Accessibility

לקראת חגי תשרי כולנו מתכנסים לחשבון נפש אישי ממנו אנו לומדים על השנה שהייתה ומייחדים מחשבה לזו שבפתח. אנו למדים כבני אדם בחיי היומיום, כלפי חוץ כמובילים בקהילות שלנו וכלפי פנים כל אחד ואחת לתוך הארגון והסביבה האורגנית שלו. זו ההזדמנות שלנו לשפר ולהשתפר.

בשנה האחרונה במפעם השרון, פעלנו רבות כדי לשרת אתכם במיטב הכלים ההדרכתיים, הארגוניים והרעיוניים בכל שדרת הניהול ובכל ממשק עבודה ביננו לבין הרשות אותה אתם מובילים.

תוך כדי עבודה מאומצת במהלך השנה, לא ויתרנו על הלמידה, על הסקת המסקנות ועל השאיפה להשתפר. חידדנו את קורסי הפיתוח וההכשרות המחייבות. ביצענו מפגשי מנכ"לים וסמינר ראשי רשויות. רעננו פורומים והעמקנו את הלמידה גם של עצמנו כלפי תחומי תוכן אפשריים שנוכל להמשיך ולחדש לכם. היינו צינור מקשר בינכם לבין משרדי הממשלה, עמותות וארגונים ולעתים אף בינכם לבין עצמכם.

בכל מפגש אתכם, בכל שיחה, מכל רעיון או שאלה שהעליתם - אנחנו למדנו. כמנהלת המפעם, אני מאחלת לעצמי להמשיך ללמוד בשנה הקרובה ולהמשיך לשרת אתכם באופן הכי טוב שרק אפשר.

שנה טובה לכם, לבני ובנות ביתכם, לתושבים הרבים אותם אתם מובילים ולכל בית ישראל.

יונית סמולש, מנהלת מפעם השרון

 

 

את חודש יוני פתח מפעם השרון במפגש דו יומי לעשרים ושבעה ראשי מועצות מקומיות שנערך השנה בצפון. בהובלת ראש מועצת עומר פיני בדש, עלתה לכפר ורדים נבחרת איכותית של מנהיגים מקומיים מכל הארץ לשיח עמיתים איכותי ופורה באווירה אחרת בשיתוף מכון אלכ"א למנהיגות וממשל בג'וינט.

ביום הראשון של המפגש זכו חברי הפורום לאירוח של ראש מועצת כפר ורדים מר סיון יחיאלי שהוביל דיון על שיתופי פעולה אזוריים לצד מנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי הגב' יעל רון והגב' קרן דורון כץ נציגת מכון אלכא למנהיגות וממשל. השיח האזורי היווה גורם מרכזי ביום הראשון של הסמינר וכך נושא שיתופי הפעולה בין רשויות נשאר כמוטיב מרכזי גם בדיון שולחנות עגולים שהתקיים בהמשך.  

במסגרת אווירת השת"פ זכו חברי הפורום לסיור לימודי במתחם "מארג" בכפר ורדים ובפרויקטים חברתיים נוספים ברחבי הכפר ושיתפו מניסיונם בהקמת פרויקטים שכאלה ובהמשך קיומם במציאות כלכלית בעייתית.

בשלב הזה נפרדה המשלחת הגדולה מכפר ורדים לטובת נהריה שם התקיים המשך שיח העמיתים סביב שאלת פלטפורמות התקשורת הקיימות בין המוביל העירוני לתושב. ראש מועצת כפר שמריהו מר דרור אלוני, העביר סדנה על שקיפות רשויות מקומיות וחשיבותה בעת הזאת בה השיח התקשורתי הפורמאלי עדיין קיים ובמקביל גובר השיח ברשתות החברתיות ונהיה מרכזי בסדר היום. הדיון שהתפתח בעקבות הסדנה הראה כי תהליכי השקיפות השלטונית והשיח הבלתי אמצעי עם התושבים במועצות המקומיות הם עובדה קיימת וכי ראשי הרשויות מקפידים להתעדכן באופן ישיר ורואים בקשר הזה עם התושב אמצעי בקרה על עבודה המועצה.

במפגשים האלה שתמיד עמוסים בלמידה, עיקר התובנות מגיעות מהעולם האישי של כל מוביל.  מהמועצה שלו, מסדר היום שלו, מהאמונות שלו. אלה נותנים פתח הצצה לעולם שלם של עשייה שבדרך כלל נסתרת מהעין. אנחנו במפעם אוספים גם אנקדוטות אלה, משתפים אותן בין שאר ראשי הרשויות כדי שלמידת העמיתים המתקיימת באופן תדיר לא תישאר במסגרת המפגשים הללו אלא תשמש גם מובילים נוספים.

כמנהלת מפעם השרון, גוף שהדרכת הנבחרים היא עמוד התווך שלו, אני גאה בסוף כל מפגש שכזה כשאני מרגישה שלמרות הידע והניסיון הקיים בחדר הישיבות, הצלחנו להוסיף ידע ולתמוך בראשי הרשויות   בעשייתם היומיומית הברוכה.

 קרא עוד 
קול קורא מהאיחוד האירופי

בחודשים הקרובים יחשפו לראשי הרשויות והמנכ"לים "הקולות הקוראים" של האיחוד האירופי למזרח התיכון. האיחוד האירופי הוא שחקן מוביל בתקצוב פרויקטים ארוכי טווח במגוון תחומים דוגמת קיימות, בטיחות וביטחון התושב, משילות וניהול תקין ומעמד האישה. הקולות הקוראים של האיחוד האירופי מתוכניים על ידו במשך תקופה ארוכה ונועדו לעודד שיתוף פעולה אזורי, הליך הזכייה בהם הוא בירוקרטי וארוך אך בקצה הדרך: הבטחה למימון משמעותי של פרויקטים ארוכי טווח המשרתים את הרשות ותושביה.

כחלק ממה שהאיחוד האירופי מכנה "מדיניות השכנות" מתפרסמים פעם בכמה שנים קולות קוראים בסך כולל של מיליארדי שקלים. הקולות הקוראים מתפרסמים באמצעות פלטפורמות מרכזיות: ישירות ממטה האיחוד בבריסל, משלחת האיחוד האירופי בישראל ודרך עמותות עצמאיות הפועלות על פי אותו מתווה ביחד עם האיחוד. לכל פלטפורמה מטרות משלה, אך האיחוד האירופי דואג לסמן כמה ערכים מרכזיים וכל המשתתפים נדרשים לכוון את הפרויקטים שלהם בהקדם.

תהליך תכנון הקולות הקוראים באיחוד האירופי נמשך בין שנה לשנתיים ותהליך ההגשה עצמו למרות שהוא רב שלבי, פתוח להגשה לאורך זמן. הראייה האירופית בהקשר זה היא לטווח בינוני רחוק, מרבית הפרויקטים הזוכים הם לטווחים של בין שלוש לחמש שנים, ולרוב נדרש שיתוף פעולה איזורי - בין מדינתי גם עם מדינה מהאיחוד וגם עם מדינה שכנה.

אז למה כן? התקציבים עצומים, תחומי העיסוק הם תחומים שמעניינים גם רשויות בארץ, שיתוף הפעולה יכול לייצר עשייה משמעותית ולמידה מתמשכת.  בחודש האחרון אנו מבצעים במפעם השרון למידה מעמיקה לתוך נושא הקולות הקוראים של האיחוד האירופי. ובהתאם, כל מנכל/ או ראש רשות שירצה לקבל סקירה ראשונית כתובה מוזמן לפנות ולקבלה בהקדם.

 

מנכ"לי השרון מתאחדים
אנחנו במפעם אוהבות שיתופי פעולה וכמה שמחנו לשמוע ממושיקו ארז, מנכ"ל קדימה - צורן, על שיתוף פעולה חדש בין שש רשויות שהבינו שביחד זה כוח!


בראיית הכורח ביצירת מנופי הכנסה ובהבנה של הפוטנציאל הגלום בכל רשות ורשות -הורכבה לאחרונה קבוצת מנכלים ״מובילי השרון״ לשם דיון משותף וסיעור מוחות סביב סוגיות של פיתוח כלכלי ועסקי.
במהלך חודש אוגוסט התקיימה הישיבה הראשונה ובה השתתפו ששת המנכ"לים באזור השרון: קדימה צורן, פרדסיה, אבן יהודה, תל-מונד, כפר יונה ומוא״ז לב השרון.

במהלך הפגישה שנועדה לפתוח למעשה צוהר לשיתוף פעולה במגוון תחומים עלו סוגיות מעניינות ובתוכן: מכרז שימור אנרגיה משותף, תוך הסתייעות בניסיון של פרדסיה שכבר השלימו מכרז כזה. מכרז פינוי אשפה - קדימה צורן, פרדסיה וכפר יונה השלימו מכרז פינוי אשפה וגיזום והשיבו לשאלות של לב השרון העומדים בפני מכרז דומה.

השתתפות בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה להגברת מיחזור הגזם ובהתאם קבלת הכנסה. עלתה סוגיית הקמת תיכון ממ״ד אזורי, סוגיה שנדונה כבר לפני שנים אך לא קודמה ובפועל כל הרשויות מסיעות את תלמידיהן לבתי ספר מרוחקים ואין פתרונות אזוריים. סוכם על איסוף נתונים וריכוז הנושא על ידי דני לוין לצורך קידומו.

הפורום המשותף עתיד לשוב ולהיפגש כדי להעלות ראיונות ולקדם פרויקטים.

ביחד עם חברי איגוד המנכ"לים והמזכירים אותם מלווה מפעם השרון במשך כל השנה, התאספנו למפגש באריאל במסגרת סדרת מפגשי "מנכ"ל מארח" אותם מקיים האיגוד, וזכינו לאירוח מקצועי של ראש העירייה מר אלי שבירו ומנכ"ל אריאל מר אבי עזר. במפגש חוויתי במיוחד שכלל שיח מעמיק על חדשנות מוניציפלית בתחומי חינוך, אנרגיה וניהול מוניציפלי, זכו המשתתפים גם לסיור מקיף בעיר אריאל והתמודדו עם אתגרים אישיים בפארק המנהיגות ששיאו: מתקן "דוד וגוליית".   

במפגש נכחה הגברת מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך ששוחחה עם המשתתפים על האתגרים בחדשנות הניהולית במשרד החינוך והמשילות המורכבת בעידן המודרני: הטמעת השקיפות  בבתי הספר והמעבר לניהול עצמי, פתיחות המשרד לדיאלוג רציף עם הרשויות המקומיות וליוזמות הבאות מן השטח ויצירת תמונה חינוכית המשקפת צרכים ויכולות של כל רשות בנפרד. 

בנוסף התקיים פאנל ולאחריו שיח פתוח עם חברי הכנסת אלי כהן (כולנו) דוד ביטן ודודי אמסלם (ליכוד) בנושאי תכנון ובניה והאתגרים העומדים בפני משרדי הממשלה חברי הכנסת ומנכ"לי הרשויות.

לאחר יום העיון הצטרפו חברי האיגוד לסיור מודרך בפארק המנהיגות המושקע באריאל המספר את סיפורי המנהיגות התנ"כיים ומשלב אותם עם אתגרי היום יום. במתקן "דוד וגולית" הוביל באומץ מנכ"ל אפרת יהודה שוויגר. 

 לפרטים נוספים 

 

הפעם בפינת המומחה: ראש מועצת כפר שמריהו ויו"ר פורום העמיתים  דרור אלוני על עצמאות הרשות המקומית.

להבנתי, עצמאותה של רשות מקומית נמדדת ביכולת של המועצה או העירייה לספק לתושביה שירותים באיכות גבוהה, לפתח תשתיות בהתאם לצרכים ולפעול על פי עקרונות הקיימות, מבלי להסתמך על תמיכת השלטון המרכזי. כזה הוא כפר שמריהו, מאז ומתמיד. שירותים ממומנים מארנונה ומהעברות ממשלה ותשתיות מתקציבי פיתוח, אשר מגיעים מעסקות נדל"ן ו/או מהעברות ממשלה.

אני משמש כראש המועצה המקומית כפר שמריהו מנובמבר 2005. היישוב קיים שמונים שנים וככל שאני יודע מעולם לא ניתמך על ידי גוף ממשלתי. כל ראשי המועצה משנות החמישים ועד היום הקפידו לא להוציא יותר ממה שיש ולמעשה לשמור על איזון תקציבי ועמידה בתוכנית העבודה המאושרת.

יבואו ויגידו: "מה החוכמה, הרי האוכלוסייה עמידה..." ובכן הנושא מורכב ומפתיע יותר. היישוב הוקם על ידי כחמישים ושבע משפחות ב-1937, אשר רכשו מכספם את הקרקע וקיימו במשך שנים רבות משקים חקלאיים. המייסדים, בסיוע חברת רסקו, תכננו היטב את היישוב, לרבות פוטנציאל הרחבה ושמירת שטחים פתוחים לרווחת הציבור. היום ביישוב כ-700 בתי אב ומעט מאוד עסקים, המשרתים בעיקר את התושבים. משמעות הדבר שמקורות ההכנסה העצמית מבוססים על ארנונה למגורים. השכילו פרנסי הישוב לקבוע שיעור ארנונה דיפרנציאלי, אשר יאפשר לוותיקים, המתגוררים בבתים קטנים, להמשיך לקיים רמת חיים סבירה מבלי שנטל הארנונה יחייב אותם למכור ולעזוב. יחד עם זאת מדרגות מס הארנונה למגורים, לבתים הגדולים מ-200 ומ-300 מ"ר מאפשרים פיצוי הולם ורמת שירות גבוהה.

כשני שליש מאדמות היישוב הינן אדמות פרטיות ורק כשליש אדמות מדינה. משמעות הדבר שהמועצה פחות תלויה בהסכמות רמ"י לפיתוח ובקביעת שיעור היטלי ההשבחה והיטלי הפיתוח. משמעות הדבר שבתכנון נכון המועצה בונה מבני ציבור וחינוך על פי הצורך, על פי תוכנית כלכלית ותזרים המזומנים.

מידי שישה חודשים מתקיים דיון במליאת המועצה על תוכניות הפיתוח לעשרים השנים הבאות ומוצגים באופן מעודכן הנתונים על אומדן הצרכים ועל פוטנציאל המימון. בדרך כלל יורדים לרזולוציה יותר עמוקה על מיזמים בתהליך או לשנתיים – שלוש הקרובות. מליאת המועצה קובעת יתרה לביטחון של 10 מיליון ₪ שממנה לא יורדים. וכך נשאלות שאלות נוקבות ונקבע קצב הפיתוח, בהתאם ליכולת ובהתאם לראייה רב שנתית. כלל הוא שכל מה שיעשה, ייעשה באיכות מעולה למען הדורות הבאים.

דרור אלוני, ראש המועצה המקומית כפר שמריהו


נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus