סיקור מקיף

תגלית מפתיעה: ניו הוריזונס צילמה הרים צעירים על פלוטו וכארון

צילומים ראשונים ששידרה החללית ניו הוריזונס (New Horizons) לאחר המעבר ליד פלוטו מעידים ככל הנראה על פעילות גיאולוגית הנמשכת גם כעת

הרים גבוהים ליד קו המשווה של פלוטו כפי שנקלטו על ידי מצלמות החללית ניו הוריזונס. צילום: נאס"א SwRI
הרים גבוהים ליד קו המשווה של פלוטו כפי שנקלטו על ידי מצלמות החללית ניו הוריזונס. צילום: נאס”א SwRI

תמונות תקריב של איזור ליד קו המשווה של פלוטו (ובקרבת ה”לב” המפורסם) חשפו הפתעה עצומה: שרשרת הרים צעירים המתנשאים לגובה 3,500 מטרים מעל פני השטח של כוכב הלכת הננסי.
“ההרים הללו נוצרו קרוב לודאי לפני לא יותר מ-100 מיליון שנים, הרף עין לעומת 4.56 מיליארד שנים – גילה של מערכת השמש, ויתכן שהם עדיין נמצאים בתהליך בניה.” אומר ג’ף מור מצוות הגיאולוגיה, הגיאופיזיקה וההדמיה של ניו הוריזונס. הדבר מעיד ככל הנראה על כך שאיזור זה שבתקריב, המכסה פחות מאחוז אחד מפני השטח של פלוטו עשוי עדיין להיות פעיל גיאולוגית כיום.

הנחתם של מור ועמיתיו על הגיל הצעיר של ההרים נובע מהעדר מכתשים באיזור. כמו בשאר שטח הפנים של כוכב הלכת פלוטו, איזור זה הופגז בשברים מהחלל במשך מיליארדי שנים והיה מלא מכתשים אלא אם כן פעילות טריה נתנה לאיזור מתיחת פנים ומחקה את סימני הגיל. “זהו אחד מתוואי השטח הצעירים ביותר שראינו אי פעם במערכת השמש” אומר מור.

שלא כמו הירחים הקרחיים של כוכבי הלכת הגדולים, פלוטו לא יכול להתחמם כתוצאה מאינראקציות עם גוף פלנטרי גדול בהרבה. לפיכך, תהליכים אחרים היו חייבים ליצור את הנוף ההררי. הדבר עשוי לגרום לנו לחשוב מחדש על פעילות הכוחות הגיאולוגיים על עולמות קרחיים רבים אחרים” אומר סגן מנהל צוות הגיאולוגיה והגיאופיזיקה ופרופסור במכון המחקר הדרום מערבי בבולדר, קולורדו.

ההרים מורכבים ככל הנראה מ’סלעי היסוד’ של פלוטו המורכבים בעיקר מקרח-מים. למרות שפני השטח של פלוטו מכוסים במתאן ובחנקן במצב צבירה מוצק (קרח), חומרים אלה אינם חזקים דיים כדי לבנות את ההרים. לפיכך יש צורך בחומר קשיח יותר, קרוב לוודאי קרח מים, כדי ליצור את הפסגות. “במידות החום השוררות בפלוטו, קרח מים מתנהג יותר כמו סלע” אומר חבר אחר בצוות ה-GGI ביל מקינון מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.

תמונות התקריב הללו צולמו כשעה וחצי לפני נקודת ההתקרבות לפלוטו, כאשר החללית היתה במרחק 77 אלף ק”מ מפני השטח של כוכב הלכת. בתמונה ניתן להבחין בפרטים שרוחבם כקילומטר.
נתונים ספקטרוסקופיים ממכשיר ראלף שעל סיפונה של ניו הוריזונס חשפו כמויות גדולות של קרח מתאן, אך פיזורו אינו אחיד.

 

כארון

 

גם כארון סיפק הפתעות דומות שרשרת הרים צעירים ומגוון נופים. המדענים הופתעו ממראהו חסר המכתשים. רצועה של מכתשים ושקעים הנמתחת לאורך של כאלף קילומטרים, מעידה על סדיקה נרחבת של קרומו של כארון, קרוב לוודאי כתוצאה מתהליך גיאולוגי פנימי.
התמונה גם מראה קניון שעומקו מוערך ב-7-9 קילומטרים. באיזור הקוטב הצפוני של כארון ישנם איזורים כהים שהגבול בינם לבין האיזורים הבהירים מטושטש, דבר המעיד על שכבה דקה של כתם על פני השטח.

 

הידרה

 

ניו הוריזונס גם צפה בחברים הקטנים במערכת פלוטו המונים ארבעה ירחים אחרים – ניקס, הידרה סטיקס וקרברוס. תמונה מהירה של הידרה היא הראשונה שחשפה את פני השטח הבלתי סדירים שלו ואת גודלו – 43 על 33 קילומטרים.

התצפיות גם מעידות על כך שפני השטח של הידרה מצופים קרוב לוודאי בקרח מים. תמונות שישודרו בעתיד יחשפו רמזים נוספים אודות מבנהו של ירח זה ושל הירחים האחרים.

“החללית ניו הוריזונס החוקרת את פלוטו היא משימת תגליות אמיתית המראה לנו מדוע חשוב לבצע מחקרים בסיסיים” אומר ג’ון גרונספלד, סגן מנהל נאס”א למשימות מדעיות במטה הסוכנות בוושינגטון.

“נדרשו לניו הוריזונס תשע שנים לבנות את הציפיות אודות מה שנוכל לראות בטיסת ההתקרבות לפלוטו וכארון. היום אנו מקבלים את הדוגמה הראשונה של האוצרות המדעיים שנאספו במהלך הרגעים הקריטיים הללו ואני יכול לומר כי הם מפתיעים ועוברים את הציפיות”
“שער” אומר אלן סטרן, החוקר הראשי של משימת ניו הוריזונס במכון המחקר דרום מערב בבולדר, קולורדו. “ניו הוריזונס כבר שידרה לנו תמונות מדהימות. הנתונים נראים מדהימים.”

 

להודעה באתר נאס”א

 

עוד בנושא באתר הידען”

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.