סיקור מקיף

ההשקעה העצומה של מאה מיליון דולר בחיפוש אותות מחייזרים טרם הביאה תוצאות

Lצפיות על כמעט 700 כוכבים על ידי טלסקופ גרין באנק (GBT) במערב וירג’יניה לא גילו שום סימנים משכנעים של תרבויות זרות למרות התקציב העצום של ארגון Breakthrough

טלסקופ רדיו. צילום: מתוך PIXABAY.COM
טלסקופ רדיו. צילום: מתוך PIXABAY.COM

תצפיות על כמעט 700 כוכבים על ידי טלסקופ גרין באנק (GBT) במערב וירג’יניה לא גילו שום סימנים משכנעים של תרבויות זרות למרות התקציב העצום של ארגון Breakthrough אשר הוביל תצפיות לחיפוש חייזרים, כך הודיעה הקבוצה ביום חמישי.

חברי הצוות חשפו 11 אירועים משמעותיים ביותר במהלך התצפית ב-GBT, אך ככל הנראה, מקורם של האותות הוא אנושי. “הצלחנו לקבוע כי הם נגרמו ככל הנראה עקב הפרעות בתדר רדיו”, אמר אנדרו סימיון, מנהל המרכז לחקר האינטליגנציה החוץ ארצית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

התוצאות החדשות הן רק ההתחלה של פרויקט Breakthrough Listening, אשר יזם המיליארדר יורי מילנר וקבוצת מדענים, ובהם סטיבן הוקינג לפני כשנתיים. במהלך העשור הבא, הפרויקט השאפתני מבקש להאזין למיליון הכוכבים הקרובים ביותר לשמש, ל-100 הגלקסיות הקרובות ביותר לגלקסיית שביל החלב שלנו, ולמישור הגלקטי – ולחפש אחר אותות אפשריים של חוצנים חכמים.

מדעני Breakthrough Listen החלו עם רשימה ראשונית של 1,709 כוכבים, שצוותם התבונן בהם בשלושה טלסקופים: צלחת הרדיו של GBT בקוטר 130 מטר, טלסקופ הרדיו בקוטר 45 מטרים באוסטרליה והמגלה האוטומטי של כוכבי לכת – טלסקופ אופטי בקוטר 2.4 מטרים במצפה ליק בקליפורניה.

“מדגם זה של כוכבים נועד להקיף את כל סוגי הכוכבים. הוא מייצג כוכבים מכל סוג ספקטרלי,” אמר סימיון. “אנחנו רוצים להסתכל על כמה סוגים שונים של כוכבים ככל האפשר, להשאיר את עצמנו פתוחים לכל אפשרות שהחיים עשויים לצוץ על כוכב לכת המקיף אחד מהכוכבים האלה”.

התוצאות שפורסמו Astrophysical Journal ביום חמישי, מבוססים על נתונים GBT של 692 מתוך 1,709 הכוכבים. החוקרים ביצעו באמצעות הטלסקופ כ-5,000 תצפיות בודדות של 5 דקות, וצברו סך של 400 שעות תצפית, אמר סימיון.

תצפיות אלה מכוונות לתחום תדרים המכונה “חלון המים”, החלק השקט של הרדיו, שמדעני SETI העריכו זמן רב כי הוא יכול לשמש חלון טוב לתקשורת בין כוכבית. חלון המים נמצא בין רצועת הפליטה של מולקולות הידרוקסיל (OH) לבין מימן. תרכובת של שני החומרים הללו יוצרת מים ומכאן שמו של החלון.

“תוצאות אלה מייצגות את המבחן הבסיסי והמקיף ביותר של השערת חלון המים שנערכה אי פעם עבור כוכבים סמוכים”, אמר סימיון. “זה רעיון קלאסי בחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית כבר יותר מארבעים שנה”.

Breakthrough Listen הוא חלק מיוזמתBreakthrough אשר ייסד מילנר בשנת 2015. תכנית מפורסמת נוספת תחת אותה יוזמה היא Breakthrough Starshot שמטרתה לשלוח חלליות זעירות באמצעות מפרשים רגישים לאור, כך שיגיעו ל-20% ממהירות האור ויוכלו לבקר בתוך זמן סביר במערכת השמש הסמוכה – פרוקסימה קנטאורי.

9 תגובות

  1. א.בן נר. מדובר על קליטת שידורים יזומים. המים לא משדרים. התדרים להם מאזינים הם 1.42GHz (תדר התהודה של מולקולת המימן) ו- 1.667GHz(תדר התהודה של מולקולת ההידרוכסיל). מאזינים גם בתדרים הסמוכים ומביאים בחשבון גם את הדופלר. שוב – מים לא משדרים לא בתדרים אלה ולא בתדרים אחרים, לכן גם לא גורמים לרעש. מה שמנסים לקלוט זה שידורים מלאכותיים בתחום התדרים הנ”ל שנקרא “חלון המים”. השם באמת עשוי לבלבל.

  2. לאריה סתר
    לטענתך תחום התדרים המכונה “חלון המים” הנו נקי יחסית מרעשים.
    אבל הרי מכל מקום בחלל בו מצויים מים, בין אם בחלל החיצון ובין אם
    בתחומי אטמוספרות של פלנטות, יפלטו ויקלטו התדרים מתחום “חלון המים”
    שדווקא כן ייצרו רעש ויקשו על זיהוי שידורים “אינטליגנטיים”.
    במיוחד תקפים הדברים לנוכח ההנחה כי חיים נוצרים ומתקיימים בסביבת מים.
    במילים פשוטות;
    אם יקלטו שידורים או קווי בליעה מתחום “חלון המיים”, סביר כי יחשבו כגילוי
    מים ולא כגילוי שידור “אינטליגנטי”.

  3. הבהרה בעניין חלון המים – קטע המאמר המתחיל : “תצפיות אלה מכוונות לתחום תדרים המכונה “חלון המים”,” ומסתיים: “ומכאן שמו של החלון.” אין הכוונה שבודקים קיום מים. אלא שניסיונות הקליטה של שידורים מחוצנים טכנולוגיים, נעשים בתחום תדרים מסויים שהוא יחסית נקי מרעשים ובעל עבירות גבוהה בחלל, לכן הגיוני (גם מצד החוצנים) שישמש לניסיונות תקשורת. (תחום זה נקרא חלון המים כי הוא נמצא בין מימן והידרוקסיל, מבחינת התדרים של קווי הפליטה שלהם).

  4. תיקון לשתי השורות המסיימות בתגובה הקודמת :

    הטענה כאילו גילוי קווי פליטה בתחום תדרי “חלון המיים” מעידה על קיום חיים, נראית לי דרושה הסבר.
    האם גילוי (קרינה המעידה על קיום)מיים מעיד בהכרח על קיום חיים ?

  5. להבנתי קיים בלבול מושגים כלשהו במאמר עצמו.
    מחד, מחפשים חוצנים “חכמים”, דהיינו חיים אינטליגנטיים. סביר להניח כי תביעת האצבע המובהקת של חיים אינטליגנטיים הנה קרינה מקודדת, בדומה לשידורי טלוויזיה, וכל תקשורת א.מ.
    ציטוט : “…הפרויקט השאפתני מבקש להאזין למיליון הכוכבים הקרובים ביותר לשמש, ל-100 הגלקסיות הקרובות ביותר לגלקסיית שביל החלב שלנו, ולמישור הגלקטי – ולחפש אחר אותות אפשריים של חוצנים חכמים”.
    מאידך, מדובר על תצפיות המנסות להתחקות אחר קיום מולקולות מיים באטמוספרות של פלנטות חוץ שמשיות
    ציטוט : “…תצפיות אלה מכוונות לתחום תדרים המכונה “חלון המים”….שמדעני SETI העריכו זמן רב כי הוא יכול לשמש חלון טוב לתקשורת בין כוכבית. חלון המים נמצא בין רצועת הפליטה של מולקולות הידרוקסיל (OH) לבין מימן….”
    הטענה כאילו גילוי קווי פליטה בתחום תדרי “חלון המיים” נראית לי דרושה הסבר.
    האם גילוי (קרינה המעידה על קיום)מיים מעיד בהכרח על קיום חיים ?

  6. בזכות טלסקופי הרדיו האלה גילו את הפולסארים .
    בטלסקופ רדיו כזה סרקו את החלל בחיפוש אחרי שידורים מישויות איטלגנטיות, מדענית אחת … בל משהו.. שמה לשידור רדיו קצבי מנקודה בחלל והם חשבו בהתחלה שזה שידור של חוצנים. ולכן לפולסאר הראשון קראו LGP כלומר Little green people …
    מאוחר יותר הסתבר שבחיפוש אחרי שידורי חוצנים גילו את אחת התגליות הכי מרעישות בתולדות האסטרונומיה .

  7. מצער שכל כך הרבה כסף מבוזבז לריק.
    גם אם נניח שישנם חיים מחוץ לכדור הארץ, לא מובן למה חשוב לחפש אותם. השיקול הוא כזה: אם קיימים חיים כאלה, קיים סיכוי גבוה מאוד לשתי אפשרויות: מדובר בחיים פרימיטיביים מאוד, או שמדובר בחיים (תרבות) ברמת הרבה יותר גבוהה מזו שלנו. הסכוי שמדובר בתרבות בדרגת קדמה פחות או יותר שווה לזו שלנו היא זניחה ביותר. כעת, אם מדובר בחיים פרימיטיביים, הרי שלנו אין עניין מיוחד בה, וחבל על הכסף המושקע באיתורה, בהנחה שהיא בכלל נגישה. ואם מדובר בתרבות גבוהה – סביר להניח שהיא תגלה אותנו קודם שאנו נגלה אותה, ובהנחה שאנו נגישים אליה – לא בטוח שכדאי לנו להיחשף אליה. בכל מקרה ההשקעה הכספית בחיפושים אחריה היא בזבוז גמור של משאבים. לכך יש להוסיף שיקול נוסף – אילו היתה קיימת תרבות גבוהה כאמור, שאנו עקרונית מסוגלים לגלות את סימניה כיום, והיא נמצאת במרחק סביר המאפשר נגישות כלשהי בטווח של עשרות שנות אור, יש להניח שהיא היתה מגלה אותנו כבר לפני עשרות שנים. אין רמז להתרחשות כזו.
    כל זאת אני אומר, כמובן בכפוף לכך שההתכנות למציאת חיים לפי המושגים המוכרים לנו היא כשלעצמה קטנה ביותר, בהתחשב בכך שהיווצרות ספונטנית של תא חי בודד דורשת תנאים מאוד ייחודיים שהצטברותם הינה בסבירות נמוכה ביותר, אפסית מכל בחינה מעשית.
    מסתבר שכל הספקולציות האופטימיות אודות קיומם של חיים בחלל רק מפרנסות בפועל קבוצה של אינטרסנטים – מדענים מסוימים, עיתונאים ומעצבי תרבות שיש להם ענין בטיפוח תפיסה מסוימת, פנטאסטית או מטריאליסטית לחלוטין, של תופעת החיים והמציאות בכלל. אין לכך קשר לאינטרס אמיתי כלשהו של האנושות, הזקוקה לפתרונות בשלל בעיות ודילמות קיומיות אמיתיות, וכמו שכתבתי כבר – חבל על הכסף.

  8. בזמנו הרצתי את התוכנית השיתופית של סטי במחשב האישי אבל שקראתי לעומק באתר שלהם
    הבנתי שהם לא יהיו מסוגלים לקלוט שידור שאינו מכוון ישירות לכדור הארץ אפילו ממרחק של 4.2 שנות אור,
    כיום עד כמה שקראתי ואם אני לא טועה יש את היכולת לקלוט גם תשדורת לא ישירה מה שנקרא ההילה האלקטרומגנטית עד מרחק מסוים משהו בסביבות 100 שנות אור, תשדורת ישירה יכולה לעבור מרחקים הרבה יותר גדולים אבל למה שמשהו ישלח תשדורת ממוקדת נגיד מאיזה 1000 שנות אור לכיוון כדור הארץ?
    זאת תשדורת שיצאה מלפני 1000 שנה ואת התשובה הם יקבלו עוד 1000 שנה בהנחה שאנו רוצים לצעוק שאנחנו כאן שזה לא בטוח דבר חכם לעשות ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.