קבוצת חוקרים מכל רחבי תבל פרסמו לראשונה את הרצף של גנום "אם החיטה" בעיתון היוקרתי "Science Magazine",תגלית שתאפשר השוואת רצף ה דנ"א של "אם החיטה" עם דנ"א של חיטות מודרניות, על מנת להבין כיצד האנושות הפכה את מין הבר הזה למין מודרני, חיטת הדורום בעלת היבול הגבוה. חיטה היא גידול הדגן הנפוץ בעולם ותורמת לכ- 20% מצריכת הקלוריות היומית של בני אדם. תגלית זו, בעלת השלכות גלובליות משמעותיות על שיפור היבול ואיכות החיטה להבטחת הספקת מזון בעתיד.
"מראיית מבט ביולוגית והיסטורית, יצרנו מנהרת זמן שיכולה לשמש אותנו לבחון את ההיסטוריה של גנום החיטה עוד לפני תחילת עידן החקלאות", אמר ד"ר אסף דיסטלפלד מאוניברסיטת תל אביב, שהוביל את המחקר פורץ הדרך, ביחד עם פרופ' חליל קשקוש, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמיתיהם. בנוסף, עם הידע החדש שנצבר ממחקר זה, מדענים יכולים לגלות גנים חשובים שנאבדו בחיטה המודרנית, המקנים עמידות לעקות סביבתיות, כמו יובש, חום ומחלות.
גנום "אם החיטה" מורכב יותר בהשוואה לדגניים אחרים: הוא גדול פי שלושה מגנום האדם ומכיל כ-65 אלף גנים. לראשונה הרצף של כל 14 זוגות הכרומוזומים של "אם החיטה" נקבע בצורה מדויקת הודות לטכניקת חישובים ייחודית שפותחה על ידי חברת NRGene מנס-ציונה. "גילינו שכ-80% מגנום "אם החיטה" מורכב מאלמנטי דנ"א ניידים (טרנספוזונים)", אמר פרופ' קשקוש. "טרנספוזונים הם מקטעי דנ"א בעלי יכולת תזוזה (תנועה) בתוך הגנום והם נמצאים בכל היצורים החיים". אחד מכיווני המחקר במעבדה של פרופ' קשקוש, הוא להבין את התפקיד האבולוציוני של טרנספוזונים בעיצוב גנום החיטה. המחקר נתמך על ידי מענק מהקרן הלאומית למדע (ISF).
יצוין, כי "אם החיטה" שהתגלתה על ידי אהרון אהרנסון בשנת 1906, ליד ראש פינה, היא המקור של כמעט כל החיטות המבויתות בעולם, כולל חיטת הדורום (פסטה) וחיטת הלחם. "אם החיטה" היא מבין הצמחים הראשונים שבויתו על ידי האדם, כבר לפני כעשרת אלפים שנה, והיוותה צעד חשוב למעבר האדם מחברות ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות. בשל היבול הנמוך יחסי של "אם החיטה" היא לא משמשת כגידול חקלאי, אולם היא מהווה מקור לווריאציות גנטיות חדשות היכולים לסייע בתכניות השבחה לשיפור איכות זרעים, ועמידות לעקות סביבתיות ומחלות.
לאתר המחקר
