מוכן להאמין לך רק למען השלום כאן באתר הרי זה רק מדע למה להכפיש.
אתה לא מסוגל לקבל דיעה נוגדת לשלך.
יום טוב
יהודה
“ברור שהייתה האטה, זה ברור לחלוטין” – זה כל כך ברור עד שכל הקהילה המדעית תמימת דעים שלא הייתה שום האטה, ורק קשיש מעורער מהרצליה מבין את זה.
“מישהו החליט שחום בעוצמה של 70 וואט יאיט את החללית ובטח החום ניפלט מהמנועים שלה , יכול להיות. לי זה ניראה כהסבר המצוץ מהאצבע” – ברור שזה נראה לך מצוץ מהאצבע, כי אתה חושב ש”מישהו החליט” את זה. אם לא היית פחדן שעולמו יחרוב עליו ברגע שיודה שאין לו מושג קלוש על מה הוא מדבר, היית יכול לעיין במאמרים המדעיים ששלחתי לך בזמנו (ואם תרצה, אשלח לך שוב) בהם מוצגים החישובים שמראים שמה שקראו לו פעם “האנומליה של פיוניר” היה רק טעות חישוב, ושחישוב נכון של הקרינה הנפלטת מהמנוע מראה שאין שום אנומליה. זה לא החלטה של מישהו, זה חישוב. אלא אם כן אתה מוצא טעות בחישוב, אין פה מקום לוויכוח. רגע, יכול להיות שמצאת טעות בחישוב ואתה לא מספר לנו? כן, זה כנראה מה שקרה. אני בטוח.
“נכון, אני לא מקבל את ההסבר של נאסא!!” – אתה לא מקבל את ההסבר של נאס”א ושל כל הקהילה המדעית, אשר בה קבוצות רבות חישבו באופן בלתי תלוי את התאוצה הצפויה לפי המודל הניוטוני *בהתחשב בקרינת המנוע* ומצאו כולן שאין שום סטיה ושום אנומליה. טוב, איך אומרים – כשבת היענה טומנת את הראש עמוק עמוק בחול, שום דבר לא ישכנע אותה שהשמיים כחולים.
תודה לך שהבהרת בצורה כל כך חדה ויפה את מה שניסיתי לומר לניסים – אתה טוען שהמודל שלך מדעי וניתן לבחינה (ולהפרכה), אבל ברגע שמציגים בפניך ראיות מפריכות אתה מסרב לקבל אותן. למה? כי ככה. כובע.
ניסים
תתפלא, אבל היקום הפשוט יכול להסביר את הפרצסיה של כוכב חמה אם נחליט שהדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי היא 1.5 שנות אור. בדקתי זאת ואף אראתי למישהו באקדמיה את החישוב. לא יודע מה זה אומר לגבי היחסות.
אני לא אכעס עליך ניסים הרי זה רק מדע.
לישראל
ובכן לגבי ניסוי גליליאו, בו הופלו שני הכדורים מן המגדל בפיזה, צריך לא לשכוח שלא רק הכדור נופל אל כדור הארץ, גם כדור הארץ נופל אל הכדור ולכן אל הכדור הכבד זה יהיה יותר משמעותי, ולכן גליליאו טעה והכדור הכבד יקדים את הכדור הקל. אז אריסטו צדק!!!, אבל בתנאי שכל כדור ייזרק לחוד! אבל אם מפילים את שני הכדורים ביחד, הכבד והקל, אז שניהם יגיעו ביחד. ניראה לי שגליליאו התנהג בנוכלות והפיל את שני הכדורים יחד ולא נתן לאריסטו שום צ’אנס.
יום טוב
יהודה
ניסים
יהודה אובססיבי לפושינג גרביטי. ניסיתי לקרוא את הגיגיגו ולא הצלחתי. ההתכנסות שלו לתוך בונקר דומה לזו של אדם דתי. הרושם שלי וזה רושם שהולך ומתחזק שידיעותיו בפיזיקה זניחות. המתמטיקה שלו, איך לומר בעדינות, לא מזהירה.חבל להתווכח איתו . הוא עושה רושם של דמות טרגית ופתטית.
אלבנזו ניסים ואחרים
האנומליה של פיוניר היא אנומליה של תאוטה בילתי מוסברת בגודל של פחות ממיליארדית המטר לשנייה בריבוע שמתגלה בחללית פיוניר המתרחקת מן השמש במהירות של 12,000 מטר לשנייה.
אז אלבנזו היקר, תראה לי מעבדה ארצית אחת שתוכל למדוד תאוטה מעין זו. במהירויות כאלה!! אתה סתם מדבר ורק מאשים את יהודה ש- ” יהודה בכוונה דורש שזה יהיה רחוק מהשמש בשביל שלא יצטרך להתמודד עם זה שבכל מעבדה של תואר ראשון אפשר לראות שהרעיונות שלו מופרכים” איזה שטויות!, איזה כוונות ניסתרות אתה מעליל עלי.
מה אתה מספר את השטויות שלך על כדור סל שיזרק בחדר עם ריקנות שיוכל לבדוק תאוטה כזאת. להזכירכם בחדר כזה מלבד החיכוך בריקנות הלא מושלמת תהיה קיימת גם תאוצת כובד של 9.8 מטר לשנייה בריבוע שהיא פי מיליארדים מהתאוטה אותה אנו מחפשים! שלא לדבר על הכדור סל שאמור לנוע במהירות של 12,000 מטר לשנייה. תראה לי “מעבדה של תואר ראשון” שתוכל להבחין בכך! אין מעבדה כזאת בכלל כי הכדור סל ינוע מעבר למהירות הבריחה מכדור הארץ (11,200 מטר לשנייה) אפילו בצרן לא יוכלו לעשות את הניסוי שלך, לא כל שכן במעבדה אוניברסיטאית רגילה.
לכל הרוחות, סתם ללכלך על יהודה ולתת לו כוונות ניסתרות??
אתה מזכיר לי את ביבי: “אין אנומליה של פיוניר כי אף פעם לא הייתה אנומליה של פיוניר”
אז אמרת. ברור שהייתה האטה, זה ברור לחלוטין, מישהו החליט שחום בעוצמה של 70 וואט יאיט את החללית ובטח החום ניפלט מהמנועים שלה , יכול להיות. לי זה ניראה כהסבר המצוץ מהאצבע.
ונכון, אני לא מקבל את ההסבר של נאסא!!
הצלחת להרגיז אותי. הולך להכין לי קפה ולהרגע.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
יודה
ההוכחה של גליליאו שכל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במסתם היא לוגית: אילולי כך, אם היינו מחברים שני גופים בעלי מסות שונות בחבל, אז הקל היה נופל לאט יותר מהכבד ומאט אותו, ובאותה העת שני הגופים מהווים מסה גדולה יותר ולכן הוא בעצם גם מאיץ אותו..
אבל כאן נשאלת שאלה: אם כל הגופים נופלים באותה מהירות, אז גם מהירות הפגיעה שלהם בארץ תהייה זהה. האם זה כך? מהירות הפגיעה בארץ של גוף שמסתו כמסת השמש הנופל מגובה 10 ק״מ תהיה גבוהה בהרבה ממהירות הפגיעה של תפוח הנופל מאותו הגובה. אז איך זה מסתדר עם גליליאו?
סתם תרגיל מחשבה נחמד ופתיר בפיזיקה ניטונית.
ובנושא פושינג: אם תפתור את נושא החיכוך של פיינמן – הפיתרון שלך קצת מאולץ לדעתי – אז התאוריה תהיה הרבה יותר אלגנטית למרות שלא בהכרח נכונה.
אלבנצו
אם אני אסכים איתך אז יהודה יכעס… זה רק מדע…
יהודה
מה אתה מקשקש בקשר למגנטיות? מה שאמרתי זה שתורת היחסות מסבירה לא רק כבידה – היא מסבירה גם את תלות קצב הזמן במהירות ובכבידה, רת העידוש הכבידתי, וגם מסבירה את המגנטיות. ואם תתעקש, היא גם מסבירה את הנקיפה של מרקורי.
שלחת אותי לויקיפדיה, ושם מוסברים עוד הרבה סיבות לפסילת הרעיון שלך. במה אני לא בסדר?
ניסים,
יש דרכים יותר קלות לראות שאתה מבזבז את זמנך. יהודה מצהיר בריש גלי – אם יעשו ניסוי שבו שולחים גשושית הרחק מהשמש ורואים שאין עליה תאוטה, הוא חוזר בו מכל ההצהרות שלו ומתנצל בפני כולם שבזבז את זמנם על הגיגיו השגויים. עזוב לרגע שההחלטה שצריך לעשות את הניסוי רחוק מהשמש היא שרירותית ונועדה רק כדי להתחמק מהעובדה שאפשר ממש כאן על פני כדה”א לקחת חדר וואקום (שכידוע יש בו כבידה ולכן גם צריכים להיות בו חלקיקי הכבידה המכנית שיהודה קורא להם חלקיקי פושינג), לזרוק בתוכו כדורסל בקו ישר ולראות אם יש או אין חיכוך, כפי שהציע בפיינמן בהרצאה המפורסמת שדיברנו עליה כאן רבות. לא, יהודה בכוונה דורש שזה יהיה רחוק מהשמש בשביל שלא יצטרך להתמודד עם זה שבכל מעבדה של תואר ראשון אפשר לראות שהרעיונות שלו מופרכים.
אוקי, אז הוא מסכים שניסוי כזה יפיל את התיאוריה שלו. אז שלחו את פיוניר כמה עשרות יחידות אסטרונומיות מחוץ למערכת השמש ומדדו את התאוצה עליה. ראו שאין תאוטה אלא שהיא מתנהגת בדיוק לפי חוקי ניוטון. מה התגובה של יהודה? התנצלות וחזרה בו? חס וחלילה. הוא טוען שיש תאוטה. הבאתי לו מאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים שמראה שאין תאוטה. מה הייתה התגובה? זו רק קבוצה אחת של מדענים, זה לא נחשב, הם בטח טעו. הבאתי לו עוד רשימה של קבוצות מרחבי העולם ששחזרו את החישוב והגיעו למסקנות זהות. התגובה של יהודה? לא יתכן שהם צודקים, אחרת נאס”א היו מודעים שאין דבר כזה בכלל אנומליית פיוניר ושאין תאוטה בחלל. הבאתי לו הודעה רשמית מנאס”א שאין דבר כזה אנומליית פיוניר ושאין תאוטה בחלל. מה הייתה התגובה? נאס”א לא רציניים, הם מבולבלים.
ואחרי כל זה הוא ממשיך לטעון שאם יעשו את הניסוי ויראו שאין תאוטה, הוא יחזור בו ויתנצל. אז באמת, בשביל מה להתווכח?
לאבי
קיבלתי את הודעתך האחרונה. מבין שיש בעייה של שמות. בדרך כלל אין עוד יהודה סבדרמיש אחד, אבל גם אני ניתקלתי במישהו שהתחזה לי . מקווה שלא פגעתי ואני מתנצל. כל טוב אבי.
יהודה
לניסים
לדעתך הכול טוב ויפה במצב המדעי הידוע. אז יופי לך. אם אתה לא מבין למה הפושינג גרביטי מסביר את ניסוי גליליאו, אז אין מה להמשיך הלאה. ודרך אגב בניסוי גליליאו שני גופים דווקא שונים במסתם נפלו באותה מהירות. לכן אתה סתם מבלבל את הראש וקובע שהחלקיקים צריכים ליצר משום מה שדה מגנטי. סתם זורק מילים באוויר. זה ניראה כאילו אני מדבר כעת עם ניסים אחר.
מצטער איני רואה תועלת בהמשך ההתנצחות ביננו .
היה נעים לשוחח איתך
יהודה
לסברימיש
בקשר למה שכתבי לגבי ניסים – התכוונתי להמלצה שלו שבה הוא כתב שאם בעלי תואר שלישי אומרים אז צריך להאמין להם.
אני לא עוקב אחרי הכותבים כאן אישית, וההיסטוריה שלהם, אני מתייחס רק להודעה המסויימת האחת הזאת שלו .
מאחר והניקים כאן הם אנונימיים אז לגבי יכולים להיות כאן עשרות ניסימים שונים , כמו שראיתי שיש כאן עוד אבי אחד לפחות בוודאות שזה לא אני , ומעשית גם אתה יכול להיות אותו כותב שכתב קודם לכן בניק ניסים ולכן אני לא מתיחס לגופו של אדם אלא להודעה אחת המסויימת ההיא של הניסים ההוא שכתב שצריך להאמין בבעלי תואר שלישי .
יהודה
והפושינג גרוויטי לגמרי פוסל את תורת היחסות הכללית.
ניוטון הניח הנחות שהוא חשב שהן נכונות.
תצפיות הראו שהוא טעה.
איינשטיין נתן תיאוריה בעלת יכולת הסבר, יכולת ניבוי, ויכולת הפרכה. פופר היה מאושר!
ועכשיו אתה בא ונותן תיאוריה שמסבירה מעט מאד, ועוד סותרת בצורה בוטה את התיאוריה שכל כך מוכיחה את עצמה.
אתה מוכן בבקשה להתייחס לנקודות שלי?
יהודה
אתה באמת לא קורא את מה שאתה בעצמך כותב? אני ממש לא מאמין שאתה לא רואה טת הסתירות במה שאתה כותב…
אם אני שם לווין בגובה מסויים ובמהירות המתאימה אז הוא ישאר במסלול מעגלי. אתה טוען שהחלקיקים שלך בצורה כלשהו מייצרים מסלול מעגלי, או אולי אליפטי, באופן פלאי. אבל מה יקרה אם יהיו שני לווינים בכיוונים מנוגדים ועל אותו המעגל? על כל לווין יפעלו חלקיקים אחרים?
לא הסברת איך החלקיקים שלך יוצרים האצה או האתה בזמן.
גם לא הסברת איך החלקיקים שלך מייצרים שדה מגנטי.
ואני לא מבין אפילו איך אתה מסביר את הניסוי של גליליאו…למה כל שני גופים בעלי אותו מסה אינרציאלית נופלים באותה מהירות.
כמו כן ניוטון לא ידע על הגלקסיות, ללכת להחליט שהנוסחה שהוא קבע במערכת השמש , מתאימה לכל היקום למרחקים של פי מיליונים או טריליונים כשאתה לא יודע כיצד העסק פועל, לדעתי זה מוגזם.
יהודה
תראה ניסים, את השיטה הזאת של לשאול שאלה שכאילו היא מוזרה אני מכיר מזמן. אתה חושב שאני לא יכול להשתמש בה???, אתה חושב שזה שהוספת שלושה סימניי שאלה שיכנעו אותי במשהו????.
חלקיקיי הפושיג גרביטי מניעים את הפלנטות . נקודה. אם לא הבנת עד עכשיו כיצד הם פועלים אז לך תיכנס לויקיפדיה וזה מוסבר היטב. הייתה בעייה עקרונית של חיכוך בתנועת הפלנטות והראיתי שהיא לא קיימת. אם זה לא משכנע אותך . לך והצטרף אל 98 האחוזים שהם לא משוכנעים כמוך ותהנה.
למה אתה כול הזמן חוזר לתורת הייחסות הרי הפושינג גרביטי לא מתנגד לתורת הייחסות במרחקים של אפילו אלפיי יחידות אסטרונומיות. אז ניראה לי שאנחנו ממצים את עצמנו ויש הרגשה שאנחנו חוזרים על עצמנו, הלא כן ניסים?????.
ולידיעתך , ניוטון לא הסביר כלום, הוא רק נתן נוסתה שמראה כיצד לדעתו הגרביטציה עובדת. גם הוא ידע שאין לו הסבר לאופן בו הגרביטציה פועלת. רעיון הפושינג גרביטי הוא הניסיון היחידי להסביר את המהות של הגרביטציה. אני לא הייתי זורק רעיון זה על הסף. חוץ מזה הראיתי שלוש ניסויים כיצד אפשר לנסות להפריך אותו.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
.”חלקיקי פושינג גרוויטי מניעים את הפלנטות”??? תגיד,למה אתה נותן לנכדים לשחק לך במקחדת?
ובמקרה, תורת היחסות הפרטית מסבירה יפה מאד את המגנטיות. לפחות ככה לימדו אותי בתואר ראשון.
לניסים
חלקיקיי הפושינג גרביטי מניעים את הפלנטות. הירחים נעים יחד עם הפלנטות במהירות ממוצעת כמו כוכבי הלכת לפעמים מהר יותר ולפעמים לאט יותר. לווינים וענני גזים כנ”ל ואין שום סיבה שבעולם שהחלקיקים לא ינועו במהירות ממוצעת מסביב לשמש כמו הפלנטות. אבל במחשבה שנייה ניראה לי שקיים חיכוך קטן בלווינים ואולי גם בירחים של מאדים והם יפלו בסוף.
לגבי פיוניר יש האטה ממש כמו שמנובה ע”י הפושינג גרביטי למה שאני אהיה מוטרד . לכן יש צורך לשלוח שוב חללית אפילו זעירה ללא חום שייפלט ממנועים אטומים שלה כמו אצל פיוניר ואז נהיה בטוחים. זה ניסוי שיכול לעלות כמה עשרות מיליונים של דולרים ואני קצת בלחץ כספי כרגע. נאסא חקרה שנים רבות את האנומליה של פיוניר והיא הציבה מחלקה שלמה של מדענים שחקרו את הנושא. נאסא תמיד ידעה על החום שנפלט ממנועיה אז בהתחלה אמרו שהחום דווקא אמור היה להאיץ את החללית אחר כך החליטו שהחום משפיע אבל לכל הכיוונים כך שהוא לא הסיבה, אחר כך מישהו אמר שהחום משפיע אבל רק 30 אחוז מעוצמת התאוטה הדרושה ואחר כך זה שודרג ל 60 אחוז ולבסוף מישהו (נידמה לי צוות חוקרים פורטוגלי) שיכנע שהאנטנה היא בדיוק בכיוון הנכון וזו הסיבה להאטה וניוטון נירגע בקיברו. זה כמובן מאוד משכנע אבל מה לעשות שלא אותי. תבינו שכל הסבר אחר הוא הרס ניוטון יחסות וכו’. לי ניראה שנאסא לא תיזרוק כמה עשרות מיליונים בשביל לשלוח חללית דווקא למקום ריק בחלל. טרמפ לא ירשה להם. פרטים נוספים על האנומליה – בויקיפדיה.
מה עוד כתבת?, מהירות האור. ובכן מהירות גלים פרופ לשורש הטמפרטורה המוחלטת של הגז בו הם נעים ואין לי שום סיבה להניח שככה זה לא יהיה עם האור. אבל אמרתי מראש שזה לא נובע מהפושינג גרביטי אבל מעניין אותי אם זה קיים. זה כבר ניסוי יותר זול ואולי טרמפ כן יאשר את זה. ס”ה יום מדידות (גג שבוע) במיתקן LIGO. עלי לציין שניסוי מייקל מורלי קבע שמהירות האור זהה בכל כיוון אבל לא קבע ולא יכול היה לקבוע לגבי מהירות האור בעבר או בעתיד. לזה היו חייבים לעשות לפחות שתי מדידות ולהשוות ביניהן. לא זכור לי שזה נעשה בניסוי.
לגבי האטת זמן במהירות ובכבידה, ממש כמו שזה מוסבר כיום בעזרת תורת היחסות. כנ”ל לגבי העידוש. בנוסף העידוש יוכל להיות מוסבר בחלקו גם בהפרשי צפיפויות של חלקיקיי הפושינג גרביטי במרחבי היקום ממש כמו שיש שוני בטמפרטורת הרקע באזורים שונים
איך מסבירים שדות מגנטיים?, אני לא יודע, אבל, גם אתה לא.
אז אתה תעזור לי לשכנע את טרמפ?, נאסא??
ניסים, 3 בלילה, אז לילה טוב
יהודה
יהודה
קשה לי לקבל את זה שהחלקיקים שלך נעים סביב השמש וסביב כל פלנטה בדיוק במהירות הנכונה. אתה זה שהזכרת את תלמי, נכון? 🙂
יש אלפי לווינים שמקיפים את כדור הארץ, ונוספים שמקיפים את הירח, את השמש, את מאדים וכן הלאה – אף אחד מהם לא מושפע מחיכוך. גם פיוניר לא! מדוע ההסבר של נאסא שגוי – רק בכלל שהיא לא מחזקת את דעתך?!?
לגבי האור, מה ההסבר הפיסיקלי לכך שמהירות האור מושפעת דווקא מטמפרטורת הרקע? למה הוא לא מעט במעבר דרך איזור חם?
איך פושינג גרוויטי מסביר עידוש כבידתי?
איך הוא מסביר את האטת הזמן כתלות במהירות?
איך הוא מסביר את האטת הזמן כתלות בכבידה?
איך הוא מסביר שדות מגנטיים? איך הוא מסביר את איבודי המסה בארועיים רדיו-אקטיביים?
כל אלה מוסברים ע”י תורת היחסות, ובטח עוד המון דברים ששנינו לא שמענו עליהם. לכל אלה יש לך הסבר משכנע?
אבי
צריך סיבה מאד טובה כדי לחשוב שאתה כהדיוט מבין בתחום יותר מאשר מומחה בתחום. יהודה חושב שיש לו סיבות טובות לכך, אבל אני לא.
לגבייך, אתה מציג שוב ושוב הבנה קלוקלת במדע בכלל ובפיסיקה בפרט. אשאיר לאלבנצו להתייחס לגיבוב המילים שלך…
לאבי
אני לא הבחנתי באמונה עיוורת אצל ניסים. שאלותיו ובקשותיו להסברים מאחרים וממיני מראות לדעתי דווקא את ההפך. אין שום רע בלתת קרדיט למומחים.
יהודה
לניסים
לגבי החיכוך של כוכבי הלכת כבר אמרתי שחלקיקיי הפושינג גרביטי משפיעים על חלקיקיי הפושינג גרביטי כמו על כל גוף אחר הנימצא במערכת השמש והם נעים בממוצע סביב השמש במהירות כוכב הלכת באזורם ולכן לא יורגש חיכוך. החיכוך יורגש למשל אם חללית תנוע על קו הרדיוס שמרכזו בשמש במרחק מספיק גדול מן השמש של כמה יחידות אסטרונומיות לפחות. החללית צריכה לנוע בלי הפעלת המנועים ורחוק מכל גוף שמימי כדי שלא תהיה הפרעה לתנועתה. במקרה כזה הייתה מתגלה תאוטה בתנועת החללית. על פי ניוטון אין חיכוך. החללית שניתגלתה בה התופעה הזאת היא חללית פיוניר שנישלחה לחלל בשנות השיבעים . את התאוטה העדיפה נאסא להסביר בחום שניפלט מימנה ולא בחיכוך (ראה “האנומליה של פיוניר”).
לגבי שאלתך על האור אתה טועה. האור נע לדעתי במהירות הפרופורציונית לשורש טמפרטורת הרקע. כל האור מסביבנו נע במהירות 300,000 ק”מ לשנייה המותאם לטמפרטורת רקע של 2.73 קלווין. כשהוא יצא לדרכו ממקורות רחוקים הוא היה מהיר יותר כי היקום היה חם יותר. לא יודע כיצד לבדוק את מהירותו של האור בעבר. אולי אלבנזו יצליח. אני לא היחידי שחושב שמהירות האור בעבר הייתה גדולה יותר.
ומה לגבי תורת הייחסות ואפילו ניוטון במרחקים?, במרחקים קרובים של מערכת השמש, כמה עשרות יחידות אסטרונומיות, אין סתירה בין היקום הפשוט לתורת הייחסות. ליקום הפשוט מקובל כל מה שמחושב ע”י תורת הייחסות.
לגבי המרחקים הגדולים, חישוב צנוע הראה לי שהדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי היא כאחד וחצי שנות אור לפחות לכן הגרביטציה לא תהיה קיימת למעשה במרחקים הקוסמולוגיים הגדולים של אפילו כמה עשרות שנות אור, לכן לא אמורה להיות התאמה בין היקום הפשוט לבין ניוטון או יחסות . אם תהיה מדידה שתראה שאי אפשר להסביר אותה ע”י היקום הפשוט אלא רק ע”י ניוטון או היחסות, הלכה התיאוריה. בינתיים ביקשתי מד”ר שי צוקר את דעתו. ד”ר שי צוקר מתעסק בפרוייקט גאיה של מדידת מרחקים ומהירויות ביקום. ביקשתי ממנו לבדוק את הכפול- כפול בקבוצת נבל (אפסילון לירה ads11635 ) האם התנועה שלו היא על פי ניוטון או חריגה. המרחק בין שני הכפולים הוא כשישית שנת אור ויתכן וזה יספיק להבחין בסטייה. על כך ודברים נוספים בבלוג שלי:
http://yekumpashut.freevar.com/
שבוע טוב
יהודה
ועוד משהו לניסים : במיוחד שאתה לא מכיר את הכותבים ולא יודע איזה תואר ואיזה ידע וניסיון יש להם.
עד עכשיו זאת היה תגובה אישית בגלל המלצה שלך על אמונה עיוורת בבעלי תואר שלישי .
ובקשר ליקום שמתרחב –
כאשר מדובר על מרחב זמן – מדובר על המרחב עצמו שבו הדברים מתפשטים והזמן עצמו שבו נקצבת ההתפשטות הזאת,( למשל מגודל Xלגודל X+1 עבר זמן… אבל אם אין מימד זמן מעבד למצב X לא יכול לעבור זמן כדי להגיע למצב X+1.) מעבר למרחב זמן “יקום” אין לא מרחב ולא זמן…
או אולי יש ואנחנו לא מסוגלים לדעת מה יש שם, כפי הידוע לי גם המתמטיקאים עם תואר שלישי לא הגיעו לפתרון הזה .
אם יש מרחב נוסף “על חלל” שבו המרחב זמן הזה מתפשט אז מה שאנחנו מכירים זה לא כל היקום ולא כל המרחב זמן שקיים.
בדוגמה של כתם על נייר – אם לטיפת הדיו שיוצרת את הכתם אין נייר – כלומר ליקום הנקודתי אין מרחב . הכתם לא יכול גדול היקום לא יכול לגדול בלי שיהיה מרחב כי כל המרחב נמצא בתוכו. (וכנ”ל הזמן )- וכאן מצוי פרדוקס שלפי ידיעתי אף בעל תואר שלישי לא הצליח להתמודד איתו בהצלחה.
כפי שידוע לי עד היום גדולי המדענים לא פתרו את הבעיה של המעבר היקום מנקודה לגודל של תפוז.
ושלא לדבר על קיום של יקום נקודתי במצב שאין מרחב ואין זמן בכלל – אין כלום ופתאום נוצא יקום – בשלב זה, זה יותר הוקוס פוקוס מאשר מדע.
מה שעושים המדענים זה להניח שכיוון שהתצפיות מראות שהיקום מתפשט, אם נלך אחורה בזמן נגיע עד מצב נקודה- אבל כל הפיזיקאים בעלי תואר שלישי רק יגידו לך שזאת רק הנחה ואין לאף אחד מושג איך זה התחיל. ולכן האינפלציה היא עדיין בויכוח גם בין בעלי תואר שלישי .
מצטער אני לא עומד בקצב של הפורום הזה.
לניסים – מן הסתם ידוע לך שגם בעלי תואר שלישי רבים, וגם פילוסופים וחוקרים מפורסמים מטילים ספק בתאורית האינפלציה של היקום ולא יודעים להסביר הכל ומודים שהכל בגדר תאוריות .
העצה המתנשאת שלך להאמין לאדם רק בגלל שיש לו תואר שלישי – זה בערך כמו להאמין לאפיפיור כי יש לו תואר…
רק היום קראתי כאן באתר הידען מאמר “מה לעשות כשהעובדות אינן משכנעות” .
מציע לך לקרא היטב את המאמר הזה כי אתה נראה לי תקוע בתוך יקום כזה בעל מימדים מוגבלים ואתה לא מסוגל להתסכל על עצמך מבחוץ, כפי שאתה נראה לי, וכנראה לעוד כמה שכותבים כאן, אתה מאד מתאים לתאור שבמאמר הזה :
ציטוט:
” אם הבחנתם אי פעם בכך שכשאתם מציגים לאנשים עובדות הסותרות את אמונותיהם העמוקות ביותר הם מיד משנים את דעתם? גם אני לא הבחנתי בכך. למעשה, נדמה שאנשים מחזקים את אחיזתם באמונותיהם לנוכח ראיות מכריעות נגדן. הסיבה קשורה לכך שאנשים סבורים שהנתונים הסותרים מערערים את השקפת העולם הכוללת שלהם.”
יהודה
ובוא לא נשכח שהתיאוריה שלך לא מסתדרת עם תורת היחסות הכללית.
יהודה
אם יש חיכוך אז היינו מצפים שמסלולי פלנטות ידאכו.
אם האור מקטין את מהירותו אז אור ממקורות מרוחקים היה צריך להיות איטי יותר מאור ממקור קרוב.
אני טועה?
איבוד המשקל הוא 0.43 מיקרוגרם לק”ג לשנה ולא כפי שנירשם בטעות.
לניסים
תיאוריית ה”פושינג גרביטי- היקום הפשוט” מנבאת כמה התנהגויות קוסמולוגיות ולכן ניתנת למבחן ההוכחה כפי שהפילוסוף פופר דרש מרעיון מדעי. אם אחד מהניבויים האלה לא ייתקיים התיאוריה מופרחת. ישנם ניבויים שהם קשים להוכחה אולם ישנם כאלה שניתנים להוכחה או להפרחה ובא לציון גואל.
אביא שלושה דוגמאות:
א. בגלל מציאותם של חלקיקיי הפושינג גרביטי בחלל הקוסמוס יהיה קיים חיכוך זעיר בתנועתם של גופים בחלל. התאוטה תלויה במהירות התנועה. יש לשלוח חללית הרחק מהשמש ולבדוק אם יש האטה. גודל ההאטה חושב.
ב. בגלל התפשטות היקום המתרחשת, צפיפות חלקיקיי הפושינג גרביטי ליחידת נפח תקטן, ומכיוון שחלקיקיי הפושינג גרביטי הם אלה הקובעים את משקל הגופים אזי משקל הגופים ייקטן בהתאם. זה חושב והתוצאה היא איבוד של 0.43 מיקרוגרם לק”ג לשנייה לשנה. ניראה לי שזה ניתן למדידה. ודרך אגב זה ייתן דרך פשוטה למדידת קבוע האבל במעבדה כי הרי התפשטות הייקום נובעת מקבוע האבל.
ג. מהירות האור אמורה ליקטון בכ ס”מ אחד לשניה בשנה. ניראה לי שניתן למדוד זאת באחד ממיתקניי LIGO . שינוי המהירות לא נובע ישירות מעקרונות הפושינג גרביטי אלא מדברים אחרים אבל מעניין אם זה נכון.
יש עוד ניבויים אבל הם קשים להוכחה. למשל השתנות נוסחת ניוטון עם רכיב המבטא את הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי.
אסתפק בכך. שוב אומר בפשטות אם אחד הניבויים האלה לא יתקיים, התיאוריה מופרכת לחלוטין, ואני אתנצל אישית בפני כולם.
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
חבל להתווכח עם יהודה. הוא Total Loss
יהודה
יש מיקרים שאנשים שלא היו מומחים איתגרו את הקונסנזוס וצדקו. דוגמה טובה היא ווגנר (נדידת היבשות ). אבל, גם במיקרים אלה – הדיעות היו מבוססות על תצפיות, ועל כל התצפיות. התיאוריה שלך לא מסבירה את כל התצפיות, ואתה משום מה מתעלם מזה…
שוב, השליטה אינה בידיי. זה אלגוריתם חיצוני. אני עושה כמיטב יכולתי לאשר הכי מהר אבל אני לא רובוט שעובד 24 שעות ביממה .
בברכה
אבי בליזובסקי
לאבי בליזובסקי
הצלחתי להעביר את תגובתי. מחק את התגובות שלי הממתינות לאישור. יש למסור לכול המגיבים שאסור באתר הידען להשתמש במילה המכילה את האותיות של אבר המין הזיכרי Zין למשל המשפט ל”האZין לחברים” לא יעבור.
ניסים
אני לא מכיר הרבה אנשים שלפני הטיסה ניגשים לטייס ומבקשים תעודות…. אנו מקווים שחברת התעופה שאלה את השאלות הדרושות.
לגבי הרופאים, ודאי שמעניין אותי ההשכלה והניסיון של הרופא אבל אני שומע לכולם, תתפלא איזה מידע חשוב אתה יכול לקבל מהאחות או מהמזכירה, או אפילו מאחרון התופרות במתפרה שאני הולך לייעץ לה.
ניסים אם יש לך ראש על הכתפיים תשמע לכולם ותבחר במה להחליט.
אני מקנא במספר מגיבים על היידע שיש להם אבל מכאן ועד להחליט להאמין למה שהם אומרים בעיניים סגורות, זה בניגוד לאישיות שלי. מצטער.
ולגבי תגובתו של אלבנזו לניסים, אין לי מה להוסיף ואני מסכים לרוח הדברים שהוא אמר. שכול אחד יחליט אם הדברים הנאמרים משכנעים, אם לאו.
יום טוב
יהודה
תגובה ממתינה
ניסים
אני לא מכיר הרבה אנשים שלפני הטיסה ניגשים לטייס ומבקשים תעודות…. אני מקווה שחברת התעופה שאלה את השאלות הדרושות.
לגבי הרופאים, ודאי שמעניין אותי ההשכלה והניסיון של הרופא אבל אני מאזין לכולם, תתפלא איזה מידע חשוב אתה יכול לקבל מהאחות או מהמזכירה, או אפילו מאחרון התופרות במתפרה שאני הולך לייעץ לה.
ניסים אם יש לך ראש על הכתפיים תשמע לכולם ותבחר במה להחליט.
ניסים
אני לא מכיר הרבה אנשים שלפני הטיסה ניגשים לטייס ומבקשים תעודות…. אני מקווה שחברת התעופה שאלה את השאלות הדרושות.
לגבי הרופאים, ודאי שמעניין אותי ההשכלה והניסיון של הרופא אבל אני מאזין לכולם, תתפלא איזה מידע חשוב אתה יכול לקבל מהאחות או מהמזכירה, או אפילו מאחרון התופרות במתפרה שאני הולך לייעץ לה.
ניסים אם יש לך ראש על הכתפיים תשמע לכולם ותבחר במה להחליט.
אני מקנא במספר מגיבים על היידע שיש להם אבל מכאן ועד להחליט להאמין למה שהם אומרים בעיניים סגורות, דה בניגוד לאישיות שלי. מצטער.
ולגבי תגובתו של אלבנזו, אין לי מה להוסיף ואני מסכים לרוח הדברים שהוא אמר. שכול אחד יחליט אם הדברים הנאמרים משכנעים, אם לאו.
יום טוב
יהודה
ניסים
אני לא מכיר הרבה אנשים שלפני הטיסה ניגשים לטייס ומבקשים תעודות…. אנו מקווים שחברת התעופה שאלה את השאלות הדרושות.
לגבי הרופאים, ודאי שמעניין אותי ההשכלה והניסיון של הרופא אבל אני מאזין לכולם, תתפלא איזה מידע חשוב אתה יכול לקבל מהאחות או מהמזכירה, או אפילו מאחרון התופרות במתפרה שאני הולך לייעץ לה.
ניסים אם יש לך ראש על הכתפיים תאזין לכולם ותבחר במה להחליט.
אני מקנא במספר מגיבים על היידע שיש להם אבל מכאן ועד להחליט להאמין למה שהם אומרים בעיניים סגורות, דה בניגוד לאישיות שלי. מצטער.
ולגבי תגובתו של אלבנזו לניסים, אין לי מה להוסיף ואני מסכים לרוח הדברים שהוא אמר. שכול אחד יחליט אם הדברים הנאמרים משכנעים, אם לאו.
יום טוב
יהודה
ניסים,
כמובן שאני מבין מה אתה אומר, אבל אני דווקא אוהב שהאנשים באתר לא מאמינים באופן עיוור לדברים שאני אומר, בין אם זה אנשים שמתווכחים איתי (כמו יהודה) ובין אם זה אנשים שמאתגרים בשאלות מתוך סקרנות (כמו שמוליק, שאחרי שאמרתי לו שאני מסכים עם המתנגדים למאמר בסיינטיפיק אמריקן, הקשה עלי וביקש ממני להתייחס לתשובת הכותבים המקוריים).
ברור לי שמה שאתה אומר זה לא שצריך להקשיב באופן עיוור וכמובן שאני מסכים עם העקרון שאתה חותר אליו, אבל בעיני זו לא הבעיה בוויכוח הנוכחי ולא בשאר וויכוחים מהסוג הזה (שחוזרים פה לעיתים די תכופות). בעיני הבעיה היא לוקאלית: אדם לא צריך לשאול “האם יש אנשים שמכירים את התחום טוב ממני?”, אלא “האם אני מכיר את התחום מספיק טוב כדי לבסס את הטענות שאני רוצה לטעון?”. יהודה לא צריך אותי כדי להבין שיש לו עוד *המון* עבודה לפני שיוכל לצפות שיתייחסו ברצינות לטענות שלו בנוגע לחומר אפל, אנרגיה אפלה וכו’.
יהודה
כשאתה חולה, לא מעניונים אותך ההשכלה והניסיון של הרופא? כשאתה טס לחו”ל, לא מעניין אותך מה יודע הטייס?
אז בדיון על פיסיקה, לא כדאי להחשיב לפיסיקאי ?
אז זהו שאני לא יודע מה הנתונים של אלבנזו מה התארים שלו ואיך הוא ניראה. והאמת זה לא כל כך חשוב לי. אני בודק את טיב התגובות ומגיב לפיהן. למה עלינו להתבייש להגיב?, האם עלינו לסתום את הפה בגלל שבטח ניתקל בחכמים מאיתנו? במשכילים מאיתנו? לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לומר דבר חוכמה ממש כמו שלכל צדפה יש את היכולת ליצור פנינה ועד כמה שידוע לי דווקא הצדפות הפגומות יש להן את היכולת ליצור את הפנינים היפות. אני מעריך את אלבנזו ומקנא בידע הרב שיש לו במדעים, אבל זה מה יש ועם מה שיש לי אני חי ומבסוט.
לילה טוב ניסים
יהודה
יהודה
זה כל ההבדל בינך לבין אלבנצו – אתה מתחום היעול והוא מהאקדמיה?
לשלושה תארים בפיסיקה/מתמטיקה אין משמעות בעינייך?
הייתי מציע לקרוא התגובה עד לסופה ואבקש, הפעם מראש : נא להגיב בעדינות.
לא נעים לאדם, להתעורר מידי בוקר אל מסע השמצות אין סופי באתר הידען, אתר אותו אני מעריך מאוד. הייתי חייב לבדוק זאת פעם אחת ולתמיד: האם השם “יהודה סבדרמיש” גורר את התגובות המשמיצות של חלק מהמגיבים או שתוכן הדברים הכתובים הוא האשם בכך. אינני רוצה להשתחצן, אבל, תבינו, שאני כבעל עסק ליעול מפעלים, עם חמישים שנות ניסיון, זאת בעייה קלה עבורי לגלות זאת. עשיתי את המעשה הבא. קודם כל אני מכיר את פרופסור אבי לייב, החתום על הכתבה בידען. אני מכיר אותו מהרצאות מעניינות שהעביר במועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת”א. בביקוריו בארץ הוא תמיד מוצא את הזמן לכך. באחת מהרצאותיו קניתי את סיפרו: “מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים-מחשבות עד השמים” ספר מעולה ומעורר מחשבות והוא אורים ותומים אצלי. ומשם, מפרק ט’- לחשוב מחוץ לקופסת ההדמיה. העתקתי מילה במילה את תגובתי הקודמת. ובכן כל תגובתי הקודמת הייתה רק דבריו של פרופסור אבי לב (מלבד כמובן התוספת בשורה האחרונה על הצורך להגיב בעדינות). כעת חיכיתי לתגובות. האם תהיינה התגובות עבור השם סבדרמיש יהודה, או שהתגובות תתייחסנה לתוכן הדברים. אציין שדבריו של פרופסור אבי לייב המופיעים בתגובה המדוברת, תואמים לחלוטין את דעתי על מסה ואנרגיה אפלות ומהווים חיזוק לדעתי עליהם.
ובכן , מגיבים יקרים, כל מה שכתבתם בתגובתכם מיתייחס לדבריו החכמים והמלמדים של פרופסור אבי לייב.
אז הבה וניראה מה כתבתם:
נתחיל עם המגיב הגאון בדורו –יהושע: “אני רואה שגם לכתוב אתה לא יודע” (פרופ’ אבי לייב??),
“תלמיד תיכון שיקח 1 יחידה בלשון והבעה יכתוב יותר טוב ממך”,
“על כתיבה כזו היית מקבל נכשל בבחינת בגרות” את זה אתה אומר על פרופסור אבי לייב?,
אוי יהושוע, כמה שאתה עלוב!
נעבור לתגובתו של המגיב הקורא לעצמו “חד פעמית”- הוא פונה אלי ושואל: ” החלטת שוב לקשקש את הגיגך הלא מובנים?”, להזכירכם, הגיגים אלה הם דבריו של פרופסור אבי לייב.
וכאן המגיב הגאון יהושע , לא יכול להתאפק ומוסיף: ” חד פעמית, יהודה לא יכול לענות לך. יש לו קיבעון קוגנטיבי בלתי הפיך”. תבינו שאת זה הוא אומר על פרופסור אברהם לייב היקר.
וכאן אני מגיע לתגובתו של אלבנזו. אני חייב לציין שהופתעתי, מהמתינות שבה הוא מגיב מהבדיקה המקפת שעשה ואפילו , ראה זה פלא. אפילו מסכים איתי בחלק מן הדברים, (רק שלצערי אלו הדברים של פרופסור אבי לייב).
שלא תבינו לא נכון, אין הסכמה בינינו לחלוטין בעיניני החומר והאנרגיה האפלים ובעוד עיניינים, אבל ייתכן שזה נובע מנקודת המוצא השונה של שנינו שלי- מתחום הייעול, שלו- מתחום האקדמיה.
אז, אלבנזו, אף על פי שחתול שחור עובר תדיר בינינו, וכניראה עוד יעבור, אני אשתדל להתייחס קצת יותר בהבנה לביקורת.
אז נא להגיב בעדינות כבר אמרתי בתחילה ולא אחזור על כך (טוב, נו, חזרתי, בלי כוונה)
יום טוב לכולם
יהודה
יהודה
הגיע הזמן שתסיק מסקנות. ההגיגים שלך הם חסרי ערך לחלוטין. גם בתאים האפורים שלך. הפכת לבדיחה .הההגיגים שלך הם לא יותר מאשר קריקטורה. הלב שלך אומר די מספיק חדל שטויות. אתה עלול לשלם על כך בבריאות שלך.
יהודה
תעשה לעצמך טובה ותרד מהנושא. כולם אומרים לך את אותו הדבר.הידיעות שלך התחום הן אפסיות. קראת כנראה מספר מאמרים ברמה מדע פופולרי ואתה חושה שהידיעות וההבנה שלך בתחום הן פנומנליות אתה מאוד רחוק מזה. אתה בכוח עושה מעצמך בדיחה. לא חבל? תתחיל לקרוא ספרות מקצועית באנגלית ורק אחרי שתצבור ידע נרחב תתחיל לחשוב על תזות. אתה מוציא את כל האנרגיה שלך על כלום. אני יותר מבטוח שמי קורא את דבריך מתיחחס אליהם כאל קריקטורה. עזוב את זה.
יהודה
אולי תעשה לעצמך טובה ותרד מהנושא. כולם אומרים לך את אותו הדבר בסיכומו של דבר.הידע שלך בתחום זה שואף לאפס. קראת מספר מאמרים ברמה של דיאט מדע ואתה חושב שההבנה לך היא פנומנלית. לשם שינוי תתחיל לקרוא ספרות מקצועית באנגלית ותרחיב את ידיעותיך. רק אז תתחיל אולי להבין שצריך ידע נרחב מאוד כדי להתחיל לחשוב על תזות חדשות. מה יצא? הפכת את עצמך לבדיחה. כואב הלב לראות איך אתה עושה את כל המאמצים כדי להשטתות.אני מרחם עליך.
יהושוע, כנראה לזה התכוונת:
גורמים לקיבעון
אחת מהתכונות שיש להזכיר בהקשר הזה, היא תכונת הנצחנות וחיפוש הכבוד, שהן הגורם העיקרי לכך שהאדם לא מצליח לראות את האמת. נצחנות היא הרצון של האדם לומר את המילה האחרונה, להיות צודק, לנצח. אולי זה נראה רצון טבעי, אבל זהו גם רצון טבעי בהרסנות שלו. כאשר אדם מנהל משהו עם שיקולי אגו, הדבר הזה מונע ממנו להצליח לנהל את אותו הדבר בצורה נכונה, כי האגו מפריע לאדם להתקדם ולהודות בטעויות ולראות מה כן נכון לו לעשות. הגאווה ורדיפת הכבוד של האדם, מפריעות לאדם להודות בטעויות, מה שכמובן גורם לכך שהוא מפסיד חיים שלמים, בגלל חוסר הרצון שלו להודות בטעות ולעשות משהו טוב יותר.
מחקרים רבים נעשו בנושא ומגוון התשובות הוא רחב ביותר. מספר חוקרים מצביעים על “ההרגל” כבעיה מרכזית, הרגל שנובע ממסורת, חינוך, מנהגים, תרבות ועוד.חוקרים אחרים מצביעים על ה “פחד משינוי” כלומר, אנשים מעדיפים להמשיך ולשלם מחיר מסוים, אליו הם רגילים, ולא להסתכן במחיר אחר. אני אמשיך לקנות באותה החנות למרות ששם יקר יותר כי מכירים אותי ואני יודעת מה הסחורה.בכל מקרה המשותף לכל אותם מחקרים הוא תופעת העדר. ללכת עם הזרם.תופעה זו גורמת לנו להיות שבלונים, להיות דומים האחד לשני ובהרבה דברים לאבד את המיוחדות והייחודיות של עצמינו.
קרדיט: ל:/http://braude.a.wiki.co.il
סלחו לי על התגובה הארוכה.
שמוליק,
אני חושב שהדוגמא שהביאו המתנגדים עדיין תקיפה, פשוט צריך לחדד אותה אחרי שהכותבים המקוריים חידדו את שאלתם. זה לא נכון לומר שאם אני קובע את הפרמטרים של המודל הסטנדרטי (לצורך העניין, את המסות וקבועי הצימוד, נשכח לרגע מזוויות הערבוב) אז קבעתי את המודל ואני יכול לחשב פרדיקציה. יש עוד דרגות חופש במודל – למשל אילו חלקיקים קיימים ביקום ובאיזו הצגה של חבורת הסיבובים הם נמצאים. במילים אחרות, אפשר לכתוב תיאוריה זהה למודל הסטנדרטי, עם אותן משוואות ואותם פרמטרים, אבל בתיאוריה הזו לאלקטרון יהיה ספין שלושה חצאים במקום ספין חצי. הפיזיקה כמובן תצא אחרת לגמרי, ואנחנו צריכים לקבוע באופן ידני שלאלקטרון ספין חצי, או אפילו שבכלל יש דבר כזה אלקטרון, כדי שהמודל יעבוד. זאת אומרת שלא מדובר רק בבחירה של סט מספרים, אלא גם בבחירה של איזה סקטור של התיאוריה מתאר את המציאות. נכון, גם בהנתן בחירה של סט פרמטרים, תיאורית אינפלציה גנרית תייצר מולטיוורס של מוקדי התפשטות ובכל אחד מהם באופן לוקאלי יכולה להיות פיזיקה אחרת. זה לא אומר שזה לא נכון, זה רק אומר שאנחנו צריכים להבין באיזה סקטור אנחנו נמצאים. הכותבים המקוריים מתעלמים מכך שעדיין יש תכונות מסוימות שנשמרות (כמו פתרון בעיית האופק שממנו נולדה האינפלציה).
אני חושב שבתגובה לתגובה הכותבים מנסים לומר שבגלל שבחירת פרמטרים עדיין מייצרת מגוון אפשרויות לפיזיקה אפשרית, החפיפה בין האפשרויות אומרת שלא ניתן לדעת בניסוי איזה סט פרמטרים הוא נכון, בניגוד למודל הסטנדרטי. כלומר, סקטור אחד של תורה אינפלציונית עם סט פרטמטרים א’ מתאים לתיאור היקום שלנו, וגם סקטור אחר של תורה אינפלציונית עם סט פרמטרים ב’ מתאים, ולכן התיאוריה לא חוזה כלום.
אפשר להסתכל על דוגמא אחרת – אתה יושב בחדר, והחדר נע. כל מדידה לוקאלית שתבצע לא תוכל להגיד לך אם אתה נמצא בשדה כבידה או שעל החדר פועל כוח כלשהו. כלומר, למראית עין יש שתי תיאוריות פיזיקליות שונות זו מזו שלא ניתן להבדיל ביניהן. האם זה אומר שליחסות כללית אין כוח חיזוי? ברור שלא. זה אומר שקיימת שקילות מסוימת בין שני המבנים המתמטיים – אחד שמתאר כוחות והשני שמתאר כבידה. צריך לזכור גם שאפשר להבחין בין המקרים על ידי צופה חיצוני שיסתכל על המערכת באופן שאינו לוקאלי (למשל, על הקרינה). זה נכון גם לגבי אינפלציה – גם באופן לוקאלי לא נדע למדוד בדיוק את הפרמטרים שמתאימים לעולם שלנו כי הם לא נראים יחידים, זה לא אומר שלא ניתן לעשות זאת במבט כולל על המערכת. איך עושים זאת? זו כבר שאלה שתלויה במודל של הכבידה הקוונטית.
יהודה,
לא ברור לי למה אתה מתכוון כשאתה אומר “אולי אלבנצו יעלה פתרון לבעיה הכתובה במאמר”. אם אתה מתכוון לבעיה שמציגים שטיינהארדט ושותפיו, אז הבהרתי בצורה די חד משמעית שאני מסכים עם המבקרים שאומרים שפשוט אין בעיה. לכן קשה לי קצת להציג פתרון לבעיה שאינה קיימת. אם אתה מתכוון שאתה רוצה שאני אציג פתרון לעובדה שהמודל הקוסמולוגי הנוכחי שלנו אינו שלם ואינו עונה על כל השאלות בצורה חד-משמעית ופשוטה, אז אני חייב לשאול אם אתה רציני. באופן עקרוני, כרגיל יש תחושה מאוד חזקה שאתה פשוט לא קורא מה שכותבים לך. הרי כתבתי לך כמה תגובות על זה שאי אפשר לעשות התקדמויות משמעותיות בלי שנים של מחקר ועבודה קשה. אז אתה מבקש ממני לפתור את כל הבעיות של המודל הקוסומולוגי הנוכחי, ולא סתם – אלא בתגובה באתר הידען?
בנוגע לתגובתך האחרונה, אז את רובה לא הבנתי בכלל. את ההתחלה הבנתי, ואני שוב אזכיר לך שזה פשוט מגוחך שאתה מתרעם על כך שרוב הקוסומולוגים נשארים במסגרת של תיאוריות מסוימות מבלי שיהיה לך קצה של צל של מושג למה. בדיוק כמו התלונות הנצחיות שלך על החומר האפל, שנובעות פשוט מזה שאף פעם לא טרחת לנסות להבין שיש ה-מ-ו-ן עדויות לטובת התיאוריה, ולכן אנשים לא זונחים אותה. כאן זה אותו הדבר, לפני שאתה מתלונן שקוסמולוגים חוקרים אינפלציה, נסה להבין כמה בעיות יש שאינפלציה היא הפתרון היחיד, הפשוט והיפה ביותר שלהן (בעיות אמיתיות שנוגעות לתצפיות). הבנתי גם את הסוף ואני חושב שהפסקה האחרונה שכתבת היא אחד הדברים היחידים שכתבת אי פעם שאני מסכים איתו. באמצע היה איזה גיבוב על אי-התאמה לתצפיות, אבל הפעם נוותר לך.
חד פעמית
יהודה לא יכול לענות לך. יש לו קיבעון קוגנטיבי בלתי הפיך.
יהודה
הייתי רוצה לדעת:
א. האם קראת את כל התגובות המיועדות לך?
ב. האם קראת אבל לא הבנת?
ג. האם קראת, הבנת אבל התביישת לענות?
ד. האם במקום זאת החלטת שוב לקשקש את הגיגך הלא מובנים?
בבקשה!! תענה לפחות לתגובה זו!!!
יהודה
עכשיו אני רואה שגם לכתוב אתה לא יודע. כתיבה כל כך קשה ומסורבלת שקשה להבנה. תלמיד תיכון שיקח 1 יחידה בלשון והבעה יכתוב יותר טוב ממך. את כל מה שכתבת אפשר היה לצמצם לפסקה אחת של 6 – 5שורות . עשה לעצמך טובה וכך שיעורים בהבעה. על כתיבה כזו היית מקבל נכשל בבחינת בגרות.
אסטרופיזיקאים תיאורטיקנים מעטים מידי עוסקים במשימות שמעבר לעידון פרטים בתוך הפרדיגמה המקובלת על הכול. תוצאת הלוואי המצערת של המצב הזה היא שמודלים פופולריים בזרם המרכזי שבאמצעותם בוחנים את הנתונים, כימעט לעולם אין מי שיקרא עליהם תיגר.רוב הקוסמולוגים למשל מניחים בשקדנות עוד ועוד לבנים על קיר התמיכה של המודל הקוסמולוגי הסטנדרתי (אינפלציה קוסמית, קבוע קוסמולוגי, חומר אפל לסוגיו) בדומה למהנדסים שפועלים לפי תוכנית אב של מייזם בנייה עולמי בלי לעצור ולשאול אם המבנה האדריכלי כולו הגיוני כשהם ניתקלים בסתירה בין הציפיות לניסויים.
ראוי להביא את הטעות הגדולה ביותר בתולדות המדע. שצבירת פרטים יכולה להשתלב בכל פרדיגמה שלטת אם מתאימים ומסבכים את המודל. הדוגמה הקלסית היא הקוסמולוגיה של תלמי= תיאוריה של מעגלים שמרכזיהם נעים על היקף מעגל גדול יותר כדי לתאר תנועת השמש והפלנטות סביב הארץ- שעמדה בכל בחינה אמפירית כאלף חמש מאות שנים, זמן רב יותר משהייתה ראויה לו.
אנלוגיה דומה מהתקופה שלנו היא האמונה שהקוסמולוגים מן הזרם המרכזי החזיקו בה, שצפיפות החומר ביקום שווה לערך כל שהוא שמנובא ע”י תיאוריית האינפלציה הקוסמית, התיאוריה שמתארת את הייקום הבראשיתי. כשמתגלים פערים בין ניבויים תיאורטיים לתצפיות לגבי התפלגות החומר האפל, מייחסים אותם לפיזיקה המסובכת של החומר הניראה אפילו בגלקסיות גמדיות שבהן החומר הניראה תורם תרומה זניחה למאזן החומר הכולל.
איננו מבינים היטב את טיבעו של החומר האפל, של האנרגיה האפלה ושל האינפלציה הקוסמית. בחיפוש אחר הידיעה החסרה אנו זקוקים לאדריכלים שיציעו לנו הסברים על טיבם של המרכיבים האלה לאור הנתונים הקיימים, ויאמרו לנו אילו רמזים עלינו לחפש בתצפיותינו. בלי הרמזים האלה לא נוכל להיות בטוחים שהאינפלציה הקוסמית אכן אירעה, שהחומר האפל והאנרגיה האפלה הם מציאותיים ולא רוחות רפאים של דימיוננו, יצירי תורת הכבידה המתוקנת.
הפעם באמת הייתי מציע להגיב בעדינות.
לילה טוב
יהודה
שמוליק
האתר של יהודה הוא “יקום פשוט”. לפני 120 שנה, חשבנו שהמספרים הטבעיים פשוטים. אני חושב שאפשר להניח שהיקום מעט יותר מורכב מ-1,2,3…
יהודה
לא ברור למה זה לא היה לך ברור שהשקר הוא בטענה הבאה שלך: ‘אני ומוטי לפחות מנסים לראות את הבעייה ולמצוא לה פתרון’
הצביעות זה בערך כל השאר. לא מסובך, באמת.
אין לי “תגובה” ל”רעיון” שלך כיוון שאין בו שום תוכן ממשי. אני יכול למצוא לך עשר “רעיונות” כאלו בשעה וזה אפילו לא יהיה מאמץ. וזה בכלל לא משנה אם מוטי או כל אחד אחר הגיב לתגובתך או אמר על זה משהו. מהירות האור משתנה עם הזמן זה לא באמת רעיון, כח הגרביטציה הוא פלאקטואטיבי זה לא באמת רעיון, הכוחות האלקטרומגנטים הם אשליה זה לא באמת רעיון, היקום נוצר מזרימה של נהר 22 מימדי אל תוך המימדים הנתפסים על ידינו זה לא באמת רעיון העולם נברא מעץ קולוסאלי שנכרת ע”י כורה פחם בלתי גשמי זה לא באמת רעיון, ואלוהים עשה את זה זה לא באמת רעיון.
ההבדל היחיד כאן שעבור חלק מהנ”ל אתה כנראה מבין שהם לא באמת רעיון, אבל מעבר לזה מדובר ב”רעיונות” שקולים לחלוטין מבחינת התוכן האיכותי שבהם על גבו ניתן לחקור ולהגיע לתובנות.
אלבנטזו,
תקן אותי אם אני מפספס: לב הויכוח הוא רגישות אינפלציה לתנאי התחלה והעובדה שאינפלציה אינה תיאוריה אחת אלא בעצם פריימוורק מה שמייצר מצב של הסברים בדיעבד.
גות׳ כתבו (קצת הזכיר לי פניה לסמכות)
If such parameter independence were required, then we would also have to question the status of the Standard Model, with its empirically determined particle content and 19 or more
empirically determined parameters.
התשובה של המחברים היתה:
What about the comparison to the Standard Model of Particle Physics? This comparison is a false equivalency. For the Standard Model, there are definite predictions for any choice of parameters. For Inflation, there is an infinite diversity of outcomes for any choice of parameters (i.e., for any choice of the inflationary energy curve). For example, for any one choice of parameters, an infinite number of patches of space in the multiverse are produced that are not flat, not smooth, and do not have the properties astronomers observe – and there is nothing in the inflationary theory to say that one outcome is more likely than the others. The same does not apply to the Standard Model of Particle Physics.
האם יש תשובה מוצלחת לטענת המחברים?
בסופו של דבר הם מציעים להמשיך לחקור את נושא האינפלציה אך להיות פתוחים לרעיונות נוספים, דבר שאמנם הוא ברור מאליו אבל (אני מניח) שהמחברים חוששים שדה פקטו זה לא המצב.
הלכתי לישון וחל “מפץ קטן” בתגובות . אני ממהר להרצאה באגודה לאסטרונומיה ב21:30 במצפה הכוכבים בגבעתיים. ההרצאה על מיפוי במרחב הקוסמולוגי. צריך להיות מעניין. ראיתי את התגובות בידען. אבל ממש אין זמן להגיב. כשאחזור אגיב. בינתיים הייתי רוצה לבקש, אבל ברוח טובה, אולי אלבנזו יעלה רעיון לפתרון הבעייה המופיעה במאמר. אולי יאמר לנו מה דעתו על תקופת האינפלציה שקצת מגמגמת. כולנו נישמח להחכים. ולגבי השאלות האחרות שמופיעות בתגובות מבטיח להגיב.
יהודה
אלבנזו
אבהיר את כוונתי ואני מצכוון לאוטודידקטים. אנשים שלא למדו באוניברסיטה מסיבות שונות אבל למדו בכוחות עצמם והידע שצברו שווה ערך לאלה שכן למדו. יהודה הוא בפירוש לא אחד מהם.אתן לך דוגמה מתחום אחר . היה מתמטיקאי פולני בשם בך ( לא לבלבל עם המוזיקאי) שבא עם פריצות דרך במתמטיקה , לא היתה לו שום השכלה פורמלית. מתמטיקאי אחר יהודי הונגרי בשם ארדש שאני מניח ששמעת עליו . הוא היה אדם שהתחתן עם המתמטיקה ,פרסם 1500 מאמרים בתחום גם כן ללא השכלה פורמלית. נדמה לי שגם ממציא בחשמל ניקולה טסלה היה היה ללא השכלה פורמלית. שני אוטודידקטים בארץ בעלי שיעור קומה שבטח שמעת עליהם צבי ינאי ז”ל ואבשלום אליצור. שניהם לא סיימו תיכוןן. יכול להיות שיש כאלה בפיזיקה, אינני יודע. ההבדל בין ד”ר באקדמיה לאוטודידקט שיש לו אכן ידע רב הוא רק בראשון לחודש. לאחד בכל תחילת חודש נכנסת משכורת לבנק ולשני לא. למי יהודה מתכוון אינני יודע. הרושם שלי שהוא נאחז במחשבה שמספר אנשים שבאו מחוץ לאקדמיה והגיעו להישגים , אבל את כל הידע הם רכשו בכוחות עצמם ואת זה הוא לא תופש. אני ניסתי לקרוא את דבריו של יהודה ולהגיד שהבנתי משהו ,לא. הוא לוקח רעיונות שונים שקרא כנראה ותופר אותם בתפרים גסים וברגע שתשים אותם במים הכול יתפורר.
שמוליק,
לא, אין פה שום דבר שלא קורה כל יום במדע. ההבדל היחיד הוא שהפעם זה קרה בעיתון של מדע פופולרי ולא בספרות מקצועית, ולכן גרר מכתבי עמדה וכו’. ברור שכאשר יש נושא “חם” שעתידו אינו ברור, אז מוסדות אקדמיים ברחבי העולם מקיימים סדנאות וכנסים בנושא, אבל קשה לי להאמין שהדרמה הקטנה הזאת תגרור תגובה כזאת, בטח שלא בקבועי זמן קצרים (אל תשכח שלוקח גם זמן ומשאבים לארגן מפגשים כאלה).
חוץ מזה, למרות שאני מסכים שהתגובה למאמר המקורי טיפה עוקצנית, אני לא מסכים עם זה שהיא פחות עניינית. להיפך, לדעתי המבקרים דווקא קלעו בול. מאז הפעם האחרונה ששאלת אותי יצא לי לקרוא בעיון את הביקורת של לייב ושות’ (להלן אל”ש) על התיאוריה, וגם לדבר עם חלק מהמבקרים ואני דווקא בדיעה די חזקה שהביקורת מאוד במקום ושלייב ושות’ סתם חפרו לעצמם בור שעכשיו הם יתקשו לצאת ממנו.
צריך לזכור שאת השאלות עליהן עונים אל”ש כתבו… אל”ש. זאת אומרת, קל לשכנע כשאתה מציג את שני הצדדים של הדיון. אבל הנקודות שהם חוזרים עליהם בתשובה למכתב הביקורת (הרגישות לתנאי התחלה וקיומו של מולטיוורס) דווקא מוסברות לדעתי בצורה יפה במכתב התגובה, ודעתי האישית היא שלומר שבגללן לתיאוריה אין כוח ניבוי זו טעות גסה מאוד.
ולמחלוקת עצמה?
קראתי גם את ה- Q&A של החוקרים וגם בבלוג של שון קארול יש הסבר מדוע הוא חתם.
אני חייב להודות, ה- Q&A של החוקרים נשמע משכנע והרגשתי שגות’ וחבריו קצת נעלבים וטיפה פחות ענייניים אבל עם כל הכבוד לי…
אלבנטזו כבר ענית על שאלתי באשר למחלוקת ויש לי שאלת המשך: במצבים כאלו, האם לא בד”כ קם גוף המקיים קונפרנס לנושא?
ניסים, מצליח לגבש דעה?
חסרים לי כ -140 iq כדי להעיד בכנות שהבנתי את הכתוב.
לעומת זאת (כאן מתחילה הסנגוריה) אני מתנחם בזה שהבנתי כל מילה בנפרד.
כל הדיון עם יהודה מזכיר לי קטע מהסרט “יהודי טוב”.
סטודנט של הגיבור נכשל בקורס בפיזיקה וטוען שהמבחן לא היה הוגן כי הוא לא ידע שהמבחן יהיה עם מתמטיקה, הוא חשב שזה יהיה רק על ה”סיפורים” ואת הסיפורים (כמו הסיפור על החתול והמבחנה בארגז) הוא הבין טוב לדבריו.
יהודה
תשמע, גם אני מאוד מתעניין בפיזיקה וקורא הרבה בנושא. וגם למדתי את המקצוע בתיכון. אבל מה שהבנתי כשלמדתי פיזיקה לבגרות זה שאתה לא באמת מבין משהו בפיזיקה לפני שאתה מסוגל לחשב אותו. ידעתי לפני זה חוקים כמו חוק שימור האנרגיה ושלושת חוקי ניוטון אבל עד שלא למדתי אותם כמישוואות וחישבתי איתם דברים ממש לא הבנתי עד כמה יש לי להבין. אני מקווה שלפחות למדת פסיקה לבגרות, כי מי שלא למד בלתי אפשרי להסביר לו שאין דבר כזה פיסיקה רק של סיפורים ובלי מספרים.
אם אתה לא יודע לתאר מתמטית את התאוריה שלך ואולי אפילו לא יודע את המתמטיקה הדרושה לשם כך אז היא חסרת משמעות.
זה לא משנה מה הידע הפורמלי שלך, זה משנה מה הידע שלך. אף תאוריה מדעית פורצת דרך לא הגיע בלי הכרה מעמיקה של התאוריות הקודמות (מעמיקה זה כמובן כולל את המתמטיקה ולא רק הסברים של מדע פופולרי) אף אחד לא מספיק ענק בעצמו כדי לראות רחוק יותר מהגמדים היושבים על כתפי הענקים.
(מקווה שזה היה מספיק עדין )
ניסים,
אולי בלבלתי אותך בכך שכתבתי “עשו דוקטורט”. כשכתבתי זאת כמובן שלא התכוונתי ל”היו בעלי חתיכת נייר שהנפיקה האוניברסיטה” אלא “השקיעו כמה שנים טובות מחייהם בלימוד היסודות, רכישת הכלים המתמטיים, הבנת הניסויים ושחזור תוצאות מוכרות כדי להגיע בכלל למצב שהם כשירים להתנסות במחקר מודרני”. ואת זה ברור שפאראדיי עשה.
יהושוע,
אני עדיין מנסה להבין מי הם האנשים האלה שיהודה מדבר עליהם, שלמרות שלא טרחו ללמוד את הנושא עליו הם מדברים, באו עם רעיונות שפיזיקאים לא העזו לחשוב עליהם. אתה כותב כאילו זה ברור שיש כאלה, אבל אני מעולם לא שמעתי על אדם כזה.
פאראדיי בהחלט היה פיזיקאי וחוקר. נכון שמקום לנכוח בהרצאות באוניברסיטה הוא למד בשיטת שולייה על ידי כך שהיה אססיטנט של חוקרים נחשבים ולמד מהם, אבל הוא למד את החומר, היה חלק מהמוסד המדעי, הגיע לכנסים, קרא את המאמרים שפרסמו עמיתיו. השאלה היא לא אם אפשר לתרום משהו למדע בלי תעודה אוניברסיטאית, אלא כמו שכתבתי ליהודה – האם אפשר לתרום למדע מבלי להיות חוקר וללמוד היטב את כל מה שעשו לפניך ואת כל מה שעושים עמיתיך כרגע. האם אפשר להגיע מחוץ למדע ולהציע רעיון שמדענים לא מעזים לחשוב אליו, כמו שיהודה טוען. התשובה היא כמובן שלא, אבל משום מה לאלו שלוקים באשליות זה לא ברור.
אלבנזו
אם אני מבין נכון, יהודה מתלהב מכך שאותם פורצי דרך באו מחוץ לממסד האקדמי אבל זה לא מספיק. אותם פורצי דרך היו אוטודידקטים. הם למדו בכוחות עצמם. היתרון שלהם היה בכך שהם ידעו לחשוב מחוץ לקופסה. לחשוב מחוץ לקופסה בלי ידע אי אפשר. מתוך אותם דברים שיהודה כתב רואים בעליל שהידע שלו מעט מאוד עד זניח. הוא בסך הכול מעלה גירה אין סופי של מילים נבובות וחושב את עצמו כאיינשטיין הבא והוא מאוד רחוק מכך..
לא שפרדיי לא למד בעצמו וביצע מחקרים רבים…
אלבנצו
מה עם מייקל פרדיי?
יהודה,
קשה לתת ביקורת עניינית על סיפורי סבתא שנזרקים לאוויר. אם היית מציג משוואה, היה קל מאוד להראות לך איפה אתה טועה, אבל כשאתה סתם זורק סיסמא לאוויר כמו “היו זיקוקי דינור של מפצים”, זה לא מוגדר היטב מספיק בשביל שיפריכו את זה. אבל כמובן שבכל זאת אפשר לחזור שוב ולהסביר לך שבמפץ הגדול שום דבר לא התפוצץ ולכן כל האנאלוגיה שלך מופרכת. המפץ הגדול הוא שם ציורי (ושגוי) למודל של יקום מתרחב. בוא תסביר בבקשה מה זה אומר שיש כמה מפצים, או שמפץ מתפצל למספר מפצים. יקום שהתרחב ואז התפצל למספר יקומים מקבילים? מספר התרחבויות (מה שזה לא יהיה)? מה שמנסים להסביר לך זה שכשאתה לא טורח ללמוד את התחום שאתה מדבר עליו, אל תתפלא שמה שיוצא מפיך זה ערימה של שטויות שאולי עובדות בתור סיפור שזקן השבט יכול לספר מסביב למדורה לצעירים הנבערים, אבל מבחינה מדעית הוא נונסנס גמור.
ודרך אגב, בנוגע לטענתך שדווקא אנשים שאינם מדענים יכולים לבוא עם רעיונות שהמדענים אינם מעזים לחשוב עליהם – אני רוצה לשחק משחק. אני אכתוב שמות של אנשים שעשו מהפיכות בתחום הפיזיקה, והצליחו לעשות זאת מפני שעשו דוקטורט, למדו את התחום היטב ופיתחו אותו מבפנים, ואז אתה תעשה רשימה של אנשים שעשו מהפיכה בפיזיקה בלי השכלה בפיזיקה, אלא שסתם באו עם רעיון חיצוני מבלי שלמדו את הנושא קודם. כמובן שקצרה היריעה, אז ברשותך אתן רק מספר דוגמאות מפורסמות:
גלילאי, ניוטון, לגרנג’, פלאנק, איינשטיין, בוהר, שרדינגר, דיראק, פיינמן, והוקינג. הנה עשרה שמות לדוגמא, אפשר לתת עוד 100 אם תרצה. עכשיו תורך – ספר לנו על המוחות הגדולים שעשו מהפיכה בעולם הפיזיקה מבלי ללמוד פיזיקה ולהתנסות כחוקרים.
אבי
נתחיל מזה שאין פרדוקסים בפיסיקה. אם אתה חושב שיש פרדוקס אז, או שאתה טועה, או שהמודל טועה. במקרה הזה, אנסה להסביר -שוב – למה אתה טועה.
לגבי הדוגמה שלך של כתם על נייר: מה שגדל במקרה שלנו זה הנייר עצמו, ולא הכתם.
לגבי זמן – קצת יותר קשה להבין. אתה הנחת שהיקום הקדום הוא חור שחור, וזה לא נכון! חור שחור נמצא בתוך מרחב, אבל היקום הקדום הוא כל המרחב.
בנוסף – גם הטענה שלך לגבי זמן אינסופי באיזור אופק הארועים הוא שגוי. הזמן נראה אינסופי רק למי שנמצא מחוץ לחור השחור! אם תטוס לתוך חור שחור לא תרגיש שהזמן עומד – השעון על היד שלך ימשיך לתקתק פעם בשניה (מבחינתך).
אבי (וגם יהודה) – אני מציע לכם לרכוש את ההרגל הבא: אם נראה לכם שרוב בעלי תואר שלישי בתחום מסויים טועים, אז כנראה שאתה טועה. נסה ללמוד מהם למה ההבנה שלך שגויה. זו לא בושה, להיפך!
יהודה
אקח ברצינות את דברריו של יהושע ואגיב במידת הרחמים.
אני לא יודעת אם יש לך בעיה בקריאה ו/או בהבנת הנקרא או הזיות.
אתה כתבת: ” המגיב מוטי, שהגיב על דבריי, אמר שלא יהיה זה נכון לבטל את המפץ הגדול, שיש לו הוכחות רבות . ”
עברתי 3 פעמים על כל 19 התגובות שהתפרסמו ומצאתי רק תגובה אחת של מוטי בזו הלשון:
“יהודה,
מוצא חן בעיני הרעיונות שלך, לא יודע אם זה נכון, אבל בכל זאת יש בזה משהו קסום.”
אם תוכל להסביר רק זאת, בלי פילפולים מדעיים, אשמח מאוד
יהודה
אקח ברצינות את דברריו של יהושע ואגיב במידת הרחמים.
אני לא יודעת אם יש לך בעיה בקריאה ו/או בהבנת הנקרא או הזיות.
אתה כתבת: ” המגיב מוטי, שהגיב על דבריי, אמר שלא יהיה זה נכון לבטל את המפץ הגדול, שיש לו הוכחות רבות . ”
עברתי 3 פעמים על כל 19 התגובות שהתפרסמו ומצאתי רק תגובה אחת של מוטי בזו הלשון:
“יהודה,
מוצא חן בעיני הרעיונות שלך, לא יודע אם זה נכון, אבל בכל זאת יש בזה משהו קסום.”
אם תוכל להסביר רק זאת, בלי פילפולים מדעיים, אשמח מאוד
לניסים
בקשר לפרדוקס שכתבתי
בעיית הזמן- נניח שאנחנו בנקודת ההתחלה של היקום, נניח שהוא בגודל של תפוז, זה חור שחור בעל מאסה עצומה המרחב זמן קיים רק באופק האירועים שלו .
עכשיו נתקדם התפיחה מגיעה לגודל של אשכולית .. הזמן שעבר ממצב תפוז למצב אשכולית הוא אין סופי .
בעיית המרחב , כיוון שאין מרחב המעבר מגודל תפוז לגודל אשכולית לא יכול לקראת כי אין לתפוז מימד לגדול בו .
למשל כתם על נייר לא יכולה להתפשט במרחב אלא רק במימד של הנייר כלומר רק בדו מימד .
מצד שני אם לא היה לה גם מימד כזה היא לא יכולה לגדול בכלל כי אין לה לאן להתפשט .
ליקוד בגודל תפוז או נקודה אין מימד מרחבי שבו הוא יכול להתפשט כי הוא עצמו מכיל את כל המימדים . וגם אין לו זמן שבו יכול להתרחש רצף הארועים של ההתפשטות עצמה. ולכן זה פרדוקס.
לווקינג
באמת לא מבין אותך. יש בעיה עם אחידות הייקום ואני העלאתי רעיון של מספר מפצים ומהירות אור גדולה יותר. למה זה כל כך מעצבן אותך?, איפה ראית כאן “שקר מלא בצביעות”? למה אתה חושב שרעיונות יכולים לעלות רק ע”י המומחים בנושא דווקא אנשים מבחוץ יכולים לעלות רעיונות מקוריים שהמומחים לא היו מעיזים לחשוב עליהם.
שים לב שמלבד התקפה אישית והשמצות לאורך כל תגובתך, לא אמרת דבר על עצם הרעיון שלי. בשיחות עם מרצה שהרצה בנושא באוניברסיטת ת”א העלאתי פעם את השאלה אם מהירות האור גדולה יותר בכמה סידריי גודל בתקופת המפץ הייתה יכולה לפתור את הצורך באינפלציה ביקום והתשובה הייתה שזה בטח יכול היה להקטין את הצורך.
המגיב מוטי, שהגיב על דבריי, אמר שלא יהיה זה נכון לבטל את המפץ הגדול, שיש לו הוכחות רבות . מכאן הדרך קצרה להעלות את הרעיון של סידרת מפצים בתחילת הייקום. לי זה ניראה כפותר את בעיית אחידות הייקום. אם לדעתך אני טועה אשמח אם תראה היכן? אולי נימצא תיקון מעניין שיתגבר שוב על הבעייה.
עוד דבר, אם אני כותב “נא להגיב בעדינות” זה מגדיר אותי כדתי שכותב שטויות???.
ודרך אגב לא רק אני חושב שמהירות האור בעבר הייתה כניראה גדולה יותר.
אז … נא להגיב ב… מתינות, ולעיניין, זה רק מדע.
יום טוב
יהודה
walking death
יהודה נעול על קוצפציה שגויה לחלוטין והוא לא תופש זאת ולא רוצה להבין זאת.. מקריאת דבריו בולט לעין שידיעותיו בפיזיקה הן מינימליות ביותר והוא משתמש במתמטיקה של תלמיד תיכון וגם כאן הוא עושה שגיאות.הוא נשמע מאוד פתטי . אם להיות הוגן צריך להתייחס אליו בסלחנות ובמידת הרחמים.
יהודה
תשמע, התגובה שלך היא שקר גדול מלא בצביעות. מה שאתה עושה אינו שונה במאומה מדתיים שמספרים סיפורים קסומים בשביל להסביר לעצמם את העולם בצורה קלה ונוחה שמסדרת להם נוחות של “ידיעה”. אין בשום דבר ממעשיך בדל של ניסיון של ראיה של הבעיה ועוד פחות מכך ניסיון לפתור אותה. אתה לא מסוגל לעשות את המאמץ המינימלי לנסות להבין את המידע שדרוש בשביל להגיע באמת למקום שבו אפשר להתחיל לבצע מחקר בתחום. הדבר היחיד שאתה כן עושה הוא בדיוק מה שהלנת עליו – ‘לבקר אחרים המנסים למצוא פתרון’. אז אם אתה עומד מאחורי המילים שלך ויש בך הגינות מינימלית, אז בבקשה תשב בשקט כמו שהצעת לי לעשות.
בניגוד אליך, אני מבין כמה המון דברים אני צריך עוד להבין ולשלוט בהם לפני שיהיה טעם שאצייץ משהו בדבר הצעת מודלים קוסמולוגים. לך אין את המודעות את הצניעות או ההגינות, ולכן אתה מרשה לעצמך לפלוט את הגיבובי שטויות שלך כאן פעם אחרי פעם אחרי פעם.
(רק שתדע, הבקשה הקבועה שלך לעדינות בתגובות אליך הינה אותה בקשה שמגיבים דתיים רבים מבקשים כאשר הם כותבים שטויות דתיות לא במקום ולא רוצים שיתקנו אותם)
חה!
… אלוהים משחק במדענים…
לדעתי כל תיאורית המפץ הגדול הם דברים בעלמא. אף אחד לא באמת יודע איך היקום נוצר. להאמין בהתרחשותו של המפץ הגדול זה כמו להאמין בקיומו של אלוהים.
לדעתי היקום פשוט עובר מחזורים של התפשטות והצטמקות. ויותר מזה, אני מאמין שכדור הארץ והכוכבים סביבינו נוצרו לפני מספר אלפי שנים או מיליוני שנים בודדות ולא כפי שנהוג לחשוב היום שכדור הארץ והחיים על פניו נוצרו לפני מאות מיליוני שנים. ואפילו יותר מזה אני מאמין שהאבולוציה התרחשה באלפי שנים בלבד.
ידוע שצורות חיים פרימיטיביות יכולות לעבור תהליך אבולוציוני (או שינוי מוטציוני/גנטי) בקצב של שעות בודדות עד ימים ספורים. כמו שקורה עם חיידקים בגוף שמצליחים להסתגל לאנטיביוטיקה על ידי שינויים גנטיים והתפתחות על מנת לפתח עמידות לאנטיביוטיקה. הדינוזאורים למשל עוד היו יצורים פרימיטיביים יחסית ולכן השינויים הגנטיים בהם התרחשו במהירות יחסית וזה בניגוד לימינו אנו שרוב היצורים החיים בכדור הארץ כבר לא עוברים שינוי גנטי והאבולוציה הפסיקה להתפתח בהם מכיוון שרוב היצורים מפותחים ברמה גבוהה ואין התהליך האבולוציוני מסוגל לבצע שינויים גנטיים נוספים כדי לשפר את השרדותו של אותו יצור מבלי להפר את המאזן האקולוגי והאינטראקציה בין היצורים בכדור הארץ.
לווקינד
אני ומוטי לפחות מנסים לראות את הבעייה ולמצוא לה פתרון. הרי זאת בסופו של דבר מטרת המאמר. אתה יושב בראש מגדל השן שלך ורק מבקר את מי שמנסה למצוא פתרון. במקום לבקר אחרים המנסים למצוא פתרון תנסה גם אתה ותראה כמה אתה יותר מוצלח.
אם אינך מסוגל אפילו לנסות אז שב לפחות בשקט.
נא להגיב בעדינות
יהודה
מוטי
בנפנופי ידיים ותאורים כלליים חסרי תוכן ממשי ומדויק הכל יכול להשמע טוב נפלא קסום ושובה לב, זה לא הופך אותם לבעלי תוכן או משמעות.
אבי
3 נקודות:
1. אתה לא מבין את המהות של מה שאתה אומר. המרחב לא מתפשט לתוך מרחב, אלא במרחב מתפשט – נקודה. תחשוב על זמן: הזמן מתפשט נכון, אבל הוא לא מתפשט לתוך זמן שהיה קודם, נכון?
2. אין מניעה להתחיל מ-0. תסתכל פעם על ריצת 100 מטר – מתחיליפ בזמן 0 ובמרחק 0, ובכל זאת מסיימים את המרוץ.
3. אין הכרח להתחיל ממרחק וזמן שווים ל-0. להיפך – לפי תורת הקוונטים לא יכולה להתקיים מצב כזה. מספיק שהמרחב-זמן התחיל מערך קטן מאד.
כאשר מדברים על מרחב זמן שמתפשט – יש כאן פרדוקס.
בנקודת התחלה של יצירת מרחב הזמן הרי אין מרחב ואין זמן .
לכן אין ליקום מרחב להתפשט בו כי אין מרחב.
מצד שני אין גם זמן .
אם אין זמן אז איך אפשר לדבר על התחלה סוף, על מתי וכמה זמן ? וגם לא על מהירות ותאוצה.
מוטי
אין מה להתפעל מהרעיונות של יהודה.אין בהם כלוםץ
יהודה,
מוצא חן בעיני הרעיונות שלך, לא יודע אם זה נכון, אבל בכל זאת יש בזה משהו קסום.
עכשיו ובשעה טובה אני מבין את מקורותיה של תורת הפושינג גרביטי המהוללת של יהודה סבדרמיש.
ליוסף ואחרים
אכן קשה להתעלם מהמפץ ולא הייתי מבטל אותו על הסף . בכל זאת, הייתי רוצה לעלות רעיון לפיתרון. הרעיון הוא שבתחילה היה מפץ שהתנפץ למםפר מפצים בסיגנון של זיקוקין די נור שמתנפץ לרסיסים ואחר כך כל רסיס מתנפץ גם הוא. זה היה מסביר בצורה יותר טובה את האחידות הקיימת בייקום. דבר שני שהייתי מוסיף ליקום הראשוני הוא מהירות אור יותר גדולה שפרופורציונית לטמפרטורה הגדולה שהייתה קיימת אז, או יותר נכון לשורש הטמפרטורה.
יתכן שזיקוקין דינור ומהירות אור גדולה היו מונעים את הצורך באינפלציה. הייתי מציע לשנות את השם של the big bang לשם: the big fireworks
מה שהכי חשוב …”נא להגיב בעדינות!
זה רק מדע
יהודה
השמות המופיעים של החוקרים הם משמעותיים אע”פ כן.
ישנן עדויות כבדות למפץ הגדול. לדוגמא התפלגות היסודות. לדוגמא שהוא נובע מתורת היחסות הכללית ללא קבוע קוסמולוגי מאולץ. איננו עוסקים בתרנגולת אלא במדע. לא כל כך מהר תתמוטט התיאוריה.
לפעמים חוקרים יוצרים תשומת לב על מנת לקבל מענקים למחקר שהם לב ליבה של האקדמיה. גם כך אסטרופיזיקה ופיזיקה עיונית זהו תחום שאינו רווחי כלכלית לצבא, ולכן פחות ממומן כנראה.
הערכתי שלורנס קראוס יופיע ברשימת המוחים
ואילו בריאן גרין לא יופיע ברשימה
ולאחר בדיקה התברר שכך הוא
אנסה שוב
למה להחליט שהייקום התחיל מנקודה ולהסתבך בהסבר לאופן בו הוא הפך לגלקסיה בינונית?, הבה ונחליט שאנו יודעים מה היה החל מייקום בגודל של גלקסיה בינונית ולא יודעים עדיין מה היה לפני כן.
אנסה שוב
יש לי חבר שיש לו לול. הוא ניתקל בבעייה. טענתו שהלול שלו התחיל מנקודה סינגולארית, ובתקופת האינפלציה של הלול שלו נוצרה תרנגולת, ומכאן הכל ברור. הבעייה שלו שהוא לא יודע איך זה התבצע בתקופת האינפלציה הלולית שלו.
עניתי לו שעדיף שיחליט שהלול שלו נוצר מתרנגולת בינונית ומה שקרה לפני כן, שישאיר את זה כלא ידוע כבעייה, אולי לאסטרונומים.
אני מקווה שעכשיו הכל מובן, ואם לא, אני אביא דוגמא מהרפת של השכן.
ערב טוב לכולם
יהודה
אמממ…..
יהודה
גם אני וגם אתה לא מבינים מה שכתבת.
כשגילו את התפשטות האבל של היקום החליטו המדענים ללכת אחורה בזמן עם ההתכווצות וכך היגיעו שלפני 13.7 מיליארד שנה הוא הגיע לגודל של גלקסיה בינונית, המדענים התיאורתים לא הסתפקו בכך והימשיכו לכווץ עד שהיגיעו לגודל של נקודה. אלא שאנו יודעים רק כיצד ייקום שמתחיל מגודל גלקסיה מתפשט לייקום כולו באחידות ובחוקיות. השאלה הנשאלת היא , אם מראש לא היינו צריכים ללכת עד לייקום מכווץ בגודל של גלקסיה בינונית ולחסוך את ההתפשטות האינפלציונית הנידרשת מנקודה להגיע לגודל של גלקסיה בינונית.
בגלל אי ודאות קטנה בכיווניי התפשטות האבל ובגודלו בנקודות שונות של היקום. אנו מחוייבים למעשה “בהליכה לאחור” להגיע ליקום שמתכווץ לגודל של גלקסיה בינונית. אין לנו כל אפשרות לדעת כיצד יתנהגו חוקיי הפיזיקה בייקום מכווץ בסדר גודל כזה. ההחלטה הסתמית להמשיך ולכווץ את היקום עד לגודל נקודה תגרום בהכרח ליצור תיאוריית אינפלציה שתביא אותנו לגודל של גלקסיה בינונית.
לסיכום, צריך להיות מספיק אמיצים כדי להצהיר שידוע לנו מה קרה לייקום מאז הייותו בגודל גלקסיה בינונית. היצירה של יקום נקודה, עם אינפלציה מוזרה שתביא אותו לגודל של גלקסיה בינונית היא מעשה מיותר ולא מגובה בחוקיי פיזיקה שבכלל גם לא ידועים.
תגובה זו מכוונת רק לקוראים עם ראש פתוח.
נא להגיב בעדינות
יהודה
תאוריית האינפלציה היא לא תאוריה “חביבה” כלל וכלל. היא מאוד מדכאת וזה מאוד משמח יהיה לדעת אם ההיפך הוא הנכון.