שעבוד מצרים והיציאה ממנה – אז והיום...
בהגדה של פסח אנחנו אומרים: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקינוּ מִשָׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם..."
בימים אלו, עמלים
תלמידי הישיבה עם הצוות החינוכי בחזרות לקראת ה'פיזמונר' – תחרות השירים השנתית של
הישיבה. נושא הפיזמונר השנה הוא "חבל על הזמן", המסכם חודשים של לימוד
נושא ה'פנאי' והדילמות שנושא זה מזמן לנו כתלמידים, כצוות וכבני אדם.
במרחב הזמן בו אנחנו
חיים ישנם 'חלקים' בהם 'מוכתב' לנו סדר היום, פעולות שחייבים לעשות, ואנחנו בוחרים
כיצד לעשות אותן, וישנם 'חלקים' 'פנויים', שאנחנו בוחרים במה למלא אותם.
מה היה תכלית שעבוד
מצרים? מדוע חלק מהתוכנית האלוקית להופעת עם ישראל הייתה השעבוד, כפי שאומר ה'
לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "וַיֹּאמֶר
לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם
וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"?
שעבוד מצרים והיציאה
ממנה הטביעה בנו חותם של חירות, ומהו תפקידנו?
בכל יום אנחנו זוכרים
את יציאת מצרים. אנחנו נזכרים שהיינו משועבדים ויצאנו לחירות.
זיכרון זה הוא
זיכרון מחייב - אנחנו עבדי ה', לא עבדי
הזמן
... כפי שכותב ריה"ל בשירו 'עבדי הזמן' – "עַבְדֵי זְמָן
עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם, עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי".
היציאה הנצחית מעבדות
לחירות יחד עם המודעות למרחב הזמן בו אנחנו חיים, הינה חלק משמעותי בגיבוש הזהות הלאומית שלנו כעם, והאישית – של כל אחד ואחת מאתנו.
הבחירות שאנחנו עושים במרחבי הזמן, הן ההזדמנות שלנו לקחת חלק בגיבוש זהותנו, במילוי ייעודנו.
אנחנו בישיבה, מקווים ומאמינים שהעיסוק וההתבוננות ב'זמן', ב'פנאי' יחד עם לימוד ובירור עולמנו הערכי, הציוני דתי, יאפשר לנו לעשות בחירות מושכלות ויגדל אותנו להיות בני חורין, להיות עבדי ה' ולא עבדי הזמן.
בהצלחה רבה
ב'פיזמונר', פלטי
| 
_208x157.jpg)
_600x851.jpg)
.png)
