|
|
שאלה:
לכבוד המחנך הרב חיים צבי יאקאב, אנו גרים בחו"ל וקוראים מידי שבוע את המאמרים שלכם בהנאה מרובה, ורצינו לשאול כך: ה' חנן אותנו בילד מוכשר וחינני מאוד בעל כשרון מבריק וגאונות, תמיד הוא מביא ציונים הכי
טובים שיש, באופן טבעי גם מחמיאים לו יותר, וזה גורם שאחיו הבכור הגדול ממנו, מאוד
מקנא בו, וכל הזמן יש מתיחות ביניהם ומריבות שקטות – אנו ההורים אובדי עצות האם
להתערב או לא, והאם יש דרך לגרום לאחיו הגדול לא לקנאות בו.
ההורים - משפחת בערגער
בורו-פארק ניו יארק
| |
|
|
|
קריאת שלמה המלך בפתח ספר מִשְׁלֵי מהדהדת לדורות. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. אמנם האב בלבד מְצֻוֶּה
ללמד את בנו תורה, אך תּוֹרַת אִמֶּךָ תופסת מקום נעלה, היחס שלה לתורה,
הָאֵם מרגילה לאהבת ה', ממחישה חביבות לקיום המצוות, ורגשחמים ושמח לדבר שבקדושה. בסיס גירסא דינקותא
הוא בחיק האם.
בפרשתנו לומדים על מעמדם המיוחד של נשות מצרים, אשר שימרו את הגחלת ישראל שלא תכבה, בחשכת השעבוד והגלות. הנשים הכשרות זכו להיות 'מעמידי העם'. המצריים ניסו לשבור את רוח אבותינו בעבודת פרך, לייאשם מהרצון להמשיך לחיות - ולהחיות, דווקא הנשים הצדקניות פעלו לעודד את רוח בעליהן והשתדלו להמשכיות העם (עי' סוטה יא.). מסירותם המופלאה של המיילדות העבריות אשר המרו את פיו של מלך מצרים, מרים שֶׁנִּבְּאָה על לידת משה, ושידלה את אביה לשוב ליוכבד אמה. מעריצים את מעשיה של בִּתְיָה בת פרעה, הראשונה בין 'חסידי אומות העולם', שיצאה מגדרה להציל ולגדל את מושיעם של ישראל, עד שהוא קרוי 'משה' לכבודה. הג"ר יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' היה סימל של 'יגדיל תורה ויאדיר'. הוא הַגֶּבֶר הֻקַם עָל, הקים עולה של תורה. לאחר שירה אבן הפינה לישיבתו, בראש הגבעה שבמרכז 'המושבה' בני ברק, זלגו עיניו דמעות על שבר הכלל והפרט, השכול והיתמות. הרב התבטא כי 'אבן הפינה' לישיבה הניחה אמו מרת איטא לאה לפני כ-60 שנה.
| |
|
|
שתיים מי יודע? (אישה ובתה)
נשאה וילדה בגיל מאה ושלושים
לעמרם ראש הסנהדרין
היא ובתה- מילדות העברים
כיון שיראו את האלוקים
לכן זכו "לבתים" גדולים.
1. מי השתיים?
2. ואלו הבתים?
|
|
סמיכות (בין שני ספרים הראשונים)
פרנס עולם ומלואו ברעב
צדיק שהחיה עם רב
גם רשע פרעה, תחילה מוקירו
עם מותו, אף לא רצה להכירו
מה שמו ותארו? __________
|
| | |
בכל חדר מורים/ות יש חבילת כפיות, אז הנה כמה רעיונות למשחק והפעלה
מהלך המשחק: 1. מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות, כל ילד מקבל כפית ובהינתן האות- כל קבוצה יוצרת שורה ארוכה על הריצפה והמנצחת : הקבוצה הראשונה שסיימה זוכה בנקודה, כך ממשיכים למשימות נוספות ומורכבות יותר-
יצירת ריבוע, עיגול, מגן דוד... ועוד 2. כל ילד מכניס לפה את קצה הכפית, בשקע מניחים כדור פלא או חתיכת נייר/טישו מגולגל, בהנתן האות אסור לגעת בידיים, והמשחק מתחיל-- הילדים מבצעים פעולות לפי הנחיה בלי להפיל את הכדור: כגון: לעלות על כיסא, להסתובב, לעמוד על רגל אחת ולהרים יד ימין וכד' ילד שהפיל את הכדור פעמיים- יוצא מהמשחק, | |
|
|
הפסקת עשר / יהודה תנעמי
אחד מחבריי המלמדים [מלמד בכיתה גבוהה] סיפר לי שבוע שעבר כמה חשובה היערנות שלנו מלמדי תינוקות של בית רבן, שליחי הציבור לדור הבא.
בשעת האוכל של תלמידיו היה חברי נמצא בחדר מורים ואוכל. הוא היה כמובן בודק בתחילה שכולם נטלו ידיים ויושבים ואוכלים. כמעט ארבעה חודשים עברו, עד שיום אחד הוא שם לב שיוסף, אחד התלמידים המוכשרים בכיתה, אוכל פרוסת לחם אחת. מבנה הגוף של יוסף הוא גבוה ודי רחב, וזה היה נראה מוזר שאוכל רק פרוסה אחת. 'האם זה משביע אותו'? שאל המלמד את עצמו. זה הטריד אותו מאוד וכבר חשב לשאול את הילד האם זה משביע אותו. עד לאותו יום שהיה צריך להיכנס באמצע שעת האוכל לכיתה, ושם לב בזוית עינו שליד יוסף יש כמה מסגרות של סנדוויצ'ים בשלל צבעים, גבינה, שוקולד ועוד. משראה יוסף את המלמד מיד הסתיר את השלל בידו, כדי שלא יוכל להבחין, אך זה היה מאוחר מידי. המלמד החליט לשאול את בן אחיו שלומד אצלו בכיתה לפשר הדבר. הוא ידע שהלה ישמור על פיו ולא יגלה. בערב הוא הרים טלפון ושמע שכך זה קורה מדי יום, ילדים מביאים את הקשה של הלחם ליוסף, הוא אוכל הכל עד הפירור האחרון!
המלמד נכנס לתמונה. לא נאריך כאן בכל מה שעשה המלמד כדי לגלות שהמצב הכלכלי של משפחתו של יוסף בכי רע ואפילו קופת השכונה לא הייתה מודעת למצב הנוראי שהמשפחה השתדלה להסתיר. ובעזרת שימת הלב של חברי המלמד היקר הכניסו גורם משמעותי לעזור ולסייע וממש הצילו את המשפחה.
על זה נאמר מלמד תינוקות הזוכה להכניס תלמידיו לעולם הזה ולעולם הבא.
חברים יקרים שימו לב..
|
|
| |
|