אוכלוסייה סמויה של חורים שחורים, שנולדו פחות משנייה אחת לאחר המפץ הגדול, תוכל לפתור את תעלומת החומר האפל
מאת חואן גרסיה-בלידו , סבסטיין קלס, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 07.09.2017
- טבעו של החומר האפל – החומר הבלתי נראה ששומר על הגלקסיות בשלמותן באמצעות הכבידה שלו – הוא חידה קוסמית עמוקה.
- חוקרים רבים חושדים שהחומר האפל עשוי מ”ווימפים”: חלקיקים בעלי מסה המנהלים אינטראקציות חלשות, והם מחפשים אחריהם בניסויים. ואולם, עד כה לא נמצאו שום ווימפים כאלה.
- חורים שחורים “בראשיתיים” שייתכן שנוצרו זמן קצר לאחר המפץ הגדול הם מועמד חלופי לחומר האפל. אך גם הם חמקו מזיהוי עד כה.
- ראיות נוספות לקיומם של חורים שחורים בראשיתיים עשויות להופיע בנתונים חדשים שיגיעו מגלאים של גלי כבידה ומצפים אחרים. אם קיומם יאושש, העצמים האלה יוכלו לפתור את תעלומת החומר האפל, ולפצח עוד כמה חידות קוסמיות נוספות
לפני יותר ממיליארד שנה, שני חורים שחורים ביקום המרוחק חגו זה סביב זה במחול קטלני עד שהתמזגו. ההתנגשות הלוליינית הזאת הייתה אלימה כל כך עד שהרעידה את מארג המרחב-זמן, ושלחה הפרעות – גלי כבידה –שהתפשטו החוצה במהירות האור, כאדוות ברחבי הקוסמוס. בספטמבר 2015, לאחר שגמאו יותר ממיליארד שנות אור, שטפו האדוות האלה את כוכב הלכת שלנו, ותועדו כ”ציוץ” בחיישנים של המצפה המתקדם לגלי כבידה באמצעות אינטרפרומטריית לייזר (Advanced LIGO).
זה היה הזיהוי הישיר הראשון של גלי כבידה, והתצפית הזאת איששה את תחזיתו בת מאה השנים של אלברט איינשטיין בדבר קיומם. ואולם, הציוץ הזה הראה שכל אחד מן החורים השחורים שחוללו את ההתמזגות הזאת היו כבדים פי 30 מן השמש. כלומר שהמסות שלהם היו גדולות פי שניים עד שלושה יותר מן המסות של חורים שחורים רגילים שנולדים מהתפוצצויות סופרנובה של כוכבים מסיביים. החורים השחורים האלה היו כבדים כל כך עד שקשה להסביר כיצד בכלל הם נוצרו מכוכבים. יותר מזה, אפילו אם שני חורים שחורים כאלה אכן נוצרו באופן בלתי תלוי ממותם של כוכבים מסיביים מאוד, הם היו צריכים למצוא זה את זה ולהתמזג – אירוע שההסתברות להתרחשותו נמוכה להפליא בגיל הנוכחי של היקום. יהיה זה אך הגיוני אפוא אם נחשוד שהחורים השחורים המסיביים האלה נוצרו בתהליך כלשהו אחר, אקזוטי יותר, שייתכן שאינו קשור לכוכבים כלל וכלל. ייתכן ש-LIGO לא זו בלבד שזיהה גלי כבידה, אלא אף הסיר את הלוט מעל משהו הרבה יותר מדהים: חורים שחורים שקדמו ליצירתם של הכוכבים עצמם.
על אף שֶחורים שְחורים “בראשיתיים” כאלה לא נצפו מעולם עד כה, יש כמה מודלים תיאורטיים שמעלים את האפשרות שהם היו יכולים להיווצר במספרים אסטרונומיים מן הפלזמה החמה והצפופה שמילאה את הקוסמוס פחות משנייה לאחר המפץ הגדול. האוכלוסייה הסמויה הזאת עשויה לפתור כמה תעלומות מדהימות בקוסמולוגיה המודרנית. בפרט, חורים שחורים בראשיתיים יוכלו להיות אחד המרכיבים, אם לא המרכיב היחיד, של החומר האפל – 85 האחוזים הבלתי נראים של החומר ביקום שמתפקדים כדבק כבידתי השומר על גלקסיות ועל צבירי גלקסיות בשלמותם. מחקרים נוספים באמצעות LIGO ומתקנים אחרים יעמידו בקרוב את הרעיונות האלה למבחן, ואולי יחוללו מהפכה חדשה בהבנתנו את הקוסמוס.
נפילתם של המאצ’ואים, עלייתם של הווימפים
חורים שחורים היו אמורים להיראות כמו המועמדים המושלמים בעבור החומר האפל, מכיוון שהם אינם פולטים אור כלל. ואכן, לצד גופים אפלים אחרים כמו כוכבי לכת וננסים חומים, הם הוצעו כבר לפני זמן רב כפתרון לבעיית החומר האפל: מאצ’ואים, ראשי תיבות באנגלית של “גופי הילה קומפקטיים ומסיביים” (Massive Compact Halo Objects). אם יימצאו גופים כאלה גם בהילות הכדוריות המקיפות כל גלקסיה וגם סמוך למרכז הזוהר של כל גלקסיה, המשיכה הכבידתית שלהם תוכל לספק הסבר לתנועות הבלתי מתקבלות על הדעת של הכוכבים והגז שהאסטרונומים רואים בתצפיות על שולי הגלקסיות. אם נתנסח בפשטות, נראה שהגלקסיות מסתחררות סביב עצמן במהירות גבוהה מכדי שהמסה הנראית של הכוכבים הנצפים תוכל לשמור עליהן בשלמותן. החומר האפל מספק את תוספת המשיכה שתמנע מן הגלקסיות המסתחררות להשליך את הכוכבים שלהן כלפי חוץ.
אם מאצ’ואים מרכיבים את מרבית החומר האפל של הגלקסיה, אז הם חייבים לספק הסבר גם לתצפיות אחרות. יהיה מה שיהיה החומר האפל, הוא מעצב את המבנים הגדולים ביותר של היקום, קובע את מקורם ואת גדילתם של גלקסיות ושל צבירים וצבירי-על של גלקסיות. הגופים האלה מתרקמים על ידי הקריסה הכבידתית של מצבורי גז בתוך הילות החומר האפל. הקוסמולוגים מיפו במדויק את ההתפלגות המרחבית של המצבורים האלה באמצעות סקרי רוחב ועומק של גלקסיות ובדקו את המתאם שלהם עם תנודות טמפרטורה זעירות המופיעות בקרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו (CMB), הזוהר השיורי שלאחר המפץ הגדול, הממלא את כל השמים. המסה המפוזרת של החומר האפל בגלקסיות גדולות ובצבירים גדולים גם מעקמת את המרחב ומעוותת את האור המגיע מעצמים רחוקים מאוד ברקע – תופעה הידועה בשם עידוש כבידתי.
ואולם, השערת המאצ’ואים ירדה מגדולתה לפני עשר שנים, כשהתברר שמאצ’ואים לא הופיעו בחיפושים עקיפים ובלתי מגובשים שנערכו כדי למצאם. בייחוד יש לציין את החיפוש שערכו אסטרונומים באמצעות מיקרו-עידוש – סוג של עידוש כבידתי שבו חור שחור, ננס חום או אפילו כוכב לכת חולף על פניו של כוכב המצוי ברקע ומגביר לפרק זמן כלשהו את אורו של הכוכב. כמה וכמה סקרי מיקרו-עידוש שנמשכו כמה שנים וסקרו מיליוני כוכבים בענן מגלן הגדול ובענן מגלן הקטן, גלקסיות הלוויין העיקריות של שביל החלב, לא מצאו שום ראיה שמאצ’ואים מרכיבים את כל ההילה הגלקטית שלנו. התוצאות האלה היו חד משמעיות דיין כדי לפסול את האפשרות שמאצ’ואים שגודלם עד 10 מסות שמש בערך הם המרכיב העיקרי של החומר האפל. בזמן שנערכו הסקרים האלה, התיאורטיקנים בנו מערך טיעונים בעבור השערה חלופית – ווימפים (WIMP – מילולית: “חלשלוש”), ראשי תיבות באנגלית של חלקיקים בעלי מסה המנהלים אינטראקציות חלשות (Weakly Interacting Massive Particles).
קיומם של הווימפים נחזה על ידי הרחבות מסוימות של המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אבל הם נשארים חמקמקים, לפחות כמו המאצ’ואים. נכון להיום, לא נמצאה שום ראיה לקיומם על אף עשרות שנים של חיפושים בעזרת מאיצי חלקיקים, גלאים תת-קרקעיים וטלסקופי חלל. לנוכח התוצאות המאופסות ההולכות ונערמות בחיפוש אחר ווימפים, התחילו כמה חוקרים לשקול מחדש את השערת המאצ’ואים, כשהם מתמקדים במיוחד בחורים שחורים בראשיתיים. ואולם, איזה תהליך היה יכול לזרוע את העצמים המוזרים האלה בכל רחבי היקום הנראה, וכיצד הם הצליחו לחמוק מזיהוי כל כך הרבה זמן?
חורים שחורים מהמפץ הגדול
הפיזיקאים ברנרד קאר וסטיבן הוקינג הציעו את הרעיון של חורים שחורים בראשיתיים בשנות ה-70 של המאה ה-20. הם התבוננו באפשרות של חורים שחורים שהמסות שלהם קטנות ממסה של הר. חורים שחורים זעירים כאלה היו כבר מתאדים ונעלמים במסגרת הזמן של גיל היקום שלנו, כמעט 14 מיליארד שנה, באמצעות תהליך ששורשו במכניקת הקוונטים – תהליך שגילה הוקינג ומשום כך זכה לשם “קרינת הוקינג“. אבל הם גם חקרו את האפשרות שלפיה חורים שחורים מסיביים יותר, שאינם מתאדים, מרכיבים את החומר החסר בצבירי הגלקסיות.
האפשרות שחורים שחורים בראשיתיים מסיביים עשויים להרכיב את מרבית החומר האפל או אפילו את כולו, נחקרה יותר לעומק בשנות ה-90, בהתבסס על רעיון המכונה אינפלציה קוסמית, רעיון שהועלה לראשונה בידי הפיזיקאי אלן גות’ בתחילת שנות ה-80. האינפלציה היא שלב משוער של התפשטות כבירה שהתחוללה מיד לאחר המפץ הגדול. בתוך 10-35 שניות, שתי נקודות שהמרחק ביניהן היה פחות מרדיוס של אטום הופרדו זו מזו עד למרחק של ארבע שנות אור, כמו המרחק המפריד בין הכוכבים הקרובים ביותר. יותר מזה, במהלך האינפלציה, תנודות קוונטיות זעירות מוגדלות לקני מידה מקרוסקופיים על ידי ההתפשטות המהירה, וזורעות ביקום ההולך וגדל אזורים בעלי צפיפות-חסר וצפיפות-יתר של חומר ואנרגיה, שמהם התהוו בסופו של דבר כל המבנים הקוסמיים. מוזר ככל שזה נשמע, תיאוריית האינפלציה זכתה לתמיכה ניכרת על ידי תצפיות של תנודות כאלה בצפיפות של קרינת הרקע הקוסמית.
ב-1996, אחד מאיתנו (גרסיה-בלידו), בשיתוף עם אנדריי לינדה מאוניברסיטת סטנפורד ודייוויד וונדז מאוניברסיטת פורטסמות’ באנגליה, גילו דרך שבה האינפלציה תוכל ליצור קפיצות חדות בספקטרום של תנודות הצפיפות ביקום המוקדם [ראו תיבה]. במילים אחרות, הראינו כיצד תנודות קוונטיות שהוגדלו במידה עצומה על ידי האינפלציה יוכלו ליצור באופן טבעי אזורים צפופים במיוחד שיקרסו וייצרו אוכלוסייה של חורים שחורים פחות משנייה לאחר תום האינפלציה. חורים שחורים כאלה יתנהגו אפוא כמו חומר אפל ויהיו המרכיב העיקרי בתכולת החומר של היקום של ימינו. המודל הזה יצר אוכלוסייה של חורים שחורים בעלי אותה מסה, שנקבעה על ידי כמות האנרגיה שבתוך האזור שקרס. בשלב הזה, קבוצות רבות אחרות החלו לחקור את הרעיונות האלה במסגרת מודלים שונים של אינפלציה.
ב- 2015, הצענו שנינו (קלס וגרסיה בלידו) תרחיש, דומה לתרחיש מ-1996, שבו תהיה לתנודות הבראשיתיות האלו קפיצה רחבה בצפיפויות האנרגיה שלהן ובגודלן המרחבי, קפיצה שתביא ליצירתם של חורים שחורים בעלי טווח רחב של מסות. אחת ההשלכות החשובות של התרחיש הזה היא העובדה שתנודות צפיפות גדולות קורסות כשהן קרובות זו לזו מבחינה מרחבית, ויוצרות צבירי חורים שחורים בעלי מסות שונות – החל ממאית של מסת השמש שלנו ועד מסה גדולה פי 10,000 ממנה. בתוך חצי מיליון שנה מן המפץ הגדול, יוכל כל צביר גדל ומתפתח להכיל מיליוני חורים שחורים בראשיתיים בנפח שקוטרו אינו עולה על כמה מאות שנות אור.
צבירים כאלה של חורים שחורים בראשיתיים יוכלו להיות צפופים דיים כדי להסביר את התמזגויות החורים השחורים המסתוריים של LIGO, כי בלי הצבירים האלה, לא היינו מצפים שהתמזגויות כאלה יתחוללו דרך שגרה. מפעם לפעם, המסלולים של שני חורים שחורים בראשיתיים שבתוך צביר יכולים להצטלב, כך ששני העצמים ייקשרו זה לזה בכוח הכבידה. לאחר מכן הם יתקרבו זה לזה בתנועה לוליינית במשך זמן שיכול להגיע למיליוני שנים, כשהם מקרינים גלי כבידה, עד שיתמזגו. בינואר 2015 חזינו בפועל ש-LIGO יגלה גלי כבידה מהתמזגויות מסיביות כאלה – גלים הזהים לאלו ש-LIGO אכן זיהה מאוחר יותר באותה שנה. ההערכה שלנו באשר לקצב אירועי ההתמזגות בתוך צבירי חורים שחורים בראשיתיים מתאימה במדויק לגבולות שהציב LIGO. אם LIGO ומתקנים דומים אחרים יגלו עוד הרבה התמזגויות בשנים הקרובות, ייתכן שיהיה אפשר לקבוע את טווח המסות ואת קצב הסחרור של כל החורים השחורים שטרם התמזגו. ניתוח סטטיסטי של התמזגויות חורים שחורים יספק מידע חיוני לבדיקה אם אכן מקורם בראשיתי.
אחד המאפיינים המשמעותיים של התרחיש הזה הוא השחרור מן האילוצים שהוטלו לפני כן על המאצ’ואים על ידי ניסויי המיקרו-עידוש הכבידתי – אילוצים שביטלו את האפשרות של חורים שחורים שגודלם עד 10 מסות שמש בתור המרכיב העיקרי של חומר אפל. אם חורים שחורים בראשיתיים קיימים ואכן יש להם טווח רחב של מסות, רק אחוז קטן מהם יהיה גלוי לעיני ניסויי המיקרו-עידוש האלה, ורובם המוחלט יישארו בלתי נראים. ואם חורים שחורים בראשיתיים מקובצים בצבירים, משמעות הארגון הזה היא הסתברות של פחות מאחד ל-1,000 שצביר יעמוד במקרה לאורך קו הראייה של הכוכבים בגלקסיות הלוויין הסמוכות, המנוטרות בחיפוש אחר אירועי מיקרו-עידוש.
כדי להימנע מן התופעה הזאת, אפשר לחפש אירועי מיקרו-עידוש במקומות אחרים בשמים, לחפש אור מוגבר שמגיע מכוכבים בגלקסיה השכנה לשביל החלב, אנדרומדה, או אפילו מקווזארים בגלקסיות רחוקות מאוד. באופן הזה יהיה אפשר לבדוק נפח הרבה יותר גדול של הילות גלקטיות ולחפש בהן סימנים למאצ’ואים – כלומר, לחורים שחורים בראשיתיים. תצפיות שנערכו לאחרונה מעלות את האפשרות שגם אם אמנם מאצ’ואים שמסתם היא עד 10 מסות שמש אינם מרכיבים את כל ההילה של גלקסיה ממוצעת, עדיין מאצ’ואים שמסתם נעה בין עשירית מסת שמש לבין מסות שמש ספורות יוכלו בקלות להסביר כ-20% מן המסה בהילה גלקטית אופיינית. הערך הזה עולה בקנה אחד עם תרחיש החורים השחורים הבראשיתיים בעלי קשת המסות הרחבה שלנו.
במילים פשוטות, עדיין אי אפשר לבטל את האפשרות שחומר אפל עשוי רובו מחורים שחורים בראשיתיים. והאמת היא שהתרחיש המוצע הזה יוכל לפענח עוד כמה תעלומות קוסמיות אחרות הקשורות לחומר אפל ולהיווצרות גלקסיות.
בעיות רבות, פתרון אחד
צבירים של חורים שחורים בראשיתיים יוכלו לזרות אור על הבעיה המכונה “בעיית הלוויין החסר” – היעדרן לכאורה של גלקסיות לוויין “ננסיות” שהיו אמורות להיווצר סביב גלקסיות מסיביות כמו שביל החלב שלנו. הדמיות עדכניות שיצרו מודלים של ההתפלגות הקוסמית של חומר אפל מצליחות לשחזר במדויק את המבנה הנצפה של היקום בקנה מידה גדול, שבו הילות של חומר אפל מושכות צבירי גלקסיות ויוצרות מהם סיבים ויריעות ענק המקיפים חללים עצומים של צפיפות נמוכה יותר. ואולם, בקני מידה קטנים יותר ההדמיות האלה חוזות את קיומן של כמה וכמה תת-הילות של חומר אפל החגות סביב גלקסיות מסיביות. בתוך כל אחת מהתת-הילות האלה אמורה להיות גלקסיה ננסית, ומאות מהן אמורות להקיף את שביל החלב שלנו. אבל מספר הגלקסיות הננסיות שמצאו האסטרונומים הוא קטן בהרבה מן הצפוי.
יש הסברים אפשריים רבים לבעיית הלוויין החסר – בעיקר הרעיון שההדמיות אינן מצליחות לתאר באופן מלא את ההשפעה של חומר רגיל (מימן והליום בכוכבים) על ההיווצרות ועל ההתנהגות של הגלקסיות הננסיות שאמורות להתקיים על פי התחזיות. התרחיש שלנו מעלה את האפשרות שאם חורים שחורים בראשיתיים צבורים מרכיבים את מרבית החומר האפל, הם יהיו המרכיב העיקרי בתת-הילות המקיפות את שביל החלב שלנו, כשהם בולעים חלק מן החומר הרגיל ומורידים את קצב היווצרות הכוכבים בתת-הילות. יותר מזה, אפילו אם התת-הילות האלה היו מייצרות כוכבים במרץ, הכוכבים האלה היו עלולים בקלות להיפלט מתוכן בגלל מפגשים קרובים עם חורים שחורים בראשיתיים מסיביים. שתי התופעות האלה יקטינו במידה ניכרת את הבהירות של הלוויינים, ויהפכו אותם לקשים מאוד לגילוי ללא מצלמות שדה רחב בעלות רגישות-על. למרבה השמחה, יש היום מצלמות כאלה, ואסטרונומים כבר השתמשו בהן כדי לגלות עשרות גלקסיות ננסיות אולטרה-עמומות שמקיפות את שביל החלב. נראה שכמות החומר האפל שהעצמים האלה מכילים גדולה עד פי כמה מאות מכמותו בכוכבים הזוהרים שמצויים בהם, והמודל שלנו חוזה שיש עוד אלפים כמותם החגים סביב הגלקסיה שלנו.
ההדמיות חוזות גם אוכלוסייה של גלקסיות בגודל בינוני, יותר מגלקסיות ננסיות ופחות מגלקסיות מסיביות. עצמים כאלה אמורים להיות גדולים מכדי להיעלם, מכיוון שהם יהיו גדולים דיים כדי ליצור בקלות כוכבים, ואמורים גם להיראות בקלות. ועם זאת, הם לא הופיעו בחיפושים שערכו האסטרונומים בקרבת שביל החלב. לבעיית ה”גדולים מכדי להיעלם” הזאת יש פתרון דומה לבעיית הלוויין החסר: חורים שחורים בראשיתיים מסיביים בליבתן של הגלקסיות הבינוניות עשויים לגרום לכוכבים ולגז היוצר כוכבים להיפלט מן העצמים האלה, ולהפוך אותם לבלתי נראים בפועל ברוב הסקרים.
חורים שחורים בראשיתיים יוכלו ליישב גם את שאלת מקורם של חורים שחורים סופר-מסיביים (Supermassive Black Holes, SMBH). משקלן של המפלצות האלה נע בין מיליוני למיליארדי מסות שמש ומוצאים אותם בתצפיות במרכזם של קווזארים ושל גלקסיות מסיביות בשלבים מוקדמים מאוד של תולדות היקום. ואולם, אם ה-SMBH-ים האלה נוצרו וגדלו מתוך הקריסה הכבידתית של הכוכבים הראשונים ביקום, הם לא היו אמורים לצבור מסות עצומות כאלה בתוך זמן קצר כל כך באופן יחסי – פחות ממיליארד שנה לאחר המפץ הגדול.
בתרחיש שלנו, על אף שלמרבית החורים השחורים הבראשיתיים יש רק כמה עשרות מסות שמש, אחוז קטן מאוד מהם יהיו כבדים הרבה יותר, בטווח של מאות ועד עשרות אלפי מסות שמש. עצמים מפלצתיים אלו, שנולדו פחות משנייה לאחר המפץ הגדול, יוכלו אפוא לתפקד כזרעי ענק שמהם צמחו הגלקסיות והקווזארים הראשונים, עצמים שמפתחים במהירות SMBH-ים במרכזיהם. זרעים כאלה יוכלו להסביר גם את קיומם של חורים שחורים בעלי מסה בינונית, בעלי אלף עד מיליון מסות שמש, שנצפו חגים סביב SMBH-ים ובמרכזים של צבירים כדוריים של כוכבים. בקיצור, חורים שחורים בראשיתיים עשויים להיות החוליה החסרה שבין חורים שחורים רגילים בעלי מסה כוכבית לבין SMBH-ים. הטיעונים התצפיתיים לטובת התרחיש הזה מצטברים במהירות: לאחרונה זוהו ביקום המוקדם מקורות בלתי צפויים של שפע קרני רנטגן, וההסבר הפשוט ביותר לקיומם הוא מספרים גדולים של חורים שחורים בראשיתיים שמפיקים קרני רנטגן בשעה שהם זוללים גז, פחות ממיליארד שנה לאחר המפץ הגדול.
לראות באפלה
על אף שחורים שחורים בראשיתיים מסיביים יכולים לפתור הן את תעלומת החומר האפל, והן בעיות עקשניות רבות אחרות בקוסמולוגיה, עדיין אין זה סוף המשחק. מודלים והסברים אחרים אפשריים גם כן, ותצפיות עתידיות אמורות לאפשר לנו לבחור בין החלופות. אכן, בשנים הקרובות יוכלו כמה תצפיות לבחון את תרחיש החורים השחורים הבראשיתיים [ראו בטוב לדעת]. תצפיות אלו כוללות את הזיהוי של גלקסיות ננסיות אולטרה-עמומות, את ההשפעה של חורים שחורים בראשיתיים מסיביים על המיקומים של כוכבים בשביל החלב, את מיפוי המימן הניטרלי במהלך העידן הראשון של יצירת הכוכבים ואת המחקר של העיוותים בקרינת הרקע הקוסמית.
לבד מניסויים אלו, כעת יש בידינו גם כלי חדש לגמרי לחשיפת מסתרי היקום – הגלאי Advanced LIGO וגלאים אחרים של גלי כבידה. אם אכן LIGO זיהה התמזגות של שני חברים באוכלוסייה סמויה של חורים שחורים בראשיתיים מסיביים, אז עלינו לצפות שיתגלו עוד התמזגויות רבות כאלה בשנים הקרובות. ביוני 2016 הציגו המדענים של Advanced LIGO לפני הקהילה זיהוי שני של גלי כבידה, שנפלטו במהלך ההתמזגות של שני חורים שחורים, בעלי 14 ושמונה מסות שמש, בהתאמה, וכמו כן גם רמז מהוסס להתמזגות נוספת של חורים שחורים בעלי 23 ו-13 מסות שמש. כשהיינו בשלבי סיום כתיבת המאמר הזה, הם טענו שזיהו עוד שישה אירועי התמזגות. הזיהויים האלה מעלים את האפשרות שחורים שחורים בינאריים הם הרבה יותר נפוצים מן הצפוי ושהתפלגות המסות שלהם הרבה יותר רחבה, דברים העולים בקנה אחד עם התרחיש שלנו באשר לחורים שחורים בראשיתיים מסיביים.
השילוב בין הניסויים והתצפיות האלה יוכל לאשש את קיומם של חורים שחורים בראשיתיים ואת הקשר האפשרי שלהם לחומר החסר ביקום. עד מהרה כבר לא נהיה באפלה בנושא החומר האפל.
טוב לדעת – האם החומר האפל עשוי מחורים שחורים בראשיתיים?
התצפיות האלו יכריעו:
1. זיהוי עוד גלי כבידה
גלאי גלי כבידה כמו מצפה גלי הכבידה המתקדם באמצעות אינטרפרומטריית לייזר (Advanced LIGO) בארה”ב וה-Advanced Virgo באיטליה אמורים לזהות עוד התמזגויות של חורים שחורים. זיהוי של מספר רב יותר מן הצפוי של התמזגויות חורים שחורים יהיה רמז שיורה על מקור בראשיתי, אבל זיהוי זה לעצמו לא יוכל להוכיח שחורים שחורים בראשיתיים מרכיבים את החומר האפל. הוכחה לכך תצטרך להגיע בעזרת אישוש על ידי תצפיות אחרות. בסופו של דבר, זיהוי של חור שחור שהמסה שלו קטנה יותר ממה שמכונה “גבול צ’נדרסקאר” (1.45 מסות שמש), שממנו ומטה כוכבים אינם יכולים להפוך לחור שחור, יהיה אות חד משמעי לכך שמדובר במקור בראשיתי. למרבה השמחה, LIGO עשוי להגיע בקרוב מאוד לרגישות שתאפשר לו לזהות חור שחור כזה, אם המסה של בן הזוג שלו גדולה יותר (יותר מ-10 מסות שמש). לבסוף, בקני מידה קוסמולוגי, שפע של חורים שחורים כפולים ייצור רקע של גלי כבידה מפוזרים, שיהיה אפשר לזהות על ידי אנטנת החלל באמצעות אינטרפרומטריית לייזר (LISA) שתוצב בחלל ובעזרת מערכי תזמון פולסארים שיוצבו על הקרקע.
2. גילוי של עוד גלקסיות ננסיות אולטרה-עמומות
ב-2015, גילו אסטרונומים בעזרת נתונים של שיתוף הפעולה “סקר האנרגיה האפלה” (Dark Energy Survey) עשרות גלקסיות ננסיות אולטרה-עמומות בהילה הגלקטית, ממצא שמעלה את האפשרות שאולי מאות מאותן גלקסיות ננסיות שמורכבות בעיקר מחומר אפל חגות סביב שביל החלב. אם חומר אפל עשוי מחורים שחורים בראשיתיים, אז מרביתם אמורים להימצא בתוך גלקסיות ננסיות כאלה, שמספר רב מהן יהיה אפשר לזהות על ידי מתקנים עתידיים שיוצבו בחלל, כמו המשימה אוקלידס (Euclid) של סוכנות החלל האירופית וטלסקופ סקר השדה הרחב באינפרה אדום (Wide-Field Infrared Survey Telescope, WFIRST) של נאס”א.
3. מדידת שינויים במיקומם של כוכבים
המשימה גאיה (Gaia) של סוכנות החלל האירופית, שמצויה עכשיו בעיצומה, מודדת את המיקומים ואת המהירויות של כמיליארד כוכבים בשביל החלב בדיוק חסר תקדים. המדידות האלה עשויות לחשוף את נוכחותם של חורים שחורים מסיביים מבודדים רבים, דרך השינויים הקלים שהעצמים האלה יוצרים בתנועות של כוכבים שכנים.
4. מיפוי המימן הקוסמי הניטרלי
לפני היווצרות הכוכבים הראשונים ובמהלכה, היקום היה מורכב בעיקר ממימן ניטרלי, הפולט קרינה אופיינית בגלי רדיו שאורך הגל שלהם הוא 21 סנטימטרים. כבר ב-2020, מערך הקילומטר הרבוע (Square Kilometer Array, SKA), שמתוכנן להיות טלסקופ הרדיו הגדול ביותר שנבנה מעולם, יתחיל לסרוק את כל השמים ולערוך מיפוי של האות הזה, בעל 21 הסנטימטרים. הצטברות החומר על ידי חורים שחורים בראשיתיים יוצרת קרינת רנטגן חזקה, שמייננת את המימן הניטרלי שסביבה ומותירה חותמת על מפת 21 הסנטימטרים הזאת, המתפרשת על פני כל השמים. SKA יוכל אפוא לזהות את נוכחותם של חורים שחורים בראשיתיים, אם הם אכן מסבירים את החומר האפל.
5. חיפוש עיוותים בקרינת הרקע הקוסמית במיקרו גלים
קרני רנטגן מחורים שחורים בראשיתיים הזוללים גז ואבק ביקום המוקדם אמורות גם הן להשרות עיוותים בספקטרום של קרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו. החשיבות של התופעה הזאת עדיין שנויה במחלוקת, בייחוד במודלים שבהם חורים שחורים בראשיתיים מקובצים בצבירים צפופים. ועם זאת, נאס”א הציעה רעיון הקרוי משימת סייר האינפלציה הבראשיתית (Primordial Inflation Explorer, PIXIE), כדי למדוד במדויק עיוותים כאלה, שאמורים להטיל אילוצים חזקים על מודלים של חומר אפל העשוי מחורים שחורים בראשיתיים.
69 תגובות
הבנתי. נשאיר את זה לעת עתה ב”צריך עיון”.
רפאל
אתה צודק, וזה באמת קירוב שיטחי. אבל זה מתאר את העקרון.
יש מושג פיסיקלי שניקרא proper time, שזה הזמן שמודד כל חלקיק. כלומר, זה הזמן שכל חלקיק יראה על שעון היד שלו. שעון היד הזה התחיל לעבוד לפני 13.8 מיליארד שנה.
גם זה מאד שיטחי כמובן. אני לא חושב שיש חלקיקים היום שקייימים כל כך הרבה זמן.
אני בטוח שאלבנצו יסביר הרבה יותר טוב, אבל אין פה משהו לא הגיוני.
ניסים
זו שיטת שטחית מדי שלא לוקחת בחשבון את העיוותים שנוצרים מפאת הכבידה שהיתה לה השפעה גדולה מאד בתחילת היקום וכן לא את המהירות בה נעים הגופים ביקום. לא סתם שאלתי לפי איזה שעון מודדים כי תורת היחסות הכללית גילתה לנו שלמעשה לכל חלקיק ביקום יש שעון פרטי משלו.
רפאל
בצורה גסה, קל להאריך את גיל היקום. אנחנו רואים שגופים רחוקים מתרחקים איתנו, במהירות שתלויה ביחס ישר למרחק מאיתנו. לכן, אם תחלק את המרחק לאוביקט מסויים כלשהו במהירות שלו, תקבל זמן קבוע. הזמן הקבוע הזה הוא גיל היקום.
לגבי השאלה הראשונה – כל הזמנים האלה ובכלל כל מה שקרה, זה תיאוריה. התיאוריה מתבססת על הרבה תצפיות, כגון קרינת הרקע הקוסמית. במאיצי חלקיקים כמו ה-LHC אנחנו לומדים איך מתנהגים חלקיקים בתנאים קיצוניים, שדומים לאלה בזמן המפץ הגדול.
אחת ההנחות היא שכל הנקודות ביקום שקולות. כלומר – יצורים נבונים על פלנטה במרחק 40 מיליארד שנות אור יראו את מה שאנחנו רואים.
אני שואל שאלה ששאלתי כבר בעבר אך לא קיבלתי תשובה מספקת מבחינתי.
איך אפשר למדוד את הזמן בתחילת היקום ועוד לדייק עד כדי 10 בחזקת מינוס 36 של השניה כאשר העיקום זמן מרחב היה כל כך קיצוני?
גם היום לא ברור איך אפשר לומר שהמפץ הגדול קרה לפני 13.8 מיליארד שנים? לפני איזה שעון נמדד הזמן הזה? האם גם בגלקסיות אחרות המתרחקות מהגלקסיה שלנו במהירות גבוהה ממהירות האור גם ימדדו את אותו הזמן?
אלבנטזו,
אפרופו חורים שחורים, כאשר שני חורים שחורים מתנגשים, מה בעצם מתנגש?
לאלבנזו
או קיי. מכבד את דעתך.
שבת שלום
יהודה
בהחלט לא. אני לא חושב שיש בעיה עם קיום החומר האפל. אני חושב שיש אתגר. שהעבודה עדיין לא הושלמה ושרמת האמינות עדיין לא עומדת באותו סטנדרט כמו קיום האלקטרון או הפרוטון, אבל כל תיאוריה מדעית – כל אחת ואחת שנהגתה אי פעם – עברה תהליך מהגייתה ועד קבלתה. תיאורית החומר האפל עדיין בתהליך אך היא בינתיים עומדת בהצלחה בסטנדרטים מדעיים ונראה (אם כי אנו עדיין לא יודעים בוודאות) שהיא תעבור אותו בהצלחה.
גם את בוזון היגס לקח 40 שנה למצוא. האם בינתיים הייתה “בעיה” במודל הסטנדרטי של החלקיקים? לא, פשוט העבודה עוד לא הושלמה. רק לאחרונה הצלחנו למדוד גלי כבידה, יותר ממאה אחרי שקיומם נחזה. האם במשך מאה השנים האלה תורת היחסות הייתה “בעייתית”? לא. בעיה בתיאוריה היא סתירה פנימית, סתירה לנתונים נצפים, או פשוט חוסר עדויות לנכונותה. התיאוריה של חומר אפל אינה כוללת סתירות פנימיות, אינה סותרת נתונים נצפים (בדיוק להיפך, היא היחידה שמתאימה לכלל הנתונים) ויש כמות יפה של עדויות לנכונותה. אוסף העדויות עדיין לא כזה שפוסל את האפשרות של הסבר אלטרנטיבי, אבל הוא מרשים וגדל מדי יום. החיפוש אחרי חלקיקי החומר האפל לא נמשך זמן כל כך ארוך (חשוב לזכור שלא מיום הגיית הרעיון החלו לחפש אותו, וגם הטכנולוגיה המתאימה לא הופיעה פתאום במקביל לרעיון), ואם היינו מיישמים את העקרון של “לוקח הרבה זמן אז אין טעם, זה בטח שגוי” אז חצי מההישגים של הפיזיקה המודרנית היו הולכים לפח.
אלבנזו
האם אפשר ולהסיק את המסקנה ששנינו חושבים שיש בעיה עם קיום החומר האפל רק שמכאן אתה מסיק שהוא בכל זאת קיים כי יש לו סיבות רבות להיות נכון, ואני מסיק שהוא כניראה לא קיים? האם לזה תסכים? כי אם לא אז אני לא יודע מה להסיק.
יום טוב אלבנזו
יהודה
ניסים, אלבנזו
יהודה הגיע לפני 18 שנים לכדור הארץ.. הוא הגיע מיקום מקביל. שם החוקים שונים. הוא עדיין לא התרגל לכך שהוא על כדור הארץ. אז תסלחו לו..
יהודה,
כבר עשרות רבות של פעמים דיברנו על כך שאני לא מנסה לשכנע אף אחד בקיומו של חומר אפל. אני לא תומך עיוור של התיאוריה ולא “נותן בטחון רב” לקיומם כפי שאתה טוען. אתה אומר שאני כמעט לא מטיל ספק, למרות שהבהרתי פעמים רבות בעבר שאני בהחלט מטיל ספק. אפילו פה, לפני כמה תגובות בודדות, הסברתי לרפאל על כך שחלקיקי חומר אפל לא התגלו מיקרוסקופית ולכן קיומם הוא בשום אופן לא עובדה מוגמרת. האם אתה בכלל קורא מה שאני כותב? נראה שלא.
אמרתי לך פעמים רבות שיש לי קולגות שגם הם מנסים למצוא תיאוריות אלטרנטיביות לכבידה אשר במסגרתן אין חומר אפל,ושאני מכבד לחלוטין את המחקר והמאמצים שלהם. מה שאני מנסה להסביר לך כבר שנים זה שיש דרך נכונה לעשות זאת (להסתכל על כל הנתונים ולחפש תיאוריה אלטרנטיבית שמתאימה להם) ושיש דרך שגויה לעשות זאת (להתעלם מכל מה שלא מתאים לך, להאשים אנשים בפברוק נתונים, להתבסס על חומרים שלא משקפים את המציאות הפיזיקלית אלא מיועדים לתלמידי תיכון, לקיים סטנדרטים כפולים ולסרב לקרוא ראיות או עדויות כי הם מעל הרמה שלך).
יהודה
לא מצאנו עד היום את התהליך הכימי שמסביר איך התחילו החיים. עשרות שנים מחפשים…… אז אולי החלקיקים שלך הם ההסבר?
