בס”ד  | אחרי קדשים תשע"ז | ישיבת בנ”ע נתיב מאיר | www.netivmeir.co.il

 

דבר ראש הישיבה - הרב מאיר טויבר

 

מנהג חב"ד ללמוד פרק תהילים השייך לשנת ההולדת ביום הולדתו של יהודי וממנו לשאוב הדרכה וברכה לשנה הבאה עליו לטובה. ספר תהילים הינו ספר תפילות היחיד אך לא פחות – מבטא את עמידתה של אומה שלמה בתפילה אל הקב"ה. כך שיש ללמוד מנהג זה בציון ימי הקמתה שלה ביום העצמאות.
בסיום פרק סט' מופיע הפסוק הבא : "כי אֱלֹהִים, יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן, וְיִבְנֶה, עָרֵי יְהוּדָה; וְיָשְׁבוּ שָׁם, וִירֵשׁוּהָ. וְזֶרַע עֲבָדָיו, יִנְחָלוּהָ; וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ, יִשְׁכְּנוּ-בָהּ.
פסוקים אלה היוו מפתח לתורת הגאולה של מרן הרב קוק זצ"ל כפי שקיבלנו אותה מבנו הרב צבי יהודה זצ"ל:
ביאר הרב אבא ז"ל, שיש בפסוקים אלו, פלאי פלאים של תיאור המציאות של דורותינו אנו ממש, בהתפתחות ישועת גאולת-ישראל. "יושיע", זו גאולה, כמו שתיקנו אנשי כנסת הגדולה: מצמיח קרן ישועה. "יושיע ציון", בשם ציון, זו תחילת הגאולה. ומי המושיע? "אלוהים יושיע ציון", שם הויה, הוא שם ה' המפורש, ואלוהים הוא ההתגלות בנסתר, בדרך הטבע". ויבנה ערי יהודה". קודם כל נבנות ערי יהודה , ובהמשך מתוך: כך  "וירשוה", במלחמת כיבוש.

 

"וזרע עבדיו ינחלוה", וכאן כבר מפורש "עבדיו", עבדי ה'. "ואוהבי שמו ישכנו בה", מהם, מזרע עבדיו, יצאו דבקי תורה "אוהבי שמו", התורה היא שם ה', והם "ישכנו בה", ישרו שכינה בארץ. (מתוך התורה הגואלת ח"א פר' כי תבא).
מימד נוסף מופלא מופיע במדרש תהילים אשר מסמיך את הפסוק הראשון של הפרק הבא – פרק ע' "למנצח לדוד להזכיר" לפרקנו : למה היה דוד דומה?! למלך שהיה לו צאן- וכעס עליה, פיזר את הצאן, ופירק את הדיר, והוציא את הרועה. לאחר זמן- כנס את הצאן, ובנה את הדיר, ולרועה לא קרא! אמר הרועה: הרי הצאן מכונסות, והדיר בנויה, ואני איני נזכר?! כך אמר דוד- למעלה מן הפרשה "כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה" - הרי הדיר בנויה, "וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה"- הרי הצאן מכונסות, אמר הרועה: ואני איני נזכר!? לכך "למנצח לדוד להזכיר".
המדרש מבאר כי תהליך הגאולה מתחיל ללא משיח ממשי אישי , מלך מבית דוד אלא לאחר תהליך ישוב מעשי מדורג המתחיל מהתיישבות טבעית העובר לכיבוש ומלחמה הנעשים על ידי "זרע עבדיו" שאינם בעצמותם כשרים, מתוך כך מתקדמת הגאולה ליציבות של נחלה על ידי עבדי ה' ומתוך כך תתגלה שכינה ואז יוזכר ויגיע מלך המשיח ויזכר שמו של המשיח בהופעתו המלאה. ב"תפר" בין שנת הס"ט לשנת הע' מתרחשת הקריאה הגדולה להופעת משיח בפועל . דוד החי שבעים שנה יופיע בע"ה לחיי נצח בקרוב ממש. מועדים לשמחה לגאולה שלמה.
 
בברכת שבת שלום
הרב מאיר טויבר 

 

מחזון למעש - זווית שבועית מדרכה החינוכית של הישיבה. הרב ערן פרינס, סגן ראש הישיבה

 

תלמידים רבים בישיבה עוסקים בחסד ונתינה במסגרות עצמאיות ובמסגרת הישיבה בעזרת רכז ההתנדבויות, הרב משה שפטר.
לא נרחיב היום על התוכנית כולה, אלא נפתח צוהר לפרוייקט מיוחד ומרגש, הנעשה ביום הזיכרון.
המדינה הולכת ומתבגרת עם השנים ואיתה גם ההורים השכולים, שלחלקם קשה מאוד המאמץ הפיזי של הגעה לקברו של הבן. על מנת לסייע להורים אלו, נרתמה הישיבה ביחד עם עמותת יד שרה שהעמידה כסאות גלגלים רבים לצורך הבאת הקרובים, בעזרת התלמידים, לקברי יקריהם וחזרה.
תלמידים מכיתות ט׳, י״א וי״ב, נרתמו מיד  למשימה החשובה. בעודי הולך בבית העלמין, פגשתי במקרה, שכנה, אלמנה ממלחמת יו״כ, המנויידת בעזרת תלמידי כיתה ט׳, מילותיה ומילות בני משפחתה החמות והנרגשות על הפעילות החשובה והמועילה כבר מעלה מחשבות שיכלול הפרוייקט לקראת השנה הבאה.
אולי כדי ללמד עוד קצת על התרומה החשובה, נספר כי תלמיד מכיתה י״א, קיבל מאם שכולה אותה הוביל לקבר בנה, את ספר התהילים האישי של בנה שנפל ובו תמונות ופתקים שהשאיר לאימו שתחי׳. יישר כח עצום לתלמידים ולרב שפטר.

 

מפגשים לקראת יום הזכרון 
 
שני מפגשים נערכו בישיבה בשבוע שעבר לקראת יום הזיכרון. תלמידים מכיתה י׳, הלומדים במסגרת ההשכלה הכללית בתוכנית כיוון בהדרכת בן אלהרר, נפגשו עם אחותו של רותם שרביט שנפל לפני עשרים שנה בלבנון ושיתפה אותם, כאחות שכולה, בסיפורו של רותם וההתמודדות שלה עם הזיכרון.
ביום חמישי שעבר, פנינה בן חיים, אלמנתו של מנשה בן חיים, שנפצע קשה מאוד במלחמת יום הכיפורים ונפטר לפני כשנתיים, הגיע לשוחח עם תלמידי י״א-י״ב תחת הכותרת ״אמונה לא מוכרים״. היה עוצמתי ומרתק ביותר.

 

סיורים בהר הרצל 
 
ביום חמישי יצא ראש הישיבה עם תלמידי כיתות ט׳ לסיור בשביל המחבר, הוא השביל בין יד ושם להר הרצל, תוך עיסוק  בשאלת הקשר בין השואה לתקומה. ביום ראשון, יצאו התלמידים שוב עם ראש הישיבה והפעם סיירו בין קברים של דמויות שונות המהוות מופת לחברה הישראלית.

 

יום הזכרון 
 
אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נפתחו בטקס מרגש מאוד ביום ראשון בערב. יישר כח לאבי מלמד, הרכז החברתי, שיחד עם נציגי השכבות השונות, אירגנו טקס, שכפי שאמר אחד הבוגרים שנכח בטקס, קצין בחיל הים, היה עוצמתי ביותר בגיוונו ובהיקפו.

 

 
 

 

ביום שני בבוקר יצאו תלמידי כיתות י׳ לפקוד את קברי בוגרי הישיבה בכל רחבי הארץ, מצפת ועד באר שבע. תלמידי החטיבה העליונה מהשכבות האחרות יצאו לטקס המרכזי בהר הרצל, תוך מעבר על קברי כמה מן הבוגרים לאמירת תהילים וקדיש ע״י בני המשפחות, כאשר חלקם, כפי שכתבנו, סייעו לבני המשפחות השכולות להגיע אל קברי יקריהם. לחט"ב נערך טקס מרגש בישיבה בהובלת הרב יוחאי, מנהל החטיבה.

 

 

 

 בהמשך היום, העביר ד״ר יצחק מייטליס, המורה ללימודי א״י, סיור לתלמידים מעוניינים על הקרבות שהתרחשו באזור יד ושם. לקראת ערב, נערך טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות.

 

חגיגות יום העצמאות 
 
כמיטב המסורת בישיבה, בליל העצמאות נערכה תפילה חגיגית ולאחריה סעודת חג. בתום הסעודה יצאו התלמידים לרקוד ברחבה שלפני הר הרצל. היה מרומם.

 

 
 

 

בברכת שבת שלום

 

 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus