במאמץ משותף בין האמנויות והמדעים, חוקרים באוניברסיטת קיוטו, במכון הלאומי למחקר הקטבים (NIPR) והמכון הלאומי לספרות יפנית (NIJL) השתמשו במסמכים היסטוריים כדי לקבל תובנה טובה יותר לגבי דפוסי אירועי שמש עתיקים
ליבות קרח ומשקעים עתיקים מאפשרים ללקט רמזים על מזג האוויר והאקלים בעבר. אבל תופעות אסטרונומיות – כמו התפרצויות שמש או זוהר הקטבים – משאירות במקרה הטוב רק עקבות סביבתיות חלשות וחסרות ייחוד. אז כיצד אנחנו יכולים לעקוב במדויק אחר אירועים אסטרונומיים עתיקים?
כעת, במאמץ משותף בין האמנויות והמדעים, חוקרים באוניברסיטת קיוטו, במכון הלאומי למחקר הקטבים (NIPR) והמכון הלאומי לספרות יפנית (NIJL) השתמשו במסמכים היסטוריים כדי לקבל תובנה טובה יותר לגבי דפוסי אירועי שמש עתיקים.
סופות מגנטיות תועדו כמופע גדול של זוהר הקוטב ב- Meigetsuki (תעוד הירח הבהיר, 1180-1241) על ידי פוג’יווארה נו טייקה מיפן ובחיבור Song Shi (ההיסטוריה של השירה, שהוזמן ב-1343) מסין, נתנו לחוקרים את היכולת לשחזר את הכרונולוגיה של אירועים אסטרונומיים בעבר. ממצאים הופיעו בכתב העת Space Weather.
מסמך יפני מוקדם של זוהר קוטב ארוך – אירועי זוהר הקוטב הנמשכים שני לילות או יותר בשבוע אחד, מתעד אירוע כזה שהתרחש ב-21-23 בפברואר 1204 ב Meigetsuki. “אומר החוקר הראשי ריוהו קאטאוקה מ-NIPR. “באותו זמן, ב- Song Shi הסיני, תועד כתם שמש גדול ב-21 בפברואר. כתמי שמש כאלה הם עדות לפעילות מגנטית עצומה של השמש, לרבות התפרצויות שמש.
החוקרים המשיכו לחפש אחר סימני אירועי זוהר בין השנים 900-1200 ב- Song Shi. “מצאנו עשרה אירועי זוהר ממושכים במהלך תקופה זו. אומר ההיסטוריון של אוניברסיטת קיוטו, היסאשי הייאקאווה. “כאשר תאריכים אלה הושוו לנתוני פחמן בטבעות עצים, נרשמו בזמן האירועים הללו רמות נמוכות של פחמן –14 דבר המצביע על רמות מוגברות של פעילות סולארית – באותו הזמן”.
הצוות היה מסוגל גם להבחין כי אירועי זוהר היו נפוצים יותר בשיא מחזורי השמש ולא במינימום, וכי במהלך מחזורי שמש פחות פעילים (1010-1050) לא זוהה זוהר.
סגן מנהל NIJL, טסוניו טראשימה, אומר כי מחבר הטייקה התמקד בתפקידו כעורך של קלסיקות כגון סיפורו של גנג’י ו- Ogura Hyakuninisshu, עבודות שבהן כישורי הספרות והשירה שלו שיחקו תפקיד מפתח.
“למען האמת, התצפיות שלו על השמים הושמו בעיקר בהקשר של הכתיבה הבדיונית שלו” מסביר טראשימה. “ולא הוערכו בשל ייחודם המדעי. כעת אנו מבינים כי Meigetsuki סיפק נתונים מדויקים על תנאי השמים של התקופה”.
“באמצעות שילוב של ספרות, טבעות עצים ותצפיות בחלל, חשפנו דפוסים ברורים בפעילות השמש ואירועים אסטרונומיים”, אומר חוקר החלל של אוניברסיטת קיוטו הירוקי איסוב.
“כיום, סופות שמש חזקות עלולות לשבש באופן משמעותי את רשתות החשמל והלוויינים, ואנו רגישים יותר לאירועים סולאריים, והתובנה שנרכשה באמצעות מסמכים היסטוריים מאפשרת לנו לחזות טוב יותר את העתיד ולהתכונן אליו”.