מה עם איזה תשובה למה ששאלתי אותך?
אלבנזו
אותי מפתיע הביטחון הרב שאתה נותן לקיומם של החומר והאנרגיה האפלים, ולא מטיל בהם ספק (כמעט), על אף עשרות שנים שבהם לא מתגלה המיבנה החלקיקי שלהם. אבל אולי אתה צודק ואני סתם מתעקש.
יום טוב אלבנזו ותודה על סבלנותך.
יהודה.
ניסים
חוקי הטבע הומצאו וניבדקו כידוע לך רק במערכת השמש שלנו ע”י הומו ספיאנס הנימצאים בה. מותר להשתמש בהם גם במקומות בהם הם לא ניבדקו אבל בזהירות ובספק רב . ברגע שיש אי התאמה בין הנוסחה ובין המדידות שאנו מבצעים בשטח, זה מגוחך שנשנה את המדידות ע”י כל מיניי תוספות מוזרות כגון חומר אפל ואנרגיה אפלה. אתה צריך להבין שאף על פי שהנוסחאות אותן יצרנו ניראות מאוד יציבות ומוחלטות, יש למעשה עוד אינסוף נוסחאות שיתנו את אותה תוצאה נימדדת במסגרת אי וודאות שקיימת תמיד במדידות. מתוך כל אינסוף התוצאות אנו בוחרים מתוך נוחיות את הפשוטה ביותר כדי להתנהל איתה (על פי התער של אוקהם), אבל לחלוטין היא לא חייבת להיות הנכונה ויתכן שאם נימדוד למרחקים גדולים יותר אנו ניצטרך לבחור אחת אחרת מתוך אינסוף האחרות והנוסחה תקבל צורה קצת שונה .
אז, אני לא “פוסל את המדע” במקומות רחוקים אלא אני רק מתנהל במשנה זהירות.
פרטים באתר שלי מאמר 20, 25 בנושא זה.
אני לא חושב שהתנגשות אלסטית אינה יכולה ליצור גרביטציה ואמרתי כבר שאני מארגן ניסוי שיוכיח זאת. עד אז אין טעם להתווכח על כך. אם רק התנגשות פלסטית תסביר את הפושינג גרביטי אזי תהיה בעיה שהגופים ילכו ו”ישמינו” בגלל ההתנגשות הפלסטית וזה ידרוש באיזה שהוא אופן לעשות להם “דיאטה” (או, כמובן, לקבל את דעתך, ולוותר על רעיון הפושינג גרביטי.)
תכנון הניסוי מתקדם.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
רפאל,
העדויות העקיפות שאני מדבר עליהן הן דווקא כן דברים שאפשר למדוד באמצעים פיזיים, פשוט באופן עקיף. אתה כמובן יכול להאמין בכל מה שנראה לך נכון, אבל בדיון הזה אין כל כך קשר למה אפשר למדוד פיזית ומה לא. כל העדויות במסגרת המדע הן דברים שאפשר למדוד באמצעים פיזיים, חלקן באופן ישיר וחלקן באופן עקיף.
יהודה,
אתה שופך המון מילים ומתעלם מהדבר הבסיסי. לא ענית על אף אחת מהשאלות ששאלתי אותך, רק התחמקת עם תשובה בסגנון “אני לא מסכים, ככה”.
אם אתה בעצמך מודה שלחומר האפל יש שלל השלכות בשלל נושאים, ולכן יש שלל אופנים בהם אפשר לבדוק את התיאוריה, איך אתה יכול לטעון שזו לא שטות להתעלם מכל השלל הזה ולהתייחס רק לדבר אחד כי זה מה שבא לך? בוא נסתכל על דוגמא. מכניקת הקוונטים נולדה כאשר פלאנק ניסה למצוא דרך להסביר את צפיפות האנרגיה ליחידת תדר בספקטרום הקרינה של גוף שחור. אם מחר יבוא לאתר מישהו ויגיד, “מכניקת הקוונטים זו טעות, אין דבר כזה. את בעיית הגוף השחור אפשר לפתור על ידי זה שמשנים באופן ידני את החזקה בספקטרום” (דרך אגב, זה נכון). הבנאדם מתעלם לגמרי מכל שאר הדברים שמסבירה מכניקת הקוונטים, מכל ההשלכות שלה, מניסויי בל, מניסוי שני הסדקים, מהדואליות של האור, מכל מאה ומשהו השנים של מחקר שתומכות בתיאוריה. הוא מתעלם מכל זה בכוונה, מסתכל רק על בעיית הגוף השחור, ואומר שיש לו דרך אחרת לפתור ולכן מכניקת הקוונטים היא טעות. האם זו שטות או לא שטות?
אם התשובה שלך שזו שטות, אז אתה חייב להבין שזה בדיוק מה שאתה עושה – בוחר היבט אחד של תיאוריה, מתעלם מהררי ההיבטים האחרים (פשוט כי הם לא מתאימים לך), ומההיבט הזה מייצר מצג שווא שהתיאוריה שגויה או לא נחוצה. אם התשובה שלך היא שהבנאדם בדוגמא של מכניקת הקוונטים לא מדבר שטויות, אז אני חושב שאפשר לסיים את הדיון פה ואין צורך להוסיף אף מילה.
לאלבנזו
אתה כותב שאני אומר שחומר אפל קיים רק כדי לשמר את נוסחת הגרביטציה של ניוטון. אני לא חושב שכך הדבר. וצריך למחוק את המילה “רק”. יש בוודאי עוד סיבות כמו למשל שהוא עוזר בבניית מיבנים גדולים של היקום או שעזר בתקופת המפץ הגדול. ובכן אני לא מבין בזה, ואתה מבין בזה בטח יותר ממני. אבל כשדנים בחומר האפל, שמירת נוסחת הגרביטציה של ניוטון הניקבעת מסיבוב הגלקסיות וכמותו בגלקסיות ובצביריי הגלקסיות ניקבעת בעיקר ע”י נוסחת הגרביטציה של ניוטון וזה ברור לי כמה ומדוע. ואני מוחה. ולא מקובלים עלי דבריך שזה שטות. אני טוען ואחזור ואטען שנוסחת ניוטון הוכחה רק למרחק של פחות משנת אור אחת ולהסיק ממנה למרחק של מיליוניי ומיליארדי שנות אור זה לא מקובל עלי “השטות” הזאת, בעיקר בגלל הסיבה שהדבר דורש חומר אפל בכמות אדירה עם תכונות מוזרות של שקיפות חוסר חיכוך ובנייה על חלקיקים שכבר עשרות שנים מחפשים אותם בלי הצלחה יתרה. אפילו אם תוכיח לי שזה “נורא” עזר במפץ הגדול או במקרים אחרים. אז אולי אתה צודק וזאת תהיה נקודת שבירה אבל אני לא מבין בזה ולא אגיב. אז תודה על תשובתך המלומדה אבל אנחנו נותרנו חלוקים.
נא להגיב בעדינות
יהודה
רפאל
זה לא מה שאלבנצו אמר, ואתה יודע את זה…
אלבנצו,
פשוט רציתי לברר את הענין לאשורו. אין לי בעיה עם ראיות עקיפות לקיומו של דבר.
אני לא מאלה שמאמינים רק בדברים שניתן למדוד באמצעות מכשירים פיזיים 🙂
רפאל,
מדובר על ראיות עקיפות. אם נתעלם לרגע מהדברים שאמר ניסים וכן נפשט לראיות ישירות ועקיפות, אז עדיין אין ראיות ישירות – אף אחד עדיין לא יצר במעבדה חלקיק של חומר אפל, וכפי שמוסבר בכתבה ישנן עדיין דיעות חלוקות בנוגע למהם בדיוק החלקיקים שמרכיבים אותו. זאת הסיבה שישנם עדיין פיזיקאים שמחפשים פתרונות אחרים לבעיות, שאינם כוללים חומר אפל (אבל אינם מחפשים למשל פתרונות שאינם כוללים אלקטרומגנטיות).
קיום החומר האפל הוא בקונצנזוס המדעי, אך אף אחד לא טוען שהוא עובדה מוגמרת ושאין לערער על קיומו או לחפש פתרונות אלטרנטיביים בדיוק בגלל שהוא עדיין אף לא נצפה באופן מיקרוסקופי. אבל מה שאני מנסה להסביר ליהודה כבר כמה שנים טובות זה שפתרונות אלטרנטיביים כאלה יצטרכו שינוי מהותי של כל תיאוריות הכבידה שלנו, מה שרוב הפיזיקאים חושבים שאינו סביר (כי הן טובות מאוד) וגם אלו שחושבים שזה כן סביר, נכשלים בכך כבר הרבה שנים (אף אחד עדיין לא התקרב לניסוח של תורת כבידה אלטרנטיבית שמגרדת את הקרסוליים של יחסות כללית בהתאמתה לתצפיות ולניסויים). אין פסול בלחפש פתרונות שאינם כוללים חומר אפל, אבל צריך לעשות את זה נכון – לא על ידי בחירה סלקטיבית של למה כן מתייחסים ולמה לא, לא על ידי התעלמות מכל מה שלא מתאים, ולא על ידי תיאוריות קונספירציה.
יהודה
תורת היחסות טוענת שכבידה מעקמת את המרחב. שתי תופעות שתורה זו חוזה זה התעקמות האור והאטת הזמן. שתי תופעות שאכן ניצפו.
