$$News and Reports$$

26 ספט' 2017

​לממצאי המחקר חשיבות רבה בעיקר עבור חולי הסוכרת, שכן האנזים שפותח מאפשר מדידה הרבה יותר מדויקת לרמות הגלוקוז בדם והוא לא מראה קריאות שווא בנוכחות חומרים אחרים הנמצאים בדמו של כל אדם, מה שמוביל לקבלת החלטות שגויה של חולה סכרת

 

צוות חוקרים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון פרופ׳ ליטל אלפונטה, פרופ׳ רז זריבץ׳ ותלמידי המחקר במעבדתה של אלפונטה, איתי אלגוב וג׳ניפר גרושקה, פיתחו לאחרונה אנזים אותו הינדסו גנטית, כך שיוכל להעביר אלקטרונים במהירות רבה יותר אל האלקטרודה. אנזים זה מחמצן אך ורק גלוקוז באופן סלקטיבי ואינו רגיש לחמצן כלל, בניגוד לאנזימי חמצון גלוקוז אחרים. בשימוש באנזים, החוקרים הראו שאין עלייה בזרם כאשר מוסיפים סוכרים שונים לתמיסה המכילה גלוקוז או ויטמינים או משככי כאבים שונים, חומרים הידועים כגורמים לקריאות שגויות בחיישני הגלוקוז הקיימים בשוק.

 

האנזים שפותח  מאפשר מדידה הרבה יותר מדויקת לרמות הגלוקוז בדם;  האנזימים הקיימים היום אינם מאפשרים מדידה מדויקת, הוא לא מראה קריאות שווא בנוכחות חומרים אחרים הנמצאים בדמו של כל אדם, מה שמוביל לקבלת החלטות שגויה של חולה סכרת.  חידוש נוסף הוא מהירות הפעולה שלו, שהיא הרבה יותר גבוהה -מה שמאפשר מדידות מהירות יותר. חשוב להדגיש שהאנזים לא נבחן בהתקן חישה שיש לחולי סכרת, אלא רק בתנאי מעבדה.

 

יצוין, כי ניטור רמות הסוכר) גלוקוז( בדם הינה פעולה חיונית עבור חולי סכרת ונדרשת על מנת להיות מסוגלים להחליט האם יש צורך בנטילת אינסולין. ברוב ההתקנים לחישת הסוכר גלוקוז, בהם משתמשים חולי סכרת, נעשה שימוש באנזים מולקולת חלבון ביולוגית, המזרזת תהליכים כימיים, מסוגל לחמצן גלוקוז והופך אותו למולקולה אחרת. בתהליך החמצון של הגלוקוז משתחררים אלקטרונים שזורמים מהאנזים אל האלקטרודה והזרם הנמדד מתורגם לרמת הגלוקוז בדם של החולה. חלק מהבעיות בחישת גלוקוז באופן כזה, נובעות מכך שחומרים אחרים המתחמצנים בדם גורמים לעלייה בזרם ובכך מובילים לקריאה שגויה של רמות הסוכר בדם.

 

עבודת המחקר פורסמה בכתב-העת היוקרתי Journal of the American Chemical Society.

 

מודל הממחיש את המבנה התלת-מימדי של האנזים החדש  | איור: איתי אלגוב. 

מודל הממחיש את המבנה התלת-מימדי של האנזים החדש  | איור: איתי אלגוב