גחליליות פברואר 2018
הרצאה + סרט בהנחיית עידית פרי, אולם מזרע

 

הבלתי נראים
יום שני 12.2 בשעה 19:30
יום שישי 16.2 בשעה 10:00

אולם מופעים קיבוץ מזרע
  
ביוני 1943, יצאה גרמניה בהכרזה הזכורה לשמצה כי ברלין הינה "יודנפריי" – "נקיה מיהודים", אך כ-7,000 יהודים עוד נותרו בבירה. אלה הסתתרו בעליות גג, במרתפים ובמחסנים, לעיתים תחת חסותם של ברלינאים אמיצים, תוך שהם עושים כל אשר ביכולתם כדי להימנע מהגירוש. רק 1,700 מתוכם שרדו את המלחמה. "הבלתי-נראים" מביא את סיפורם של ארבעה מהניצולים, ושוזר היסטוריה שבעל-פה יחד עם שחזורים דרמטיים כדי להציג את סיפוריהם הייחודיים.  
 
סרט עמוק ומרגש! 
 

 

יום ראשון מעונן
לבקשת הקהל הקרנה נוספת בליווי הרצאה של עידית 
יום שני 19.2 בשעה 19:30
אולם מופעים קיבוץ מזרע
 
עלילת סרט זה, המבוסס על הספר בעל אותו השם מאת ג'ורג' סקמפרדוניס, מתרחשת בסלוניקי שביוון בין השנים 1942 ל-1943. תחת הכיבוש הגרמני, ג'ורג' ואסטריאה הצעירים מתאהבים, אלא שבאותם ימים קשים, האהבה בין נוצרי ויהודיה אסורה. זוג האוהבים האמיצים, הלכודים בין משטר טוטליטארי ברוטאלי לבין הפרדה גזעית אבסורדית, מוצאים מקלט בטברנה ההיסטורית 'אוזרי ציצאניס', אותה מנהל המלחין ואסיליס ציצאניס. ציצאניס הדגול מבלה בטברנה את שנותיו הפורות ביותר, ושם הוא מלחין את שיריו המוכרים ביותר, ביניהם השיר האגדי "סינפיסמני קיריאקי" (יום ראשון מעונן).
  

 

"פורים שפיל"

 

"וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" מגילת אסתר, פרק ט', פסוק כח
 
פורים - ניצחון הטוב על הרע 
"היום אנחנו חוגגות את ניצחון הטוב על הרע. היום קמו לתחייה בזיכרוננו הסיפורים ששמענו על ימים עברו. היום אנחנו מבינות את החג הזה טוב יותר. היום, בודדות, לאחר שקרעו אותנו מכל מה שהיה יקר וטוב, כשאנחנו חשות את שלטונו של הרוע במלוא עצמתו הזוועתית - אנחנו צמאות לכל זיק קטן של טוב ומתגעגעות אל טוב כמו זה שפעם נאבקו עליו אבותינו"
(מיומנה של פלה שפס על משמעות פורים במחנה העבודה גרינברג)
 

 

לכבוד פורים - משלוח מנות מיוחד 
בפורים 1941 או 1942 שלח צייר יהודי בשם מנדל קוט לחיים רומקובסקי, יו"ר היודנראט בגטו לודז', משלוח מנות יוצא דופן: "מגילת אסתר" הכתובה בכתב יד צפוף וקטן על גבי גלויה.
לפני המלחמה התגורר קוט בקאליש, פולין. קוט, אשתו הנקה לבית באטוס ורומקובסקי נספו באושוויץ.
 
במכתב שצירף לשי כתב קוט:
לכבוד אדון המנהיג חיים נ"י רומקובסקי
חפץ אני לקיים את מצוות "משלוח מנות איש לרעהו", וכמו שבזמן הזה לדאבון לבי אין ידי משגת לשלוח חפצים יקרים, ע"כ שולח אני דבר הכי יקר בעדי, זאת היא מגילת אסתר כתובה על שני חלקים של גלויה. בטוח אני שאדון המנהיג יבין אותי ויקבל את משלוח-מנות שלי.
 
ברב כבוד
Kott Mendel
Balut. Ring 4/5 

 

"פורים שפיל" בדכאו
הם הגיעו מאושוויץ בכמה קבוצות. כל קבוצה מנתה כעשרים איש. הם לא נראו כמו בני אדם כמובן, אלא יותר כשלדים מהלכים. היו להם פנים משולשות עם סנטרים מחודדים ולחיים שקועות. אפילו השפתיים התכווצו לכדי קווים כחולים דקים. התו היחידי שבלט בפניהם היו העיניים: הן היו גדולות והיה בהן זוהר מוזר, כמעט בוהק. הם כונו, בסלנג של מחנות הריכוז, "מוזלמנים". לרוב, היה זה השלב האחרון לפני המוות.
רק מעטים מהם נותרו בחיים בסביבות מאי 1945. אחד מהם נודע בכינויו "רבי חיים". לא גילינו מעולם אם הוא היה באמת רב, אך הוא תמיד נטל את ידיו ואמר ברכה לפני האוכל. הוא ידע את התאריכים בלוח העברי וידע את כל התפילות בעל פה. מפעם לפעם, כשהגרמנים לא השגיחו, הוא היה מזמין אותנו לתפילת ערבית.
בערך באמצע מרס, קיבלנו יום חופש. זה היה יום ראשון. המחנה היה מכוסה שלג, אבל פה ושם נראו כבר סימני אביב. לאחר ארוחת הבוקר, שכללה פרוסת לחם אחת עבשה, חתיכת מרגרינה זעירה ומים חומים שכונו "תחליף קפה", חזרנו לצריפים לישון עוד מעט.
לפתע שמנו לב ש"רבי חיים" עומד בשלג וצועק: "המן לגרדום! המן לגרדום!" על ראשו היה כתר נייר חום שנעשה מִשָק מלט ועל גופו עטה שמיכה שעליה הדביק גזירי כוכבים מאותו שק עצמו.
קפאנו על עומדנו לפני המעמד המוזר ולא האמנו למראה עינינו. הוא רקד ריקוד מוזר בשלג ושר: "אני אחשוורוש, אחשוורוש, מלך הפָרסים". ואז נעמד, התיישר, זקר את סנטרו כנגד השמיים והושיט את ידו לפנים בתנוחה קיסרית: "המן לגרדום! המן לגרדום! וכשאני אומר 'המן לגרדום' כולנו יודעים על איזה מן אנחנו מדברים!" היינו בטוחים שהוא יצא מדעתו, כפי שקרה לכה רבים מאתנו בזמנים איומים אלה. כחמישים מאיתנו עמדו פעורי פה אל מול הרבי, כשאמר: "יידן, ווס איז מי אייך?" "יהודים, מה קורה לכם?" היום פורים, בואו נעלה פורים שפיל [מחזה לפורים]"!
ואז קלטתי, שפעם, בבית, לפני "מיליון שנה", בתקופה זו ממש, היו הילדים מתחפשים לכבוד פורים, משחקים ואוכלים אוזני המן. "הרבי" זכר את התאריך המדויק לפי לוח השנה העברי. אנחנו בקושי ידענו איזה יום היום.
חיים חילק את התפקידים בין הצופים: אסתר המלכה, מרדכי, ושתי והמן. היה לי הכבוד לקבל את תפקיד מרדכי ובסופו של דבר, כולנו רקדנו בשלג. כך העלינו "פורים שפיל" בדכאו.

 

פורים בגטו לודז'

 

סיורי גחליליות - קיץ 2018

 

נשארו מקומות אחרונים לבלטיות, ברלין ואיטליה.
מוזמנים ליצור קשר עם שלומית דרורי 054-6699431 ולהרשם. 

 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus