בס"ד

 

נדמה שבפרשת פקודי בסופה מגלים לנו את תמצית החיים של האדם ושל היהודי בפרט. אחרי בנייה ארוכה ומדוקדקת מגיע הרגע הגדול. המשכן שכולו חומר של זהב, כסף, עצים ובדים זוכה להשראת שכינה. המשכן שכולו מעשה אדם, זוכה למפגש עם הקב"ה בדמות הענן השוכן עליו.

 

זוהי התכלית של כל מפעלינו. ליצור, לפעול ולהתפלל שיהי נעם ה' על מעשה ידינו. שתשרה שכינה ביצירה שלנו. הרמב"ן מוסיף ואומר כי ספר שמות מסתיים ביכולת של עם ישראל להוריד את הענן שהיה במעמד הר סיני על ההר לתוך מעשה האדם. זוהי השלימות האנושית שהקב"ה משרה את שכינתו במפעלינו. זוהי גם התפילה היום יומית שלנו בעולם החינוך. לזכות לברכת ה' על מפעלינו.

 

 

ישיבת בני עקיבא לפיד "תורת נחום" מודיעין