האם המינרל טלק, המשמש בעיקר לספיגת לחות באחוריים של תינוקות, יכול להסביר תנועת לוחות טקטונים המופחתים לפנים כדור-הארץ?
בתווך שבין לוחות טקטונים מתרכזים מאמצים וכוחות חיכוך הקובעים את אופי האינטרקציה בין הלוחות ואת הסבירות לרעידות סייסמיות. אחד האיזורים הטקטונים המעניינים ביותר עם פוטנציאל סייסמי גבוה הוא 'איזור הפחתה' – איזורי מפגש של שני לוחות בהם אחד הלוחות מכופף ומופחת לפנים כדור-הארץ (לדוגמא רעידות האדמה ביפן, או בחוף המערבי של מרכז ודרום-אמריקה קשורים ללוח המופחת מתחתם). בתווך שבין הלוח המופחת אפשר למצוא את המינרל טלק, לכן למאפינים המכאניים של המינרל יכולות להיות השפעות גדולות על אופי החיכוך בין הלוח המופחת לסביבתו.  
בשיתוף פעולה בין חוקרים במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון והמחלקה למדעי כדור-הארץ, אטמוספירה ופלנטרים באוניברסיטת MIT בארצות הברית אנחנו עורכים ניסויים על מנת להבין את המאפיינים המכאניים של טלק. אנחנו משתמשים במכשיר המעוות סלעים (תמונה) אשר יכול לכפות על דוגמת סלע תנאי לחץ גבוהה השוררים בעומקים של כ150 ק"מ וטמ"פ עד 1100 מעלות צלזיוס.  
אחד השאלות החשובות בניסיונות של דפורמציה של סלעים היא האם הדוגמא נשברת בצורה פריכה (כמו טוסט לחם) או נמעכת בצורה משיכה (כמו בצק רטוב). סלעים נשברים בעומקים רדודים (תנאי לחץ הקיפי וטמפרטורה נמוכים יחסית) ומתעוותים בצורה משיכה בעומקים גדולים יותר (תנאי לחץ הקיפי וטמפרטורה גבוהים). טלק ידוע כאחד המינרלים החלשים והרכים הקיימים, אבל לא ידוע האם הימצאותו תגרום להחלשה ורעידות אדמה, או, מצד שני, דווקא ללובריקציה (כחומר סיכה) אשר יחליש את החיכוך ויוריד את האפשרות לרעידת אדמה. התוצאות שלנו מראות שטלק יכול להתנהג בשני האופנים, תלוי בתנאי הלחץ וטמפרטורה השוררים. באופן מפתיע והפוך לאינטואיציה ולרוב הסלעים, ככל שעולים בטמפרטורה טלק עובר ממכניזם של מעוות כללי למכניזם של שבירה מקומית היכול להסביר אי יציבות הקשורה לרעידות אדמה.
שיתוף הפעולה הוא במסגרת קרן MISTI – לשיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאוניברסיטת MIT. מלבד המחקר המדעי שיתוף הפעולה כולל ביקורים הדדיים של ד"ר יובל בונה במעבדה באוניברסיטה בקיימבריג' ובביקור של ד"ר מטה פץ' במעבדת דפורמציה (מעוות) של סלעים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע.