פרופ' עופר עובדיה והדוקטורנטיות ענת צפריר ונטע מנלה מציגים שני מחקרים אודות התחדשות הטבע לאחר שריפות. פרופ' עובדיה: "העונה ותדירות השריפה משחקות תפקיד מפתח בשמירה על המגוון הביולוגי"
שריפת מנע המבוקרת על-ידי רשויות כיבוי האש בעונת השנה המתאימה יכולה להיות דרך יעילה למניעת התפשטות שריפות טבעיות. כך טוען פרופ' עופר עובדיה, ראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שיח של אלת מסטיק לאחר שריפה | צילום: גד ריפמן
במאמר שעתיד להתפרסם במהדורת ינואר 2019 של כתב-העת Applied Vegetation Science, פרופ' עובדיה והדוקטורנטית ענת צפריר מראים כי שריפות המתרחשות בחורש הים-תיכוני בעונת האביב, לאחר עונת החורף הגשומה, מותירות נזק ניכר על צמחים רב-שנתיים המתחדשים לאחר אירוע שריפה דרך נביטת זרעים (לדוגמא לֹטֶם מַרְוָנִי) ביחס לצמחים רב-שנתיים המתחדשים דרך הנצה מבסיס הגזע (לדוגמא אֵלַת הַמַּסְטִיק).
"דרך יעילה למנוע את התפשטות השריפות היא הפחתת כמות החומרים הדליקים (למשל, צומח חי ומת) ושבירת רציפותם המרחבית באמצעות אזורי חיץ", כך -לפי צוות המחקר, הכולל גם חוקרים ממכללת תל-חי, מכון וולקני, הטכניון והקרן הקיימת לישראל.
"אנו ממחישים כי לשריפות אביב יש השפעה שלילית חזקה יותר על צמחים רב-שנתיים המתחדשים דרך נביטה בהשוואה לשריפות סתיו, וכי צמחים רב-שנתיים מניצים אינם מושפעים באופן דיפרנציאלי מעונת השריפה. היות שצמחים רב-שנתיים המתחדשים דרך נביטה דליקים יותר בהשוואה למינים המתחדשים דרך הנצה, אנו מסיקים כי שריפות חוזרות בעונת האביב יכולות להוות דרך יעילה להפחתת דליקות הצומח באזורי חיץ".
למאמר זה קודם פרסום נוסף בכתב-העת Journal of Plant Ecology, אף הוא בהובלת פרופ' עובדיה בשיתוף עם הדוקטורנטית נטע מנלה, אלה דגון וד"ר חגי שמש מהמחלקה למדעי הסביבה במכללת תל-חי, המכמת את ההשפעה החיובית של עשן שריפה על נביטת זרעים באזורים שונים בהר הכרמל הנבדלים בהיסטוריית השריפה שלהם. צוות המחקר מראה כי, בניגוד לדעה הרווחת, עשן שריפה מעודד נביטה של זרעים הנמצאים בבנק הזרעים בקרקע. העשן מגביר את הנביטה של מינים חד-שנתיים ודגם זה בולט יותר באזורים החשופים לשריפות תכופות.
"ממצאי המחקר מצביעים על כך כי האש בוררת לטובת מינים שנביטתם מעודדת על-ידי החום והעשן שמלווים את האש, וכתוצאה מכך היא מביאה לגידול בייצוג שלהם בחברה המרכיבה את בנק הזרעים בקרקע" לפי פרופ' עובדיה. "בנוסף, ההשפעה הסינרגטית של היסטוריית שריפות וחשיפה לעשן על נביטה מבנק הזרעים בקרקע מעידה כי לעשן יש תפקיד חשוב בעיצוב המערכת האקולוגית שלאחר השריפה, בעיקר באמצעות עידוד נביטה של מינים חד-שנתיים".
"הממצאים בעלי חשיבות רבה לגופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים האמונים על ניהול משאבי טבע במקומות רבים בעולם הסובלים משכיחות גבוהה של שריפות. אפילו באזורים בהם שריפות נגרמות על ידי הצתה מקרית/מכוונת (שריפות אנתרופוגניות) במקום באופן טבעי, העשן יכול לעודד את הנביטה של חלק רב ממיני הצמחים המיוצגים בבנק הזרעים בקרקע".
"ההבדלים בעונת ובתדירות השריפה, בשילוב עם גודלה וחומרתה יכולים למלא תפקיד מרכזי חשוב בשמירה על המגוון הביולוגי המאפיין מערכות אקולוגיות רבות ברחבי העולם" סיכם פרופ' עובדיה.