התורה שלך לא צופה את התופעות האלה. מצד שני – התורה שלך חוזה שגוף מסתובב ייתקל בגרר ואף ישנה את מסלולו במרחב. היא גם צופה שגופים יתחחמו מאד. היא גם צופה זרימה מערבולתית של החלקיקים, לא?
אני לא חושב שיש תצפיות לתופעות שאתה צופה.
רפאל
יש בעיה קשה במושג “ראיה ישירה”. האם זה שגליליאו ראה 4 ירחים מקיפים את צדק זה ראיה לכך שיש שם כבידה? יהודה יגיד לך שלא.
האם זה שכל לילה גליליאו ראה את 4 הירחים בנקודות אחרות סביב צדק הוא ראיה לכך שהירחים מקיפים את צדק?
האם בכלל הנקודות שגליליאו ראה הם ירחים? תגובה נפוצה לטענות גליליאו במאמרו “סידריוס נונקיוס” היא שמה שגליליאו ראה זה עיוותים בטלסקופ שלו.
בכלל – פילוסופים יגידו לך שכל הראיות הן לא ישירות. דקארט כמובן בראשם.
אלבנצו,
אתה כותב שיש כמות גדולה מאוד של עדויות תצפיתיות וראיות לקיומו של החומר האפל. האם מדובר בראיות ישירות או עקיפות. ואם מדובר בראיות ישירות מדוע עדיין מנסים לגלות אותו באמצעות גלאים מיוחדים (ולא מצליחים).
וסתם מתוך עניין, הלכתי לערך של חומר אפל בויקיפדיה בעברית. כמובן שגם שם כתוב שהחומר האפל הוא הפתרון של מספר בעיות בפיזיקה, ולא רק אחת. בערך יש שתי דוגמאות לבעיות כאלה – בעיית המסה החסרה בגלקסיות ובעיית יצירת מבנים. אז אפילו לפי המקור הזה, אין ויכוח על כך שחומר אפל הוא תופעה שנחוצה כדי לפתור מגוון בעיות, ושעדויות לקיומה באות ממגוון מקורות, ושזה מגוחך ולגמרי לא כנה לבחור רק נקודה אחת מתוך המארג ולהתעלם לגמרי מכל האחרות.
קודם כל, ממש לא משנה (לי או לאף אחד אחר) מה כתוב בויקיפדיה בעברית. זה רק מקור אחד מבין אלפי מקורות, ועוד לא סתם מקור אלא אחד המקורות הגרועים ביותר שיש. אבל זה ממש לא משנה, כי אתה מסכים שמבחינה תיאורטית לחומר האפל יש עוד שלל רב של תפקידים וחשיבויות בפיזיקה, ואם היית מסכים לקרוא את אחד מהמאמרים הרבים ששלחתי לך במרוץ השנים, היית יודע גם שיש כמות גדולה מאוד של עדויות תצפיתיות וראיות לקיומו. אז תסביר לי בבקשה שני דברים:
1. אם אתה יודע שלחומר האפל המון השלכות חשובות על פיזיקה, למה אתה תמיד כותב שהוא נובע רק מעקשנותם של פיזיקאים לא להיפטר מנוסחת הכבידה של ניוטון? למה אתה אף פעם לא כותב שגם אם נשכח מהנוסחא, עדיין יהיו המון עדויות לקיומו ועדיין יהיו המון בעיות בפיזיקה שאין להן אף פתרון אחר מלבד פתרון החומר האפל שמתלבש עליהן כמו כפפה? אתה מציג מצג שווא בטענתך שאם היינו משנים את נוסחת ניוטון, לא היה צריך חומר אפל, וזה פשוט שקר. לא רק ששינוי הנוסחא היה סותר לחלוטין את כל מה שידוע לנו על כבידה (כפי שהוסבר לך ארוכות בחודש שעבר) אלא גם שזו רק טיפה בים של הסיבות להאמין בקימו של חומר אפל.
2. אם יש הרבה תפקידים לחומר האפל, למה בחרת דווקא את מסלולי הסיבוב כתפקיד אחד להטפל אליו? אתה מודה שמשאר ההשלכות של חומר אפל אתה מתעלם. למה לא להתעלם דווקא מבעיית המסלולים ולהתרכז בחומר אפל כפתרון לבעיית ספקטרום הטמפרטורה של קרינת הרקע? כמובן שזו שאלה רטורית – הבחירה שלך ממה להתעלם ולמה להתייחס מבוססת באופן שרירותי על התוצאה שאתה רוצה להגיע אליה. אתה כבר החלטת מה נכון ומה לא ועכשיו אתה בוחר באוות נפשך למה להתייחס וממה להתעלם כדי לייצר את התמונה המעוותת שהכי מתאימה למה שאתה רוצה שיהיה נכון.
לאלבנזו
החומר האפל אולי יש לו הרבה תפקידים אבל הוא בא לפתור את המחסור העצום במסה בגלקסיות ספיראליות , בגלקסיות אליפטיות, ובצביריי גלקסיות זאת אם רוצים לשמר את נוסחת ניוטון או תורת היחסות הכללית העוסקת בכבידה. ההסבר הזה ניראה בעיניך שטות . ציטוט: -” המנטרה המופרכת שלך (של יהודה) ש”חומר אפל קיים רק כדי לשמר את את נוסחת הגרביטציה של ניוטון” (שאני(אלבנזו) באופן אישי כבר הסברתי לך עשרות פעמים למה זו שטות) .” סוף ציטוט. אז אלבנזו היקר אולי בכתובים באנגלית זה אחרת אבל בויקיפדיה בעברית ממש ממש הסבירו את הצורך בחומר האפל כמו שאני- יהודה, מסביר. אז אנו לא מסכימים ביננו . אני מוכן להסכים שיש לחומר האפל עוד תפקיד בבניית המבנים העצומים ביקום. לצערי אני לא מתמצא בנושא זה, אך זה לא פוסל את חשיבותו של החומר האפל בגלקסיות למיניהן.
לניסים
הבאת לי את חוק ההתמדה של ניוטון כדי שבכל זאת אסביר לך שוב . נגעת לליבי. אענה שוב על שאלתך:- ” הסיבה שאנחנו ממציאים “חוקי טבע”? אעשה זאת בתגובתי הבאה
יהודה
גם אצל ניוטון יש התמדה…..
ניסים
מצטער לא הבנת ואין לי חשק להסביר שוב. הבה נחליט שאנו חלוקים. ולגבי תורת הייחסות אגיב כשאלמד את הנושא.
ערב טוב
יהודה
יהודה
אתה פוסל את המדע בזה שאתה שוב ושוב טוען שאין לנו איך לדעת מה קורה במקומות מרוחקים, או בזמנים רחוקים. זו *בדיוק* הסיבה שאנחנו ממציאים “חוקי טבע”.
ההסבר שלך למסה כבידתית מתבססת על מסת התמדה. אתה מתעלם מהעובדה (להבנתי עובדה) שהתנגשויות אלסטיות לא יכולות לייצר כוח דמוי כבידה, ומתעלם מזה שמהתנגשויות פלסטיות אמורות להיווצר התחממות.
אתה מתעלם מתצפיות כמו האטת הזמן והתעקמות האור.
למה?
תודה
1. האם יודעים להסביר? עד לרמה מסוימת. יש מודלים מתמטיים שמנבאים בדיוק התנהגות כזו. תיאורטית אין בעיה לבנות מודל כזה, אבל נכון להיום היכולת שלנו לבדוק אותם אינה מיטבית. בטח שמעת על כך שתורת האינפלציה (מודל שכזה) מאוד פופולרית בקרב תיאורטיקנים ואכן נתמכת על ידי המון עדויות עקיפות, אך עדיין לא נמצא לה “אקדח מעשן”. קוסמולוגיה בתקופה שקרובה מאוד למפץ הגדול הוא תחום מאוד מעניין שיש בו המון מחקרים (הן תצפיות והן תיאוריות) אך הוא תחום קשה שיש לנו עוד מה ללמוד עליו.
2. על אנרגיה אפלה אפשר לחשוב בתורת צפיפות האנרגיה שיש בוואקום.כלומר, האנרגיה שמכיל מרחב ריק מעצם היותו מרחב, ולא מעצם הדברים שקיימים בתוכו. במודלים הסטנדרטיים צפיפות זו היא קבועה (נקראת גם קבוע קוסמולוגי). לא נהוג לדבר ממש על כמות האנרגיה האפלה כי אם הצפיפות שלה קבועה והמרחב אינסופי – אז הכמות שלה היא אינסוף. בכל מקרה הכמות אינה גודל מעניין כי היא אינה גודל לוקאלי (לצורך העניין, לי כרגע איכפת כמה אנרגיה אפלה יש מסביבי ולא כמה יש בפלוטו, ולכן אתעניין בצפיפות האנרגיה ולא בסך כל האנרגיה במרחב).
3. אנרגיה אפלה היא תכונה של המרחב ולכן נמצאת בכל מקום, כולל בחורים שחורים. אבל כמו שאמרתי מקודם, בעידן הנוכחי השפעתה קטנה מאוד (היא מייצרת כוח דחיה חלש) ולכן אינה משחקת תפקיד משמעותי בתהליכי יצירה של חורים שחורים. ביקום המוקדם התמונה הייתה שונה.
אלבנצו תודה על התשובה.
האם אנחנו יודעים להסביר למה בתחילת היקום כח הדחיה היה גדול ועכשיו הוא קטן אבל בתהליך גדילה?
האם זה אומר שכמות האנרגיה האפלה ביקום משתנה עם הזמן?
האם ההנחה שחורים שחורים מכילים גם הם אנרגיה אפלה ש”נלחמת” בכח הכבידה?
יהודה,
אולי אם פעם אחת היית לומד את העדויות והראיות לקיום חומר אפל (או אנרגיה אפלה) במקום לחזור שוב ושוב על המנטרה המופרכת שלך ש”חומר אפל קיים רק כדי לשמר את את נוסחת הגרביטציה של ניוטון” (שאני באופן אישי כבר הסברתי לך עשרות פעמים למה זו שטות), אז לא היית צריך “להאמין” בזה או בזה.
רפאל,
התשובה הפשוטה היא כזו: אם תקח שני חלקיקים ותשים אותם אחד ליד השני, הם ימשכו זה לזה. בהתחלה לאט, ואז יותר מהר ככל שהמרחק ביניהם קטן, עד שיפגשו זה בזה ויקרסו לחור שחור. אבל, אם תקח שני חלקיקים ובנוסף לכבידה שמושכת אותם זה לזה תוסיף כוח נוסף שדוחף אותם לכיוונים מנוגדים, יתכן שלא יקרסו לחור שחור (תלוי ביחס העוצמה של כוחות המשיכה והדחיה). התפשטות היקום היא בדיוק כוח כזה, שדוחף את כל הגופים הרחק אחד מהשני. הכוח שלה הדחיה אינו קבוע. כיום הוא מאוד מאוד קטן אך גדל עם הזמן. פעם, קרוב למפץ הגדול, הוא היה מאוד גדול. כדי לראות בדיוק למה שכל היקום לא יקרוס לחור שחור במודל המפץ הגדול צריך להסתכל על המשוואות, אבל זה העקרון בשתי מילים.
ניסים ורפאל
היקום מתפשט רק כ 20 ק”מ לשניה לכל מיליון שנות אור שזה כ 70 ק”מ לשנייה למגה פארסק. התפשטות היקום וזו המואצת יכולה להעשות רק אם יש במרחבי היקום אנרגיה שמאיצה אותו וזאת האנרגיה האפלה. אני מאמין בה בדיוק כמו שאני “מאמין” בחומר האפל.
ולניסים
אתה לפעמים מוצא דברים ומסיק מסקנות שלא אמרתי
איפה ראית שאני מסיק שכל המדע שגוי??, יש חלקים במדע שלדעתי לא מדוייקים כמו חומר אפל אנרגיה אפלה נקודות סינגולאריות ועוד אבל זה לא כל המדע.
איך הסקת מזה שאמרתי “מסות אדירות” שאין מסה?, לא ברור לי.
ולגבי שאלתך על מסה וכבידה אני כרגע לומד את הנושא בהקשר עם הייחסות ולא מתכונן לענות כרגע על כך. נא לא לדרוש.
ביי ,אחזור בערב
ועד אז נא להגיב בעדינות
תודה
יהודה
אם במרחקים קטנים הכבידה גוברת על ההתפשטות אז מדוע היקום התפשט כאשר הוא היה קטן מאד (כמו חור שחור)?
רפאל
היקום לא מתפשט ב”מהירות” מסויימת, אלא במהירות ליחידת מרחק. זהו “קבוע האבל”, וערכו בערך 160 ק”מ לשניה לכל מיליון שנות אור. אתה צודק שקצב זה גדל, ואתה גם צודק שבמרחקים גדולים המהירות גבוהה ממהירות האור.
אבל – במרחקים קטנים הכבידה גוברת על ההתפשטות. אפילו הגלקסיה אנדרומדה, במרחק 2 מיליון שנות אור, מתקרבת אלינו, ויום אחד יתנגש בנו. חור שחור הרבה יותר קטן מזה, ולכן להתפשטות המרחב יש השפעה זניחה.
אני מסייג את התשובה הזו כי אני לא מבין בכלל מה זה אנרגיה אפלה…. אבל בגדול אני חושב שמה שכתבתי משכנע…. 🙂
יהודה
אני דיברתי על טווח זמן של הרבה פחות מ-1 חלקי מיליונית מיליונית מיליונית מיליונית מיליונית של שנייה, ואתה מדבר על מרחקים של עשרות ומאות אלפי שנות אור. אתה מבין? אנחנו בכלל לא מדברים באותם יחידות 🙂
אף אחד לא טוען שחוקי הטבע היו כמו היום בזמן המפץ הגדול, או במרכז חור שחור. אתה מסיק מזה שכל המדע שגוי?
אתה מדבר על “מסות אדירות”, אבל אם אני מבין את מה שאתה אומר, אתה טוען שאין דבר כזה “מסה”.
הנה עוד שאלה שלא תענה עליה – האם במודל שלך יש גם כבידה וגם התמדה? אצל ניוטון יש שתי משמעויות למסה, האם גם אצלך?
ניסים
הבנתי שגם היום היקום מתפשט במהירות שהיא מעבר למהירות האור ולא רק זאת אלא שהמהירות נמצאת בהאצה כל הזמן. וכל זאת בגלל האנרגיה האפלה. אז נשאלת השאלה – בהנחה שגם בחורים שחורים ישנה אנרגיה אפלה באותו יחס כמו ביקום אז מדוע החורים השחורים לא מתפשטים?
בקיצור אני רוצה להבין מה ההבדל המהותי בין חור שחור לבין היקום בתחילתו ואני מתכוון לנקודה בה החלו לפעול *כל* חוקי הפיסיקה המוכרים לנו (כולל כח הכבידה) שזה לפי הבנתי קרה פחות משניה לאחר המפץ הגדול.
ניסים
התחיל מהסיפא של תגובתך הקודמת. מה שכתבת:- “בהנחה שהייתה כבידה בשלב זה” סוף ציטוט. הוא הדבר הכי חשוב שאני קורא ממך!. להבין שהסתמכות על חוקיי הפיזיקה הידועים לנו מהחצר הקרובה לנו במערכת השמש, בטווחים האדירים של הקוסמוס, או בתנאים של מסות אדירות או בתנאים של המפץ הגדול . זה דבר שלא יכול להעשות בביטחון. ראוי שהפיסקה הזאת שלך תופיע בכל תגובה של מדען מצוי (ואני לא מזלזל חלילה) ולכן, הסתמכות על נוסחת הגרביטציה במרחקים האדירים של הגלקסיות ומכאן להסיק את “היצירה המהוללת- החומר האפל” זה דבר שלא יעשה, ואת זה אתה אמרת ניסים, אלא אם תתכחש לזה כעת.
ולכן הסבר המסה האפילה לכל בעיה גרביטציונית, מקורו בספק.
ובאותו סיגנון אני אענה על תגובתך/שאלתך השנייה :- “מה זאת אומרת בולמים?”
התשובה:- באמת שאינני יודע כיצד יתנהלו חלקיקיי הפושינג גרביטי ליד גופים בעלי מסה אדירה, ואף אחד לא יודע! האם ההתנגשות אלסטית?, או אולי פלסטית?, או אולי גם וגם?
ואף על פי שאף אחד לא יכול לדעת, אני רק משער שבמצב זה או קרוב לזה תתקבל הגרביטציה המקסימלית פר יחידת מסה.
האם זה חור שחור?, מה אתה אומר ניסים לאור תשובתך הקודמת , ובהנחה שהפושינג גרביטי קיים?? תשובתך תהיה לא פחות טובה משלי באי וודאות הרבה שקיימת כאן.
יום טוב ניסים!
נא להגיב בעדינות
יהודה
רפאל
בתחילת המפץ הגדול, ועד היום, המרחב עצמו מתנפח. בהתחלה, קצב הניפוח היה הרבה מעבר למהירות האור ולכן לא היה זמן לחומר לקרוס לתוך עצמו.
זה כמובן בהנחה שהייתה כבידה בשלב הזה.
יהודה
מה זאת אומרת בולמים? הם נבלעים בגוף, או שיש התנגשות אלסטית?
לרפאל
אולי באמת המסקנה צריכה להיות שהיקום הראשוני לא היה מרוכז בנקודה סינגולארית אחת. בכלל חוקי הפיזיקה אינם בהכרח מוגדרים בתנאים הקיצוניים של לפני 13.8 מיליארד שנה כמו שהם כיום, וכל המסקנות הם עם הרבה סימניי שאלה.
נא להגיב בעדינות
יהודה
יש לי שאלה שהתשובה עליה אולי מאד טריביאלית.
אם כל החומר של היקום היה דחוס בזמן מסוים (פחות משניה לאחר המפץ הגדול) במקום כל כך קטן – אז איך מקום זה התרחב ולא הצטמק מידית שוב לנקודה סינגולרית כמו שאנחנו רואים בחורים שחורים?
כמובן שאני מבין שההבדל בין יקום דחוס לחור שחור הוא שחור שחור נמצא בתוך היקום ואילו היקום נמצא בתוך משהו שלא מוגדר מדעית ולא יכול להיות מוגדר מדעית לעולם.
ניסים וישראל
לגבי חורים שחורים יש בפושינג גרביטי גופים שהם כה צפופים , שהם בולמים את כל החלקיקים שפוגעים בהם כלומר הגרביטציה שהם יוצרים היא הגדולה ביותר האפשרית על פי הפושינג גרביטי. האם זה חור שחור?? לא בטוח. החור השחור מעצם הגדרתו הוא בולם אפילו את קרינת האור. אני לא בטוח שהגרביטציה תהיה מספקת על פי הפושינג גרביטי לבלום גם את האור.
יום טוב
יהודה
יודה
אין בעיה עם חורים שחורים בפושינג, וראובן ניר מסביר זאת בספר ״משיכה״. אילו פשוט גופים בעלי צפיפות גבוהה שעוצרת את כל החלקיקים.
יהושע
איך אתה מסביר את משיכת הארץ לירח?
יהודה
אני שואל שאלה מאד ספציפית – האם במודל שלך ייתכנו חורים שחורים? להבנתי, התשובה היא לא.
ניסים
יהושע אדם מסכן. הוכחתי לפני מספר חודשים שהוא מגיב רק על השם סבדרמיש יהודה וזה מדליק אותו. הוא לא מסוגל להבין מדע והוא “יורה” לכל הכיוונים. הויכוח איתו הוא חסר תועלת ואל תנסה להבין אותו כי זה לא יעזור. הוא מאשים אותי בקיבעון מחשבתי?, בסניליות, ראש קרש ועוד כמה דברים אבל מבטיח לך שהוא בכלל לא בקיא במה שאני אומר או כותב. הקיבעון המחשבתי הוא אצלו אז עזוב אותו לנפשו.
הבה נצטמצם במאמר ובכתוב בו. אני לא מסכים לכתוב בו אפילו שהוא ניכתב ע”י מיטב המדענים. יכול להיות שחורים שחורים הם החומר האפל אבל כבר בדקו זאת וכניראה שזה לא נכון . היינו צריכים לראות עידושיי גרביטציה לרוב בתצפיות אסטרונומיות. לצערי, עידושים אלה אינם קיימים במידה הנידרשת.
ולגבי חורים שחורים אני מאמין בגופים בעלי מסה אדירה שיעשו עידוש גרביטציוני על פי תורת היחסות. הם לא חייבים להיות חורים שחורים, עידוש נעשה גם ע”י גופיםשאינם חורים שחורים כמו למשל השמש.
נא להגיב בעדינות
יהודה
יהושע
קשה לי להתווכח עם מה שאתה אומר…. יהודה, תעזור לי?
ניסים
אני לא מזלזל. אני מנתח את התגובות של יהודה. אתה מסביר לו כל הזמן וזה לא עוזר, אחרים מסבירים גם כן היכן הוא טועה וזה לא עוזר. מה אתה צריך להבין מזה? קיבעון מחשבתי שמוביל אותו לאיזה שהוא תסביך גדלות. כולם טועים , רק הוא צודק. לא פעם הערת לו שידע מתמטי ברמה של תיכון לא מספיק והוא מתעלם מכך. כנראה שהוא נכנס לנעליים הגדלות עליו במספר מידות והוא טובע בתוך הקיבעון המחשבתי שלו בלי שיהיה מודע לכך.
יהודה
1. מה קשור אמונה למדע?
2. למה אתה מתעלם בחורים בתיאוריה שלך? היא לא מסבירה שינויים ברצב הזמן. היא לא מסבירה כבידה (ואתה בכלל לא מבין למה). היא לא מסבירה התעקמות של אור. היא פוסלת את תורת היחסות הכללית.
אשאל אותך שוב – האם הרעיון של חור שחור מגוחך בעינייך?
לניסים
תאוריה מגוחכת אם היא מנסה ,לדוגמא, בדרכים כאילו מדעיות להוכיח נכונות מדעית. המאמר מתעסק בחומר האפל ומראה דרך בו מוכח קיומו. ללא קשר לדעתי הידועה על החומר האפל, אני מראה שהדרך להוכיח קיום חומר אפל עם גופים שעדיין לא קיימים היא מגוכחת. התיאוריה שלי מקבלת את קיומם של גופים גדולים מאוד מבחינת מסתם אבל אבל הגרביטציה שהם יוצרים לא תהיה פרופ למסה אלא לחתך המסה. בנוסף היא לא מקבלת נקודות סינגולריות למיניהן או גרביטציה אין סופית של גופים.
אבל למה אתם ניגררים לתיאוריה שלי.תתרכזו במה שכתוב במאמר . אתם מאמינים שאי שם בקוסמוס קיימים חורים שחורים שמהווים את המסה האפלה? יופי לכם, אבל, אתם לא חושבים שאתם מקדימים את המאוחר?, קודם תמצאו את החורים השחורים ואחר כך תחליטו למה הם טובים.
ולגבי יהושע העלוב אין לי מה להוסיף . עלובים כמוהו בדרך כלל לא מזדהים.
יום טוב
נא להגיב בעדינות
יהודה
יהושע
זלזול בדיעות של מישהו לא יגרום לו לשנות את דיעותיו. עדיף לנסות להראות לו למה, לדעתך, הוא טועה.
ניסים
יהודה לא יכול להיות מודע. הוא איבד יכולת זו. הוא לקה בתסמונת הקיבעון הכרוני.
יהודה
למה אתה מתעלם בצורה עיקבית משאלות בסיסיות על התיאוריה שלך?
והנה עוד שאלה – האם אתה מודע לכך שהתיאוריה שלך מונעת את קיומם של חורים שחורים?
יהודה
בעיני, תיאוריה מגוכחת אם היא סותרת את התצפיות, או שאין כל דרך לבדוק את נכונותה. האם דעתך שונה משלי?
ובפרט – האם קיומו של חור שחור מגוחך בעינייך?
יהושע
האם אתה לא העלוב שהגיב על דברים של פרופסור אבי לב בצורה מעליבה רק בגלל שחשבת שזה יהודה??, לא למדת עדיין שעם יהודה לא כדאי להתעסק? לאנשים כמוך אין מקום באתר הידען?
יהושע, אתה מיסכן שלא שווה תגובה!
יהודה
נא להגיב בעדינות
יהודה
הקשקשנות שלך עוברת את גבול הטעם הטוב. מסבירים ומסבירים לך ואתה מתעקש בכוח על הבלים. צר לי עליך יהודה ,אבל אתה נראה כבר סימני סניליות. בשפת הרחוב קוראים לזה ראש קרש. ניסים צודק
חם או יפת
המהירות של הגלים כתובה במפורש בכתבה הנוכחית.
לניסים
אני מראה לך פתרון מגוחך, ומוכיח לך את הגיחוך שבו, ומזה אתה מסיק שזאת דעתי על כל הפתרונות שאיני מסכים איתם??
צר לי אם זאת המסקנה המגוכחת שלך.
יום טוב
יהודה
חם או יפת
גלי כוח הכבידה נעים באותה המהירות של גלי הכוח האלקטרומגנטי – מהירות האור.
יהודה
אתה צודק. כל פתרון שהוא לא הפתרון שלך הוא מגוחך.
מאד בוגר.
ניסים
דברים מוכיחים עם מה שיש , לא עם מה שאין. לי זה נראה מגוחך שעם “אין חורים שחורים” מנסים להוכיח את ה”אין חומר אפל”
אבל לא רוצה להכנס לוויכוח, אם אתה חושב שזה לא מגוחך אז שיהיה
יהודה
יהודה
אז אתה לא שם לב לזה….
מישהו עם השכלה של ד”ר לפיסיקה בתחום הקוסמולוגיה, עם שנות ניסיון רבות בתחום, מפרסם מאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים קשוחה, מאמר שאתה לא מסוגל להבין (וגם אני לא לצערי).
ואתה הוא זה שרואה בזה גיחוך.
יהודה, אני לא חושב שצריך לציין שמה שמגוחך פה זה…
ניסים
אני לא מלגלג , אבל לפעמים בא לי להראות את הגיחוך בדבריו של מדען זה או אחר.
הבה ונקבל בחיוך את דברי ונגיב בעדינות.
מעניין אותי מה המהירות שגלי הכבידה מתקדמים. משהו יכול להאיר את עיניי?הם הם לא נעים במרחב זמן אלא עיוות של המרחב זמן עצמו אז האם הם נעים במהירות נמוכה מהאור או ….?
יהודה
אתה מלגלג לכל מדען שחושב אחרת ממך.
שמת לב לזה?
ניסים
יש ראיות לחורים שחורים ?, אולי , אבל קצת מצחיק אותי שחורים שחורים נוספים שעדיין לא גילו אותם, מהווים את הבסיס להוכחה חדשה לחומר האפל שעדיין לא גילו אותו. סתם מצחיק.
וכמו שהגששים אומרים:- העולם מצחיק אז אני צוחק!
ולגבי החלקיקים “שלי” לא אגיב בינתיים עד שמרחב מינקובסקי ומטריצות יהיו יותר ברורים לי.
אז בוקר טוב ניסים, ושיהיה שבוע טוב לכולם
יהודה
יהודה
הנכד שלי ילד בן 10 הוא ילד מחונן והוא פעיל בחוגים לנוער שוחר מדע. הוא מוכן לתת לך שיעורים באסטרונומיה בחינם.
יהודה
אתה בוודאי תסכים שיש יותר ראיות לחורים שחורים מאשר לחלקיקים שלך.
מעבר לכך, אחרי חורים שחורים עומדת תיאוריה מעולה, שלה עצמה יש ראיות רבות, ראיות שהתיאוריה שלך בכלל לא יכולה להסביר. גם לזה אתה חייב להסכים.
שיהיה ברור – “חייב להסכים” פירושו שאין לך כל סיבה רציונלית שלא להסכים.
איזה יופי!. חורים שחורים שאף אחד לא יכול לראות אותם, יסבירו את החומר האפל שאף אחד לא יכול לראות אותו, ממש ,ממש, מדע של עיוורים וכל זה כדי לשמר נוסחה שהוכחה בקושי במערכת השמש.
וחוץ מזה לכל מי שמתעניין על לימודיי הכבידה שלי, אני כרגע מיתעמת עם ההסבר הארבע מימדי של מרחב מינקובסקי. כל טוב, ושבוע טוב!
נא להגיב בעדינות
יהודה