שלוש משמעויות מרכזיות יש לפסח, ולשלושתן תפקיד מרכזי במשימת החינוך וההוראה של תלמידי ישראל.
ושלוש המשמעויות הן: רעיון החירות וההילוך בגדולות, רעיון המאבק בשעבודים, וחשיבות הזיכרון.
את רעיון החירות וההילוך בגדולות אנו מכירים היטב ממסורת ישראל, לפיה יצאנו אל חירותנו במטרה להפוך מעם עבדים לעם חופשי. אבל הרעיון הזה לא נותר רק במסורת ישראל אלא חדר לכל תרבות המערב. הסביר זאת, למשל, הסופר האמריקני הדגול הרמן מלוויל, בספרו לבן המקטורן מ-1849:
"אנו האמריקנים הננו עם ישראל של תקופתנו; אנו נושאים את ארון החירויות של העולם... האנושות מצפה מאיתנו לגדולות, ותחושות גדולות אנו חשים בנפשותינו" המשמעות השניה היא המאבק בשעבודים - הפסח הוא גם הסמל המושלם למאבקו הפרטי של האדם בכל השעבודים הפרטיים הכובלים אותו ונוטלים את חירותו. והמשמעות השלישית היא חשיבות הזיכרון - "והגדת לבנך". החובה לספר שוב ושוב את סיפור יציאת מצרים. ידע עמנו להכיר בחשיבותו של הזיכרון העממי הקיבוצי, המאחד אותנו וקושר אותנו יחד, בכנפיו של סיפור אחד, גדול ומאחד. שלוש המשמעויות האלו הן גם שלושה נדבכי יסוד בשליחות החינוך שנטלנו על עצמנו.
להטמיע בתלמידים את ההילוך בגדולות, שהוא השאיפה להצטיין, לכוון גבוה ולכבוש כל פסגה, לנהל חיים של מאבק מתמיד בשעבודים, בחולשות ובהרגלים רעים, וללמוד, וגם לזכור את החומר הנלמד. שכן חריטת התוכן הלימודי בזיכרון התלמידים, היא ערך מרכזי בתורתנו החינוכית. ערב חג הפסח, ברצוני לאחל לך ולבני ביתך חג פסח שמח, ולאחל לך שתזכו אתה ובני ביתך להלך בגדולות, להשתחרר משעבודים ולזכור את כל אשר למדתם. |