ברוחו של הזוהר, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, אני רוצה לתת ביאור לדברי רש"י: להזהיר - מלשון זוהר, אור... הגדולים, אנחנו, ההורים, המורים, הרבנים, המדריכים צריכים להאיר את הקטנים. "לשפוך" עליהם אור. לראות את הטוב שבהם ולהראות להם את האור שבנו..."להזהיר גדולים על הקטנים" - להרבות אור, אורות גדולים...את הספר הכי חשוב של רשב"י אותו חיבר ביומו האחרון "האדרא" פותח רשב"י במילים: "אנן בחביבותא תלייא מילתא" - אנחנו עוסקים בחביבות, באהבה, במאור פנים. רשב"י היה תלמידו של רבי עקיבא שתמיד ראה את האור גם במצבים החשוכים של החורבן. המסר המרכזי של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". כדי שזה יקרה אדם צריך להאיר גם על עצמו אפילו על הדברים "הקטנים". - כשאדם יאהב את עצמו ויראה את עצמו בטוב, בעין טובה, בלב טוב, הוא יוכל לעשות זאת גם לאחרים "להזהיר הגדולים על הקטנים".