בס”ד  | כי תבוא תשע"ח | ישיבת בנ”ע נתיב מאיר | www.netivmeir.co.il

 

דבר ראש הישיבה - הרב מאיר טויבר

 

בס"ד
 
הורים יקרים שלום!
 
חזרנו ב"ה אל ספסלי בית המדרש מלאי תפילה ורגשי קודש בתפילה לזכות לגדל בנינו לתורה וכל מידה טובה, לחכמה ודעת .
השעות הללו בהם נכנסים התלמידים היקרים בשערי הישיבה, כאשר שבים הם מחופשת הקיץ, מרגשים ומרנינים. על פניהם נסוכה הרגשת שמחה והתרגשות.
כמה נעים לראותם מלאי רצון ומרץ לחזור אל חבריהם, אל לימודיהם, אל רבותיהם - אל בית המדרש.
כאשר עומד אני בשער הישיבה בשעות אלו, לקבל את פניהם תפילה ממלאת את ליבי "מי יתן והיה לבבם זה... כך... כל הימים" - להיות משתוקקים לצעוד בנתיב המאיר של קניית תורה וחכמה, מידות ודרך ארץ.

 

סדר קריאת התורה הוא כך שהקללות שבפרשת כי תבוא תקראנה קודם ראש השנה בבחינת "תכלה שנה וקללותיה" והפרשה היא כמוסר ואזהרה לתקן המעשים וללכת בדרך ה'.  
נימה של איום והרתעה יש כאן, אך אנו  יודעים כי עיקר הכוח המניע לשינוי הוא דווקא ב"מיתוק הדינים" להראות עד כמה טמון יסוד של חסד ואמון הפותח שערי הלב להתמלא באורה של תשובה מאהבה.
למדנו בספר הזוהר  על חבריו של רבי שמעון בר יוחאי אשר שמעו ממנו כי הקללות שבספר ויקרא הנם כנגד גלות בית ראשון ושם הן מסתיימות בנחמה "וזכרתי את בריתי.. והארץ אזכור". 
לעומת הקללות שבמשנה תורה המסתיימות בבהלה גדולה ללא שום ניחומים "והתמכרתם שם לאויבך... ואין קונה" - וכאן הרי מכוון כנגד הגלות המתמשכת עד היום – ובדאגה גדולה שאלו את רבם "האם אין תקווה ח"ו?".
השיב להם רבי שמעון דבר מופלא – אצלנו יש דבר שאין בקללות ראשונות כאן מופיע שם ה' בשם הוי'ה – במידת הרחמים דווקא.  לכן אמנם נראה למתבונן מעל לפני השטח כי הקושי גדול הוא, אך אינו דומה עונש הבא ממלך זר לעונש הניתן על ידי אבא – אשר גם אם מסתיר פניו – תמיד עומד אחר כתלינו לרחם ולרומם אותנו וכ אשר מכה, מתוך אהבה ואמון ביכולתנו הגדולה.
וכך דרש הוא על הפסוק "רבות רעות צדיק – ומכולם יצילנו – ה' " שם הוי'ה – האמון כי הכל לטובתנו – מעלינו ומרוממנו. על דרך הדרוש אמרו דבר מדהים, בכל פרשת התוכחה יש 676 מילים גימטריא רעות ויש 26 פעמים שם ה' ושם ה' בגימטריא 26 ו 26 כפול 26 הם גם 676 דוד המלך אמר "רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'" רבות רעות ומכולם יצלינו ה' – שם הויה מידת הרחמים.
מתוך אמונה בקשר הזה אנו באים לעבודת הימים הנוראים אשר מצד אחד ממליכים אנו את "המלך" אך מאידך מזכירים אנו תמיד כי מלכנו הוא אבינו ובכך פותחים אנו שערי הלב להרגיש כי גם אנו רוצים לחזור הביתה – אל האב הגדול אשר "כרחם אב על בנים" ירחמנו לשנה טובה ועת גאולה.

אמון בתוכן הקדוש והפנימי אשר בליבם של ישראל, אהבה והתחברות לנקודת הטוב והיושר שבלב תלמידנו - הם המנחים אותנו בדרכנו החינוכית ובע"ה תחל שנה וברכותיה על כולנו. 
 
