שלום לכם קוראים יקרים.
 
תקופה ארוכה חלפה מאז האיגרת הקודמת
 וכולי תקווה שאצלכם הכל בסדר.
בקרוב נתכנס סביב שולחן החג
 ונתרום את חלקנו לשימור המנהג.
 כמדי שנה, גם הפעם עלתה השאלה
"נו, אז איפה אתם בַּסֶדֶר?".

הרבה פעמים אני נדהמת מהתגובות

כאשר בסך הכל במילה "בַּסֶדֶר"
 אני משנה את תנועת הָפָּתַח לִשְׁוַוא נַע
ושואלת איפה את, אתה, אנחנו והם בְּסֶדֶר?
זה התחיל עם לירון הקטן,
שבכל פגישה היה מסביר לי כמה הוא "רע" בגן
עד שיום אחד עצרתי את דבריו
ובקשתי ממנו לספר לי על לירון הטוב.
לירון הופתע, פתח זוג עיניים בורקות
ולא הצליח לספר על עצמו שום דבר טוב.
אחרי לירון ישבה מולי נטע - 
זו האמא שמטפחת את בנותיה במסירות מופלאה.
 כששמעה את השאלה היא כולה התכווצה
ובקול חנוק מדמעות מלמלה
ש"אני באמת לא יודעת להגיד לך במה אני בסדר".
דני, שמשקיע את כל כולו למען אשתו וילדיו 
בכלל לא הבין מאיפה הבאתי את השאלה
וכך גם יעל - המתבגרת הרגישה והמנומסת,
טלי הגננת החרוצה - שבטוחה שהיא לא מספיק תורמת
ותומר שלמרות העומס ומצבו הכלכלי
כמו שעון מקפיד להגיע עם בנו לטיפול השבועי.
כל כך הרבה אנשים שוכחים להגיד לעצמם
שהם בסדר ושהם עושים את מיטב יכולתם.
 
ליל הסדר קורא לנו להבדיל בין חמץ ומצה
מבלי לפסוח על קושיות מהותיות.
מצוות "והגדת לבנך" מתחילה באמירה שלנו לעצמנו
שאנחנו פשוט בְּסֶדֶר. כן, כן: אנחנו באמת בְּסֶדֶר! 

 

הנה כמה טיפים ורעיונות מעשיים:
אפשר שכל אחד מהמסובין יגיד על עצמו במה הוא בסדר
או יספר על "מכה" שהתגבר עליה במהלך השנה.
אפשר להכין "גביע" ו/או תעודת הוקרה לכל משתתף
סוג של אישור שיזכיר לו עד כמה הוא ראוי ו"כשר".
האפיקומן המוסתר יכול להיות גם חפיסת קלפים
שעל כל אחד מהם מופיעה תכונה או היגד חיובי
אותם יתבקשו המסובין ללקט בין שיר לשיר.
הקלפים הללו יכולים להיות תחליף למתנה שקונים,
ואם נחזיק מעמד עד "אחד מי יודע"
נוכל לשחק בנחשו מי האחד שבתכונה הזו הוא אלוף אמיתי.
ודאי שניתן להוסיף עוד ועוד רעיונות
ובלבד שבסוף הערב כל אחד יגיד לעצמו בביטחון
ש"נכון. בזה וזה אני באמת טוב!".
חג אביב שמח!

 

לסיום אני  מצרפת לכם ולבני ביתכם
 ברכות לחג שמח ומואר
עם שפע נחת, צמיחה והתחדשות.
 בידידות והערכה
 כרמית אלון

 


נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus