ראש נאס”א קורא לחוקרים ולחברות מישראל להשתתף בניסויים בתחנת החלל, ובפיתוח היכולות לטיסה למאדים

בביקורו במצפה הכוכבים בגבעתיים ובהרצאתו באוניברסיטת בר אילן אמר בולדן כי נאס”א מתכננת לשגר אנשים להקפת הירח ואולי אף נחיתה עליו, בעשור הבא (שנות ה2020), כהכנה לטיסה מאויישת למאדים, לפי חזונו של הנשיא ברק אובמה בשנות השלושים. היום יקבל בולדן תואר ד”ר כבוד מאוניברסיטת בר אילן

ראש נאס”א צ’ארלס בולדן המבקר בימים אלה בארץ, קורא לחוקרים ולחברות מישראל להשתתף בניסויים בתחנת החלל, ובפיתוח היכולות לטיסה למאדים.

בביקורו אתמול (ב’) במצפה הכוכבים בגבעתיים ובהרצאתו באוניברסיטת בר אילן אמר בולדן כי נאס”א מתכננת לשגר אנשים להקפת הירח ואולי אף נחיתה עליו, בעשור הבא (שנות ה2020), כהכנה לטיסה מאויישת למאדים, לפי חזונו של הנשיא ברק אובמה בשנות השלושים. מחר יקבל בולדן תואר ד”ר כבוד מאוניברסיטת בר אילן.

“היתה לי שיחה לפני שבאנו לכאן עם שר המדע ועם ראשי סוכנות החלל הישראלית ואני נרגש מהפוטנציאל של עשיית ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית, ולאחר מכן, למה שאנו מכנים יציאה מהאיזור התלוי בכדור הארץ (כמו למשל תחנת החלל הבינלאומית והלוויינים) לאיזור הקשור לכוח המשיכה של הירח בשנות העשרים. נעשה זאת ביחד עם השותפים הבינלאומיים שלנו, והשותפים העסקיים שלנו (תעשיית החלל הפרטית א.ב.)  אני מקווה שהסטודנטים והחווקרים הישראלים ישחקו תפקיד במסע זה – בעיקר פיתוח טכנולוגיות שעדיין חסרות לנו כדי לשמר נוכחות אנושית בחלל לתקופה ארוכה.”

“הנשיא אובמה איתגר את נאס”א לשגר בני אדם למאדים בשנות השלושים של המאה הנוכחית. זה לא כל כך הרבה זמן, יש בסך הכל 14 שנה עד אז. מי שיטוס למאדים כבר לא יהיו בני הדור שלי או הדור שלכם, אלא של מי שהם היום ילדים מתחת לגיל 15, שיהיו המדענים של מחר ואשר נעביר אליהם את המקל. הנשיא אובמה מכנה אותם “בני דור המאדים”. הם לא ידעו תקופה שבה לא היתה שהות רצופה של בני אדם בחלל – לפחות שני אנשים – מנאס”א ומרוסיה בתחנת החלל המרחפת בגובה של 400 ק”מ מעל פני כדור הארץ. זהו הישג שלא כל כך מכירים בו, כי מאשימים אותנו שנטשנו את טיסות החלל המאוישות לאחר סיום פרויקט מעבורות החלל ב-2011.”

“אנו פותחים ביוזמות חדשות תחת תוכנית המסגרת עליה חתמנו בשולי קונגרס האסטרונאוטיקה העולמי בירושלים באוקטובר 2015.”

“מדינת ישראל מלאה באנשים בעלי אופי יזמי וחדשני. אתם אנשים חדשניים ואתם תמיד עובדים בקצה הטכנולוגיה, וזה דבר שנזדקק לו במסע למאדים.  מנקודת המבט שלנו בנאס”א. בשנים האחרונות אנחנו מעודדים את השותפים הבינלאומיים שלנו לסייע לנו במסע למאדים. כשפגשתי לראשונה את פרופ’ דניאל הרשקוביץ (כיום נשיא אוניברסיטת בר-אילן), כשהיה בתפקידו כשר המדע, כשנכנסתי לתפקיד – לפני שבע שנים אף אחד לא דיבר בנאס”א על מאדים אם דיברו רק אמרו שזה מאוד יקר ומסוכן. היום אנחנו חופשיים לדבר על כך. אכן זה יהיה מאוד יקר ומאוד מסוכן. זה אכן יעלה אבל בהיבט של התשואה על ההשקעה זה יהיה זול.  אכן הסיכון גדול, כל אימת שיוצאים מכדור הארץ אבל כולכם הייתם רוצים לטוס למרות זאת.”

“הוא ציטט את אילן רמון שאמר במהלך מסעו במעבורת החלל קולומביה כי ביומיים הראשונים ניסה לחפש את שכונת מגוריו ואחר כך סקר את סביבתה של ישראל אבל בסופו של דבר הוא הבין שכדור הארץ כולו הוא יחידה אחת.

במהלך המסע הזה, תהיה לי הזדמנות לדון במסע של נאס”א למאדים עם שר המדע, הוטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס, ראשי סוכנות החלל הישראלית (ISA) (היו”ר פרופ’ יצחק בן ישראל והמנכ”ל הטרי אבי בלסברגר א.ב.), ממציאים, סטודנטים ויזמים ישראליים.   אפגוש גם תלמידים מישראל וירדן המשתתפים בפרויקט Global Learning and Observations to Benefit the Environment (GLOBE) science and education initiative, of which NASA is a proud partner שבו נאס”א היא שותפה גאה. אני גם נוסע לאיחוד האמירויות הערביות (UAE) להיפגש עם קולגות בסוכנות החלל של האיחוד. ולסיום אשתתף בכנס של מועצת סוכנות החלל האירופית בפריז. אחד הנושאים המרכזיים בסוכנות נאס”א כיום הוא חקר מאדים .

” קיומם של מסעות מאוישים למאדים מצריכה שיתופי פעולה נרחבים של ממשלות, תעשיות, מכוני מחקר אקדמיים ומדענים, ואני מעוניין לבחון כיצד ישראל תוכל לקדם את מאמצי המחקר הקשורים במאדים. לנאס”א שיתוף פעולה פורה עם ממשלת ישראל וסוכנות החלל הישראלית ואנו מצפים להמשך שיתופי פעולה חדשניים.”

בפנותו לקהל כדי לענות לשאלותיו, אמר בולדן כי אין שאלה מטופשת. כל אחד יכול לשאול כל דבר המעניין אותו ואכן  אחד המשתתפים ניצל זאת ושאל מה בולדן יודע על החייזרים שנאס”א מחזיקה באיזור 51, לאור הודעתה (לדבריו) של הילרי קלינטון כי אם תיבחר תחשוף את החייזרים הנמצאים שם. “אם היא תיבחר אתקשר אליה ואשאל”.

שר המדע, אופיר אקוניס: “זהו עוד ביקור חשוב שיהדק את שיתוף הפעולה בין ישראל וארה”ב.

למחקר הישראלי בתחום החלל  חשיבות עליונה ותרומה אדירה. ישראל מוקירה את זכרו של אילן רמון ז”ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון ואני מאמין בתרומתו של  אסטרונאוט ישראלי – או אסטרונאוטית ישראלית במשימות המאוישות הבאות לחלל.”