סיקור מקיף

טיל פרטי שנשא אספקה לתחנת החלל התפוצץ בשיגור בוירג’יניה

מניתוחים ראשונים של האירוע עולה כי הראשון התרחש בבסיס הטיל, כלומר בשלב הראשון או השני שלו. נגרם נזק כבד לאתר השיגור באי וואלופס

פיצוץ משגר אנתרס של אורביטל סיינסס שנשא חללית אספקה לתחנת החלל ב-28 באוקטובר 2014. צילום: נאס"א מתוך עדכון טוויטר של הסוכנות.
פיצוץ משגר אנתרס של אורביטל סיינסס שנשא חללית אספקה לתחנת החלל ב-28 באוקטובר 2014. צילום: נאס”א מתוך עדכון טוויטר של הסוכנות.

משגר של חברה פרטית שזכתה בחוזה מנאס”א לשגר אספקה לתחנת החלל התפוצץ הלילה באתר השיגור באי וואלופס שבוירג’יניה. נראה כי החלק שהתפוצץ היה בסיסו של הטיל, מדגם אנרס של חברת אורביטל סיינסס (כלומר בשלב הראשון או השני שלו). ראש הטיל ומטענו הצליחו להמריא מספר מטרים אך נפלו על הקרקע וגרמו להתפוצצות שניה.

לפי הטלוויזיה של נאס”א, לא דווח על נפגעים באתר השיגור, אך נראה שנגרם נזק כבד לכן השיגור. שליח יוניברס טודיי לאתר השיגור בוואלופס קן קריימר, ידווח בהמשך היום ממסיבת עיתונאים שתקיים אורביטל סיינס.

זהו הכשלון הראשון של טיל במסגרת תוכנית השיגורים המסחרית שנאס”א מממנת. אנטרס רשם עד כה חמישה שיגורים מוצלחים. השיגור תוכנן בתחילה ל-27 באוקטובר, אך נדחה ביממה לאחר שסירה חדרה לאיזור הימי המוגבל ליד החוף בקרבת אתר השיגור.

המשימה היתה השלישית מתוך שמונה משימות אספקה שחברת אורביטל סיינסס מבצעת לפי החוזה שחתמה עם נאס”א. קפסולת סיגנוס שכונתה בידי אוריבטל “SS Deke Slayton” על שמו של אסטרונאוט שנפטר, נשאה 2,290 ק”ג של מטען לתחנת החלל הבינלאומית.
איתי נבו מוסיף הבוקר באתר רשת ב’ כי זה השיגור הרביעי של טיל “אַנְטַרֶס”, אך הראשון שבו נעשה שימוש במנוע משודרג של הטיל. החללית שנשא “סִיגְנוּס” היתה אמורה להביא לתחנת החלל כ-2,300 ק”ג של אספקה, ציוד וניסויים מדעיים. היא גם נשאה לוויין מחקר פרטי שהיה מיועד לשיגור מתחנת החלל. זו הפעם הראשונה שטיל פרטי התפוצץ בדרכו לתחנת החלל, מאז החלו שיגורים מסחריים לשם לפני כשנתיים. סיבת התאונה עדיין אינה ברורה.

אורביטל סיינסס היא אחת משתי חברות שזכו בחוזה של נאס”א לשיגור אספקה לתחנת החלל. החברה השניה היא spaceX של אילון מוסק שפיתחה את חללית הדראגון שנועדה לשימוש חוזר. בנוסף אליהם ביצעה סוכנות החלל סדרה של חמישה שיגורי מטען לתחנת החלל מסדרת ATV. זאת כמובן בנוסף לשיגור הסדיר של חלליות מטען רוסיות מדגם פרוגרס המשרתות את תחנות החל הרוסיות ובהמשך את תחנת החלל הבינלאומית מדי מספר חודשים, שגם אחת מהן התפוצצה באוגוסט 2011.

לפני שבועות אחדים פרסמה נאס”א את החברות הזוכות במכרז לפיתוח ושיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל – ספייס אקס ובואינג. 

כתבה זו מבוססת על דיווחיהם של אתר יוניברס טודיי ושל איתי נבו. אתר הידען ימשיך וידווח על ההתפתחויות.

9 תגובות

  1. ניסים
    כדאי להוסיף דבר נוסף. חברה שנכשלת פעם אחר פעם בפיתוח מוצרים טכנולוגיים ואין משנה אם מדובר בחלליות או בייצור אופניים תראה כלא רצינית והיא תאבד את המוניטין והתוצאות הכלכליות מבחינתה תהיינה הרסניות. מוניטין הוא גם גורם אטרקטיבי מבחינת לקוחות פוטנציאליים. לא מספיק לחשוב רק על רווחים, אלא גם ובעיקר על אמינות.
    אין גם לשכוח שייצור מערכות של חלליות נעשה בעבר אצל החברות הגדולות והפרטיות כמו בואינג, מקדונלס דוגלס ועוד, למרות שבעשורים הקודמים השיטה היתה שונה. נ.א.ס.א כגוף ממשלתי עבדה בדרך של מכרזים. תקלות הן בלתי נמנעות. בכל טכנולוגיה שהיא גם אם היא המתקדמת ביותר עלולות להיווצר תקלות.

  2. חברה ממשלתית ,או פרטית שהיא במימון ממשלתי.זה לא ענין של אידיאולוגיה אלה צרכים.אם הם החליטו כך או כך זה לא משנה.זה ענין של גישה ניהולית.בחברה ממשלתית יכולה להיות יעילה,או עם מינויים פוליטים וועד משתק.או הנהלה פרטית בזבזנית וועד בעיתי.השאלה אם יש פיקוח יעיל ומקצועי.

  3. מצטרף לניסים ולכול מה שהוא כתב.
    לכותבי הכורסא א. בן נר ואיל אני רק יכול להניח…..שאין לכם כול מושג בתחום הטכני ובבניית מכשירים חדשים עם כול הבעיות שצצות .

  4. א. בן נר
    סלח לי, אבל התגובה שלך לא עניינית והיא אף פוגענית. לא חסרים תאונות לפני ההפרטה. ובטח שלא חסרים תאונות ברוסיה.
    אם כבר להיפך – תאונה זה ארוע מאד, מאד, יקר לחברה פרטית.
    טיסה לחלל זה מסובך, על גבול הטכנולוגיות הקיימות במספר מישורים. תאונות תמיד יהיו. צריך ללמוד מהם ולהשתפר.
    ולא צריך להביע דעה לפני שחוקרים מה קרה.

  5. לאייל
    אחרי שוועדת חקירה תחקור וצוות בדיקה יבדוק ומומחים יגישו דוחו”ת תימצא
    הסיבה לתאונהשהיא כדלקמן : חסכו בכסף והשתמשו ברכיבים זולים.
    זאת התוצאה ההכרחית והבלתי נמנעת של ההפרטה.

  6. אני לא מבין איך מתרחשת תקלה כזו קטסטרופלית בזמן שיגור, הטיל עבר הרי בוודאי בדיקות מאד קפדניות לפני השיגור, איך המהנדסים פיספסו כשל גדול כל כך שיכל לגרום לכזה אסון ? לא בדקו שכל הברגים מהודקים ? לא בדקו שאין דליפות ? איזה כשל מכני יכול לגרום לכזה דבר, שלא ניתן להבחין בו לפני השיגור ?

    (סליחה אם השאלה נשמעת קצת מטופשת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.