החוקרים שילבו את ספקטרום האור מהענק האדום יחד עם נתונים ממצפה קפלר של נאסא, כדי לחשב את המסה של 70,000 כוכבי ענק אדום לאורך המעטפת של שביל החלב, עד למרחק של 50,000 שנות אור.
אסטרונומים חזו זה מכבר שהכוכבים הזקנים ביותר בגלקסיית שביל החלב שלנו נמצאים במרכז הגלקסיה, בעוד שבסביבות החיצוניות מצויים האובייקטים הצעירים יותר. כעת האסטרונומים מיפו את התחזית שלהם לפרטי פרטים, תודות לטלסקופ 2.5 מטר SDSS במצפה האפצ’י בניו-מקסיקו.
הממצאים הוצגו במפגש החברה האסטרונומית האמריקאית שהתכנס בקיסימי, פלורידה על ידי צוות בראשותה של מלישה נס ממכון מאקס פלאנק לאסטרונומיה בהיידלברג, גרמניה. החוקרים יצרו את עקומת הצמיחה הראשונה אי פעם של שביל החלב בה ניתן לראות כיצד התפתחה הגלקסיה מילדותה ועד לגלקסיה הספירלית הבהירה שאנו רואים היום.
קבוצה של אסטרונומים השתמשו ב SDSS כדי לקבוע את המסה של ענקים אדומים, כוכבים בהירים המתקרבים לקיצם, ופזורים לכל אורכה של הגלקסיה. ככל שכוכב ענק אדום זקן יותר, באופן כללי, המסה שלו נמוכה יותר. אולם SDSS אינו יכול למדוד מסה באופן ישיר. כפי שתיארה קבוצת החוקרים בפגישת החברה האסטרונומית האמריקאית, הם שילבו את ספקטרום האור מהענק האדום יחד עם נתונים ממצפה קפלר של נאס”א, כדי לחשב את המסה של 70,000 כוכבי ענק אדום לאורך המעטפת של שביל החלב, עד למרחק של 50,000 שנות אור.
במפה, אותה ניתן לראות למעלה, המוקד ממנו יוצאים הקוים הוא בנקודה בה ממוקם כדור הארץ. לימינו הכוכבים הזקנים יותר (אדום) סביב מרכז הגלקסיה ולשמאלו הכוכבים הצעירים יותר (כחול) בחלקים החיצוניים של הדיסק. כפי שאומרים החוקרים בקבוצה, גלקסיית שביל החלב גדלה החוצה עם חלוף הזמן.
עוד בנושא באתר הידען:
כשליש מהכוכבים בשביל החלב זזו ממקומם
סיור ברזולוציה גבוהה במרכז שביל החלב
אסטרונומים מעריכים כי בשביל החלב יש כמאה מיליארד כוכבי לכת דמויי כדור הארץ
90 תגובות
אבל השאלה בפרדוקס היא: למה זה קורה רק לצד אחד?
למה המרחק בין הכוכבים, בעיני התאום הטס הינו 5 שנות אור ולא בעיני הכוכב שטס מולו באותה מהירות ובאותו הזמן?
למה מבחינת התאום הטס – זמן הטיסה הוא 5 שנים ולא מבחינת הכוכב שמולו?
התשובה בויקי ובמקומות אחרים: החלפת מערכות יחוס ותאוצה.
התשובה שלי: סינכרון שעונים.
צריך ללכת לישון אבל אם תרצה, נסה לענות על מה הסיבה להנחה המרכזית שבבסיס הפרדוקס:
מדוע אם כל מערכת רואה את זמן האחרת נע לאט יותר, שעון הנע בקו ישר לאורכה של מערכת מסונכרנת יראה את שעוניה מראים זמן גבוה משלו?
לילה טוב.
ישראל
כלומר, תאום אחד התבגר בעשר שנים בעוד אחיו התבגר בעשרים שנה. זה מעניין, אבל אין פרדוקס.
בלי לסנכרן שעונים, ובלי תאוצות….
בודאי
ישראל
עכשיו – נהפוך כיוונים. שוב יעברו 5 שנים מבחינת התאום הטס ו-10 מבחינת התאום הנח.
אני צודק?
בהחלט
ישראל
אם כך, אז האם אתה מסכים שמבחינת התאום הטס – זמן הטיסה הוא 5 שנים?
מסכים
ישראל
האם אתה מסכים שהמרחק בין הכוכבים, בעיני התאום הטס, הינו 5 שנות אור?
כן
ישראל
בדוגמה שנתתי – האם אתה מסכים שהתאום הנייח מתבגר ב-20 שנה?
לא, אך הם לא בתאוצה. לא יחסית אחד לשני ולא יחסית למערכות אחרות.
מערכת השמש היא דוגמה למערכת לא אינרציאלית.
מה זה בדיוק משנה לעניינינו?
ישראל
“אפשר לראות את מערכת כוכב – תאום כמערכת אחת אינרציאלית.” – המהירות היחסית שלהם אפס?
ניסים
אפשר לראות את מערכת כוכב – תאום כמערכת אחת אינרציאלית.
במערכת כזו אם כל תנאי ההתחלה זהים לגבי שני הגופים, גם התוצאה הסופית זהה.
אבל בוא נפתור את הבעיה. יש שוני בין התאום לכוכב: שעון הכוכב מסונכרן עם שעון הארץ, שעון התאום לא. הוא רק אופס ברגע החליפה להראות 0 כמו הארץ, אך זהו רגע סינגיולרי.
אך כאמור זה רק חצי הפיתרון, או בעצם שליש. השאלה הבאה היא: מדוע אם כל מערכת רואה את זמן האחרת נע לאט יותר, שעון הנע בקו ישר לאורכה של מערכת מסונכרנת יראה את שעוניה מראים זמן גבוה משלו?
השאלה הבאה היא: אם זמן השעון ה”נע” תמיד נמוך יותר – וגם צילום משני הצדדים יראה זאת – כיצד יכול השעון ה”נע” לטעון שבעצם זמן שעוני המערכת המסונכרנת נמוך יותר? הרי יש לנו צילומים משני הצדדים שמראים את ההיפך!
כפי שניתן לראות הפיתרון הוא בסינכרון, לא בהחלפת מערכות יחוס ולא בתאוצה, למרות שניתן לטעון שכאשר התאום מסתובב זמני המערכת המסונכרנת משתנים עבורו וכך גם המרחקים בגלל התכווצות לורנץ.
לדעתי טיעון זה מרחיק לכת ואי אפשר לאמתו מחשבתית עם “ראיות” כגון צילומים מטווח 0.
וגם ניתן לראות שפיתרון פרדוקס התאומים אינו כל כך פשוט.
וכל זה רק פרומו לפרדוקס הטבעות.
ישראל
‘ואי אפשר להסתכל עליהם כמערכת אחת? למה?” – לא הבנתי 🙂 האם אתה טוען שאין למהירות השפעה?
“ומה השוני בין התאום לכוכב, למה אם שניהם התחילו בזמן 0 הם באותו המרחק והמהירות בינהם זהה הם יסיימו את המסע בזמנים שונים?”. קרא שוב :
“(1) במערכת של הכוכבים – המרחק ביניהם 10 שנות אור.
(2) במערכת של התאום הטס – המרחק 5 שנות אור.
לאיזו מהטענות האלה אתה לא מסכים?”
ואי אפשר להסתכל עליהם כמערכת אחת? למה?
ומה השוני בין התאום לכוכב, למה אם שניהם התחילו בזמן 0 הם באותו המרחק והמהירות בינהם זהה הם יסיימו את המסע בזמנים שונים?
הפיתרון הוא במה שאמרתי. מתחיל בס’.
ישראל
מערכת הכוכב, ומערכת התאום.
אם תאום טס לכיוון כוכב איזו מערכת יש פה עוד?
ישראל
“במערכת זו בלבד”???? אבל …. אבל …. אבל יש פה שתי מערכות!
ואני אמרתי:
“נסתכל על המערכת כוכב – תאום. הם נעים זה מול זה באותה מהירות יחסית ברגע 0 על פי שעוניהם”.
התוכל להגיד מה ההבדל בין שניהם במערכת זו בלבד?”
אז למה אתה לא עונה על השאלה הזו ומכניס גורמים נוספים?
התשובה היא חצי הפיתרון.
ישראל
אמרתי שבמערכת של כדור הארץ יש כוכב במרחק 10 שנות אור. החללית טסה בגאמא = 2 ולכן המרחק נראה קטן בחצי.
למה לא להיפך?
ישראל
הסברתי מה ההבדל:
(1) במערכת של הכוכבים – המרחק ביניהם 10 שנות אור.
(2) במערכת של התאום הטס – המרחק 5 שנות אור.
לאיזו מהטענות האלה אתה לא מסכים?
ניסים, עוד הפעם:
“נסתכל על המערכת כוכב – תאום. הם נעים זה מול זה באותה מהירות יחסית ברגע 0 על פי שעוניהם”.
התוכל להגיד מה ההבדל בין שניהם במערכת זו בלבד?
עוד הפעם:
“אם כאשר התאום חולף על פני הכוכב ומצלם את שעונו ולהיפך, האם לא יראו הצילומים משני הצדדים שזמן התאום נמוך משל הכוכב? (הויכוח שלנו בפרדוקס הטבעות)”.
מה שעונה לשאלתך:
איזה צילומים? איפסנו שעונים בחליפה – הצילומים האלה התבצעו בכדור הארץ. איזה עוד צילום יש?
ולשאלתך:
מה זאת אומרת “מדוע”? זו מסקנה מתורת היחסות הפרטית שנתמכת בניסויים.
מסקנת תורת היחסות היא שכל מערכת רואה את זמן המערכת הנגדית כנע לאט יותר. כפי שאנו רואים, רק במערכת אחת ניתן למדוד – וגם לצלם – זמן נמוך יותר. זהו הפרדוקס.
אם לא תוכל להסביר למה דווקא במערכת אחת מהשתיים ניתן לתעד זמן נמוך יותר, לא תוכל לפתור את הפרדוקס.
אבל העיקר הוא הסעיף הראשון:
“נסתכל על המערכת כוכב – תאום. הם נעים זה מול זה באותה מהירות יחסית ברגע 0 על פי שעוניהם”.
התוכל להגיד מה ההבדל בין שניהם במערכת זו בלבד?
ישראל
“1. מדוע מבחינת הכוכב המרחק לתאום הוא 10 שנות אור ומבחינת התאום רק 5?” (א) מבחינת הכוכב המרוחק החליפה מתרחשת ליד כדור הארץ, שנמצא במרחק 10 שנות אור. (ב) מבחינת החללית – המרחק בין כדור לארץ לכוכב הוא 5 שנות אור (התכווצות לורנץ). לאיזה חלק אתה לא מסכים?
“2. מדוע כאשר הם נפגשים, זמן התאום הוא 5 וזמן הכוכב 10? איפה הסימטריה?” – אין סימטריה.
“3. מדוע למרות שזמן התאום נמוך יותר – וגם הצילומים משני הצדדים מראים זאת – הוא יכול לטעון שהזמן במערכת ארץ – כוכב נע לאט יותר?” – איזה צילומים? איפסנו שעונים בחליפה – הצילומים האלה התבצעו בכדור הארץ. איזה עוד צילום יש?
“4. מדוע בכלל הזמן נע לאט יותר, ולמה דווקא במערכת התאום יראו זאת הצילומים?” – מה זאת אומרת “מדוע”? זו מסקנה מתורת היחסות הפרטית שנתמכת בניסויים.
ניסים
יש לנו 3 שעונים: כדה״א, הכוכב והתאום.
כאשר התאום חולף על פני הארץ, שעוני שניהם מראים 0.
בגלל שהארץ מסונכרנת עם הכוכב, גם הזמן בשעון הכוכב הוא 0 כאשר התאום יוצא לדרכו.
נסתכל על המערכת כוכב – תאום. הם נעים זה מול זה באותה מהירות יחסית ברגע 0 על פי שעוניהם.
שאלות:
1. מדוע מבחינת הכוכב המרחק לתאום הוא 10 שנות אור ומבחינת התאום רק 5?
2. מדוע כאשר הם נפגשים, זמן התאום הוא 5 וזמן הכוכב 10? איפה הסימטריה?
3. מדוע למרות שזמן התאום נמוך יותר – וגם הצילומים משני הצדדים מראים זאת – הוא יכול לטעון שהזמן במערכת ארץ – כוכב נע לאט יותר?
4. מדוע בכלל הזמן נע לאט יותר, ולמה דווקא במערכת התאום יראו זאת הצילומים?
ישראל
לא – התאום יוצא מכדור הארץ שנמצא במרחק 10 שנות אור.
תניח שהתאום לא מתחיל בכדור הארץ אלא מאפס את שעונו ברגע החליפה. מהכוכב הרחוק המרחק 10 שנות אור אבל לגבי החללית המרחק הוא רק 5 שנות אור.
ניסים
אתה כותב ״לגבי התאום השני, המרחק הוא רק 5 שנות אור. לכן – הוא יתבגר בסוף ב-10 שנים״.
אבל גם לגבי הכוכב שאליו טס התאום המרחק הוא רק 5 שנות אור ממנו, לא? הם טסים אחד מול השני באותה מהירות יחסית, לא? מדוע אם כן עוברות בו 10 שנים ואילו אצל התאום רק 5?
אמרת גם מה שאני טוען: אין קשר להחלפת מערכות יחוס, או להסתובבות התאום. התארכות הזמן קיימת גם ללא החלפת מערכת היחוס.
בכל אופן, מה שעליך להסביר הוא:
1. מדוע אם הזמן בכוכב עובר מהר יותר מאשר אצל התאום, לא קורה ההיפך, בגלל הסימטריה.
2. אם כאשר התאום חולף על פני הכוכב ומצלם את שעונו ולהיפך, האם לא יראו הצילומים משני הצדדים שזמן התאום נמוך משל הכוכב? (הויכוח שלנו בפרדוקס הטבעות).
ישראל
נניח שהתאום טס לכוכב במרחק 10 שנות אור, במהירות כזו שגאמה = 2. בקירוב – התאום שנשאר יתבגר במעט יותר מ-20 שנה. לגבי התאום השני, המרחק הוא רק 5 שנות אור. לכן – הוא יתבגר בסוף ב-10 שנים.
*שים לב שבגלל סימטריה – בדרך הלוך כדור הארץ מתרחק מהחללית בגאמא = 2, קרוב למהירות האור. ובגלל שהכוכב וכדור הארץ נמצאים באותה מערכת יחוס – גם המהירות שהכוכב מתקרב לחללית קרובה למהירות האור. מכאן ה-5 שנים לכיוון.
**כדי להבין שאין קשר לתאוצה – בוא נחשוב מה קורה כשאנחנו מגדילים יותר ויותר את התאוצה. הזמן מאט בתאוצה ובוא נגזים ונניח שהזמן נעצר לגמרי בשלב זה. לכן – ככל שהתאוצה גדלה, ההשפעה על הניסויי שלנו קטן.
ניסים
אם ההסבר כה פשוט, הבא אותו.
נקודה צפה
“פרדוקס” התאומים אינו באמת פרדוקס. הפתרון פשוט להבנה ואני לא מבין למה להסתבך 🙂
איבדתי את החשק לדבר איתך. תודה על התשובות.
נ.צ.
תוכל להראות לי איפה ביקשת?
ערוך רשימה ברורה של כל מה שאתה רוצה שאסביר.
והנה מה שאני שואל אותך:
מדוע אחרי שתאום חוזר ממסעו הוא אינו מוצא להפתעתו שהוא באותו גיל כמו אחיו כמו שטוען ניוטון?
או, רחמנא ליצלן, מוצא לחרדתו שהוא בעצם מבוגר יותר?
אין סימטריה ביניכם מסבירים לו: אתה חווית תאוצה ואתה הוא זה שהסתובבת והחלפת מערכות יחוס (ההסבר בויקיפדיה ובמקומות אחרים).
אם תענה לשאלה זו, נוכל אולי להתקדם ולראות מדוע אין קשר להחלפת מערכות יחוס או תאוצה לפתרון הפרדוקס.
ישראל,
בסה״כ ביקשתי שתסביר במילים פשוטות מדוע יש הבדל בין התאומים. איפה נשברת הסימטריה. לא רוצה להסביר? לא נורא.
נקודה צ.
מהו אותו ״מרכיב חיוני בפרדוקס התאומים״ מלבד סינכרון שיוצר את הפרדוקס?
ומדוע ״ההסבר המלומד שלך לא פועל אם אתה התאום על החללית והפלנטה היא היא זו שמתרחקת ממך ואז חוזרת״?
בודאי ש״ההסבר המלומד שלי״ פועל גם במקרה ההפוך!
אתה.. אתה מכיר את ההסבר המלומד שלי?
(האם אני מכיר אותו?)
😀
ניסים
זה דווקא כן נראה פרדוקסלי: אם כל שלושת הגורמים התחילו בזמן 0, וכל מערכת רואה את הזמן במערכת הנגדית כנע לאט יותר, אז איך זה שהזמן במערכת אחת – התאום – נמוך מזה של המערכת הנגדית ושני הצדדים מסכימים שהוא נמוך יותר?
הטענה שלי היא שאין לכך קשר להחלפת מערכות יחוס שזה ההסבר בויקיפדיה, או לתאוצה שהיא ההסבר במקומות רבים כולל ספרי פיזיקה מסויימים. רק לסינכרוניות.
ההסבר לכיצד זה קורה הוא ארוך ונפתל, אך נראה לי שהתמצינו.
ישראל, יש מרכיב חיוני בפרדוקס התאומים, והוא למצוא מה ההבדל בינהם. אם אין הבדל בין התאומים אז כל טיעון שהוא (סנכרון, מערכות ייחוס, מה שתרצה) עובד גם אם נחליף תפקידים בינהם. ואז כשהם נפגשים אז גם א׳ צעיר יותר אבל גם ב׳ צעיר יותר.
אז יש לך הסבר מלומד ששונה מויקיפדיה, אחלה. מדוע ההסבר המלומד שלך לא פועל אם אתה התאום על החללית והפלנטה היא היא זו שמתרחקת ממך ואז חוזרת?
אגב אם יש סימטריה מושלמת אז מתחייב שכאשר 2 התאומים נפגשים, הם בדיוק באותו גיל. לדעתי זה מה שקורה בשאלת הטבעות שלך (אגב, כל מסלול סימטרי שהתאומים יעשו יגיע לאותה תוצאה), ואני דווקא מאד מרוצה מהחידה הזו כי לא צריך מתמטיקה!
ישראל
מה שתיארת נכון. אין כאן שום דבר שנראה פרדוקסלי.
ניסים
אם התאום חולף על פני פלנטה א׳ (בלי להאיץ) בזמן 0 על פי שעון שניהם, ושעון פלנטה א׳ מסונכרן עם שעון פלנטה ב׳, אז התאום יגיע לב׳ בזמן גבוה יותר בשעונה משעונו.
אין פה החלפת מערכות יחוס, רק סינכרון.
ישראל
אני לא מבין מה זה קשור לסינכרון. תאום אחד טס וחוזר, והוא יותר צעיר מאחיו.
ניסים
ה״פרדוקס” קורה בגלל התנועה, והוא בכך שלמרות שכל צד רואה את זמנו של השני כנע לאט יותר, רק שעונו של אחד מהם נע לאט יותר. וכפי שציינתי זה לא קשור להחלפת מערכות יחוס או לתאוצה, אלא לסינכרון.
ישראל
זה לא העניין. ה”פרדוקס” קורה כשהתאומים נמצאים באותה מערכת יחוס. בזמן התנועה זה לא מעניין.
חיים
שבוע טוב..
שבוע טוב..
שבוע טוב..
שבוע טוב..
שבו.. נו די!
אליהו התשבי..
ניסים
אם תסתכל על חצי הפרדוקס, דהיינו שהתאום הממהר פשוט חולף על פני שעון א׳ המסונכרן עם שעון ב׳ בדרכו איליו, תראה ששעונו יטקטק לאט משעונם גם אם לא תחליף מערכות יחוס.
ישראל
“פרדוקס” התאומים לא קשור לתאוצות. ההסבר של החלפת מערכת יחוס נכונה.
למה לסבך? 🙂
ישראל שפירא
עכשיו הבנתי למה התאום ממהר. הוא מנסה עוד לפני כניסת השבת למצוא מחזור תפילות מותאם לשעון המאדים עבור רפאל ודוד. מיד לאחר תפילת הבדלה בשבת הקרובה הם טסים לשם. הם נפגשים בשער 6 בנתב”ג. אני מניח שאתה זוכר את תפילת שבוע טוב ומבורך אליהו הנביא… שהיתה משודרת ברשת א’ עם יציאת השבת.
חיים
אם לא ימהר, זמנו לא יתקצר.
נקודה.
חיפשתי את השאלה בערך על פרדוקס התאומים בויקיפדיה, אך לא מצאתי. אפשר קישור?
מה שכן מצאתי הוא הסבר נפוץ לפיתרון הפרדוקס:
״למעשה אין סימטריה בין השניים. התאום שנשאר על כדור הארץ נשאר כל הזמן באותה מערכת ייחוס – זו של כדור הארץ. לעומתו, התאום הנוסע החליף מערכות ייחוס. בתחילה הוא היה במערכת שנעה במהירות v+ יחסית לכדור הארץ, אבל לאחר מכן הוא הפך כיוונו ועבר למערכת ייחוס שנעה במהירות v-. בסיבוב הזה זה היה הוא שהפעיל את המנועים, ולא כדור הארץ, ולכן בפרק הזמן הזה הוא האיץ, בעוד אחיו התאום נע במהירות קבועה״.
הסבר נפוץ השני נוסף הוא שהתאום הצעיר חווה תאוצה ואילו אחיו המבוגר שנשאר מאחור לא.
קשה לי להסכים עם שני ההסברים האלו. פיתרון הפרדוקס לדעתי הוא רק בהקשר ליחסות הסימולטניות. אפשר לדעתי לבנות סנריו מסויים שבו התאום המבוגר הוא זה שהאיץ ואחיו הצעיר לא, ועדיין התוצאות תהיינה כמקודם.
ננסה לראות איך החידה שלך מתקשרת לפרדוקס התאומים ומה ההבדל בין התאום ה״נע״ ל״נח״, כאילו שיש דבר כזה:
לצורך העניין נחשוב על שתי פלנטות במרחק של 10 שעות אור שנייחות יחסית זו לזו ושעוניהן מסוכרנים ביניהם. התאום הממהר חולף (בלי שהאיץ, הוא רק המשיך את טיסתו מקודם) ברגע 0 בשעוני הפלנטות ליד פלנטה א׳ וגם זמנו ברגע זה הוא 0. מהירותו כמעט כמהירות האור, כך שפקטור גאמה שווה ל10.
על פי הפרדוקס, הוא יגיע לפלנטה ב׳ בזמן של שעה על פי שעונו, וקצת למעלה מ10 שעות על פי שעוני הפלנטות.
נניח שהצופה בטלסקופ בפלנטה א׳ מסתכל ברגע 0 על השעון בפלנטה ב׳. הזמן שהוא יראה יהיה 10- שעות.
התאום הממהר שחולף על פני פלנטה א׳ ברגע 0 על פי שעונו, יראה את אותו הדבר כי שני צופים באותה נקודה ובאותו רגע יראו תמיד – וייצלמו – את אותו הדבר (ניסים, הויכוח שלנו בפרדוקס הטבעות).
כאשר הוא יגיע לפלנטה ב׳, זמנו יהיה שעה אחת והזמן בפלנטה ב׳ 10 שעות.
לכן הוא ראה בדרך את שעון פלנטה ב׳ מסתובב פי 20 מהר יותר משעונו, או 2 גאמה.
מה קורה עם צופה בפלנטה ב׳ בזמן 0 על פי שעונו שמסתכל על פלנטה א׳?
הוא רואה את שעון פלנטה א׳ מראה 10- שעות, אך התאום הממהר עדיין לא הגיע אליה. הוא רחוק ממנה כ1990 שעות אור במערכת הפלנטות, כ199 שעות אור במערכת שלו (התקצרות האורך) והזמן שהצופה מפלנטה ב׳ רואה בשעונו הוא 199- שעות .
כאשר יגיע התאום הממהר לפלנטה ב׳ הזמן בשעונו הוא שעה אחת והזמן בשעון הפלנטה 10 שעות. לכן שעון התאום הממהר התקדם ב200 שעות, ואילו שעון הפלנטה רק ב10. שעון התאום כפי שרואה הצופה בפלנטה ב׳ מטקטק בקצב מהיר משעון הפלנטה באותו היחס של 20:1.
ישראל שכחתי את החלק הכי חשוב – התשובה שלך לגבי השעון נכונה! 10 מתוך 10 על הסעיף הזה.
ישראל,
השאלה מבוססת על הערך “פרדוקס התאומים” בויקיפדיה. לא ענית לגבי הקשר לפרדוקס התאומים. אולי “הכל מסתדר” זה אמור להיות הקשר? לא הבנתי. בתור מינימום תגיד למה מה שנכון לתאום הנע לא נכון לתאום הנייח.
לגבי השאלה שלך, אני לא מבין מה זה “הכל מסתדר” או “איך זה מסתדר”, אבל יש לי תחושה עמומה שזה קרוב מאד למה שאני ביקשתי שתענה עליו! בקיצור, אני שאלתי קודם 🙂
ישראל שפירא
מתוך התייחסות לתאום הממהר מתבקשת השאלה למה הוא ממהר? מה רודף אחריו? האם הוא ממהר לפגישה או שהוא בורח משלטונות המס? ואולי הוא רוצה לעשות קניות לשבת? מה הפקס שלו?
שנתיים יותר, שנתיים פחות, מה זה חשוב?
(מה זה חשוב?)
נקוצ
שאלה חביבה שאלת, מאיפה זה?
הראש שלי אומר: השעון מולך נע מהר יותר משלך. אם אתה מתעניין פי כמה (זה בסדר, אני יודע שאתה לא אבל אין לך ברירה): 2 גאמה. זה מה שהניבה האלגברה שלי.
ועכשיו שאלה בשבילך: אם התאום הממהר נע לכיוון הפלנטה הרחוקה שבה הוא עושה פרסה וחוזר הכל מסתדר. שעונו נע לאט, הזמן בפלנטה נע מהר, כולם מבסוטים חלאס.
