לפי המשל הזה שהבאנו חג סוכות הוא במדרגת השיא של הרגלים והוא נותן לנו תחושה של 'שיבה הביתה' למקום הכי טוב, הכי מאמין בך המקום שתמיד יחבק יכיל ויחזיר אותך לשורש שלך. 

אך איזה סוג בית זה? מהי המהות של הסוכה?
ישנה מחלוקת מפורסמת בין ר"ע לבין ר"א בעניין מהות הסוכה.  ר"א סובר שהסוכה היא זכר ל'ענני הכבוד' לעומתו ר"ע סובר שהסוכה היא זכר ל 'סוכות ממש' (מסכת סוכה דף י"א)  כאשר עם ישראל הלך במדבר הייתה הנהגה מאוד ניסית של ענני כבוד ששמרו על עם ישראל ומן ובאר וכד' אך גם הייתה השתדלות של עם ישראל בהבאת המן , באמונה ובהליכה אחרי ה' במדבר.

לפי ר' אליעזר שסובר 'זכר לענני הכבוד' הסוכה מבטאת את השגחת ה' על עם ישראל במדבר והדאגה לכל צורכיהם. חג סוכות מציין את השפע שיורד עלינו 'מלמעלה למטה'.

 

לעומתו ר' עקיבא שסובר 'זכר לסוכות ממש' הבין שהסוכה מבטאת את ההשתדלות של עם ישראל והעמידה שלהם בכל קשיי המדבר וכפי שמציין זאת הנביא ירמיה:"כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"... (ירמיהו פרק ב') חג סוכות לפי זה מבטא כיוון הפוך של 'מלמטה למעלה' – את ההשתדלות והמאמץ שלנו במדבר.
ניתן להסביר שיש כאן מחלוקת כביכול בין 'שמים' ל'ארץ' ומה הנקודה המרכזית. בדומה למחלוקת דומה שיש בין ב"ש לבין ב"ה. בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים. (בראשית רבה א') (ר"א מגיע מבית מדרשו של שמאי ולעומתו ר"ע מגיע מבית מדרשו של הלל).

 

מבלי להיכנס לעומק המחלוקת ניתן לדעתי לומר בעומק שהסוכה אולי מהווה בדיוק את החיבור בין שמים לארץ. הסוכה זה מקום בו כל  מה שאנו עושים, גם דברים שמוגדרים ביום-יום שלנו כ'דברי חול' הופך להיות מצווה מן התורה ומקבל מימד רוחני. אדם אוכל, ישן, משוחח והכל הופך להיות קדוש. שם בתוך הסוכה ברגעים הכל כך קדושים הללו של השנה מתברר שעם ישראל בעומק שלו הוא עם שמחבר שמים וארץ, קדש וחול.

 

כל הרעיונות הללו שעמם אנו נפגשים  בחג הסוכות מתחברות כל כך לעבודה החינוכית שלנו בישיבה. אנו עסוקים כל העת בקדש וחול והיכולת לחבר בניהם. אנו מתמודדים כל העת בשאלות של 'שמים' ו'ארץ' כמה לתת לתלמידים  וכמה לדרוש מהם, מתי 'להכיל' ומתי 'להציב גבול'.  אבל עם כל השאלות הללו אנחנו תמיד חושבים על התלמיד ועל טובתו ותמיד דואגים שכל התלמידים והצוות שבאים בשערי הישיבה ירגישו שהם נכנסו לבית אוהב ודואג- בדיוק כמו בסוכה.
נתפלל לקב"ה שנזכה להמשיך את תחושת 'הבית' הזו שאנו חווים בסוכה למשך כל השנה ולמשך כל עבודתנו החינוכית.

 

 

אומנם רק התחילה השנה אך אנו כבר בעיצומה של עשייה ולמידה גדולה בישיבה. התכנסנו יחד עם התלמידים לעונג שבת חטיבתי לפתיחת שנה בניצוחו של הרב שלמה. היה מהנה ביותר לשבת יחד שוב כמשפחה אחת גדולה.

 

לקראת עשרת ימי תשובה, שמעו התלמידים שיחה מעניינית של משה שטכנברג, כהכנה ליום הכיפורים. כמו כן, התקיים צ'ולנטיש רוחני ומרומם.

 

אשרינו שזכינו לביקורו של הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו אצלנו בישיבה. הרב מכבד אותנו ביום צום גדליה שנה בשנה מזה שנים רבות. הרב לאו שוחח עם התלמידים על ימי התשובה וחגי תשרי.

 

כמיטב המסורת בפתיחת השנה קיימנו ימי גיבוש לכל השכבות. השנה יצאנו בשמחה גדולה, כיתות ט' ו-י"ב לחאן בטלמון לפעילות ODT ולאחריה ארוחת ערב על האש. הפעילות המשותפת היא חלק מ'קבלת הפנים' שעורכים כיתות יב לתלמידי התיכון החדשים - כיתות ט'.
כיתות י' יצאו לשייט מהנה בפארק ענבה ולאחר מכן התכנסו בבית הכנסת במודיעין לשיחה בענייני תשובה מפי הרב הראשי למודיעין הרב יעקב צ'יקוטאי.
כיתות י"א נסעו ליום לימוד וחוויה בירושלים שכלל שיחה של הרב שלמה אבינר ותפילה בקבר דוד המלך.

 

בהתרגשות גדולה ציינו את פתיחת השנה השלישית של בית מדרש נוער.  קיימנו יחד עם התלמידים התוועדות, הרקדה של אלישע בירנבאום ולימוד משותף בבית המדרש.

 

תלמידי כיתות י"ב נסעו בדרך העולה בית אל לטעום טעמה של תורה. חלק מהתלמידים הלכו לישיבה הגבוהה שם למדו בחברותות עם תלמידי הישיבה וחלק הלכו לשמוע שיחה במכינה מפי הרב מייזליש שריתק את התלמידים. לאחר מכן זכינו להתארח בביתו של הרב זלמן מלמד ששוחח עם התלמידים על משמעות יום הכיפורים. היתה זו טעימה ראשונה לקראת המשך דרכם של התלמידים לאחר סיום כיתה י"ב והתלמידים חזרו נפעמים.

 

לפני ראש השנה קיימנו בישיבה לתלמידים להורים וכלל הקהילה ערב לימוד, שירה ותפילה עוצמתי ומרגש מתוך ניגוניו של רבי שלמה קרליבך. הערב נפתח בלימוד אבות ובנים משותף ולאחריו התכנסנו יחד בבית המדרש למופע ייחודי ועוצמתי של הזמר שלמה כץ. היה מעמד מרומם שראוי להיכנס איתו ליום הדין.