ניוזלטר של ח״כ סויד

חברות וחברים יקרים

חברות וחברים יקרים,

עוד שבוע בו אירוע טרור אחד רודף את משנהו, וסיומו של גל הטרור אינו נראה לעין. תושבי מדינת ישראל זכאים לחיות במציאות אחרת ומר ביטחון- מר דיבורים הינו חסר כל יכולת במעשים. זהו אבסורד שהקו המנחה של מדיניות הממשלה היא ״שב ואל תעשה", הרי ממילא בסוף יגיע אזרח בעל תושייה או כוחות הבטחון לנטרל את המפגע. אתמול קיבל ראש הממשלה החלטה להאיץ את בנית הגדר- מוכר לכם? בוקר טוב ביבי, השלמת הגדר היא שלב ראשון ביישום תוכנית ההיפרדות של המפלגה.

אני מחזקת את ידיהם של כוחות הבטחון, הם אלו שעושים כל שביכולתם להגן ולהשיב את השקט. שולחת תנחומים למשפחות ההרוגים ואיחולי החלמה לפצועים.

סיכול ממוקד בחסות חוק ההדחה

אם חשבנו שחוק ההדחה מאחורינו- אז טעינו!. זהו רק עיניין של ימים עד שנשוב להאבק בחוק ולהגן על הדמוקרטיה, הפעם במליאה. תארו לכם מצב בו קבוצה של 61 ח״כים תבחר להתעמר בח״כ אחר ולחסל לו את הקריירה הפוליטית. הם יאספו חתימות, יפנו לוועדת הכנסת ויביאו זאת להצבעה במליאה. גם אם לא יימצא רוב של תשעים חברי כנסת שיצבעו על הדחת חבר הכנסת הם הצליחו לעשות סיכול ממוקד. הם השביתו את חבר הכנסת התעמרו בו, סתמו את פיו, והחלישו את מעמדו. לא עומדת בפניהם שום מניעה לעשות זאת שוב ושוב. גם אם לא יודח. עכשיו בוא נראה אותו חוזר לפעילות שגרתית. זו הקלות הבלתי נסבלת של חוק ההשעיה, שהוא למעשה חוק הדחה.

גם אני אינני רוצה לראות בכנסת ח״כים שחותרים תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים בטרור, יחד עם זאת, מדובר בסמכות השמורה לבית המשפט העליון ולא לנבחרי הציבור שישתמשו בה לסגירת חשבונות פוליטיים של הרוב כנגד המיעוט. כמי שמובילה את המאבק בוועדת חוקה, אני מציעה שבמקום לחוקק חוק שנותן כוח פסול לנבחרי ציבור והוא מדרון חלקלק לפגיעה בקבוצות מיעוט אחרות, די בתיקון חקיקה פשוט שיתן סמכות לבית המשפט להדיח חבר כנסת מכהן, לא רק בתקופת בחירות כפי שהיום מאפשר זאת החוק אלא גם תוך כדי כהונתו.

נקודת השפל במהלך הדיון היתה נסיונו של יו״ר הוועדה ח״כ סלומינסקי למנוע מאיתנו לשמוע את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. לאחר דרישה נוקבת הצלחנו, דקות ספורות לפני ההצבעה על החוק, לשמוע את עמדת היועמ״ש. ממנה עלה שחקיקת חוק כזה מחייבת זהירות רבה נוכח הקשיים שהוא מעורר, כגון: משפט עמיתים על בסיס אידאולוגי, הסמכת רוב פוליטי של ח״כים להפסקת כהונה של ח״כ מכהן שנבחר כדין. החוק פותח פתח של התנכלות של הרוב למיעוט ואף גורם לסיכול רצון הבוחרים, אשר הצבעתם הביאה לבחירתו. לא בכדי ניסה סלומינסקי למנוע מאיתנו לשמוע את עמדת היועמ״ש אשר כתב בשפה ברורה שהחוק בעייתי, גם אם חוקתי, עמדה זו מצטרפת לעמדתה של היועצת המשפטית לוועדה עו״ד קוגוט, שאף היא הצביעה על הבעייתיות הרבה בחוק. לא יאומן, ועדת חוקה חוק ומשפט של כנסת ישראל מקדמת חוק ששני יועצים משפטיים, הן של הוועדה והן של הממשלה, כותבים בשפה ברורה עד כמה הוא בעייתי.

פניתי לסולימנסקי בדברים נוקבים במהלך הדיון ושאלתי אותו: ״ניסן אתה באמת רוצה את הכוח הזה בידיים שלך?, יום יבוא וזה יהיה נגדכם״. החוק יעלה למליאה עד סוף המושב. אני מאוד מקווה שעד אז קבוצות המיעוט בקואליציה, יבינו שמדובר בחוק שהוא מדרון חלקלק ושהם הבאים בתור.

לצפייה בכתבה על החוק ההדחה בחדשות ערוץ 10, לחצו על התמונה

להאזנה לדברי ברשת ב׳ לחצו על התמונה

לצפייה בדברי על חוק ההדחה בדיון האחרון בוועדה, לחצו על התמונה

יום האישה הבינלאומי - המסע עדיין בעיצומו

השבוע ציינו בעולם את יום האישה הבינלאומי. בשנת 2016 אנו עדין בעיצמו של המסע לשוויון בין המינים. בבוקרו של יום זה התעוררתי עם תחושות מעורבות, אמנם יום האישה הוא יום חג לכל הנשים בעולם, אך מצד שני אם היה שוויון מלא בין גברים לנשים לא היה צורך בציון יום מיוחד שכזה.

המציאות היא שעדיין אין שכר שווה במגזר הציבורי והפרטי, אין ייצוג הולם בדירקטוריונים, מעט נשים מתברגות בעמדות מפתח ועוד. בעוד שנשים שואפות לפרוץ את תקרת הזכוכית נשים רבות אינן מצליחות להתרומם מעל רצפת הבטון, הקרה והאפורה. הן חיות באלימות מילולית, פיזית, נפשית וכלכלית.
ישבתי במליאה והתבוננתי סביבי. מתוך 120 חברי כנסת עדיין יש רק 3 שרות ו- 32 חברות כנסת ועל העדרן של נשים בפוליטיקה המוניציפלית אני כלל לא מדברת.
כולי תקווה שיבוא יום וכבר לא נצטרך לציין את יום האישה.

לצפייה בדברי במליאה לחצו על התמונה

לצפייה בראיון עמי בערוץ 1 לחצו על התמונה

תת אלוף תחת חקירה

היום הודיע הרמטכ"ל כי מינויו של תא"ל בוכריס לתפקיד ראש חטיבת המבצעים בוטל. חקירתו של תא״ל בוכריס החשוד בעבירות מין עוררה הדים רבים בקרב הציבור. קולות רבים הושמעו לזכותו, רבים מיהרו לספר על היותו אדם ערכי, קצין מהולל וגיבור ישראל וסרבו להטיל ספק במהימנותו ובהתנהגותו בטענה כי לא יתכן שאדם כמוהו חשוד בעבירת מין. חלקם אף הגדילו לעשות עת ביקרו את המתלוננת, הכפישו את שמה וכמובן, איך לא, ניהלו את המשפט "בציבור", הרשיעו וגזרו את דינה ואת דינו.

בחודשים האחרונים נחשפו מספר פרשיות של הטרדה מינית. הן התאפיינו בעיקר בכך שהנשים שהוטרדו בחרו שלא להתלונן במשטרה אלא ברשתות החברתיות. פוסט אחד בפייסבוק וסיפורן נחשף בכל אמצעי התקשורת, המטריד מינית עובר ״שיימינג״ ציבורי, כאשר אין כלל תלונה נגדו. החיילת המתלוננת נגד תא״ל בוכריס בחרה לעשות זאת בדרך המוכרת ו״הרשמית״ - היא הגישה תלונה במשטרה.חרף זאת מצאה את עצמה תחת מתקפה.

אין לדעת לאן ״תתגלגל״ חקירה זו. איך שהדברים נראים כרגע מצבו של התת אלוף לא מזהיר. למתלוננת ולבוכריס מגיע את יומם בחקירת מצ״ח מעמיקה וראויה ובמידת הצורך בבית הדין. המעודד בכל הפרשיה העצובה הזו הוא שנראה שהמערכת עושה הכל על מנת להגיע לחקר האמת מבלי שהתארים, האיכויות, הערכיות והדרגות של הנפשות הפועלות תשפיע לכיוון זה או אחר.

לצפייה בדברי בתכנית המטה המרכזי לחצו על התמונה

הממשלה: התחייבנו?!- אז מה!

שוב ממשלת ישראל מציבה את קהילת הממתינים במקום האחרון בסדר העדיפויות . הקפאת העלאת יהודי אתיופיה נוכח מנגנון הנומרטור היא לא פחות ממקוממת. מנגנון הנמורטור שהתווסף לחוק ההסדרים קובע כי לכל החלטת ממשלה חייב להימצא מקור תקציבי. באם לא ניתן להצביע על מקור לא ניתן ליישם את ההחלטה. המעניין הוא, שמנגנון הנומרטור מונע רק את ההחלטה המבקשת לעלות את קהילת הממתינים ארצה, ולאחדם עם משפחותיהם. במילים אחרות, ממשלת ישראל אומרת להם- ״אז מה אם התחייבנו, עכשיו, המצב שלכם ושל בני משפחותיכם לא מספיק חשוב בכדי שנמצא לכם את המשאבים״.

לפני מספר חודשים הייתה לי הזכות להשתתף במשלחת לקהילת הממתינים בגונדר ואדיס אבבה באתיופיה. החוויה הייתה לא פחות ממטלטלת עבורי. פגשתי משפחות שהופרדו, נותקו והן מחכות ליום בו יתאחדו עם יקיריהם שבארץ. הורים, אחים, סבים וסבתות שמחכים לרגע בו הכיסופים לציון יגיעו למימושם. הגענו לארץ עם החלטה ברורה- המאבק למען העלאת המשפחות הוא מחוייב המציאות. הגשנו מיד הצעת מחליטים לשר הפנים וערב התקציב אישרה ה מ משלה פה אחד את העלאת שארית הקהילה. 9000 איש שהיו אמורים להגיע החל מ- 15.3 תוך חמש שנים. אבל פתאום הקפיאו את ההחלטה ופתאום אין תקציב. עוד החלטה שמעצימה את הפגיעה ואת תחושת האפליה בבני העדה.

בדיון המשותף של ועדת הפנים עם וועדת העליה והקליטה פניתי לנציג האוצר, בשאלה ברורה-"האם יש החלטות נוספות שיישומן הוקפא מחוסר תקציב או שמא הקפיאו רק את העלאת בני העדה האתיופית". לצערי, לא הופתעתי לגלות שרק ההחלטה להעלות את קהילת הממתינים באתיופיה מעוכבת. ח"כ אמסלם וח"כ נגוסה נעלו את הישיבה והודיעו שעד שלא ימצא פתרון הם לא יתייצבו להצבעות במליאה. ככה זה בממשלתו של ביבי נתניהו. רק התניות המאיימות על הישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה יביאו אותו לעסוק ב"חיים עצמם".

בביקורי בבית הכנסת באדיס אבבה, נתקלתי בפרוכת התלויה על הקיר עם תיעוד מאות שמות של כל אלו שנפטרו בזמן ההמתנה לעלות לארץ. אני כולי תקווה שעד שנצליח להניע את הממשלה לעמוד בהתחייבותה, לא יתווספו עוד שמות על הפרוכת.

לצפייה בדבריי במליאה לחצו על התמונה

הצעת החוק שלי נפלה - אך הקימה גל מחאה

יום לאחר שציינה הכנסת, לראשונה, את היום המיוחד למען זכויות הקהילה הגאה, הפילה הקואליציה הצעת חוק שהגשתי להכיר בזוגות חד מיניים כהורים שכולים. מסתבר שיש הבדל בין שכול לשכול. מסתבר שהיום המיוחד והחגיגי היה רק מס שפתיים. הזדהות ודיבורים על הסדרת זכויות בחקיקה לחוד ומעשים לחוד. לצערי, שכול ואבל, הם נושא חוצה מפלגות המאחד את כולנו. אך בעוד שבן להורים חד מיניים יכול להקריב את חייו למען המדינה, זו לא תכיר באחד מהוריו כהורה שכול, ובמי ששכל את בן/בת זוגו כאלמן או אלמנה. הצעת החוק שהגשתי לתיקון ״חוק משפחות חיילים שנספו במערכה״ ביקשה להתמודד עם המציאות המתהווה בה זוגות חד מיניים מגדלים ילדים ושולחים אותם לצבא. הצעת החוק ביקשה לחסוך מהם את הבירוקרטיה, את הפניה לערכאות המשפטיות. עליהם לקבל זכויות והכרה המגיעות בשגרה לכל הורה או בן זוג במצב דומה.

כאמור, הקואליציה הצביעה נגד הצעת החוק שלי. ח״כ אמיר אוחנה- הח״כ הגאה בליכוד, נמלט מן המליאה בעיצומה של ההצבעה וח״כ שרן השכל, יו״ר השדולה הגאה, הצביעה נגד הקהילה אותה היא מבקשת לקדם. אך הסתבר, שעל אף שהצעת החוק נפלה החל בפייסבוק גל מחאה שמובילים חיילים קרביים המשתייכים לקהילה, שאינם מוכנים לקבל כעובדה שהם טובים למות למען המדינה אבל לא מספיק טובים להכרה בהם כשווי זכויות. מאז פרסום הצעת החוק שלי, החלו עמרי נחמני וחבריו לפרסם את סיפורם האישי, כלוחמים, כחיילים, הם מספרים את אשר על ליבם. הם מספרים כיצד הם לומדים ומלמדים בצבא את החיילים ״שאסור להפקיר חיילים״ וכעת- הממשלה היא שהפקירה אותם.

אני מקווה שקול המחאה יעשה את שלו. בסופו של דבר לא די לדבר על זכויות לקהילה הגאה, לציין יום מיוחד בכנסת ואף להתהדר בח״כ גאה, כאשר בפועל מצביעים נגד זכויות הקהילה ונוהגים כבחשכת ימי הביניים.

לצפייה בכתבה על תיקון חוק ההורים השכולים בחדשות 2, לחצו על התמונה

לקריאת הכתבה המלאה לחצו על התמונה

לצפייה בדבריי במליאה לחצו על התמונה

הפוסט של עמרי נחמני- מחאת המילואמניקים והמילאומניקיות הגאות

גזענות ברבנות בפתח תקווה- דיון שיזמתי

מה בסה״כ פטה שגנה ביקשה? להתחתן? ללבוש שמלת כלולות ביומה המאושר ולהינשא לאהוב לבה? שגה עלתה לארץ בגיל 13 והתגיירה כהלכה, לימים כאשר הכירה את בחיר ליבה וביקשה להינשא לו, גדעה את חלומה הרבנות בפתח תקווה וסרבה לרשום אותה לנישואין, תוך שהיא מערימה קשיים בלתי נסבלים עם ניחוח גזעני. בשבוע בו נחשפה הפרשה, יזמתי דיון במליאה בנושא. סיפורה של פטה שגנה הוא סיפורה של אישה אחת יחידה אבל מאחוריה עומדת קהילה שלמה שהרבנות בפתח תקווה נוקטת נגדה באפליה וגזענות.

בדיון במליאה קראתי לשר הדתות, ח״כ דויד אזולאי, ולרבנות הראשית להתערב באופן בהול במתרחש ברבנות בפתח תקווה. לא יעלה על הדעת שבעוד שיד אחת (הרבנות הראשית) מגיירת יהודים כהלכה, היד השניה (הרבנות בפתח תקווה) מטילה ספק ביהדותם ומסרבת לרשום אותם לנישואים. על שר הדתות והרבנות הראשית לצאת באמירה ברורה כי לא תתאפשר גזענות ואפלייה ולדאוג שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם.

פטה שגנה, לא המתינה, היא ובן זוגה רוצים להנישא. היא פנתה לרבנות בתל אביב ונרשמה לנישואין, שם תעודת הגיור (המרה) תגשים לה את חלומה על שמלת כלולות לבנה.

לצפייה בדברי בנושא במליאה, לחצו על התמונה

ראיון משותף עימי ועם השר לוין- שתי תפישות שונות על מערכת משפט אחת

״השופטת מרים נאור, נשיאת בית משפט העליון, הבית״ריסטית היא השמאל? השופט נועם סולברג חובש כיפה סרוגה - זה השמאל? אדמונד לוי ז״ל זה השמאל? על איזה שמאל אתה מדבר? איפה שמעת שופט שמתבטא וחושף בפניך את התפישה הפוליטית שלו? חייב להיות שלטון חוק במדינת ישראל ומערכת המשפט חייבת להיות חזקה כדי שיהיה מבוגר אחראי שיכריע. על פי הגישה שלך, יכול לבוא חבר כנסת ולחוקק חוקים פשיסטיים״.

תהום עמוקה פעורה ביני לבין השר יריב לוין בכל הנוגע לתפישת מערכת המשפט. אני מזמינה אתכם לקרוא ראיון משותף שלנו למגזין ״הפרקליטים״, על עתידה של מערכת המשפט בישראל, על מינוי שופטים ועל תפקידו העיקרי של בית המשפט.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו על התמונה

משלחת הכנסת ללונדון

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוזמן להתארח בפרלמנט הבריטי ולהיות האורח הרשמי של יו"ר הפרלמנט, ג'ון ברקו. את יו"ר הכנסת ליוותה משלחת של שלושה ח"כים- אני, חברינו, ח"כ חיליק בר וח״כ יואב קיש.
הגענו ללונדון לאחר ששבוע קודם לכן ציינו בכל רחבי בריטניה את שבוע האפרטהייד ותנועת הBDS ארגנה בקמפוסים ארועים הקוראים להחרים את ישראל. באווירה זו הגענו כמשלחת לסדרת מפגשים בפרלמנט הבריטי, עם שר החוץ פיליפ המונד, יו״ר הפרלמנט ברקו ג׳ון, שר החוץ בממשלת הצללים, בן הילארי ממפלגת ה"לייבור", חברים בבית הלורדים ועם חברי פרלמנט רבים מהאופוזיציה והקואליציה.

במפגשים שוחחנו רבות על בטחון תושבי מדינת ישראל, על המאבק ב BDS, סימון מוצרים, ההסתה לטרור ועל גל הטרור אשר פוקד אותנו כבר תקופה. הדגשנו בפני הנוכחים את השאיפה להיפרדות מהפלסטינאים, תוך הצגת "תכנית ההיפרדות". הסכסוך מעסיק את הבריטים לא מעט והדעות בנושא חלוקות.

חיליק ואני אף נפגשנו לפגישה אינטימית עם חברי פרלמנט ממפלגת ה-laybor בלשכתו של הילארי בן. שוחחנו בפתיחות על מצבה של מפלגתם, מנהיגותו של קורבין, והשאיפות לעתיד.

בין המפגשים ערכנו גם סיור בספריית הפרלמנט. שם מחזיקים הבריטים את דברי ההיסטוריה, נאומים ופרוטוקולים של דיוני הפרלמנט המתפרשים על פני מאות שנים. שם, מצאנו את המסמך המצהיר על סיום המנדט הבריטי בארץ ב1948 - מרגש.

יחד עם יו״ר הכנסת, ח״כ יולי אדלשטיין וחברנו ח״כ חיליק בר, בספריית הפרלמנט, מעיינים במסמך המתאר את הפרעות בפלשתין

הודעה על סיום המנדט הבריטי- המסמך הרשמי

עם יו״ר הפרלמנט, ברקו ג׳ון

עם שר החוץ האנגלי, פיליפ המונד

שמים ברקס לקטל בכבישים

ועדת כלכלה, בראשותו של חברנו, ח״כ איתן כבל, שמה לה כמטרה להתמודד עם הנושא הכאוב של הקטל בכבישים, במטרה להגיע ליוזמות חקיקה ולהעלאת מודעות. תאונות הדרכים הן מכת מדינה, די להיזכר בתאונת האוטובוס הקטלנית שהתרחשה בחודש שעבר בכביש 1 על מנת להבין שברגע אחד חייהם של שש משפחות השתנו לעד. מהנתונים עולה כי מתחילת שנת 2016, כשלושה חודשים בלבד, 47 בני אדם איבדו את חייהם בתאונות הדרכים.

אחד מדיוני הוועדה התמקד בדרכי ההתמודדות של המערכת המשפטית עם הקטל בכבישים. התייחסתי לצעדים הנדרשים על מנת לשפר את המענה המשפטי לעברות תעבורה . כיום ישנם 40 שופטי תעבורה שאמורים להתמודד עם כ-100 אלף תיקי תעבורה בשנה. אין ספק כי העומס בבית המשפט מכריע את איכות הדיון . ניתן ליעל ולשפר את יכולתה של מערכת המשפט להתמודד עם עבירות התעבורה כך שמצד אחד ניתן יהיה להתייחס ברצינות לשמיעת התיקים של העבירות החמורות שהן התאונות הקטלניות ומצד שני למנוע סחבת כאשר ידוע שתיקים מתנהלים על פני שני. יש צורך במינוי שופטים ייעודיים אשר ידונו בתיקי דו"חות התנועה כגון: ברירות קנס ושופטים ייעודיים אחרים אשר ידונו בתיקי גרם המוות וינהלו הוכחות. מענה שכזה הוא מחויב המציאות.

לצפייה בדברי בוועדה לחצו על התמונה

לצפייה בדברי בערוץ הכנסת, לחצו על התמונה

הנבחרים - ראיון נוקב ודינמי

התראיינתי בתכנית ״הנבחרים״ של דויד בן בסט, ראיון נוקב ודינמי, אחד על אחד, על כל מה שמעסיק את הציבור. המצב המדיני, הבטחוני, התמודדות עם תנועת ה-BDS, מצבה של המפלגה- הקו המרכזי ועוד. מזמינה אתכם לצפות- שווה.

לצפייה בראיון בתכניתו של דוד בן בסט לחצו על התמונה

תלמידות מגמת רובוטיקה מגיעות לבקר אותי בכנסת- שיחה על העצמה נשית

לקראת יום האישה נפגשתי בכנסת עם תלמידות קבוצת הרובוטיקה בכפר יונה. הבנות הציגו בפני את הפרויקטים המרתקים שהן עובדות עליהן ושיתפו אותי בהישגיהן. בשיחה קולחת על העצמה נשית, השאיפות לעתיד ועל העובדה שעדיין מרימים גבה כאשר שומעים שבנות מתעניינות ברובוטיקה. כפורצת דרך לנשים בתחום המשפטי משמח אותי לדעת שהיום, דור העתיד שלנו מתחנך מגיל צעיר לשוויון והתופעה של שיוך מקצועות באופן מגדרי היא תופעה שהולכת ונעלמת מהעולם.

הבנות סיפרו לי שהן נסעו לחו״ל לייצג את ישראל בתחרויות רובוטיקה, והזמינו אותי להגיע לתחרות הקרובה שתתקיים בארץ. כמובן שנעניתי לבקשתן.

ובין לבין

הוזמנתי על ידי חברנו, אלי בן שושן, להרצות במרכז השירות לעיוור בנהריה. החברים במרכז שמחו על הביקור ואני שמחתי להיות להם לעזר בכל הנוגע לפניותיהם למוסד לביטוח לאומי. על כתפינו, נבחרי הציבור, מוטלת האחריות לא רק לפעול בבית המחוקקים, אלא גם לסייע ככל שניתן לאלו שזקוקים לעזרתנו.

באירוע המפלגה ליום האישה, באירגונה של חברתנו, יו״ר תא החברות, לאה פדידה.

באירוע הקמת המועצה הציבורית היהודית -דרוזית ברעננה, עם חברנו דני עטר, משה בן עטר, יוסף נאסר אדין וסלאח סעד. ועוד חברים רבים ובמעמד ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי. המועצה שמה לעצמה כמטרה את המשך קידום החברה הדרוזית בישראל ואת שילובה המלא בנוף הישראלי ובתחומים שונים. האוכלוסיה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, משרתת בצבא ונאמנה למדינה מראשיתה ולאורך כל שנות קיומה.

שבת שלום חברות וחברים יקרים

שבת שלום חברות וחברים,

שלכם ולמענכם,

רויטל

עמוד הפייסבוק שלי: "רויטל סויד עו"ד / Revital Swid"

צוות לשכתי עומד לרשותכם בכל עניין, טלפון בלשכה: 02-6408192

אדר הרשקוביץ יועצת פרלמנטרית: 054-7917156.

שבי טולדנו, יועץ פרלמנטרי: 054-7477742

להסרה מרשימת התפוצה אנא השיבו הסר