אבל איך זה מסתדר מנקודת מבטה של אותה פלנטה רחוקה? הרי גם היא רואה את שעונו נע מהר יותר משלה, במיוחד אם הצופים בה משתמשים בטלסקופ האבל טורבו שבו השעון נראה ממש מולך?
לניסים
חן, חן, והאמת שהתעצלתי לבדוק 1056 או 1054 והמרתי על 1056
אז 1054 !!!!!!!
תודה שהגבת בעדינות ולא דיכאת אותי על בורותי.
יום טוב ניסים !!
יהודה
יהודה
1054, לא? 🙂
חידה לישראל שפירא:
שעון מתקרב היישר אליך (!) בחצי מהירות האור. בעזרת טלסקופ אתה מסוגל לראות את המחוגים שלו. לידך נח שעון דומה. האם המחוגים של השעון המעופף נעים לאט יותר, מהר יותר או באותו קצב בהשוואה לשעון הנח? וכיצד התשובה קשורה לפרדוקס התאומים?
היא קצת מעורפלת מדי בשבילי.. אין משהו יותר עדכני? אולי איזו סופרנובה שהתגלתה בחודשים האחרונים וניתנת לצפיה? מישהו מהמגיבים ראה פעם סופרנובה חדשה בטלסקופ?
וודאי שניתן לצפות באחת שהתפוצצה כבר. ערפילית הסרטן מכיר?, זאת שהתפוצצה ב 1056 ורבים ראו אותה אז וגם את שרידיה היפים כיום!
מיקום מדויק בויקיפדיה
לילה טוב
יהודה
יודה
סופרנובה Refsdal חוזרת לביקור השנה:
http://gizmodo.com/this-is-how-we-know-a-supernova-is-coming-in-2016-1743763465
והכוונה שלי היא: מכיוון שאורך חייה של סופרנובה יכול להגיע לחודשים ושנים, האם ניתן לצפות באחת אחרי שכבר יודעים שהיא התפוצצה ומה מיקומה?
לישראל שפירא ידידי
אשתדל לענות על השאלות כולן
וכמובן לפי סדר החשיבות
א. הקפה הטורקי שהובטח עדין מובטח
מקסימום בעוד שנה שנתיים יש ליקוי חמה מלא בארה”ב ואני אשתדל לבקרך ולפנקך בקפה (אם לא תפתיעני כמובן לפני כן בארץ קודשינו).
ב. בנוגע להתפשטות היקום כולנו מסכימים שהיא גם בתוך הגלקסיות אבל משום מה אתם נוטים לקצץ בעוצמתה בתוך הגלקסיות בגלל הגרביטציה ואילו אני טוען שאין כמעט גרביטציה בגלקסיה והתפשטות היקום לא מודעת אפילו מקיומו של הייצור הזה- “גלקסיה” ולכן התפשטות האבל היא למעשה באותו גודל כמו מחוץ לגלקסיה.
ג. ולגבי לצפות בסופר נובה הרי אין פשוט מזה אתה רק צריך לחפש את הגלקסיה שבה איתרה מזלו של כוכב מסכן להתפוצץ זה קורה בגלקסיות הקרובות בערך פעם בשנה למשל בענן המגלני הגדול בשנת 1987 ולפני שנה או שנתיים בגלקסיית המערבולת ואפילן בשביל החלב ב 1056 כך שצריך להמתין בסבלנות וכשהכוכב יתפוצץ כל הגלקציה תדבר על זה ואז צריך רק לכוון את הטלסקופ ולהביט בפילאי הבריאה!
ד. אתה הבנת את זה שפירא?
ה. אף אחד לא יודע מי הסופר נובה הבאה שתתפוצץ והיכן.
ו. כתבתי סיפור בדיוני על גזע יצורי על שמפוצצים סופר נובות לצורך עבודת גמר אסטרונומית. מופיע כאן באתר הידען “עבודת גמר באסטרונומיה”
כל טוב!
סבדרמיש יהודה
חיים
לא שכחתי אותו וגם לא את המרס התורכי של אבינו משיחנו אבולעפיה אמזלג באליפות הששבש של מעברת זרנוגה ג׳.
אבל לפני שהולכים לישון, שאלה רצינית ליודה ולפורום בענייני אסטרונומיה:
איך אני יכול לצפות בסופרנובה ישירות, אם בטלסקופ ביתי או טלסקופ אחר כלשהו?
תודה ולילה טוב.
ישראל שפירא
לגבי הקפה שכחת את המרש התורכי של אבינו מלכנו משיח צדקנו וולפנג אמדאוס מוצרט והכי חשוב זה יהיה בדו מג’ור
יודה
מי זה חזר מארץ מרחקים? מה אני, ציפורה נחמדת?
עדיין בארה״ב, בסופה.
סופה עלק.. 25 מעלות בקליפורניה, שמש פז זורחת, כולם עם חולצות קצרות.
לגבי התפשטות – על פי פושינג היא אמורה לחול על הכל, גם על שביל החלב, וזה מה שגורסת כתבתינו. העניין הוא הכמות. להבנתי, התפשטות האבל היא של המרחב זמן עצמו, ובתוך הגלקסיות הכבידה מחזיקה את הכוכבים ביחד לכן ההתפשטות קטנה.
כמו שאגם יכול להתפשט ולגדול ללא השפעה על גודל הסירות או הדגים בתוכו.
הבנת את עניין הלווין וחצי הקפה?
ואם כבר הקפה, מה עם הקפה הטורקי שהבטחת לי?
לישראל היקר
שלום רב שובך, מארץ מרחקים.
ולניסים
אני עוד אבדוק את טענתכם על גופים סובבים וגופים נופלים, אבל השאלה שכאן דנים עליה: האם התפשטות האבל של היקום מתקיימת גם בתוך הגלקסיות או שלא??
נשמח לשמוע את דעתו המלומדה של המצטרף הישראלי החדש.
אז לילה טוב
יהודה
יודה
סכום הכוחות לא מתאפס – על פי ניוטון לווין בהקפה נמצא בתאוצה.
תוכל לראות זאת בבירור אם תראה את מצבו אחרי חצי הקפה. מהירותו המשיקית זהה, אך כיוונה הפוך.
אותו הדבר יקרה אם פשוט תאיץ אותו נגד כיוון המהירות המקורי: המהירות תקטן תחילה ל0, ואחר כך תגדל לv-.
יהודה
אני אשאל ככה (ואני לא בטוח בתשובה): האם שעון בנפילה חופשית מראה כמו שעון נח באותו מקום?
ברור ששקול הכוחות הוא אפס, אבל הזמן מרחב עדיין הוא של שדה כבידה.
ניסים
טענתי שסכום הכוחות הפועלים על לווין בהקפה הוא אפס ! כלומר כוח הגרביטציה מתאפס ע”י הכוח הצנטרפוגאלי
יהודה
אתה טוען שלווין בהקפה נמצא בכבידה 0? המשוואה לחישוב שינוי הזמן עקב כבידה אינו תלוי במהירות. לכן – נראה לי שאתה טועה.
לחיים פ
הדוגמא שהבאת על כדור בתחתית קערה הוא בעייתי כי אין מיבנים כאלה בחלל קוסמולוגי הגדול. אבל שנינו מסכימים שצריך גם להשוות על איזה גדלים של תזוזות מדובר.
כוח הגרביטציה בין כוכב קיצוני למרכז הגלקסיה מתבטא בחלקיקי מ”מ לשנייה לכיוון המרכז ואילו והתפשטות היקום היא קילומטרים מהמרכז החוצה. ברור שהתפשטות היקום של האבל אפילו לא מודעת לתנועה הזעירה של הגרביטציה וגם לא איכפת לה ממנה.
והדוגמא שלך על שומר סף בכניסה לגלקסיה גרמה לי לחייך.
בנושא השני של התפשטות מעל למהירות האור . ההסבר הממקובל הוא שגופים לא מסגלים להתרחק מעל למהירות האור אבל היקום כולו דווקא כן וזה כבר קרה בשנייה הראשונה למפץ הגדול. אתה מנסה לההמשיך את זה גם כיום…. ניראה לי שאתה נועז מאוד….
דעתי שלי שמהירות האור הייתה אז יותר גדולה.
נסכם שאתה ואני מסכימים שמשהו חורק בקביעה שהתפשטות האבל לא קיימת גם במרחביי הגלקסיה.
כל טוב
יהודה.
יהודה
להסב את תשומת לבך שגם אם שקול הכוחות הוא אפס, אין זה אומר שהם בלתי קשורים. שים כדור בתחתית קערה ותגלה ששקול הכוחות הפועלים עליו הוא אפס, ובכל זאת הוא בקרקעית הקערה בלי יכולת לנוע לשום כיוון.
לכן אין ראיה ממה שאמרת.
עם זאת – אני נוטה להסכים עם הקושיא שלך, מה פתאום שחוק האבל יפעל רק בין גלקסיות ולא בתוכן. האם יש שומר סוף של הגלקסיה שלא נותן לו להכנס בלי פתק מהמנהל?
מעניין אם מישהו בדק את האפשרות שאין שום חומר אפל. החומר האפל נועד להסביר למה הגלקסיות לא מתפרקות (שהרי המהירות המשיקית של הכוכבים גבוהה מדי). אך נניח שהם באמת בתהליך התפרקות? אז אין צורך בחומר אפל.
והגלקסיות אמנם בתהליך התפרקות בגין חוק האבל.
נראה שאנו עוסקים בניחושים בלי כלי מחקר של ממש.
בעניין אחר. אם חוק האבל תקף, הבה נניח שיש עוד גלקסיות במרחק כל כך גדול שקצב התרחקותן גדול ממהירות האור. במלים אחרות – המרחב התווסף למרחק שבינינו גדל בקצב גדול ממהירות האור.
מסקנה: האור הנפלט מהן מנסה נואשות להגיע אלינו – אבל לא מצליח. בכל רגע חולף הוא גומא פחות מרחב מהמרחב שהתווסף.
כלומר – יש גלקסיות שאיננו יכולים לראותם עוד. לא בגלל שהטלסקופים שלנו חלשים מדי אלא כי האור לא יכול להגיע אלינו.
כמובן שזה גם הפוך: האור מהגלקסיה שלנו לא יוכל להגיע אליהן עוד.
יש לך משהו מעניין לומר על כך?
חיים פ
קודם כל אני מעריך את הדיון שאתה עושה על דבר לא מקובל וניראה לי שעל אף אי ההסכמה ביננו אנו מבינים את המחלוקת טוב יותר וזה העיקר.
ובכן, עד לאמצע תגובתך (הציטוט מאסטרופדיה) אין לנו מחלוקת. אבל מכאן והלאה דרכינו ניפרדות.
הציטוט מאסטרופדיה קצת בעייתי. אחזור עליו:
” באתר אסטרופדיה טוענים שע”פ תורת היחסות הכללית, חוק האבל אינו פועל בין גופים קשורים “בחוזקה” כגון מערכות שמש או גלקסיות……”. סוף ציטוט.
הבה וניבדוק מה פרושו “בחוזקה”? הרי הקשר הנוצר ע”י הגרביטציה מתאפס לחלוטין ע”י הכוח הצנטרפוגלי. אז כוחות אפס הן “בחוזקה”??
וגם אם נתעלם מזה שהם מתאפסים אז הבה וניראה על איזו תנועה מדובר:
ובכן נחשב את התאוצה הצנטרפוגאלית, (ששווה לתאוצת הכבידה) גודלה של תאוצה זו הינו המהירות ההיקפית של הגלקסיה (230 ק”מ לשניה) בריבוע, חלקי רדיוס הגלקסיה ( 50,000 שנות אור כפול מספר הק”מ בשנת אור (כ- עשר בחזקת 13)) .
נחשב ונקבל בערך עשר בחזקת מינוס 13 ק”מ לשניה בריבוע!!!
האם אתה חושב שלהתפשטות היקום בגודל של ק”מ לשנייה איכפת בכלל מ עשירית המיליונית המ”מ !!!!!!!!!! ביננו חיים, התפשטות היקום אפילו לא מודעת בכלל למציאותה של הגלקסיה. זו דעתי הצנועה. חומר למחשבה, הלא כן??
נא להגיב בעדינות, ערב שבת היום!
כל טוב, ונהנאתי להגיב לך !!
סבדרמיש יהודה
ליהודה
הנה העתק מאתר אסטרופדיה,
“ההערכות הטובות ביותר כיום, המבוססות על מגוון שיטות מדידה, לגבי ערכן של קבוע האבל הן כ 72 ק”מ לשנייה למגה-פרסק”
אני מפרק את הביטוי שלב שלב כדי למנוע טעות:
1: 72 ק”מ לשניה למגה-פרסק.
2: 72 ק”מ לשניה למליון פרסק.
פרסק שווה 3.26 שנות אור. לכן:
3: 72 ק”מ בשניה לכל מליון פעם 3.26 שנות אור.
4: 22.09 ק”מ בשניה לכל מליון שנות אור.
רדיוס שביל החלב הוא 50,000 שנות אור כלומר 1/20 מביטוי 4.
לכן מהירות ההתרחבות בערך 1 ק”מ בשניה – בהנחה שחוק האבל פעיל בתוך הגלקסיה.
(צדקת. בחישובי הקודם נפלתי קורבן לדו-משמעות באתר ויקיפדיה)
באתר אסטרופדיה טוענים שע”פ תורת היחסות הכללית, חוק האבל אינו פועל בין גופים קשורים “בחוזקה” כגון מערכות שמש או גלקסיות……
אם הגלקסיה אמנם גדלה – אז או שהשערתי נכונה או שחוק האבל אמנם פועל בתוך גלקסיות….
בעניין אחר – אמירתך בעניין האליפסה אינה מתאימה. אם אני מרחיק את כדור הארץ למסלול במרחק 1 ק”מ ממסלולו – מהירותו לא תתאים למסלול החדש והיא יבצע אליפסה מורחבת שתלך ותתרחק מהאליפסה הקודמת. אבל לא זה המצב. יש הנחה שגויה במחשבתך: אני מזיז את כדה”א לא בבת אחת, אלא ברציפות, במשך שנה. התוצאה היא שאלף המטרים שבין המסלולים יתפתחו למשהו גדול יותר, בהכרח. אם הכח הזה יתמשך ברציפות, בעקביות, בהתמדה – הגלקסיה תתפרק. למעשה השאלה חמורה יותר: למה הגלקסיה התעבתה מלכתחילה.
מה שמסתבר לי מכל זה הוא:
1. חוק האבל אמנם לא פועל בתוך גלקסיות.
2. הגלקסיות מתרחבות? יש עדיין הרבה ענני גז בין גלקטיים שמספקים דלק לגלקסיות, ומרחיבים אותם.
נידמה לי שיש לי פתרון חיובי לבעיית ההתפרקות והוא התנועה במסלול יותר אליפטי. ניראה לי שסטייה קטנה של המרחק תהפוך את המסלול לאליפטי יותר ולא בהכרח תביא להתפרקותו. הרי ברור שאם לא הגעת למהירות הבריחה אז “לא תברח” (:)) אבל…. נמשיך לחשוב.
יום טוב
יהודה
לחיים פ.
פארסק שווה כ-3.2616 שנות אור. נקודה. כלומר בערך 3 ורבע שנות אור ולא כמו שמישהו כאן התבטא (בטח בחוסר תשומת לב) 326 שנות אור!
לכן תרשום לפניך שטעית פי מאה בחישוביך. כלומר רדיוס הגלקסיה אמור לגדול ב 1000 מטר בכל שנייה. (כמו שטענתי) ולא בעשר מטר (כמו שטענת)
אבל… אודה ולא אבוש, שזה לא מקל את מצבי כלפי טענתך שאהובתנו הגלקסיה תתפרק!, נהפוך הוא. וחייבים באיזה שהוא אופן להקטין/ לשנות את כוח הגרביטציה. לא ייתכן ששינוי של כמה ק”מ יפרק את הגלקסיה לחלוטין ולא ייתכן שמראש היא נבנתה תחת חוקי גרביטציה בזויים ולא פשרניים. החוקים חייבים להיות כאלה שהם ינתבו את גרמי השמיים למסלול יציב גם אם הם קצת בסטייה מנתיב זה. זו דעתי!
נתת לי חומר למחשבה (לפחות לסוף שבוע זה)
אז נא להגיב בעדינות (ובלי בדיחות)
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
אצטרף לדיון של יהודה ובן-נר.
שמעתי הערכותיכם והשגותיכם זה כלפי זה.
יהודה, אתה אדיוט :). (חחחה. סתם צוחק על בקשותיך לתגובות עדינות).
לעצם העניין, הרשו לי לצרף השערה חדשה שעונה לכל הנתונים שבכתבה: הגלקסיה עדיין סופחת ענני גז מהחלל סביב. (כך היא נוצרה מלכתחילה!). זה תהליך שעדיין נמשך. לאט לאט שולי הגלקסיה מתעבים. נוצרים כוכבים חדשים מחומר בריוני. (אינני תומך בהשערה של בן נון שחומר אפל הופך לבריוני).
באשר לדברי יהודה: קבוע האבל הוא 0.21 ק”מ בשניה לכל מליון שנות אור. (70 ק”מ לשניה למליון פארסק שהם 326 מליון שנות אור) כלומר: כמאתיים מטר בשניה למליון שנות אור.
רדיוס שביל החלב הוא כ-50,000 שנות אור. כלומר שקצב התרחבות הגלקסיה הוא כ-10 מטר בשניה. זאת בהנחה שחוק האבל חל על התווך התוך גלקטי. האם הוא חל?
אם הוא חל, זה אומר שהגלקסיה נקרעת לאיטה. אז כיצד קמה מלכתחילה?
למי שאינו מבין, אנסה להסביר: מה יקרה אם ארחיק את כדור הארץ מהשמש למרחק של 1000 מטר? האם כדור הארץ ישאר במסלול החדש שגדול ב-1000 מטר מקודמו? תשובה: לא ! כדור הארץ יתרחק עוד יותר, כי המהירות שלו גבוהה מדי למסלול החדש. כדי להחזיקו במסלול החדש, הייתי חייב גם להקטין את מהירותו !
הנה כי כן, לו פעל חוק האבל ברמה התוך-גלקטית – לא היתה מתהווה גלקסיה מלכתחילה.
walking death
מסכים שכדאי לבדוק את זה בקטנה אם הלחצים ביקום הקדום דחסו גם חומר מוצק. זה יכול להיות נכון (:))
יהודה
רק רציתי לשאול, ובאותה מידה למה לא לבחון גם קני מידה קטנים יותר. אני בהחלט לא חושב שזה נכון, ואני לא מכיר ראיות שתומכות ברעיון זה.
בקיצור, אולי הדינוזאורים לא היו כל כך גדולים, וחלק מההרים בכדור הארץ הם סתם מישורים שהתנפחו.
אז נא לסלוח לי ול ווקינ דד על דברי הכפירה ולהגיב בעדינות.
walking death
תאר לך מה אני חושב כשאני רואה מאובנים גדולים של עקרבים נדלים ושפיריות?, האם הם היו קטנים כשהיקום היה דחוס ועכשיו כשהיקום התרווח לו גם שרידיהם “התרווחו”? , אולי אני לא מספיק אמיץ להגיד את מה שאתה הטחת בלי פחד. walking death
יהודה
אתה לא אמור אז גם להמשיך את זה לגבי אנשים, אבנים, עצים, בניינים ואופניים?
האם יש השפעות של התפשטות היקום על אובייקטים אלו ולמה אנחנו לא מודדים אותם?
בשם אבנר התכוונתי ל א.בןנר . מתנצל
נא להגיב בעדינות גם הפעם (:))
סבדרמיש יהודה
אבנר
תראה כמה תרגילים אתה , ומדענים רבים אחרים, עושים העיקר לא להתייחס לכלל פשוט שהתפשטות האבל של היקום נעשית גם בתוך הגלקסיות. ולא רק זה , אי מאמין שהתפשטות האבל קיימת אפילו בין הכוכבים לבין כוכבי הלכת ואפילו בין כוכבי הלכת לירחים. אני מאמין ששני שליש מהתרחקותו השנתית של הירח מכדור הארץ (26 מ”מ מתוך 38 מ”מ) נגרמת מהתפשטות האבל של היקום.. הגרביטציה לא קובעת כאן דבר כי היא מאופסת ע”י הכוח הצנטרפוגלי הנובע מסיבובו של הירח סביב כדור הארץ.
