ד"ר רועי גפטר הוא סוציו־בלשן (או סוציולינגוויסט) המתמקד ביישום תאוריות סוציו־בלשניות בעברית החדשה, ובעיקר בסוגיה המורכבת ורבת הפנים של הגיית החי"ת והעי"ן ומעמדה בקרב ציבור הדוברים. אחרי דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד ופוסט־דוקטורט באוניברסיטת תל אביב הוא מצטרף השנה לסגל הבכיר של המחלקה...

שלישיית הגשש החיוור הייתה – במשך עשרות שנים – תופעת בידור פופולרית ואהובה במיוחד ובעיני רבים סמל לישראליות. בדיון הציבורי והאקדמי על הגשש החיוור מרבים להזכיר את השפה הגששית המיוחדת, ואין ספק שהייתה רכיב חשוב בטקסטים ובדימוי הבימתי של השלישייה. כדי להבין את הצלחתה העצומה ואת חשיבותה בתרבות העברית צריך לחזור לשנותיה הראשונות ולהתבונן בהקשר הרחב של פעילותה, המקיף לא רק את תולדות הבידור העברי אלא גם את תולדות העברית העממית...

אמנם סמסטר א עדיין לא נגמר, אך כבר יש מי שחושב על סוף הסמסטר ועל הערכת ההישגים בכל קורס, הניתנת כמובן בצורת ציונים. המילה צִיּוּן ידעה גלגולים רבים מראשית ימיה של השפה העברית ועד שקיבלה את המובן המזוהה עמה היום: 'מספר להערכת הישג בבחינה או בקורס'...

ב־2015 התפרסמו באתר "מאקו" נתוני סקר שבו התבקשו קוראות לדרג מנהגים של גבר שירתיעו אותן ויגרמו להן לא לצאת אתו. לפי הסקר "אין דבר יותר מדכא חשק כמו גבר שכותב אני 'ידבר' איתך, במקום 'אדבר'". אף על פי שהסקר לא כלל, מן הסתם, רק עורכות לשוניות או חוקרות לשון, התוצאה הזאת איננה מפתיעה במיוחד. לרוב הדוברים, גם כאלה שלא למדו דקדוק או עריכת לשון, יש דעות על האופן שעברית תקנית אמורה להישמע, והדעות האלה משפיעות על האופן שהם תופסים ומעריכים את מי שמדבר אתם (או מסמס להם)...