$$News and Reports$$

30 אוג' 2017

מחקר חדש קובע באופן מובהק: שימוש קצר טווח בטלפון החכם גורם לירידה ביכולות קוגניטיביות הכוללות עיבוד מידע וקשב וכן פוגע בתפיסה החברתית של המשתמשים והופך אותה ליותר חרדתית

 טלפון חכם

מחקר חדש, בהובלתם של פרופ' אברהם צנגן וד"ר אביעד הדר מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דן בנושא השפעות השימוש בטלפון החכם על תפקודי קשב וריכוז ופעילות מוחית. המחקר בחן השפעת גירוי חושי אינטנסיבי בתקופת הילדות וההתבגרות על תפקודים קוגניטיביים ומצא הוכחה מדעית לסכנות הטמונות בטלפון החכם. ממצאי המחקר העידו על כך כי חשיפה לגרייה חושית אינטנסיבית בתקופות הילדות וההתבגרות פוגמת בקשב ובריכוז בתקופות חיים מאוחרות יותר. הממצאים הומחשו בשני מחקרים שנעשו בחיות-מעבדה ובבני אדם וחלקם פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי  Scientific Reports. בצוותי המחקר היו שותפים גם ד"ר אורי אליגון והסטודנטים ליהי בוקובזה ודניאל אלירז.

הדוקטורנט איתי הדס, חבר צוות המחקר של פרופ' צנגן, תיאר את מהלך המחקר בחולדות ופירט את תוצאותיו: "עם השתלטות המדיה האלקטרונית על כל היבט בחיינו המודרניים ועם התפשטות ה'מגיפה' של הפרעות הקשב בילדים ובמבוגרים, בדקנו במעבדתנו את ההנחה הפופולרית הגורסת שחשיפת יתר של ילדים למדיה אלקטרונית (טלפונים חכמים, מחשבים, טלוויזיה וכדומה) גורמת להפרעות קשב מאוחר יותר, בבגרות. החיבור בין שתי תופעות אלה עדיין אינו מוסכם בין המומחים לנושא ולמרות שמספר מחקרים כבר ניסו לקשור בין שתי התופעות, לא היו עדויות מוצקות, ישירות יותר, המעידות על סיבתיות. במחקרנו פיתחנו מודל מקורי המחקה את החשיפה העודפת של ילדים למדיה אלקטרונית, על ידי חשיפתן של חולדות צעירות לאותות ריח בולטים ומשתנים (בדומה לאותות המופקים מגורמי מדיה אלקטרונית) במשך כל תקופת התבגרותן. בהגיען לבגרות נלקחו החולדות שנחשפו באופן דינאמי לאותם ריחות בולטים בזמן התפתחותם לביצוע מטלות קשב, הזהות למטלות המסייעות באבחון אנשים הסובלים מהפרעות קשב. תפקודן של חיות-הניסוי תחת המטלות התובעניות לא נפגע (ואפילו התקבלה נטייה לשיפור בקצב הלמידה של המטלה), אבל כאשר הוצגו מסיחים בזמן ביצוע המשימה נמצאה ירידה בולטת ומובהקת בתפקוד החיות שנחשפו לעומת חיות-הביקורת (חיות שעברו חשיפה מעודנת יותר מחיות-הניסוי, ללא החלפה דינאמית של הריחות). לליקויים התנהגותיים שנמצאו התלוו שינויים נוירו-ביולוגיים בביטוי חלבון הקשור בגמישות המוח (יכולתו להשתנות בתגובה לגירוי), וזאת באזור מוח הקשור לתפקודי קשב".

במחקר נוסף, של פרופ' צנגן וד"ר הדר, התברר שלא רק החולדות סובלות מפיתוח של הפרעות קשב עקב חשיפה לגירויים. המחקר, שעתיד להתפרסם בימים הקרובים וכבר זכה למספר פרסי הצטיינות בכנסים, בחן את ההשלכות האלקטרו-פיזיולוגיות וההתנהגותיות של שימוש בטלפונים חכמים. קבוצה של צעירים שמעולם לא השתמשו בטלפון חכם הושוו כקבוצת ביקורת למשתמשי הטכנולוגיה הכבדים על פי מדדים התנהגותיים ואלקטרו- פיסיולוגיים, כולל רישום באלקטרו- אנצפלוגרף המשולב בסימולציה מגנטית תוך-גולגולתית. נמצא ששימוש כבד בטלפון חכם קשור בקשב פגום וביכולת מופחתת של עיבוד מידע. עם זאת לא נרשמה פגיעה בזיכרון. בשלב השני של הניסוי נבחר מדגם אקראי מתוך קבוצת הלא-משתמשים בטלפון החכם: הם קיבלו טלפון חכם למשך שלושה חודשים, בעוד ששאר חברי הקבוצה שימשו קבוצת ביקורת ולא קיבלו טלפון חכם. כל הבדיקות נעשו שוב כעבור שלושה חודשים. אצל קבוצת המשתמשים בטלפון החכם אובחנו ירידה ביכולת לעבד מידע ובקשב (כולל יכולות אריתמטיות) וכן שינויים בתפישה החברתית ובמדדים אלקטרו-פיסיולוגיים של עוררות בקליפת המוח הקדמית הימנית ובמעבר של סיגנל עצבי בין ההמיספרות.

צוות המחקר: "תוצאות המחקר מצביעות באופן סיבתי ומובהק ששימוש קצר טווח במכשיר גורם לירידה ביכולות קוגניטיביות הכוללות עיבוד מידע וקשב ובנוסף פוגע בתפיסה החברתית של המשתמשים והופך אותה ליותר חרדתית. השינויים האלו מלווים בשינויים בפעילות המוחית הדומים באופן מפתיע לשינויים שנצפו במחקרים אחרים במעבדה ביחס לפעילות המוחית של סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז. איננו מחפשים את עמדת המוכיחים בשער היוצאים כנגד הטכנולוגיה, אך חשוב להיות מודעים לשינויים הקוגניטיביים הבלתי נמנעים, שמא נאמר האבולוציוניים, שאנו עוברים יחד עם התפתחות הטכנולוגיה."

"למרות התפישה המקובלת בעולם המחקר הפסיכולוגי והאבחון הפסיכיאטרי, שלפיה יכולות קשב גבוהות הן מולדות ומושפעות בעיקר מן המטען הגנטי התורשתי ולא מן הסביבה, אנחנו מראים במחקרינו שלסביבה (במקרה שלנו גירוי תחושתי דינאמי וכרוני לאורך תקופות הילדות וההתבגרות בחולדות וגירוי זהה במבוגרים צעירים) יש תפקיד מכריע בעיצוב יכולות הקשב, עיבוד המידע וההתפתחות המוחית שלנו. ממצאינו מצביעים על כך שאין להקל ראש בהשפעותיה של החשיפה למדיה אלקטרונית ושחשיפה כזאת עלולה לפגוע בתפקוד הקשב בתקופת הילדות וגם בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות".