סיקור מקיף

הגשושית היפנית “אקאטסוקי” נכנסה למסלול סביב נוגה, חמש שנים לאחר ניסיון כושל

לאחר שהשתמשה בארבעה מנועי כִּיוְונוּן משניים כדי להציל את המשימה. סוכנות החלל היפנית מקווה שכעת תוכל לממש את רוב יעדי המשימה המקוריים, למרות שהמסלול המקורי שתוכנן עבורה היה קרוב הרבה יותר מאשר המסלול הנוכחי

הדמייה של הגשושית אקאטסוקי בקרבת נוגה. מקור: JAXA
הדמייה של הגשושית אקאטסוקי בקרבת נוגה. מקור: JAXA

JAXA

 

סוכנות החלל היפנית (JAXA) הודיעה היום כי הגשושית אקאטסוקי (“שחר” ביפנית) הצליחה להיכנס למסלול סביב כוכב הלכת נוגה, 5 שנים לאחר שנכשלה לעשות זאת עקב תקלה שהרסה את המנוע הראשי, ולאחר שהשתמשה בארבעה מנועי כִּיוְונוּן משניים כדי להציל את המשימה. סוכנות החלל היפנית מקווה שכעת תוכל לממש את רוב יעדי המשימה המקוריים, למרות שהמסלול המקורי שתוכנן עבורה היה קרוב הרבה יותר מאשר המסלול הנוכחי.

אקאטסוקי שוגרה ב-20 במאי 2010 ממרכז החלל טנגשימה, וכאשר הגיעה אל כוכב הלכת בדצמבר אותה שנה, היא הציתה את המנוע הראשי שלה על מנת להיכנס למסלול סביב נוגה. אולם תקלה בשסתום בין מיכל הליום למיכל דלק ההידרזין של מערכת ההנעה הביאה לטמפרטורות גבוהות מאד במנוע ולשבירת ה”צוואר” של המנוע הראשי, מה שהוציא אותו מכלל שימוש. עקב התקלה הגשושית לא נכנסה למסלול הרצוי, ובמקום זאת הקיפה את השמש. אולם מהנדסי המשימה לא אמרו נואש, והמתינו 5 שנים עד להזדמנות שנייה שהגיעה השנה.

ב-7 בדצמבר בשעה 8:51 בבוקר (שעון יפן), אקאטסוקי הגיעה מחדש לקרבת נוגה, והפעילה ארבעה מנועים משניים שתוכננו במקור לצורך הכוונת החללית. אמנם הדחף שלהם חלש יותר מהמנוע הראשי שנהרס, אך הם הופעלו למשך זמן רב יחסית, 20 דקות, ובנוסף לכך הגשושית הפחיתה את המסה שלה לאחר שהשליכה 65 ק”ג של מחמצן לא נחוץ (מכיוון שבניגוד למנוע הראשי, מערכת ההנעה המשנית לא משתמשת בו אלא רק בדלק ההידרזין).

לסוכנות החלל היפנית לקחו יומיים כדי לאמוד את מסלולה החדש של אקאטסוקי, והיום הסוכנות הודיעה שהגשושית סובבת כעת את נוגה במסלול שאורך 13 יום ו-14 שעות. המסלול הוא אליפטי ביותר, ונע בין פריאפסיד (הנקודה הקרובה ביותר במסלול) של 400 ק”מ מנוגה ועד לאפואפסיד (הנקודה הרחוקה ביותר) של כ-440 אלף ק”מ מנוגה. זהו מסלול גבוה בהרבה מהמסלול המקורי שתוכנן עבור אקאטסוקי (כ-80,000 ק”מ בנקודת האפואפסיד), אך הסוכנות הודיעה כי היא מצפה שהגשושית תצליח לממש את מירב יעדיה למרות זאת. בנוסף, באפריל 2016 הגשושית תפעיל שוב את מערכת ההנעה המשנית כדי לרדת למסלול נמוך יותר, עם אפואפסיד של כ-310,000 ק”מ.

נוגה כפי שצולמה על ידי אקאטסוקי ב-7 בדצמבר 2015, ממרחק של כ-72,000 ק"מ
נוגה כפי שצולמה על ידי אקאטסוקי ב-7 בדצמבר 2015, ממרחק של כ-72,000 ק”מ

נוגה כפי שצולמה על ידי אקאטסוקי ב-7 בדצמבר 2015, ממרחק של כ-72,000 ק”מ

הגשושית אקאטסוקי, שמשמעותה ביפנית “שחר”, הפכה עם הכניסה למסלול סביב נוגה לגשושית היחידה כיום שחוקרת את כוכב הלכת, לאחר שהגשושית האירופאית ונוס אקספרס סיימה את משימתה סביב נוגה בדצמבר 2014. נאס”א עשויה לשלוח משימה לנוגה במסגרת תוכניות “דיקברי” או “הגבולות החדשים” שלה, אך אם ההצעות למשימה שכזו תתקבלנה במסגרת תחרותית שכוללת הצעות ליעדי מחקר נוספים, הן תשוגרנה רק בתחילת שנות העשרים.

הגשושית מצוידת בחמש מצלמות שתחקורנה את האטמוספירה של נוגה בטווחי תת-אדום ואולטרה-סגול. בין היתר, המשימה נועדה לחקור את התופעה הייחודית שמתקיימת באטמוספירה הצפופה של נוגה, הנעה במהירות גובה בהרבה מאשר תנועת הסיבוב העצמי של נוגה. המשימה תחקור גם תופעות של ברקים, ענני חומצה גופרתית ומים במעלה האסטמוספירה וכן תנסה לאתר פעילות וולקנית על פני הקרקע.

תרשים המסלול של אקאטסוקי סביב נוגה
תרשים המסלול של אקאטסוקי סביב נוגה

 

 

3 תגובות

  1. הכוכב הבא שיווצרו בו חיים ובעוד מליארד שנים יביטו על כדור הארץ האדום משם ולא יבינו איך נהרס
    יהיה שם האומ וידונו על התחממות הכוכב ועל להקים מושבה על כדור הארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.