כך אני חושב
נא להגיב בעדינות.
סבדרמיש יהודה
סיבה נוספת אפשרית להתרחבות הגלקסיה מרומזת בכתבה:
“ככל שכוכב ענק אדום זקן יותר, באופן כללי, המסה שלו נמוכה יותר”
עם הזדקנות הכוכבים בגלקסיה חלה הפחתה במסת הגלקסיה ואזי הכוח
הצנטרפוגלי, הנובע מסיבוב הגלקסיה, מרחיב את מימדיה.
לסבדרמיש
א]. אני תמיד מגיב לדבריך בעדינות.
ב]. יש להודות כי הכתבה (גם במקור באנגלית) אינה מפורטת מספיק. בכל אופן, לא מצויין
בכתבה כי נצפתה ירידה בצפיפות הכוכבים בגלקסיה אלא רק התרחבות הגלקסיה.
לפיכך סביר יותר להניח כי ההתרחבות הנה תוצאה של גידול הגלקסיה בשוליה, כתוצאה
מהוספת מסה של חומר בריוני ולא “התפזרות” הגלקסיה כפי שאתה הסברת.
לא בן נר
ואולי זה מוכיח שהגלקסיות יכלו להיווצר רק בתחילה כשהתפשטות היקום הייתה איטית יותר?
אבל מעבר לכך “אהבתי” הגדולה למסה והאנרגיה האפלות אינה מאפשרת לי לקבל בקלות כמוך את הסברך המקובל שחומר אפל עושה ניסים וניפלאות בחדוות היצירה של הגלקסיה,
נא להגיב בעדינות.
יהודה סבדרמיש
העובדה שהיא מתפשטת אין פירושה שבו בזמן היא מתכווצת בליבה שלה עד שהחור השחור אולי יתנדף. האם הפיזיקאים הגיעו למסקנה כבר שהיקום יתפשט לנצח, או שייתכן ובאיזשהו שלב יתכווץ חזרה.
לסבדרמיש
ברור שאתה טועה הפעם. הנימוק פשוט בתכלית.
לו היית צודק, והתפשטות היקום אכן היתה מהירה ממהירות קריסת הגלקסיות
הרי שהגלקסיה כלל לא היתה נוצרת. עצם היווצרותה של הגלקסיה אומרת
שהיא מהירה מהתפשטות היקום. דהיינו אתה טועה הפעם. מ.ש.ל.
ההסבר לגידול הגלקסיה שונה בתכלית והוא נובע מכך שהחומר האפל ** המקיף
את הגלקסיה קורס אל הגלקסיה, נדחס ומתחמם, בהשפעת ההתחממות הוא
מתפרק לחומר בריוני שיוצר כוכבים צעירים. ככל שמסת הגלקסיה גדלה, גדל גם
קצב הקריסה של החומר האפל אל הגלקסיה, התפרקותו והפיכתו לחומר בריוני.
זה ההסבר לגידולה של הגלקסיה.
שימו לב : בכתבה לא נטען שצפיפות הכוכבים בגלקסיה קטנה אלא רק שהגלקסיה גדלה
משמעות הדבר היא שהמסה הבריונית של הגלקסיה גדלה וגם הרדיוס של החומר פולט
האור בגלקסיה גדל.
**-החומר האפל הוא גז ניטרונים יציב בטמפרטורה קרובה מאד לאפס המוחלט.
עם קריסת החומר האפל אל הגלקסיה הוא נדחס, מתחמם וחלקו מתפרק לפרוטונים,
ואלקטרונים
לנתי אז זהו שכן מתווכחים על זה!!
לפני כשבוע האזנתי להרצאה מעניינת מאוד המרצה העביר בצורה מעולה את נושא הגלקסיות אבל התעקש שהתפשטות היקום אינה קיימת בתוך הגלקסיות. כשהראיתי לו את חישוביי בנושא הוא התעקש שיש לי כניראה טעות חישובית.
היום אני בטוח יותר בחישוביי.
אני מאמין שלא רחוק היום שגם עיניין המסה והאנרגיה האפלות יחלוף מן העולם אחרי ששמונים שנה שהם מטרידים את המדע.
נא להגיב בעדינות (:))
תודה
סבדרמיש יהודה
לסבדרמיש יהודה, אתה כנראה צודק, וגם לא ממש מתווכים עם זה.
זו פשוט פעם ראשונה שהוכיחו זאת ברמת הגלקסיה.
האם יש בזה אמירה גדולה – כנראה שלא
ההתרחבות מנצחת כי כל המסה שאנחנו מכירים כולל חורים שחורים מהווה 4% כשלעומתם יש 96% של חומר אפל ואנרגיה אפלה. ככה שלמעשה התהליך שקורה הוא שניהם יחד כאשר ההתרחבות של הגלקסיה/היקום הנצפה היא מתרחשת ככל הנראה לאור אנרגיה אפלה שמאיצה ומתרחבת, ואילו אנחנו יודעים שהכוח הכבידתי שלה קיים רק שהוא לא מקיים אינטראקציה כלשהי עם החומרים והאלמנטים שמוכרים לנו. כאמור, 4%.
כמו כן,לחורים חורים ייתכן ויש תאריך תפוגה, ככה שלמעשה הוא לעולם לא “יבלע” את כל הגלקסיה..
התנועה הנובעת מהגרביטציה בתוככי הגלקסיה (כל גלקסיה) היא זעירה יחסית להתפשטות האבל של היקום. התפשטות האבל היא כ 70 ק”מ לשנייה למגה פרסק שהיא לפחות ק”מ אחד לשנייה ל50 אלף שנות אור של רדיוס הגלקסיה. לעומת זאת תאוצת הגרביטציה היא שווה לתאוצה הצנטרפוגלית ומתאפסת על ידה. כך שבכל מקרה ניוותר רק עם התפשטות האבל של הגלקסיה. אני לא מבין מדוע טוענים שהתפשטות היקום היא רק מחוץ לגלקסיות, זה ממש מגוחך!
נא להגיב בעדינות..
סבדרמיש יהודה.
מעורר מחשבה
בלב הגלקסיה לפי הסברה חור שחור על מסיבי. אני לא מבין איזה תהליך קורה או שניהם יחד. החור השחור בולע את הגלקסיה ונהיה יותר מסיבי ומושך יותר חומר, או החומר בורח מהגלקסיה.