בברכת שבת שלום
הרב מאיר טויבר 

 

מנהל חט"ב - הרב יוחאי כהן

 

בס"ד
 
הורים יקרים לתלמידים נפלאים!
שנה טובה וברכת ה' עליכם
 
פרשתנו פרשת כי תבוא, פותחת ב''מצוות ביכורים''. במצווה זו האדם עוסק בסוג של ''ספירת מלאי'': מה יש לי עכשיו למרות מה שעדיין אין לי. יש לי – פירות ראשונים שהבכירו עליהם אני מודה לקב''ה, למרות מה שעדיין אין לי – את כל שאר הפירות האמורים להבשיל בהמשך העונה. לכאורה, איזה סוג של ''ספירת מלאי'' יש כאן, הרי הפירות היחידים שבידינו הם פירות הביכורים המעטים בלבד, וכל שאר הפירות עדיין לא באו לעולם ?!

 

מצווה זו מאפיינת היטב את המציאות הרוחנית והנפשית שבה אנו נמצאים בחודש אלול. אכן, פרשתנו לעולם תיקרא שתי שבתות או שבת לפני ראש השנה. בחודש אלול, כשאנו עומדים כל כולנו מול מראת-הקב''ה ועושים ''ספירת מלאי'' מה יש לנו או בנו עכשיו ומה עדיין חסר לנו או בנו, אנו עומדים נכוחה אל מול עשייתנו מן העבר וההווה וחולמים את חלומותינו לעתיד.
אפיונה של ''מצוות ביכורים'' הוא מעין חשבון נפש אישי וציבורי. בשעת הבאת הביכורים בירושלים, האדם סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל, מיציאת מצרים ועד עתה, ואיך הוא באופן אישי כיחיד משתלב בכל העוצמה הציבורית הזו. ''ספירת המלאי'' בשעת הבאת הביכורים נעשית מתוך שמחה וציפייה לעתיד טוב וראוי יותר, למרות שכל הפירות הרבים חסרים לנו עדיין, והם טרם באו לעולם, כפי שנחתמת המצווה: ''ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך''.
בהתאמת הדברים לתהליך חשבון הנפש שלנו בחודש אלול, עלינו לשמוח מאד במה שיש בידינו מן העבר וההווה, ולהכיר עליו תודה. דווקא על רקע זה, אנחנו מייחלים ומתפללים לעתיד טוב יותר שבו כל פירות העונה יהיו בידינו. כולנו יודעים שכדי להגיע לקטיף הפירות עלינו לעמול עמל רב בהתמדה ובמסירות. אכן, מצוות התשובה ומצוות הביכורים דומות מאד זו לזו: בשתיהן יש חשבון נפש אישי וציבורי של ''ספירת מלאי'', בשתיהן יש מבט מן העבר וההווה אל עתיד טוב, נכון וראוי מתוך עמל רב על המידות ועל המעשים.
 
הנושא השנתי במוסדות החמ"ד השנה הוא: חלומות, לאור משנתו של הרב נריה זצ"ל, ובוודאי שאנו בעולם החינוך מאמינים כי תקוות העתיד, חלום העתיד – הם המפתח לחינוך טוב יותר. נוכל להגיע אליו בשמחה ותודה בפירות הביכורים שיש, מתוך הכרה ברורה על היותנו קשורים לערך רוחני כללי עצום וענק שהתחיל בעבר, ממשיך בהווה ורואה פני עתיד עם פירות יפים ורבים.
 
שבוע הפתיחה של הבנים היקרים, הפרות הנפלאים בישיבתנו עבר בטוב ובנעימים, במהלך השבוע נקלטו התלמידים באופן מדורג ומחושב מחופשת הקיץ אל ספסל הלימודים, ובשבוע הבא ימי הלימודים יתנהלו כסדרם על פי המערכות הכיתתיות, (אשר ישלחו אליכם בהקדם). התלמידים נהנו מאוד בשיעור פתיחה למסכת ראש השנה מפי ראש הישיבה, למדו להכיר את מרבית הצוות החינוכי הנפלא, (ההכרות עוד תימשך גם בשבוע הבא) וערכו הכרות עם מרבית מתחמי הישיבה.
 
שבת של ראשית, שמחה וחלום,
אוהבכם
הרב יוחאי

 

השיעור הכללי
 
כמנהגנו פתחנו את שנת הלימודים בלימוד תורה בבית המדרש, בשמיעת שיעור כללי במסכת קידושין מפי ראש הישיבה ובשיחה וריקודי תשובה מעוררים לקראת הימים הנוראים.
כמה מרגש לחזור מימי החופשה לספסלי בית המדרש ולעבודת ה'. המעבר אינו פשוט וקל אך כולנו כחבורה אחת מלמדים ותלמידים - פוסעים בתחושת "וגילו ברעדה" להיות צועדים במסע מרתק לפתיחת שנה שתהיה מלאה ברכה והתקדמות בכל התחומים כולם בע"ה.

 

 

 

 

 

בברכת שבת שלום ושנת לימודים פוריה ומוצלחת

 

 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק מבית V.I.Plus