חיליק פרנק , נגן הקלרינט הנפלא, מנגן ניגוני דבקות. הקהל מצטרף. האדמור עומד ליד מקום ההדלקה ופניו להבים. הנה עולה ניגון "קא אכסוף" וההמונים, לא אגזים אם אמנה אותם בעשרת אלפים, שרים כולם יחד. הניגון איטי ומרעיד לבבות והנה מגיע הוא לשורת השיר - "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך" וחוזר עליה אולי עשרים פעמים. קול הקהל הולך וחזק מאוד ותחושת רגש קודש קודשים ממלא את חללו של עולם עת השמש פונה ומסתלקת. דבקות אדירה של עם רוגש. מסביבי עומדים צפופים ומשתחווים רווחים - חסידי ר' אהרלך, בעלז, קרלין וברסלב, ולידם בני ישיבה מחברון ופוניבז' ופורת יוסף. זקני ירושלים וצפת וילדים על כתפי הוריהם, בחורים בעלי כיפות סרוגות ממגוון ישיבותנו, בחורי בני עקיבא, בעלי בתים אשכנזים וספרדים, חוזרים בתשובה ובעלי כיפת שמיים - כולם יחד ללא שיור - "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך" ברגשי קודש. החמה שולחת קרן אור אחרונה, האדמור שנראה כי אינו בזה העולם כלל - נוטל אבוקה ומדליקה ואיני יודע אם נוטל מקרן אור אחרונה שלחמה או מקרני האורה שבליבותיהם של ישראל ושמא משניהם יחדיו - ומעלה אורה במדורה. השמש יפנה, היום יבא ויפנה - נבואה שעריך. וכשהלבבות מאירים והאורה בוקעת ועולה מתהפכת התפילה לשמחה – והניגון בוקע ועולה ומקפיץ את הגוף והנשמה - "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמיים" ונדמה כי רוחו של רבי עקיבא ותלמידו הגדול מחויכת ומקרינה על כל הנוכחים - אשריכם ישראל - כשאתם יחד בקול רננים, מתקנים ומרבים זה בכבוד זה - ומגלים נשמה אחת אשר טובלת במקוה הטהרה הגדול - מול פני ה'...

 

תחושות אלו ברורות מאוד - עוד עשרה ימים אל מול פני הקודש בירושלים הופך ההוד שבהוד הזה - לחסד שבמלכות - הפוטנציאל של נשמה כללית אחת העומדת לפני ה' עומדת להתגלות בחסד הופעה של מלכות עם בני ישראל השבים לראות פני ה' בירושלים, להוציא מן הכח אל הפועל את הודה של הנשמה הישראלית אל גילוי מלכות ישראל בעיר שעושה כל ישראל חברים ומתוך כך - חג השבועות "יראה כל זכורך את פני ה' " ור' עקיבא עומד ומשחק - עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו. "בר יוחאי אשרי יולדתך, אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך , לבושי חושן תומיך ואוריך.