כנגד ארבעה בנים דברה התורה.
בפרשת בא מופיעים שלושה מתוך ארבעת הבנים בסדר הבא: הראשון הוא הרשע, ולאחריו מופיע זה שאינו יודע לשאול ולבסוף התם. הבן החכם נמצא בספר דברים פרק ו'. ישנם כמה מכנים המשותפים לניסוח של התורה בכל אחד מארבעת הבנים.
ראשית, הפרשיות פותחות במלים "והיה כי יביאך..." או בנוסח הדומה לכך, ומדובר על כך שבני ישראל כבר נמצאים בארץ. כלומר, חלק מהותי מהדיון עם ארבעת הבנים הוא, שהוא מתרחש דווקא בארץ ישראל.
מכנה משותף נוסף הוא, שהאב מדבר רק כתגובה לשאלה של הבן. המקרה היחיד בו האב מדבר מבלי שנשאל הוא כמובן במקרה של הבן אינו יודע לשאול.
לעומת זאת, ישנם כמה שינויים בין הבנים. הרשע והתם מסתפקים ברמיזות ושואלים מה זה? או מה העבודה הזאת? ולעומתם זה שאינו יודע לשאול - לא שואל כלום. החכם שונה מכולם, כיוון שהוא מפרט את שאלתו ומבהיר את עמדתו בניסוח ברור. גם באופן בו האב מנסח את התשובות לבנים ניתן לראות שינויים. הרשע, שאינו יודע לשאול והתם מקבלים תשובה העוסקת בעניינים מוחשיים: מצוות קורבן הפסח לרשע, מצוות חמץ ומצה לשאינו יודע לשאול ומצוות פדיון בכורות לתם. החכם לעומתם שואל מהם העדות והחוקים והמשפטים, והיה מקום לענות לו כפי שענו לשאר הבנים, בתיאור טכני של מצוות הקשורות ליציאת מצרים. אך דווקא לו עונים תשובה המכילה מרכיבים היסטוריים ופילוסופיים ולא התשובות המעשיות הניתנות לשאר הבנים.
אנו רואים אם כן שהתורה רואה חשיבות רבה בהעברת המסרים של יציאת מצרים לדור הצעיר, ואף אחד מסוגי הילדים אינו נמלט מקבלת המסרים המתאימים לו באופן מדויק. המסר שניתן ללמוד מפרשה זו הוא שאנחנו
כמחנכים (הורים, מורים ומדריכים) של הדור הבא איננו יכולים להתייאש מאף ילד. עם כל ילד יהודי בארץ ישראל ניתן להתקדם אל עבר המטרות שהתורה מציבה בפנינו. יתכן שמצד אחד נזכה ונוכל לשקוע אתו בדיון פילוסופי ותאולוגי עמוק ומרתק. אולם במקרים אחרים, יתכן שנצטרך להתאמץ וללמד אותו לשאול, או להשיב לו על פי הכישורים והיכולות שלו ואף יכול להיות שבמקרים הקשים יותר, נצטרך להקהות את שיניו כדי לגרום לו להבין את גודל האירוע ומשמעותם. ומעל הכל, המסר הוא שלעולם לא נתייאש מאף ילד יהודי.
בברכת שבת שלום
|