במסעינו, מסע ימי הספירה והגאולה, עומדים על פתח שערי ירושלים. לאחר שזכינו לרומם עצמנו ולגלות כי בעומק מציאותינו ישנו סוד שלהבת קודש אשר אותה ציינו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי אנו מתקדמים אל הבחינה המעשית- בנין ירושלים. רבי יהודה הלוי, כשנפרד מן המלך הכוזרי מבטא באמירה יפה ומרוממת את ענינה של ירושלים- "ירושלים לא תבנה אל אם יכספו אליה תכלית הכוסף ויכוננו את עפרה". הכיסופים לבניין ירושלים לוו את עמנו כל שנות גלותו, אין אירוע פרטי או ציבורי שלא עלה בו זיכרון ירושלים, אין בית כנסת או בית מדרש שלא נחקק וצויר על קירותיו הכותל המערבי והיינו בכיסופים גדולים. כיסופים אלו שייכים לבחינה של סוד הנקודה היהודית אשר בליבה ירושלים. אך זהו השלב הראשון, השלב הבא, אליו אנו נכנסים עתה הוא "ויכוננו את עפרה"- ירושלים צריכה להבנות ממש, בפועל אם על ידי בניין ואם על ידי כיבוש ואז לאחר בנין "ירושלים של מטה" בא הקב"ה לירושלים של מעלה.
|
|
|
פעמים רבות קיים מתח בגיל ההתבגרות בין הורים לנערים. מחד, הנערים מרגישים מספיק בוגרים לקבל החלטות לבד, מאידך, ההורים למודי ניסיון ובעלי מכלול שיקולים רחב יותר ורוצים בהצלחת בנם ולמנוע ממנו לטעות. אנו בישיבה מאמינים שבשנתונים הגבוהים יותר, על הנערים לפתח ולהבין את מידת האחריות שלהם על עצמם, אך יחד עם זאת אין תחליף להיכרות של ההורים עם ילדיהם וניסיון החיים העשיר, על כן יש לשלב. כבר לפני כשבועיים התחלנו לחשוף את תלמידי כיתות ט׳ לעולם המגמות הנפתח להם בשנה הבאה. במקביל, יזומנו גם ההורים לערב מגמות שיתקיים ביום רביעי י״ג סיון (7/6) על מנת לשאול שאלות ולהרגיל את הבן שההורים רלוונטיים גם בהחלטות אלו. |
|
|