לא באה הגאולה השלמה? מה נותר לנו ללמוד משנת השמיטה?

 

מסופר על איש עשיר שעשה חיִל במסחרו וכל אשר עשה הצליח. ולאותו האיש היו שלושה בנים. האיש חינך את בניו כראוי, ולימדם שרק מה שהם משיגים בעצמם- שלהם הוא. שני הילדים הגדולים גדלו והרחיקו מביתם, הקימו משפחות ועסקו גם הם במסחר כאביהם. האחד ראה בעמלו ברכה כאביו ואף הוא התעשר, בעוד שהשני נחל אכזבה אחר אכזבה ונהיה לעני מרוד.

 

לימים, גדל הבן השלישי והגיע לפרקו ומצא לו שידוך בשעה טובה. זימן אביו את שני בניו לחתונה, אך יחד עם ההזמנה הרשמית, שלח האב לבן העשיר בקשה בזו הלשון: "קח נא את אחיך העני ואת משפחתו ועיניך לא תחוס על ריבוי הממון שתעלה לך הנסיעה ובגדי החתונה, כי כל הוצאה שתוציא לכבודי, אשלם לך עליה" .

 

קרא הבן העשיר את המכתב ומיד מיהר לחנות היקרה ביותר והזמין לו ולבני ביתו את הבגדים הנאים ביותר, את הנעליים הטובות ביותר ואת כל צרכי החתונה שמי מבני ביתו ביקש, כי הרי מובטח לו שעל הכול ישלם אביו. לפני שיצא לחתונה נזכר שאביו ביקש לקחת את אחיו העני, ולשם כך שלח הוא את אחד מעבדיו שיביא אותו.

 

כאשר הגיע האח העשיר לחתונה וירד מכרכרתו- התפעלו כל אנשי העיר על רוב עשרו והתלחששו ביניהם על כמה התפוח קרוב לעץ. אך כאשר בא הכרכרה השנייה, ויצא מתוכה אדם עם בגדים בלויים וקרועים שבני משפחתו נראים כמי שלא ישנו ולא אכלו כראוי מזה שנים, דממת מבוכה השתררה במקום. עכשיו כולם התלחששו היאך לא היה מי שידאג לבן העני. אך ברגע שהתזמורת החלה לנגן כל זה נשכח והשמחה השתלטה ועלתה עד לשמים.

 

לאחר שנגמרו ימי המשתה, רצה הבן העשיר לחזור לביתו, משום שאינו יכול לעזוב את עסקיו למשך זמן רב כל-כך. לפני שנסע בא לבקש מאביו את שהבטיח לו. האב נפרד ממנו לשלום אך לא הזכיר דבר ביחס להבטחתו. הוציא הבן את פנקסו והראה לאביו מהו הסכום ששילם על כל דבר שרכש לחתונה. אביו התפעל מאוד מגובה המחירים, ולאחר מכן שוב נפרד ממנו לשלום- ושוב לא הזכיר את עניין התשלום. הבן, סוחר קר רגש הבין שאין מנוס, ושטח בפני אביו את טענתו "כיצד אבי, שכחת את אשר הבטחת לי באותו מכתב? הרי ידוע שאתה שומר על מילתך ומקיימה, ומדוע נראה ששכחת מהבטחתך?"

 

ענה לו האב: "לא היו דברים מעולם! מעולם לא הבטחתי לך שאכסה את ההוצאות שהוצאת לחתונה, ומה שהוצאת- שלם מכיסך. מה שהבטחתי היה שכל מה שתוציא לכבודי אשלם לך, אך כל מה שקנית- עשית רק לכבודך ולא לכבודי, אם היית עושה לכבודי- היית דואג לאחיך ולמשפחתו. וכיוון שלא נהגת כך, הוכחת שרק לכבודך שלך אתה דואג ואינך מעוניין לא בכבודי ולבטח שאינך מעוניין בכבוד אחיך".

 

בפרשתנו נאמר: "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור". ידוע שחשוב מאוד לא לזרוע את השדה שנה אחר שנה אלא לדלג, כי ע"י כך השדה תוכל להחזיר לעצמה את כוחה, ואילו אם השדה תזָרע בכל שנה, הקרקע תיהפך לכחושה ואיכות הפירות תרד. אך בכרם אין שום סיבה טבעית והגיונית שתגרום לנו למנוע את עצמנו מלזמור, להיפך זה רק מחזק את הענפים וגורם לענבים להיות משובחים יותר.

 

הסיבה לזמירת הכרם היא אבן בוחן לאדם. שואל הקב"ה את האדם: האם אתה שומר את שנת השמיטה לטובתך, לכבודך שלך, ונותן מנוחה לקרקע כדי שלא תהיה כחושה? או שאתה עושה גם לכבודי ללא שום סיבה הגיונית ונמנע מזמירת הכרם?"

 

 

במסגרת ימי התשועה, תלמידי כיתה ט' 2 יצאו לסיור בהר הרצל. בסיור הכיתה שמעה ולמדה על הנופלים במערכות ישראל השונות. מהמעפילים ועד המערכות האחרונות. התלמידים שמעו על הגבורה והנחישות שהובילה את הלוחמים לאורך הזמן והביאה למדינה גאווה גדולה.

 

המשצ"ים והפשצ"ים (מדריכי ופרחי שלח צעירים) הנהדרים שלנו, הדריכו את תלמידי כיתות ד' מאורות עציון בנים באפרטיול המסורתי. כולם נהנו והתגבשו מטיול חוויתי ומעניין.

 

כ- 20 תלמידים מהישיבה רצו ביום שישי האחרון באליפות אפרת גוש עציון.

תלמיד כיתה ט' 1 איתמר טוליאדנו זכה במקום השני בריצת ה- 5 ק"מ בתוצאה מצויינת של 21 דק'. יישר כוח גדול!